דרישה/יורה דעה/קיח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דרישהTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png קיח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
כף החיים
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חכמת אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

אבל הרשב"א תולה הטעם לפי שאסורים מן התורה כו' יש לתמוה לפי זה בחלב נמי איכא חשש איסור דאורייתא בחילופו עם חלב של בהמה טמאה וכ"כ הרשב"א בהדיא שחלב טמאה הוא איסור דאורייתא כבשרה וא"כ למה מנו וקבעו אותו בסימן חמפ"ג שדי בחותם אחד ולא על הרשב"א תלונתי כי אפשר שהוא לא פירש דחמפ"ג דר"ל חלב כ"א חילתית והכי איתא בגמרא בהדיא שם בפ' אין מעמידין דף ל"ט ריש ע"ב ע"ש גם הרי"ף והרא"ש כתבו חילתית רק שגרסו חחמפ"ג בשני חתין ופירשו חלב חלתית ואתי שפיר לפירש"י דהטעם הוא משום דאין דמיהן יקרים משא"כ לפי' רשב"א שטעמו משום איסור דרבנן צ"ל שהוא לא גריס חחמפ"ג בשני חתין אלא חמפ"ג ופי' חלתית. ומ"ש המפקיד או השולח דברים האסורים מדרבנן כחלב בס"א לא גרסינן כחלב אלא כמורייס כו' וא"ש טפי אלא על רבינו תלונתו שפי' תחילה החית חלב וכתב עליו והרשב"א תולה הטעם כו' כאילו אין חילוק ביניהן בענין הפי' ודו"ק ועיין פרישה:

ב[עריכה]

ור"ת כתב דוקא בישראל החשוד צריך ב' חותמות רו' בפ' אין מעמידין אהא דאמר רב הלכה כר' אלעזר שמתיר יין בחותם אחד הקשו התוס' דרב אדרב דהתם אמר חבית אסור בחותם אחד והכא אמר הלכה כר' אליעזר ועוד קשה כו' עד והיה ר"ת מתרץ בההיא דרב דחבית מיירי בישראל חשוד כו' וקצת קשה פי' ר"ת דנבואה היא להעמיד כל אלו ההלכות בישראל חשוד ואנן בנכרי קיימיק לכ"נ לפרש דהכא והתם בנכרי איירי ויש לחלק בין שולח לחבירו ואינו חוזר ורואה חותמו להכירו ובין המפקיד אצלו שעתיד לחזור לחותמו ולראותו כמבואר בדברי רבינו וכתב הר"ן שנראין דברי בעל התוס' אבל אחרים כתבו דר"א לא בא להתיר יין בחותם א' אלא לומר דמפתח וחותם חשיבי כשתי חותמות ואי ליכא מפתח צריך ב' חותמות והיינו ההיא דרב דחבית שאינו ניתר בפחות מב' חותמות או מפתח וחותם כך נראין דברי הרמב"ם בפרק י"ג מהמ"א ואף דברי בה"ג והרי"ף מכוונין כך. וכך הם דברי הרשב"א שכתב רבינו להצריך ב' חותמות בין במפקיד בין בשולח ולא שני לן בין נכרי לישראל חשוד וגם רבינו בסימן ק"ל אחר כתב סברת ר"ת וסברת הי"מ כתב וה"ג וכן הרי"ף מצריכין לכל ב' חותמות וכן נוהגין ואין להקל עכ"ל:

ג[עריכה]

כתב הרשב"א כו' שאין סימן שחיטה סימן לסמוך עליו יש לדקדק דלעיל בסימן א' כתב רבינו שאם מצא בהמה או עוף שחיטה מותר א"כ משמע דשחיטה סימן י"ל דשאני התם דליכא ריעותא סמכינן אשחיטה אבל כאן הואיל וביד נכרי הוא איכא ריעותא לא סמכינן אשחיטה ובלה"נ לא קשיא דדוקא כאן דאיירי בחשש שמא החליפו יפה ברעה איכא למיחש משא"כ בסימן א' דאיירי בנמצאת ע"ג קרקע ואיירי במכירה שהיא שלו תו לא חיישינן לנכרי ששחט והיותר נראה כמ"ש בפרישה:

ד[עריכה]

ולא חיישינן שמא החליף להכשילו כו' עיין מ"ש ב"י דאין כאן מקומו אלא לבסוף והכי הו"ל לכתוב המניח נכרי בחנותו ובו מדברים שאם הוחלפו יש בהם אפילו איסור תורה אם הוא יוצא ונכנס או אפילו שהה זמן רב ולא הודיע שדעתו לשהות מותר ולא חיישינן שמא החליף להכשילו אם אינו נהנה בחליפין אבל אם הודיעו שדעתו לשהות אסור עכ"ל ובב"י נפל טעות במאי דכתב אם אינו נהנה כו' דהא מדברי רבינו משמע להדיא דאפילו אם נהנה לית לן בה וכן הוא דעת ב"י וכמ"ש אח"כ בביאור דברי רבינו ע"ש וצ"ל דהאי ולא חיישינן כו' אין כאן מקומו אלא כצ"ל אם לא הודיעו שדעתו לשהות מותר ואם הודיעו כו' אסור ולא חיישינן כו' ולפ"ז האי ולא חיישינן הוא ענין בפני עצמו ואדלעיל קאי. אבל יותר נראה להגיה בב"י אפי' אם נהנה במקום אינו וגם למחוק תיבת להכשילו דהא אין שייך להכשילו כשנהנה וכן הוא בהדיא בש"ע בסימן זה. והא דהגיה הב"י וכתב שכצ"ל היינו משום דאין שייך לומר ברישא סתמא מותר דהא אינו מותר אם לא בתנאי דידוע דלא נהנה ומסתמא יש לחשוש דהחליף ונהנה ואין שייך ליישבו ולומר דצריך להיות דלא חיישינן במקום ולא דאכתי קשה מאי פסקא דקאמר מותר סתמא בדבר שמן המסתמא הוא אסור אבל לפי הגהתו והפוכו א"ש דאם יוצא ונכנס או לא הודיעו בכל ענין מותר דמרתת הנכרי להחליפו. אלא שאכתי קשה כיון דהב"י השמיט ברישא האי תיבת מותר אפי' לפי מ"ש שכן ראוי לכתוב כו' א"כ לא ידעתי למה כתב הב"י שרבינו לא כיון לשונו ושהיה לו לכתוב האי ולא חיישינן באחרונה שהרי במחיקת תיבת מותר מיושבים דברין היטב ואי משום דהרשב"א לא כתב כהאי לישנא אין זה קושיא דרבינו לא כיון לכתוב לשון הרשב"א רק סידר דינו לפי רצונו. ולעד"נ דא"צ כלום וה"ק מסתמא מותר כיון דלא חיישינן לחילוף ואפי' במקום שיש לחשוש לחילוף אם הוא יוצא ונכנס או לא הודיעו שיפליג ליכא למיחש למידי וליכא צד איסור אא"כ אם אירע שאינו יוצא ונכנס וגם הודיעו שיפליג וגם נהנה בחליפיו א"כ בעינן לאוסרו ג' מנינים יחד ומסתמא לא חיישינן שיארעו כל שלשתן יחד בענין אחד וק"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.