ביאור הגר"א/חושן משפט/שצא
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שן כו'. ב' ב':
(ב) וביער. ליתיה בטור ור"ל דמושלח ילפינן נמי לשן כמ"ש ג' א' וז"ש מוקמינן לה נמי וכ"ה בטור שגם ב"ח והסמ"ע הוסיף תיבת ובער. ומ"מ הדין עמו דודאי יליף מובער וה"ק אצטריך כו' דהתורה לא רצה ללמוד מושלח כו' ושם נ"ה ב' שן דכתיב כו' ובזה א"צ לדחוקי מ"ש תוס' שם ד"ה אצטריך כו' ושם נ"ה ב' ד"ה עד כו' וע"ש ד' א' לא ראיה רגל כו':
(ליקוט) וביער כו'. דמש"ש איצטריך סד"א אמינא כו' שינוייא בעלמא הוא דתנא אמר וכה"א כאשר כו' וכ"מ בר"פ הכונס וכן שם ד' א' אא"ר תנא שור כו' וה"ק לא ראי הרגל כו' ולא ראי השן כו' (ע"כ):
(ג) בין שלא כו' לפיכך כו'. כפי' תוס' שם ד"ה הא כו':
(ד) כל כו'. גמ' שם:
(ה) בין כו'. דקי"ל כר"י ועוד דגם באידך דר"ל לא קי"ל כוותיה כמש"ש כ"ד ב': (ליקוט) בין כו' דאין הלכה כר"ל דאף בדין דשתי פרות לא קי"ל כוותיה ואף שהרא"ש שם סי"ד דחק עצמו דבריו אינן מובנין (ע"כ):
(ו) אבל כו' אבל כו'. שם ורמינהו כו' לא כו':
(ז) חיה כו'. עסי' שפט סח:
(ח) חי. שם:
(ט) כבש כו'. טור דמ"ש וה"מ ברברבי לא קאי אלא אדסמיך אתרנגולי וכגי' הרי"ף תרנגולי רברבי וכ"ה בספ"ג דכתובות וכ"כ הרמב"ם להדיא כבשים קטנים וט"ס ברא"ש פ"ב סג כגון כלב כו' וצ"ל להיפך וכ"ה ברא"ש וברמזים בספ"ק ס"כ:
(י) ודוקא כו'. מדקתני ספ"ק הבהמה אינה מועדת כו' ול"ק ששה תמין וכה"ג וכן בפ"ב דקאמר אכלה כסות כו' ול"ק כה"ג והא דקאמר שם ך"ג א' זאת אומרת כו' ר"ל דבלא"ה אנוס הוא ופטור לגמרי דלא כרש"י ד"ה דסתם כו'. אבל ביש"ש חלק עליו ואמר כל הפוסקים לא פי' כן וראייתו עדיין ק' דאכתי ליתני מה שאין דרכה לאכול כגון בהמה שאכלה בשר וכיוצא וע"ש שתי' קושיות הנ"ל:
(יא) יותר כו'. כמ"ש בס"ח:
(יב) ואם לקחה כו'. כ"כ הטור בשם הרמ"ה ואין דעת. התוס' כן שכ' שם בד"ה סתם. ש"מ דבעי לקיחה ואכילה כו' ודעת הרמ"ה דאובער דהיינו אכילה קפדינן ובזה א"צ לדחוקי מ"ש תוס' בד"ה וליחייב. האי לישנא כו' אלא דהחררה מונחת על גחלת של אחרים ברשות אחרים וכן פי' הרשב"א בשם הראב"ד אף שלפ"ז לא מוכח דין של התוס' דבלקיחה לא סגי דהא שפיר קאמר תפשוט מ"מ מוכח מדקאמר שם אלא שן הריב כו' ועתוס' הנ"ל ועמ"ש בסי"ב:
(יג) משום דפי. ט"ס וצ"ל פי ועבה"ג והוא גמ' הנ"ל שנפשטה האיבעיא מסוגיא הנ"ל אלא שרצה לפשוט ג"כ ממקום אחר:
(יד) אם המושיט כו'. דבלא"ה אפי' במקום שאפשר ליטול חייב המושיט לבד כמש"ו ועהג"א שם ועתוס' נג ב' ד"ה שור כו' ו' א' ד"ה לאתויי כו':
(טו) או שאין כו'. כס' ראשונה בסי' תי סל"ז ודברי ש"ך ורחוקים מאד:
(טז) אלא כו'. די"ל הלכה כרבה דהוא רביה דרבא וי"ל הלכה כרבא דהוא בתרא וכ' הרי"ף והרמב"ם ב' הדעות ופ' המחבר לקולא:
(ליקוט) דהיינו כו'. שי"א דהלכה כרבה דרביה דרבא הוא. רי"ף ורא"ש שם ועבה"ג וערא"ש שם ה"א ובריש סוכה ובפי"ט דשבת ס"ה ובפ"ק דעירובין ס"ד ושם פ"ב ס"ד ובפ"ק דב"מ סמ"ט ובפ"ז דכתובות סי"ג וערא"ש בפ"ג דב"ב ס"ו וכן כייל הרשב"א והריטב"א והר"ן וש"פ דכל היכא דאשכחן א"ל רבא כו' הלכה כרבותיו אבל כשנחלקו כשני החולקין הלכה כרבא (ע"כ):
(יז) וי"א כו'. משום דת"כ דרבים הוא:
(יח) היו כו'. כלי' קמא דסוגיא שם ב' כלישנא קמא דקא' לא דכ"ע מחזרת כו' וה' כשמואל בדיני:
(יט) הקצה כו'. כיון דקי"ל כלי' קמא כ"ש כה"ג:
(כ) היתה כו'. כשיטת הרי"ף דמש"ש בדאמר רבא כו' לאו לדחויי דברי אילפא אלא לפרש דבריו דלא כפירש"י ותוס' ורז"ה דח"נ משלם אלא נ"ש ול"פ אילפא ור' אושעיא וא"צ לדחוקי מ"ש תוס' כא ב' ד"ה דאילפא כו' וכ"כ הראב"ד ורשב"א ורא"ש דאין זה שינוי דהא אמרינן שם כיון דאורחיה למיכל כו' ועוד משלמת מה שהזיקה מ' נזק שלם וקא' דאילפא ור"א וכו' וכן מפורש בירושלמי שינתה ואכלה משלמת נ"ש מהו שינתה ואכלה כשהיתה קופתו מופשלת לאחוריו היתה עומדת ברה"ר ופשטה את פיה ואכלה ממנה משלמת נ"ש ור"ל שינתה ממה שפטרה התורה וכן בתוספתא משלמת מה שהזיקה וענ"י רשב"א וכ' הטעם שכל כה"ג הוי כרשות הניזק שכן יש להם רשות לעבור כה"ג וע"ס שהאריך:
(כא) (ליקוט) ואם קפצה כו' וה"ה כו'. כפי' הרי"ף דנ"ש משלם וכ"ה בירושלמי שם שינתה ואכלה משלם נ"ש מהו שינתה ואכלה משלם נ"ש היתה קופתו מופשלת לאחוריו ברה"ר ופשטה פרה את פיה ואכלה ממנה משלם נ"ש (ע"כ):
(כב) וי"א כו'. כן פי' הרא"ש דברי הרי"ף והגמרא וכמש"ש כ"א ב' דאילפא כו' ואמרו אין דרכה כו' ר"ל כי א"א לה אלא בקפיצה והטעם דכל כה"ג שאין מגעת כדרכה יש לו רשות להניח פירותיו. שם:
(כג) בהמה כו'. כגי' דל"ג עמיר וס"ל כתוס' דשניהם ברשות הניזק בעינן אלא כיון דקי"ל דפי פרה כרשות הניזק דמי ר"ל אם עומדת ברשות הניזק ה"נ כיון דעומדת ברשות הניזק שדינן הפה בתר גופה או לא אבל לדעת הרמ"ה דס"ז א"א לפרש אלא כפי' תוס' וכ"כ הרשב"א דהכל בתר אכילה ופי' כפי' תוס':
(כד) וה"ה כו'. כגי' שלנו וכפירש"י וכבר הקשו תוס' ורשב"א וש"פ מהא דס"ז ודברי רש"י י"ל דפי' שם ך"ג א' כמ"ש בס"ז לדברי הרמ"ה ואף שרש"י שם ד"ה: ה"ג וליחייב כו' כ' וקס"ד כי' האמת כן כמ"ש רש"י בברכות טו א' וש"מ אבל דברי הרב צ"ע וצ"ל דה"ק ואכלה בר"ה ר"ל שעמידתה בר"ה ואכלה אבל פיה ברשות הניזק וקמיבעיא להו אם פיה בתר גופא גריר או לא וכן ברישא אף שרש"י לא פי' כן ובזה ניחא אף לשיטת התוס':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |