ביאור הגר"א/יורה דעה/קיח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שהפקיד או כו'. שלח ל"ט ב' וכפירש"י שם ד"ה אסור כו' בחותם כו'. הפקיד ל"א א' וכא"ד אליבא דר' יוחנן וכן מפרש רבא שם ה"ר חותם בתוך חותם אלמא דהכי ס"ל וכן ס"ל שם ע"ד ב' וכן ס"ל לרב אשי כ"ט ב' גבי יין מבושל וחומץ וכן רב ל"מ ב' ואע"ג דרב עצמו ל"א א' פסק כר"א וכן שם ס"ט ב' והלכתא כר"א כו' ותי' ר"ת דשם ל"ט ב' מיירי בישראל חשוד דגרע מעובד כוכבים שבטוח שיאמינוהו וכן הא דרבא ורב אשי ובזה ניחא הא דרבב"ח מחתך אתלת כו' אע"ג דאינו אלא סימן א'. ור"י מפרש דהתם והתם בעובד כוכבים והא דסגי בחותם א' היינו במפקיד וחוזר ורואה חותמו דעובד כוכבים מירתת ובכה"ג פלוגתא דר"א ורבנן והלכה כר"א או בשולח ומודיע מתוך כתבו ענין חותמו והעובד כוכבים יודע בכך דמירתת ניחא הא דרבב"ה מחתך שהיה חיתוכו ידוע כמ"ש רש"י שם אבל בשולח ואינו מודיע בעינן ב' חותמות. ורשב"א ור"ן תירצו דגם ר"א בעי חב"ח אלא בהא פליגי דלר"א מפתח וחותם סגי ולרבנן דוקא ב' חותמות וכגי' מפתחו וחותם וכ"ה ברי"ף ורא"ש וש"פ ועתוס' שם ד"ה תרווייהו והלכה כר"א ואמרו בחותם א' ר"ל בהדי מפתח וכ"מ מדברי רי"ף שפסק כר"א ואמר ה"ד חב"ח כו' וז"ש שהפקיד או שלח כפי' הר"ן ועס"ד ולאפוקי דעת ר"י. ביד עובדי כוכבים. לאפוקי דעת ר"ת:
(ליקוט) יין כו' שהפקיד או שלח כו'. רשב"א וטור בשמו ולאפוקי דעת ר"ת ור"י (ע"כ):
(ב) אבל יין כו'. כ"ז לשון הרמב"ם ומבושל שם כ"ט ב':
(ליקוט) אבל יין מבושל כו' וכל שאיסורו מד"ס כו'. לשון רמב"ם וכ"כ הרשב"א וטור בשם הרשב"א. ור"נ פי' טעם אחר ועתוס' שם ד"ה אמר ט"א (ע"כ):
(ג) או יין כו'. כמ"ש בירושלמי דקונדיטין אין בו משום יי"נ ופי' הרמב"ם שעירב בו דבש וה"ה כיין מבושל וכ"ש שכר ועסי' קכ"ג ס"ד:
(ד) וחלב כו'. ל"ט ב':
(ה) וכל שאיסורו כו'. כפי' דחבי"ת בחב"ח לפי שהן ד"ת אבל המפ"ג אינן אלא מדבריהם ועבה"ג:
(ליקוט) בירושלמי מפרש הטעם כל דבר שאיסורו מגופו בחב"ח משום תערובת בחותם אחד נראה שהרמב"ם מפרש דמשום תערובת איסורו מדבריהם וראיה פת דאיסורו מגופו וער"נ אבל הרא"ה כתב כטעם הירושלמי ונראה עתה הגירסא שפיר שמחקו רש"י פת למאי ניחוש כו' ועתוס' שם ד"ה פת כו' אבל לפ"ז ניחא דמשום דאיסורו מגופו הוא אלא דשם כ"ט ב' גם בחומץ ויין מבושל שאיסורו מגופו אמר ג"כ כה"ג דלא טרח ומזייף בחותם אחד ודוקא ביי"נ משום חיבת ניסוך צריך הב"ח וע"כ צ"ל כדברי הרמב"ם משום שהוא מדבריהם וכ"כ ר"נ (ע"כ):
(ו) שהפקיר. וה"ה שלח ונמשך אחר לשון הרמב"ם:
(ז) וי"א כו' ואף כו'. הוא דעת ר"י ובר"ס ק"ל סתם כסברא ראשונה:
(ליקוט) וי"א כו' ואף כו'. כפי' ר"י לתרץ דקשיא דרב אדרב ושאר קושיות דר"א דמתיר בחותם א' דוקא במפקיד שעתיד לראות חותמו כו' ואמרינן שם ב' השולח חבית כו' ופירש"י בד"ה חבית כו' וכ"ש ביד עובד כוכבים אלמא דאתי כר"א ואפ"ה צריך היכר חותם והיינו משום שהוא בחותם א' ובמכיר די בחותם א' אף בשולח אבל בחב"ח א"צ היכר הותם וכן לפיר"ת דמוקי כרבנן מ"מ מדרבנן נשמע לר"א כמש"ש בתוס' וע"ש ס"ט ב' בד"ה מ"מ כו' אבל ר"ת פי' דלר"א א"צ כלל הכרת חותם וכשיטתו דאוקים ברייתא דמכיר כרבנן ולא יליף מינה לר"א משום דלר"א לא חיישינן כלל לזיופא כמש"ש בגמ' ס"ט ב' וכשיטתו דמתרץ קושיות הנ"ל לא בשולח ומפקיד אלא מחלק בין ישראל חשוד לעובד כוכבים וז"ש בהג"ה וי"א כו' אבל פי' עוד דברייתא דמכיר אינו משום שהוא בחותם א' אלא דה"פ שחזר על חותמו ומצא מקולקל אבל בסתם א"צ היכר חותם ואין חילוק בחתום בחותם א' או בחב"ח ובין לר"א ובין לרבנן ואף בחב"ח וז"ש בס"ב כיון כו' ובסי' ק"ל ס"ח חתמו כו' ועתוס' שם ושם (ע"כ):
(ח) וי"א כו'. הוא דעת ר"ת:
(ליקוט) וי"א דלא כו'. עתוס' דב"מ כ"ג ב' ד"ה אתלתא כו' ורא"ש שם ס"ג ור"ת ז"ל כו' דאלת"ה קשיא דרב אדרב כו' אבל בתי' הראשון תי' דסי' לתלתא קרנתא עליף טפי (ע"כ):
(ט) ובדיעבד כו'. תוס' שם ב' בד"ה השולח כו' ובדיעבד כו' ור"ל אף אם לא שלחו להודיע וכמ"ש למטה דלענין שא"צ הכרה אף ר"י מודה:
(י) כיון כו' אבל כו'. שם ל"א ב' השולח הבית כו' ופי' תוס' שר"ל אם חזר על חותמו כו' אבל א"צ לכתחלה לראות כמש"ש ס"ט ב' והלכתא כו' דלא חיישינן לזיופא משמע דלא חיישינן כלל וכן לרבנן בחב"ח דל"פ ר"א אלא דלא בעי רק חותם א' ועתוס' שם ד"ה מ"ט כו' מיהו מדקאמר הכא בשמעתין כו' וברייתא דלעיל כו' וכן שם ל"א ב' ד"ה השולח. ויש מקילין לשלוח כו' וכן לדעת ר"י אף שצריך להודיעו מ"מ א"צ לראות וכמ"ש תוס' ס"ט ב' בד"ה הנ"ל ומיהו אם שולח כת"י והודיע לחבירו כו' דלא כר"ן שכ' לשיטת ר"י דוקא שמכיר ובבה"ג איירי שם ע"ש:
(יא) ומיהו כו'. ממ"ש ל"ד ב' למאי ניחוש לה כו' ובפ' ג"ה (צ"ה א') מתבי עשר חנויות כו' בנמצא ביד עובד כוכבים ועתוס' י"ב א' ד"ה ושדי כו':
(יב) או כו'. שם כ"ט ב' אי משום אינסוכי כו' ואי כו':
(יג) אף כו'. דאף בלא חותם כלל היה מותר אי לאו משום איחלופי:
(יד) מפתח כו'. כר"א וכפי' הרשב"א כנ"ל:
(טו) אבל כו'. דודאי מפתח לא הוי חותם אף לר"א דלכך ל"ק ר"א ב' מפתחות ול"פ ארבנן אלא משום כיון דאית חותם א' לא טרח לפתוח במפתח ח"ש שם ובסוף פט"ז דשבת דלר"א סגי בחותם א' אלמא מפתח לא הוי חותם וז"ש שם ס"ט ב' דלר"א לא חיישינן לזיופא:
(טז) אם שולח כו' ואם כו'. ר"ל אפילו בלא היפוך התפירות דתפירת השק הוא כמו מפתח אא"כ היפך אז הוא חותם ועד"מ:
(יז) אם שלח כו'. רש"י בפ' ג"ה צ"ד א' מהא דאמרינן שם חתוכא דישראל כו':
(יח) וכן כל כו'. הרא"ש שם מהנ"ל:
(יט) ודוקא כו'. עד"מ בשם תה"ד:
(כ) שלח כו'. דשחיטה לא הוי סימן דישראל הוא מדפריך בב"מ כ"ד ב' מדהתירוהו לו משום שחיטה רובה ישראל נינהו [נ"י שם וכמש"ל סי' א' ס"ד] ועהג"א פ"ק דחולין סי' י"ז ד"ה וכ' כו':
(כא) אם שלח כו'. עבה"ג ובתוספתא פ"ג דדמאי השולח ביד עובד כוכבים ה"ז חושש משום מעשרות ומשום שביעית אבל חמרי גוים המדדים מן הגורן לעיר אינו חושש לא משום מעשרות ולא משום שביעית מפני שהן בחזקת המשתמר:
(כב) הלוקח כו'. עבה"ג ותוספתא שם השולח ביד ע"ה או ביד כותי אינו חושש לא משום מעשרות ולא משום שביעית:
(כג) ואפילו כו'. דהא אפילו על שחיטה נאמנים כמ"ש ברפ"ג דזבחים ועתוס' דפסחים ד' ב' ד"ה הימנוה כו':
(כד) ויש כו'. ע"ז ל"ט ב' וכפי' ר"ת דבישראל חשוד מיירי כנ"ל ודוקא ע"ה החשוד על הדמאי שהוא דבר שרבים מקילין בהם נאמן והרמב"ם כשיטתו שמפרש שם בעובד כוכבים כנ"ל:
(כה) בשר הנמצא כו'. כמ"ש בפ' ג"ה חתוכא כו' וחיישינן שיקח ישראל אלמא מותר ליקח דתקנתא לרשיעי לא עבדינן:
(כו) והוא כו'. כנ"ל ס"ו בשחיטה:
(כז) וכן כו'. עש"ך:
(כח) ויש אוסרים כו'. משום דלא אשכחן בש"ס כה"ג ואשתמיטתיה דברי רשב"א הנ"ל:
(כט) (ליקוט) אם הוא כו'. דיוצא ונכנס מותר בכ"ע דאף בכותי ששוחט בהמה דידיה ועסיק בה ומצי למידרס בכ"ש אפ"ה מותר כמ"ש בריש חולין. ר"נ וראב"ד פ"ה דע"ז (ע"כ):
(ל) (ליקוט) ישראל כו'. אע"ג דאמרינן י"ב א' לא אמרינן דלמא מהדר כו' משמע אבל אי מהדר אסור כבר תי' תוס' שם ד"ה דלמא דדוקא באכסנאי ורבא פליג אף בכה"ג (ע"כ):
(ליקוט) ישראל כו'. עבה"ג וע"ש בר"נ בארוכה ומסיים ומדברי כולם למדנו ישראל כו' לא משום נבילה ולא משום צינורא כו' ע"ש (ע"כ):
(לא) שמא כשהחזיר כו'. לשון הטור דלא כמרדכי והג"א:
(לב) אפילו אם כו'. תוס' שם וכנ"ל:
(ליקוט) אפי' אם כו'. עתוס' שם ד"ה ושדי כו' ובכה"ג חייש אביי אבל רבא פליג עליה וערש"י ד"ה רבא כו' דמסתפי צ"ל ומסתפי ושני טעמים הן ואפילו במשובח וכדקי"ל בכ"מ יוצא ונכנס שמותר וכקושית תוס' הנ"ל וכמ"ש בס"י אם הוא כו' ודלא כהג"א שם ד"ה משמע כו' וז"ש הרא"ש שם ועל זה סומכין כו' ועוד דהוי כו' דלרבא מותר ואפילו לתירוץ ראשון של תוס' הא רבא פליג עליה (ע"כ):
(לג) ואפילו פיהן כו' ואין כו'. שם:
(לד) וה"ה כו'. פ' כ"צ (ע"ו ב') בשר נבילה כו' וכלוי כנ"ל סי' ק"ח:
(לה) אבל לכתחלה כו'. לא מיבעיא בצלי משום ריחא כמ"ש ר"ס ק"ח אלא אפילו בקדירה משום ניצוצות. ובלא"ה אסור מפני תערובות כמ"ש שם אלא מאי ע"כ כו' כגון שצלאן בשתי קדירות:
(לו) יש להחמיר כו'. כמ"ש בס"י באין יוצא ונכנס אסור אם נהנה וכן כאן פעמים נותנת חלב להשביח חלקה ובמפליג שהולך לב"ה כמ"ש ברא"ש:
(ליקוט) יש להחמיר כו'. שם ברא"ש ולירא שמים כו' ור"ל כשהולכין לבה"כ דאינו כיוצא ונכנס ממש דהוי כהודיעו שמפליג דאסור כמ"ש בס"י ואף דאמרינן ע' א' בשמע קל צלויי דמותר דמדכר לחמריה שם העובד כוכבים יודע שהישראל נזהר ממנו וז"ש דמדכר ליה לחמריה משא"כ כאן ואינו מותר אלא מטעם השני דאינו נהנה ממנו וע"ז אמר ועוד כדי להשביח חלקה כו' וז"ש בהג"ה ואינו יוצא ונכנס דביוצא ונכנס אפילו לכתחלה מותר כמ"ש בריש חולין (ע"כ):
(ליקוט) יש להחמיר כו'. דרא"ש שם כתב וע"ז סומכין כו' כשהולכין לבה"כ ולכאורה ראיה לרבריו ממש"ש ל"ח א' תנ"ה מניח כו' שופתת כו' אבל בירושלמי אמרו עלה והוא שהתינוק יושב ומשמר (ע"כ):
(לז) ישראל כו'. עש"ך ס"ק מ' וכ' בהגמ"ד בשם ריב"א דמטעם ס"ס אין להתיר כמש"ל סי' קט"ו ס"ג (בס"ק י"ח) בשם הרשב"א:
(ליקוט) ישראל כו'. ע"ש במרדכי שר"י התיר משום דס"ל דבלא"ה אין לאסור גבינות האידנא דטעם גילוי (עיקר) וכמ"ש בתוס' שם (ל"ה א' ד"ה חדא) ועוד כ' בהגמ"ר שם משום דקי"ל טעם כעיקר הוא מדרבנן כרש"י ויש להקל בספיקו אלא שכתב דאף לר"ת דס"ל טעם כעיקר דאורייתא יש להקל משום דאיכא ספיקי טובא שמא לא בא החותם ביד העובד כוכבים ואת"ל בא שמא לא זייף ואת"ל שזייף להחליף גדולים בקטנים שמא העמיד בדבר המותר דמה"ט שרינן סתם כלי עובדי כוכבים משום ס"ס (ע"כ):
(לח) וכן אין כו'. כנ"ל שאינו נהנה:
(לט) אבל אם לא כו'. אפילו במקום מיוחד ועש"ך:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |