ביאור הגר"א/יורה דעה/קלד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) יין כו'. הכל לשון הרמב"ם (ע"כ):
(ב) בד"א כו'. ערש"י שם ד"ה א"ל ר"ד כו' וכ"פ תוס' שם ד"ה רואין כו' וכ"פ הראב"ד והרז"ה והרמב"ן והרשב"א וכן הוא דעת הרי"ף שהשמיט כ"ז אבל הרא"ש כ' דרבין ל"פ דאיירי במערה מגיגית או שנפל בלא עירוי ועתוס' שם ד"ה כי. וי"ל דנפל כו' וד"ה ודוקא כו' וכ"פ הרמב"ם והטור:
(ג) עירה מהחבית כו'. כר' יצחק שם. הרמב"ם אבל הרא"ש והטור פ' כר"ד דבשל סופרים כו':
(ד) יין כו'. ממש"ש ב' בשלמא יי"נ משום כו' משא"כ בכה"ג דלית ביה משום לתא דעבודת כוכבים ועתוס' כ"ט ב' ד"ה יין כו'. הר"ן וריב"ש:
(ה) נתערב כו'. הרשב"א ור"ן וש"פ דלא כר"ת ועבה"ג (ראית הפוסקים) ועתוס' שם א' ד"ה יין ביין כו' (וברא"ש שם ועברמב"ן ור"ן וריטב"א) ושם ע"א ב' ד"ה הב"ע כו' ושם נ"ו ב' סד"ה אבל כו' וז"ש בהג"ה וי"א כו' (וכן נוהגין להקל. ומדסתם משמע כדברי הב"ח דלא כהש"ך בס"ק ט"ו. והיינו משום דמצרפין גם דעת ר"ת):
(ליקוט) נתערב סתם יינם כו' כשימכור כו' וכן כו'. גם זה הכל לשון הרמב"ם וכדרך הרי"ף ומפ' דרשב"ג ודר"א דקאמר יוליך הנאה כו' חדא הוא אלא דמר נקיט רישא דמילתא ומר נקיט סיפא דמילתא. כ"מ וב"י וכ"כ הרמב"ם בפי' לספ"ג והלכה כר"א בכל ואפילו חבית כו' ומותר לו למכור כו' וכן בפ"ה על מתני' אלו אסורין כו' ימכר הכל לעובדי כוכבים כו' וזהו פירוש יוליך הנייה כו' וכ"כ תי"ט (ע"כ):
(ו) ולוקח כו'. שם אמרינן רשבג"א כו' חוץ כו' וכ"כ הטור וכ' או מוכרו כולו לעובד כוכבים ולוקח כו' והוא כמש"ש מ"ט ב' ועבת"ה בזה כמה שיטות:
(ליקוט) ולוקח כו' וכן כו'. כדעת הרי"ף דס"ל דפדיון ביי"נ שוה למכירה ועמ"ש בליקוטים בסי' קמ"ב ס"ד (בס"ק ח') (ע"כ):
(ז) וכן אם כו'. ר"ל כמש"ש אר"נ הלכה למעשה כו':
(ח) הא דחבית כו'. ערש"י ע"ד א' ד"ה יי"נ כו' וד"ה וע"ז כו' וכ"כ בתוס' שם ד"ה אלו כו' וכמש"ש בגמ' דמתני בדבר שבמנין איירי ועתוס' דיבמות פ"א ב' ד"ה ר' יוחנן כו' אבל הר"ן כ' דכל שהוא משום לתא דעבודת כוכבים אפילו אינו דבר שבמנין כמ"ש בירושלמי יי"נ ועבודת כוכבים ועורות לבובין משום שנאמר לא ידבק בידך מאומה מן החרם ועתוס' דזבחים ע"ב א' ד"ה אלא כו' ועוד כ' הר"ן ראיה ממש"ש במתני' יי"נ שנפל לבור כו' אלמא אע"ג שאינו בעין אוסר ולא קי"ל כרב דימי ורב יצחק. אבל לפי מה שפסק בטוש"ע כרב יצחק א"כ ע"כ איבטיל ליה טעמא דירושלמי והירושלמי ס"ל דלא כר"ד ור"י:
(ליקוט) הא דחבית כו'. עתוס' דזבחים ע"ב א' בד"ה אלא כו' ובר"ש פ"ג דערלה שנסתפקו בזה אבל בעבודת כוכבים ע"ד א' בד"ה הא ס"ל כמ"ש כאן שכתבו וא"ת ויי"נ כו' וצ"ל כו' וכ"מ בגמ' דקאמר דלא חשיב כי אם דבר כו' אע"ג דיש לדחוק ודעת הרמב"ם כסברת הר"נ וכמ"ש בירושלמי שלכך לא חשיב בפט"ז מהמ"א לשלש ראשונות יי"נ ועבודת כוכבים ועורות לבובין (כנ"ל בר"ס ק"י בליקוט) (ע"כ):
(ט) ואפילו בגדולות כו'. ת"ה ור"ן וכמ"ש בטבעת של ע"ז בזבחים ע"ד א':
(י) בד"א כו'. גמ' שם ת"ש יין במים כו':
(יא) ואם נתרבה כו'. תוס' שם ד"ה כי כו' וש"מ והרא"ש והטור:
(ליקוט) ואם נתרבה כו'. ה"ה בס"א ביין ביין כמ"ש תוס' ורא"ש שם אבל דברי המחבר עיקר דוקא במין בשא"מ אבל במינו דוקא עד רובו וכמ"ש ביבמות פ"ב ב' ועתוס' שם ד"ה אמר ועמ"ש בסי' צ"ט ס"ו בהג"ה (ע"כ):
(יב) כגון כו'. שם מ"ז א' וש"מ:
(יג) או כו'. שם נ"א ב' וש"מ:
(יד) דבריו כו'. עתוס' שם ד"ה ת"ש כו':
(טו) והוא מחלוקת כו'. דמ"ש בתחלה בד"א כו' הוא לשון הרמב"ם ולא ס"ל כדעת התוס':
(טז) בור כו'. הרמב"ם פסק כלישנא קמא שם אבל הרשב"א והרא"ש פסקו כלישנא בתרא דלא בעי תחלה דבשל סופרים כו' וכ"פ בב"י ובש"ע כאן פסק ביי"נ גמור כיון שהוא מדאורייתא כלישנא קמא:
(יז) כמה כו'. עמש"ל סי' קכ"ג ס"ח:
(יח) ואם אין כו'. כמו יין ביין וכנ"ל ס"ב. הרשב"א וכתב דהראב"ד כ' דאם נתערב כדי שיהיו המים ראוי לשתיה ע"י בתורת יין אפילו ע"י הדחק אסור למכור כמש"ש ל"ח ב' וכבשין כו' אמר חזקיה ל"ש כו' וה"ה ביין ביין בסתם יינם אם נתערב כשיעור שכנגדו במים ראוין לשתיה כו' ויש סעד לזה בירושלמי גבי פלוגתא דרשב"ג וחכמים א"ר יוסי חד מן רבנן נפיק מבי וועדא ואמר אתפלגון ר"י ור"ל מר אמר הלכה כרשב"ג ומר אמר אין הלכה כרשב"ג ומורה רשב"ג ביין לתבשיל שהוא אסור אלמא בכל מכשירי אוכל מורה וסתר דבריו הרשב"א במ"ש אפי' יין ביין מדקאמר מודה רשב"ג כו' משמע דביין ביין אפי' בכה"ג חולק רשב"ג ועוד מדקא' בגמ' הלכה כו' יין ביין אבל כו' משמע דומיא דחבית כו' ומשמע מדבריו דביין במים מודה הרשב"א אע"ג שראייתו מכבשין דחה שם דחזקיה מתני' מפרש ודלא כרשב"ג מ"מ מהירושלמי הנ"ל מוכח כדבריו וכ"כ הר"ן וכתב וכ"ד הרשב"א אבל בב"י סי' קי"ד כתב דבת"ה הקצר פסק שלא כדברי הראב"ד וכ"פ שם בהג"ה ס"י:
(יט) מיהו לא כו'. כמש"ש פ"ה ב' וכמ"ש בס"ח ועתוס' שם מ"ט ב' ד"ה ארג כו' וביבמות פ"א ב' ובזבחים ע"ב ב' סד"ה נתערבו וס"ל דה"ה ביין במים אבל מעט מעט מותר כמ"ש בא"ח סי' תס"ז ס"א ועמ"א שם ס"ק ב' שהשיג ע"ז:
(כ) או כו'. תוס' שם ד"ה ואם כו' בשם ירושלמי והג"א שם וש"פ:
(כא) ואם אין כו'. פלוגתא דאביי ורבא שם ושם תנן יי"נ כו' וז"ש למעלה בין חדש:
(כב) (ליקוט) יין של כו'. עתוס' שם ד"ה ה"ג כו' וכ"ה גי' רי"ף ורא"ש וש"פ ודלא כספרים דגרסי נפל כו' וכ"ה גי' רש"י ע"ש בר"ה מעשה לסתור כו' ולדבריהם קשה מאי פריך בגמ' הא מדקתני סיפא זה הכלל כו' די"ל דלא קאי אלא אתאנים או תמרים (ע"כ):
(כג) נפל כו'. כמש"ש תנן יי"נ כו' שאין כו' שאני חיטי כו' משא"כ בשעורין ועדשין:
(ליקוט) נפל על עדשים כו'. היינו בצונן וכמ"ש ידיחם כו' ואם כו' אבל ברותח מותר לגמרי כמש"ש ס"ח א' ב' יין שנפל כו' (ע"כ):
(ליקוט) על עדשים ושעורים כו'. הן דברי הרשב"א וכ' הר"נ ג"כ שם ולא כ' שם ושם אלא שעורין בלבד (ע"כ):
(כד) ואם עבר כו'. כמ"ש בפסחים מ' א' ורבא אמר אסור כו' לא מבעיא כו' וכ"ש בנישורו זמן רב ואפי' לפי מאי דמסיק שם דמותר ללתות היינו משום דעסיק בלתיתה:
(ליקוט) ואם עבר כו'. דאפי' בלתיתה חיישינן להו לענין חמץ בפכ"ש (מ' א') דתניא שם אין לותתין כו' וכ"ש אם נשורו זמן מרובה. רשב"א ור"נ (ע"כ):
(כה) לפיכך אם כו'. כמו בענבים. הרשב"א וטור דלא כהרמב"ם שאוסר בכ"ע:
(כו) ואם הוא כו'. וכ"כ בהג"א שם ד"ה והשתא כו':
(כז) כי אם כו'. כמש"ל סי' קי"ב סי"א:
(כח) ובשמים כו'. כמש"ל ס"ס ק"ה:
(כט) ואם היין כו'. ג"כ מטעם זה:
(ל) כל המשקין כו'. כמ"ש במתני' ל"ה ב' וכבשין כו' ושם ל"ב א' ועתוס' שם ד"ה האי כו':
(לא) או מלח כו'. עתוס' ל"ג א' ד"ה האי כו':
(לב) או דיו כו' ויש מחמירים כו'. עבא"ח סי' תמ"ב ס"י מש"ש:
(לג) וע"ל כו'. שם סכ"ה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |