ביאור הגר"א/יורה דעה/קכא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ואח"כ שוטפן כו'. עבה"ג ור"ל דאמר שם מריקה כמריקת כו' מריקה ושטיפה בצונן ור"ל בכוס של איסור להכשירו דומיא דכלים דמיירי בגווה דלא כפירש"י שם והוא כוס דהכא דמריקה ושטיפה בצונן:
(ב) יש כו'. ואף לכתחלה מותר כמ"ש בפ' כ"ה (ק"ז ב') צורר כו' ובלבד כו':
(ג) בין כו'. ברייתא שם מגעילן ומטבילן ומפורש בתורה:
(ד) או כו'. רי"ף ורא"ש בפ' כ"ש דלא כר"ה גאון שכתב דשל אבן הוא ככלי חרס וליתא דאמרינן שם ע"ד ב' גת של אבן כו' ושל עץ כו' ושל חרס כו' אלמא אין דינם ככ"ח וקל הוא משל עץ ובספ"ה דכלים תנור של אבן ושל מתכת כו' כירה כו' ואיסור שוה לטומאה כמ"ש בסוף ע"ז ע"ה ונדה ס"ה וכדרך כו' (ועמ"ש רבינו בא"ח סי' תנ"א ס"ח):
(ה) וי"א כו' כמ"ש מגעילן ומטבילן וכן בכולם. וסברא הראשונה ס"ל דל"ד וחמירא ליה נקט בראשון ועוד משום מדיחן וראיה ממ"ש בזבחים צ"ג (א') נדה מזין עליה כו' ואמרינן שם סכין שפה כו' אע"ג דעדיין צריכה הגעלה ובת"ח כתב דלכתחלה צריך קודם להגעילן ולכתחלה קאמר מגעילן ומטבילן וכמ"ש תעבירו באש ואח"כ וטהר וז"ש מגעילן ואח"כ כו' ואם כו':
(ו) אין כו'. תוס' ע"ו א' ד"ה מכאן ושאר מקומות ועבא"ח סי' תנ"ב:
(ז) ואין להשתמש כו'. חומרא בעלמא דנטל"פ מותר ואין בזה משום מבטל איסור לכתחלה שאין מתכוין לבטל:
(ח) כ"מ כו'. דבלוע מעבר אל עבר ולכך לא סגי בעירוי כמ"ש בפ' כ"ש (ל' ב') ובכלי ראשון:
(ט) מחבת כו'. כ"כ המרדכי סוף ע"ז וס"ל דלפעמים נתייבש בה והוי כתשמישו ע"י האור וכ' דבהתירא בלע א"צ ליבון כמ"ש ע"ו א' אבל הרא"ש וראבי"ה דחו סברתם דא"כ בקדירה נמי ליחוש והביא ראיה מתוספתא דע"ז ומחמי חמין וטיגון כו'. והנה המחבר תפס עיקר דברי הרא"ש אלא שיש להחמיר אבל בחמץ דבלא"ה י"א דחמץ נקרא התירא בלע אע"ג דלא ס"ל כן כמ"ש שם מ"מ בכה"ג יש לסמוך עליהם:
(י) אם הגעיל כו'. ולא אמרינן דכל מה שסופו לפלוט פלט דא"כ למה לא מהני הגעלה לכ"ח. תוס' בחולין ח' א':
(יא) אבל כו'. ממש"ש ונועצה כו' לאכול כו'. ועס"ז ושם בהג"ה ולהשתמש בקביעות כו':
(יב) אבל אם כו'. ממ"ש בפ' כ"ש (ל' ב') כל הכלים שנשתמש חמץ בצונן כו' וכ' המ"מ אפילו בחמין מותר אלא לאפוקי שאם נשתמש בחמין דאפי' בצונן אסור וכ"כ הר"ן ממ"ש (שם) בית שאור כו' והוי כנשתמש בחמין וקאמר אפי' בצונן אסור ולכן אמרו (שם ל' א') קדרות ישברו וכן ההיא פונכא כו' (חולין קי"א ב') ועבא"ח סי' תנ"א ס"א:
(יג) ואפילו כו' ודוקא כו'. ע"ש ס"ו:
(יד) וכ"ח כו'. כמש"ל סי' ק"ח ס"ג דכל שא"א בע"א הוי כדיעבד:
(טו) במריקה ושטיפה. כנ"ל ס"א אבל בלא הדחה אפילו בצונן אסור להשתמש כמ"ש בפ' כ"ה ק"ז ב' צונן בצונן הוא כו' ושם קי"א ב' צונן אמרי לה כו':
(טז) אע"פ כו'. כמש"ל סי' צ"ד ס"א וסי' צ"ה ס"ד ע"ש:
(יז) אבל כו' ודוקא כו'. כמ"ש בזבחים צ"ו ב' אמר אביי ל"צ כו' ומשמע דוקא שבישל במקצתו כמ"ש שם אלא מקום בישול וכ"ד הר"ן וטור ושלא כדברי ב"י בשם הרשב"א ובש"ע אין שום הכרע ועבא"ח שם סי"ב. וע"ל שם ושם שפ' דלא אמרינן חם מקצתו כו' ולא כ' כאן הכבכ"פ אלא לרווחא דמילתא אף לי"א:
(יח) סכין ישן כו'. לשון גמ' דחולין (ח' ב') בישנה שליבנה באור וכן אמרו בתוספתא וספרי הסכינין כו' מלבנן רק שבפ' כ"ש (ל' ב') אמרו ברותחין ותי' ר"ת דחילוק בין התירא בלע כנ"ל ועוד תי' לחלק בין גדול לקטן דגדול תשמישו ע"י האור משא"כ בקטן וזה אפילו לתי' ראשון כמ"ש בברייתא (דע"ז ע"ה ב') דברים כו' אך ריב"ם כתב אף בקטן צריך ליבון שלפעמים מתקן הפתילה של חלב ור"ן דחה סברתו כיון שאין עיקר תשמישו כך א"צ דהולכין אחר עיקר תשמיש וראיה מכוסות אע"ג שאפשר שפעמים ישתמש בחמין והביא ר"ת ראיה לחלק בין גדול לקטן מן הירושלמי ותוס' דחו ראייתו דירושלמי מחלק בין גדול לקטן משום דבגדול דרך להיות גומות וכתב ב"י דלפ"ז ג"כ יש לתרץ ולחלק בין דאית ביה גומות או לא. והנה המחבר לא ס"ל תי' ראשון של ר"ת דס"ל חמץ נקרא איסורא כמ"ש בא"ח שם וגם לא ס"ל הא דריב"ם שפ' שם ס"ו כרא"ש ור"ן אלא י"ל כתי' שני של ר"ת או כתי' הב"י ופסק כאן כשני התירוצים לחומרא וז"ש בין גדול כו' ואם יש כו' או שרוצה כו' משמע אפילו אין בה גומות אלא דבקטן שאין בה גומות ה"ל להכשיר בהגעלה לד"ה אלא שלא רצה להכנס בחילוקים וחשש לסברת ריב"ם ואף לפי' ריב"ם א"צ אלא חודו של סכין כמ"ש הרא"ש שם אע"ג דס"ל כהרשב"א בסעיף שקדם כ' מ"מ כיון שאין הישראל משתמש בסכין ע"י האור א"צ להכשיר כל הכלי בליבון אלא דמדברי ריב"ם לא משמע כן וס"ל דאף בכה"ג אמרינן חם מקצתו כו' לאיסורו ולא להכשר וחשש להחמיר בכ"ע אבל בחמץ כ' בהגעלה לפי שאין דרך ישראל להשתמש ע"י האור כמ"ש הרא"ש כנ"ל וז"ש הניקח מהעובדי כוכבים וכה"ג דחולין ותוספתא וספרי:
(יט) נועצה י"פ. עתוס' שם ד"ה הסכין. מיהו כו' וכ"כ הרמב"ם:
(כ) בקרקע קשה. כ"ה גירסת הרי"ף ורא"ש וגי' שלנו בקרקע שאינה עבודה:
(כא) וצריך כו'. כ"מ פשטא דגמ' אר"ה כו' משמע דקאי על כל הי"פ:
(כב) ואפילו לחתוך כו'. לשון הרשב"א כמו אתרוג וצנון וכמ"ש שם בעובדא דשבור מלכא:
(כג) ואם יש כו'. שם א"ר כהנא כו' ובירושלמי שם סכין תוחבו ג"פ בקרקע ודיו ר' בון בשם ר"י הדא דתימא בסכין קטנה אבל בסכין גדולה צריכה ליבון ובצונן איירי מדקאמד תוחבו כו' ועתוס' שם ד"ה אמר כו' ומפרש הר' אלחנן כו':
(כד) או שרוצה כו'. שם אר"ה בריה דר"י כו':
(כה) או לשחוט. חולין שם כגון שליבנה באור:
(כו) מלבנה. כנ"ל בגומות מירושלמי הנ"ל לחתוך חמין מהתוספתא וספרי לשחוט מהא דחולין:
(כז) או משחיזה כו' וי"א כו'. מתני' שם שפה כו' ובגמ' ונועצה כו' ופירש"י דתרתי בעי והשיגו הרא"ש דא"כ למה לא אמר במתני' אלא מקצת הכשירו ועוד דשבור מלכא לא עשה אלא נעיצה אלא או הא או הא ומשמע דשניהם דוקא לחתוך צונן וכ"כ הרשב"א וכמ"ש בהג"ה אבל הרמב"ם פי' דשפה אפי' לחתוך חמין ונועצה כו' לא קאי אמתני' אלא מילתא בפ"ע היא דהא דומיא דאינך קתני את שדרכו כו' השפוד כו' דלהשתמש בהן חמין מיירי וז"ש או משחיזה כו':
(ליקוט) או משחיזה. דכולה מתני' לענין חמין מיירי וכ"מ בירושלמי לפיר"ת בתוס' שם ד"ה אמר כו' וכן בירושלמי דאמר כו' וע"כ מתני' לענין חמין ואף שתוס' דחו דברי ר"ת כמ"ש ויש לדחות אותה ראיה כו' היינו לשיטתן שמפרשים שפה בצונן ולכן נדחקו בזה וכן ר' ברוך שם וער"נ (ע"כ):
(כח) במשחזת כו'. רמב"ם ורשב"א וכפי' רש"י במתני':
(כט) ואם לא כו'. כמ"ש בפ' כ"ש (ל' ב') קתייהו בטינא וגי' הרשב"א שם והדר מעילנא להו ולקתייהו ברותחין ואע"ג דר"א ס"ל דליבון בעי סגי בהכי וה"ה כאן:
(ל) ומיהו כו'. קאי אמ"ש ואם לא יוכל כו' ר"ל ואין הקתא אוסר בדיעבד וכמ"ש ס"ו בהג"ה ודוקא כו' כ"ש דס"ל דלא אמרינן כלל חם מקצתו כו':
(לא) או אם כו'. דלדינא העיקר דהגעלה מהני וא"צ ליבון אלא אותן שתשמישן ע"י האור כגון גדולים יותר מדאי שצולין עליה ודוקא בקבע כנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |