נקודות הכסף/יורה דעה/קלה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נקודות הכסףTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קלה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(סימן קל"ה בט"ז ס"ק ט') ודבריו תמוהים כו'. ואני אומר דאדרבה דבריו תמוהים דמה שהביא מהש"ע סי' קל"ח הוא תמוה דהש"ע אזיל לטעמיה שכתב כן בב"י שם אבל הפרישה הרי מביא שם דברי הב"י ופליג עליה ולישנא דהטור שם דחקו דאמאי לא קתני נמי גבי עירוי הכי כמו דנקט גבי ניגוב ע"ש ומ"ש ותו דהא כתב בת"ה כו' לק"מ דבת"ה שם קאי בהדיא אגת של אבן דא"צ אלא ניגוב ע"ש דבהא גם הפרישה מודה דכל עיקר כוונתו לומר דלא גזרו כולי האי רק היכא דצריך רק ניגוב אבל היכא דצריך מילוי ועירוי לא גזרו בנגע עובד כוכבים לחוד ומ"ש ותו דהא אפילו באין מכניסים לקיום כו' לק"מ דהתם טעמא הוא מפני שהזפת מבליע בהן. מיהו ק"ל על דברי הפרישה בסי' קל"א דהא אפילו בכלי עץ שאין מכניסין לקיום והם מזופפין מביא הטור דעת הפוסקים דצריך עירוי בשלנו שנגע בהן עובד כוכבי' וכתב דמסקנת הרא"ש דאסור לכתחלה ובדעבד אם נשתמש בהם כשר וא"כ היאך אפשר דכלי הגת דלקמן סימן קל"ח מזופפין בשלנו שנגע בהן עובד כוכבים לא בעי עירוי יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא ומ"מ דברי הפרישה דכאן גבי כלים שמכניסים לקיום ואינם מזופפים יכולין להיות אמת ואפשר גם המחבר מודה לזה וטעמא דהכא כיון דאינו מזופף לא גזרו בנגיעה כולי האי להחמיר להצריכו עירוי ודו"ק:

(שם ס"ק ט"ו) דבאמת איני יודע טעם לחומרא זו כו'. ל"ק מידי דטעם הדבר דכל שנשתהה בו מע"ל הוא מפליטו ודומה לכבוש וכ"כ הרא"ש בפ' אין מעמידין דכבוש הוי כעירוי שהמים מפליטים במע"ל כל מה שיכולים להפליט אבל לא בפחות מעת לעת עכ"ל והדבר פשוט דכבוש לא הוי כמע"ל בסירוג ומטעם זה לא בעינן שלשה מע"ל רצופים אלא בעינן שלש חליטות זה אחר זה וק"ל מיהו בלאו הכי יכול להיות דאם נשתמש בו אח"כ בהיתר לא אסרינן בדיעבד ולאו דוקא הכא אלא ה"ה בכל כלי היין שנשתמשו בהן בדיעבד בלי הכשר כלל משום דמסתמא איכא ששים נגד הקליפה ושרו לדידן וכדלקמן סי' קל"ז:

(שם בש"ע סעיף י"ב בהג"ה) שיש בהן שליש כו'. לשון הטור והרמ"ה כתב דמסתברא מיא דמלחא היכא דתקף מלחייהו דומיא דציר ומורייס שפיר דמי ואפילו לדבריו אין להתיר אלא בריבוי מלח כי היכי דמפרש גבי שבת היכי דמי מי מלח עזים תלתא מלח כו' עכ"ל ונ"ל שט"ס הוא וצ"ל ב' תלתא מלח וכן הוא בש"ס שבת דף ק"ח ע"ב תרי תלתא מלח ותלתא מיא. כן הוא בכל הפוסקים ובטור ומחבר גופיה באורח חיים סי' שכ"א סעיף ב' ואם כן דברי הרב שכתב שליש מלח וב' שלישית מים צ"ע:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.