ביאור הגר"א/חושן משפט/שצ
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בדרך הילוכה. מתני' טו ב' יז א' ב':
(ב) והוא כו'. ב' ב' ג' א' רגל הזיקה מנוי כו':
(ג) ואין כו'. שם ושם שהנאה להזיקה הוא שן ותולד':
(ד) וכל כו'. ב' א':
(ה) כגון כו'. שם וי"ז ב':
(ו) או במשוי כו' ותרנגולים כו'. י"ז ב':
(ז) ודינם כו'. ג' א':
(ח) ואם תפס כו' וי"א כו'. כמ"ש בסי' שפח:
(ט) ולדעת כו'. וכ"כ הרשב"א ועבה"ג. אבל הרמב"ם סובר כיון דפריך וכי מאחר כו' אלמא כשכוש יתירא לאו אורחיה הוא והדק"ל א"ה קרן נמי כו' והרא"ש כ' דפשיט ליה וכי כו' דאפילו כשכוש יתירא אורחא הוא אלא דגמ' פריך בכשכוש כדרכה האיך ס"ד למיבעי כלל:
(י) ופטור כו'. ג' ב' י"ט א':
(יא) ואם כו'. ג' ב' וכר"פ דבתרא הוא ועוד לא שבקינן פשוטותיה משום ספיקא דרבא:
(ליקוט) משלם מהיפה כו'. מדקא' סתמא דגמ' שם ואמאי כו' לר"פ פשיטא ליה ואע"ג שי"ל דגם ר"פ ס"ל כרבא ולפוטרו ברה"ר (ע"כ):
(יב) ודבר כו'. שם:
(יג) יש כו'. מדלא איבעיא לרב אשי י"ט א' בכח כחו אלא לסומכוס מ' דלרבנן פשיטא ליה ולא מיבעיא לסומכוס אלא אי גמר הלכה כו' וא"ל דפשיטא ליה דלאו ככחו הוא אלא משום הלכה דהא הלכתא לגרע אתי כמ"ש בפ"ק דסוכה לכל התי' רק לחד תי' אליבא דר"ש וז"ש שם יז ב' לעולם כגופו כו' ול"ק לעולם לאו כגופו כו'. הרא"ש. וכנ"ל מדקא' שם יח א' אי סומכוס אימא סיפא כו' מ' דלרבנן ניחא ומסיפא לבד יכול לפשוט. אבל הרמב"ם לא ס"ל כן כמ"ש בסי' שצב בש"ע וכ"כ כאן הרא"ש בשם התוס' ועתוס' ך"ב א' ד"ה ור"י כו':
(יד) דרסה כו'. יז ב' תפשוט כו' וכמ"ש בסי' שפו ס"ד:
(טו) חייב לשלם כו'. ובזה"ז פטור לגמרי בלא תפס:
(טז) אבל כו'. ותליא בפלוגתא הנ"ל דס"ז אם תפס אי משלם ח"נ או רביע נזק. רא"ש. והרמב"ם ס"ל דאין כאן ספק אלא תולדה דקרן ומשלם ח"נ. והרשב"א כ' שדעת הרי"ף באית בזרוני שמשלם נזק שלם כמ"ש בדברי הרי"ף דלא כמו שדחק הרא"ש בדבריו וכ' דכיון דאוקמוה באית כו' לאו משום צרורות וכ"ה בירושלמי תרנגול כו' ברוח שבין כנפיו משלם ח"נ סומכוס אומר נ"ש נפח בכלי ושברה משלם נ"ש מ' דכ"ע היא. וצ"ל דהרי"ף גרס בגמ' אלא דאית כו':
(יז) אבל אחרים כו'. כ"ז דברי הרא"ש והטור וכשיטת התוס' שם:
(יח) אם גררה כו' זרקה כו'. שם בדאדיה אדויי מ' הא בגררה נ"ש כיון דמחובר בגופה כמו עגלה המושכת בקרון:
(יט) ואם הזיק כו'. שם אלא חייב בעל התרנגול כו' ושם אר"ה נקשר כו' וכמ"ש תוס' בד"ה נקשר כו':
(כ) בד"א כו' או כו'. תוס' ד"ה אלא כו'. ר"ל דמ"ש אלא מתני' קאי אאצנעיה וכן בהפקר כמ"ש בדברי ר"ה דאי בדלא אצנעיה חייב נ"ש כמ"ש ואי דלא כו' וערש"י ד"ה פושע כו' וה"ה באדיה או גרריה משום בור המתגלגל שם ו' א' דפריך אי בהדי דאזלי כו' ועתוס' שם ד"ה לאתויי כו' וז"ש אבל אם החוט כו' וכ"ש בתר דנייח כמש"ש ואי דלא אצנעיה כו':
(כא) ואם החוט של אחרים כו'. כמש"ש ואי דלא אצנעיה כו'. וה"ה בשעת הילוך משום אש כמש"ש ג' ב' תולדה דאש כו' בהדי דאזלי כו' וה"ה כאן שהתרנגול כרוח מצוייה הוא ועתוס' ד"ה וכי. וקשה כו' ומה שפריך שם ו' א' אי בהדי דאזלי כו' כבר פי' תוס' שם דר"ל ליחייב גם בעל הבהמה ולכן לא אוקמיה מילתיה דרב הונא אמתני' כמ"ש תוס' בד"ה וכי כו' וך"ג א' סד"ה וליחייב וז"ש אבל אם יש כו' ואם הזיק כו'. דקי"ל כר"נ שם נג א':
(כב) ואם הזיק לאחר כו'. שם ב' א"ד אמר אביי כו' הא כרבנן כו':
(כג) וע"ל כו'. סל"ב וסל"ד:
(כד) וכ"ז כו' אבל אם כו'. שם:
(כה) אפי' יש כו'. דל"ק דליל הפקר אלא משום נקשר מאליו וכמש"ש ך"ט ב' בהופך את הגלל אע"פ שהחזירה למקומו דאסתלקי כו':
(כו) בכל ענין. ר"ל במקום בעל דליל אבל בחלק של בעל תרנגול אינו חייב וכמ"ש תוס' ד"ה וכי כו' דלא מתוקמא כו' וז"ש אפי' יש כו' ר"ל לענין זה דוקא והסמ"ע שגה בזה:
(כז) וה"ה אם כו'. תוס' ד"ה קשרו כו':
(כח) או אפילו כו'. כפי' הראשון בתוס' שם ד"ה והא כו' וכ"כ ש"פ:
(כט) בין כו'. כמ"ש בס"ה בהג"ה:
(ל) ואם כו'. גמ' שם:
(לא) ואם הוא הולך כו'. שם א"ר ביבי כו' והביאו הרי"ף וכ' מדל"ק לא דקאזיל כו' אלמא לאו לדחיה אמרה ופי' הרא"ש דבחבל שאינו דבוק בו עיסה ואינו בלוי דכה"ג לאו משונה היא וכמש"ש י"ט ב' כיון דאורחיה למיכל כו':
(לב) משלם נ"ש. גם על החבל כנ"ל כיון דאורחיה כו'. הרא"ש בלישנא בתרא:
(לג) כל שתחילתו כו'. שם וכמ"ש בסי' רצא ס"ו:
(לד) וי"א כו'. גמ' שם כגון כו':
(לה) ואם הכלי כו'. תוס' שם ד"ה הא. א"כ כו':
(לו) ואם כו'. שם פעמים כו'. ונ"מ לדידן במקרבי לכותל:
(לז) אבל כו'. גמ' שם לגי' שלנו אבל גי' הרי"ף והרמב"ם והתניא הכלב והגדי שדלגו בין כו' חייבין תרגמא כו' ור"ל דברייתא ראשונה בדאפיך כו' ובזה מתורץ קושית תוס' ד"ה והתניא כו' וז"ש בש"ע קפצו כו' אבל כו'. אבל לשיטת התוס' והרא"ש מלמטה למעלה בכ"ע פטורין לגמרי אפי' מח"נ ועתוס' שם ד"ה אדם כו' ואית דגרסי כו' וכצ"ל ג"כ לגי' הרי"ף ורמב"ם:
(לח) (ליקוט) קפצו כו'. כשיטת הרי"ף ולשיטתו מתי' קושית תוס' ד"ה והתניא כו' ואתי שפיר נמי מ"ש שם אי הכי כו' כמש"ש תוס' בד"ה אדם כו' דבל"ז ה"א מ"ש פטורין משום דמלמטה למעלה אונס הוא ע"ש בתוס' משא"כ לפי' תוס' דוחק לומר דמלמעלה למטה ג"כ אונס הוא (ע"כ):
(לט) וה"ה מי כו'. גמ' שם וכפי' תוס' בד"ה הנ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |