ביאור הגר"א/יורה דעה/קלה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) בין כו'. לאפוקי של חרס וכמ"ש בס"ד כלי חרס כו' וכפי' הגאונים דכל כלי חרס דינן שוה ודלא כהרא"ש שם שכתב דוקא כסי שהוא ממין אדמה הידוע להן אלא כל כ"ח כן ואע"ג שאמרו שם הני חצבי כו' הני פתוותא כו' כ' הרשב"א והר"נ דוקא אלו שחרסן קשה ואינן בולעין הרבה ואינו כשאר כ"ח והשמיטו טוש"ע דין חצבי ופתוותא משום שאין חרסן ידוע לנו וכן השמיט בת"ה הקצר. ב"י (ע"כ):
(ב) היטב. ע"ל סי' קכ"א ס"א וע"ל סי"א:
(ג) בין כו'. מהנ"ל ועוד גי' הרי"ף ורא"ש שם אר"י הני כובי דארמאי כו' ושם ע"ד ב' קסבר כ"ד כו' משמע הלא"ה אפילו לזמן מרובה לא גזרינן ועתוס' שם ל"ב ב' בד"ה כך כו' וברא"ש ור"ן שם ודלא כרש"י:
(ד) היו כו'. כגירסת ד"ת וכפי' שם ההיא דנודות שאין מכניסו לקיום:
(ליקוט) היו מזופתין כו'. כגי' ר"ת ותוספתא נודות העובדי כוכבים גרודים מותרים חדשים זפותין אסורין קנקנים של עובד כוכבים חדשים מותרין ישנים מזופתין אסורין ופי' גרודים אפילו היה בהן זפת ואפילו ישנים רק שנקלף הזפת מותרין אבל זפותין שלא נקלף עדיין אפי' חדשים אסורים קנקנים חדשים ולא היה בהן זפת כלל שניכר שלא היה בהן יין מעולם מותרים ישנים ומזופפין פי' ישנים או מזופפים אפילו נראה חדש כיון שמזופף אינו ניכר והטעם של קנקנים כיון שמכניסו לקיום אפילו לפי שעה כו' וצריך עירוי ועתוס' ורא"ש (ע"כ):
(ה) וה"ה לכלים כו'. שם בתוס' ולפי שיטת ר"ת כו' ואפי' לפי' ר"י שם שמתיר בשל עובר כוכבים אוסר בזה כמש"ש ור"י היה כו' ומ"מ שלנו כו':
(ו) י"א כו'. שם ור"ת עצמו כו' ולכאורה כ"ש בכלי עובד כוכבים חדשים וכנ"ל אבל לפי מש"ש בתוס' וכ' רבינו ברוך כו' וכמ"ש כאן אין לאסור בדיעבד והיינו דוקא בכלי ישראל ולא סמכינן אהיתרו של ר"י:
(ז) טופח. ע"מ להטפיח כמש"ש ס' ב' וכנ"ל סי' קכ"ט סי"ג וע"ל סי' קכ"ו ס"ה בהג"ה:
(ח) אם הם כו'. לאפוקי נודות שהן רך. שם בתוס':
(ט) כלי כו' ולפ"ז כו'. תוס' ע"ד ב' ד"ה דהוה כו':
(י) כלי כו'. כמ"ש בב"מ מ' א' ול"פ מר כו':
(יא) כלי חרס כו'. שם ב' וכפירש"י ומפ' הרשב"א והטור דמ"ש פעם כו' קאי אשתיית היין של עובד כוכבים אבל בסה"ת סי' קס"ו פי' דקאי אנתינת מים של ישראל תחלה אם נתן ב"פ מים ואח"כ יין ונגע בו העובד כוכבים אסור אבל נתן ג"פ מים ואח"כ יין מותר וז"ש ואם כו' וסובר המחבר דיש לחלק בין מים ליין לכך כתב שניהם:
(יב) צריך מילוי ועירוי. רש"י שם וכמש"ש א' דמהני כי אתא כו' א"ל ד"א כו':
(יג) ואם נתן כו' ושהו כו'. תוס' שם בד"ה כסי כו'. ולפ"ז נהגו כו' וכ' בסה"ת דהיינו רביע היום:
(יד) ואם הם זפותים כו'. כמש"ל ס"א וה"ה לכלים כו':
(טו) ובדיעבד בו'. ר"ל בשלנו וכמש"ש בהג"ה י"א כו':
(טז) (ליקוט) והם העשויים כו'. גמ' שם (ע"כ):
(יז) אפילו ביישן כו'. עבה"ג והרמב"ן והרא"ש מתירין בכה"ג דל"ג מחרצנים וזגים ודורדיא:
(יח) ואפילו כו' ואפילו כו'. ממש"ש אח"ז הני כובי כו' הני חצבי כו' כסי כו' משמע דכ"נ אפילו בכה"ג אסורין:
(יט) אם הם כו'. בכתובות ק"ז ב' איפסק כר"ז:
(כ) (ליקוט) דינם ככ"נ מפני כו'. שם משום דמצריף וערש"י שם ד"ה ירוקא כו':
(כא) דינם כשאר כ"ח. דל"ל ככלי נתר דהא אין בהם ממחפורת של צריף אלא משום דבלעי וכמש"ש דבעו מיניה מאמימר כו' דודאי בלעי כו' התורה העידה על כ"ח כו' אלמא מטעם כלי חרס הוא אלא שבצונן אינן בולעין כי אם בבקעים וכמש"ש ס"ה ב' במתני' ובגמ' (ע"כ):
(ליקוט) דינם ככ"נ כו' דינם כשאר כ"ח כו'. וכ"כ הר"נ שם ועמש"ש (ע"כ):
(כב) והא כו'. כמש"ש ל"ד א' ובפ"ב דפסחים וכ"ת חמץ כו' זה תשמישו כו' ועתוס' דזבחים צ"ה ב' (בד"ה עירה) מיהו אין ראיה משם כו' וכ"כ בעבודת כוכבים ע"ד ב' ושם ל"ג ב' ובשבת מ"ב ב':
(כג) כלים כו' אפילו כו'. בתוס' ל"ג א' ובברייתא אחרת תניא כו' ישנים אפילו לא נתן כו' וכמש"ש ע"ד ב' רבא כי כו' ושם בשם בה"ג דהחילוק שבין נודות לקנקנים דזה מכניסו כו':
(כד) ומיהו כו'. שם בברייתא ישראל נותן לתוכו מים וערש"י שם ובתוס' סד"ה הנ"ל בסיומא דברייתא כו'. וכן ממש"ש ל"ש נודות כו' ונודות היינו בזפותים כמ"ש בס"א:
(כה) יש מי כו'. הרא"ש פ"ה סל"ב בשם הרמב"ן:
(ליקוט) יש מי כו'. ממש"ש ע"ד ב' ומודה ר' בקנקנים כו' ומה הפרש כו' מכלל דלרבנן הן שוין ואפ"ה בעץ ואבן ינגב ואי אמרת דגם עץ בעי עירוי מאי ומורה רבי גם לחכמים קשה דהא אין חומר בקנקנים מפני שהן של חרס ואין ההודאה ממין הטענה. ר"נ אבל כ' שדעת כל הראשונים אינו כן אלא כולן צריכים עירוי (ע"כ):
(כו) ויש מוסיפים כו'. לאפוקי מתכת וזכוכית דלכן אמרו ל"ג ב' מאני דקוניא חוורי ואוכמי שרי וכמ"ש בס"ו:
(כז) ויש מי כו'. הרא"ש שם:
(כח) אבל כו'. עבא"ח סי' תנ"א סכ"ו:
(ליקוט) יש מי כו' ויש כו' אבל כו'. ממ"ש ל"ג ב' הני חצבי כו' הני פתוואתא כו' ופי' הרא"ש שם אפי' במכניסו לקיום שאינן בולעין וכ"ש לכלי זכוכית וער"נ שם (ע"כ):
(כט) נודות אין כו'. בתוס' הנ"ל ד"ה כך בשם בה"ג והרא"ש שם וש"פ וכנ"ל:
(ל) שהרי כו'. כ"כ ע"פ מ"ש בתשובת הרא"ש והביאו הטור ול"ד דאפילו יותר מכאן כמ"ש בהרבה מקומות:
(לא) אבל כוסות כו'. שם ב' דבי פרזק כו':
(לב) כלי כו'. למד מעירוי דהוא ג"י וכמש"ו ולכן כו':
(לג) כלי עור כו'. כמש"ש ע"ו ב' ותיבת עור הוא מיותר וט"ס:
(לד) (ליקוט) כל מקום כו'. אף שהרא"ש שם כתב דוקא של חרס וכ"כ תוס' שם ודוקא כו' מ"מ סיימו תוס' שם מיהו כו' (ע"כ):
(לה) במים כו' ויש מקילין כו'. ירושלמי ר' יעקב בר אחא בשם ר' ייסא אמר יין שהוא אסור בשתיה ומותר בהנאה כנסו לתוך הקנקן הקנקן עצמה כיין פינהו ונתן לתוכו יין אחד היין אסור והקנקן מותר והביאו מרדכי סי' אלף רנ"ד אבל רמב"ן כתב על הירושלמי זה דבר חדש לא מצינו לו רגלים בגמ' שלנו ולפיכך אין להקל ולהורות כן ועבא"ח סי' תנ"ב ס"ה בהג"ה ובר"ן ס"פ כ"ה:
(לו) והמים כו'. עתוס' שם ב' ד"ה שרא כו':
(לז) ויש אוסרים המים. משום דא"כ מבטל איסור לכתחלה ועש"ך:
(לח) (ליקוט) ואע"פ שלא כו'. וכ"כ בהג"א פ"ב סכ"ב בד"ה וכן. אומר ר' כו' (ע"כ):
(לט) ואם עמדו כו'. כמש"ש וצריך לערן כו':
(מ) ואם שפך כו'. כמש"ש מעל"ע ואמרו (מנחות ק"ג ב' וש"מ) כל שיעורי חכמים במ' סאה כו':
(מא) מי מלח כו'. הרמ"ה כתב שמי מלח חזקים דומיא דציר ומורייס ש"ד והרא"ש בתשובה והרשב"א חולקין ע"ז וכתבו דוקא ציר ומורייס אבל מי מלח וש"ד אין לנו וכ' הטור שאף לדברי הרמ"ה דוקא כההיא דפי"ד דשבת (ק"ח ב' וע' נקה"כ) שיש כו':
(מב) במל"ע. הרא"ש שם ושיעור שהיית ציר כו' ומסתברא כו' וכ"כ הטור בשם הרמ"ה אבל הרשב"א בת"ה כתב כשיעור שיחמו באש דהא בגמ' מדמי להו לשריפת אש שאמרו השתא כו' וע"ל סי' ק"ה ס"א:
(מג) (ליקוט) אפילו במכניסו כו'. כ"ה לשיטת התוס' שמכשירין ע"י עירוי אבל לשיטת הרמב"ן דסט"ו אין מועיל קליפה וכ"כ הר"נ בפ"ב שם אבל בה"ת כ' דעירוי מועיל עוד כ' דקליפה מועיל כו' והרמב"ן ז"ל חולק בדבר. ועוד כ' הר"נ שם ראיה דדי בקליפה ממ"ש ל"ג ב' דמותר ליתן שכר והטעם כמ"ש משום דהבלוע בהן משהו וכמ"ש בסי' קכ"ב ס"ה ומשהו סגי בקליפה כמ"ש בפכ"צ (ע"ו א') שאני סיכה דמשהו כו' (ע"כ):
(מד) אבל קליפת כו'. ערא"ש פ"ה סל"א ושל חרס כו':
(מה) אא"כ הסיקן כו'. עתוס' שם ד"ה קינסא כו' וכ' הר"ר משה כו' והוא דלא כהר"ר אלחנן וכ"כ בהג"א שם וכ"פ סה"ת והרא"ש בתשובה:
(מו) כלי כו'. ע"ד ב' דרש רבא כו':
(מז) וכ"ה כו'. ממש"ש ל"ג ב' קנקנים כו' כיון כו' וכנ"ל סי"ד ומצינו הגעלה לכ"ח כמש"ל ס"ס קי"ג ועוד דלא גרע מעירוי שאינו מפליט אלא כ"ק ואפ"ה מהני בכ"ח כמש"ש א'. ת"ה:
(ליקוט) וכלי חרס. דלא כהר"נ פ"ב בשם הרמב"ן שכתב שאינו מועיל לכ"ח הגעלה כלל:
(מח) ואפילו מכניסו לקיום. כ"כ הר"נ שם שאף הרמב"ן מודה בזה בכלי עץ ושאר כלים:
(מט) ככלי ראשון. דוקא הרשב"א והר"נ וכמ"ש בפ"ב דפסחים (ל' ב') ברותחין ובכלי ראשון (ע"כ):
(ליקוט) בכלי ראשון. כ"כ הר"נ שם בשם הרמב"ן ושכן פיר"ח נעוה ארתחו ע"ג האור (ע"כ):
(נ) וי"מ כו'. תוס' שם בד"ה קינסא כו':
(ליקוט) ויש מתירין כו'. עתוס' דעבודת כוכבים ע"ד ב' ד"ה דרש כו' אבל הרשב"א כ' דוקא כלי גת שאינן מכניסין לקיום שא"צ אלא ניגוב מותרין בעירוי אבל כלים שמכניסן לקיום שאינן ניתרין אלא בעירוי צריכין הגעלה מכ"ר ועתוס' ל"ג ב' ד"ה קינסא כו' (ע"כ):
(נא) ואפילו כו'. כמ"ש בא"ח סי' תנ"א ס"ו בהג"ה:
(נב) כל הכלים. טור וכשיטתו שכ' בכלי נתר כשיטת הרמב"ן והרא"ש שכ' בס"ה:
(נג) ואפילו נתן כו'. טור בשם הרא"ש בתשובה ור"ל דל"ד למ"ש בתוס' ע"ו א' בד"ה בת. וה"ר ברוך כו' לפי שנעשו כו' דהא המים מותרין כמ"ש ל"ג ב':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |