באר הגולה/חושן משפט/שצא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png שצא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הטור משנה בפר' ב דב"ק דף י"ט ע"ב ויליף לה מקרא שם בפ"ק סוף דף כ'

כן הגיה הסמ"ע וכתב דמושלח ילפינן היזק הרגל ומובער ילפינן היזק דשן ולענ"ד שזה הי' כוונת המחבר שהוסיף תיבת נמי שאינו בטורי' שלפנינו:

ב) מסקנת הגמרא שם דף ג' ע"א אף שן לא שנא מכליא קרנא וכו':

ג) כ"כ התוס' שם בריש הדף:

ד) שם ס"ב משנה שם בפ"ב דף י"ט ע"ב.:

ה) כשמואל וכר' יוחנן שם דף כ' ע"א דאמרי' דהא דתנן שם במשנה אבל ברה"ר פטור קאי אאכלה פירות וירקות אבל אכלה כסות וכלים חייבת והטעם משום דמשונה ה"ל תולדה דקרן:

ו) שם בטור וברייתא שם:

ז) מימרא דר"פ שם:

ח) ברייתא שם:

ט) מעובדא דההוא חמרא שם:

י) ברייתא ואוקימתא דגמרא שם ומבואר שם בגמרא דחיה בבשר צלי אש לאו אורחיה והצבי אין דרכו בפת ובשר והבהמה אין דרכה לאכול הפת על השולחן:

כ) מבואר שם על עובדא דההוא חמרא וכו' לקמיה דרב יהודה:

ל) היינו עובדא הנזכר שם:

מ) דשינוי הוא:

נ) שם ושם ריש דף כ' עובדא דההוא ברחא וכו' לקמיה דרבא:

ס) שם וברייתא שם בספ"ק דף י"ו ע"ב:

ע) פשוט בגמ' בפ"ב סוף דף יט:

פ) מבואר במסק' דגמ' בספ"ק דף טו ע"ב:

צ) שם בשם אביו הרא"ש כן דקדק בפ"ב אמתני' דאכל' כסוס שם דף כ' ע"ב:

ק) דשינוי הוא שאין דרכו להמית טו':

ר) שם ס"ג ממשמעות הגמרא דף כג ע"א אלימא בגדיש דעלמא וכולי לא צריכ' דאכלה וכו' וכ"כ הרא"ש ונ"י שם:

ש) כן ביאר הרמב"ם בפ"ג מה' נזקי ממון דין ה':

ת) שם בשם הרמב"ם וכתב הב"י שזה לא נזכר בדברי הרמב"ם ובספ' מדויק מצא הרמ"ה במקום הרמב"ם והוא הנכון ע"כ ואני בענ"ד אומ' שהרמב"ם חולק בזה וסובר שהוא בעיא ולא נפשטא ומבוא' בסעיף י"ב וכמ"ש שם:

א2) הר"ב סמ"ע נדחק לפרש מאי נתינת טעם הוא ליש מחייבין וגם בזה שדא ביה נרגא ולענ"ד ברור שהוא טעות ולמחוק תיבת משום וד' דפי וצריך להיות פי פרה והוא עניין דין בפני עצמו וכן היא בטור וכן הגיה הב"י שם ומוצא דין זה שם בגמרא דף כג ע"א ותפשוט דפי פרה כחצר הניזק דמי ומשמע מדברי התוס' דקושטא דמלתא הכי הוא כ"כ הרשב"א והרא"ש שם.:

ב2) כן כתבו התוספות והרא"ש שם:

ג2) משנה שם די"ט ע"ב:

ד2) פלוגתא דרבה ורבא שם ד"כ ע"א כ' בב"י כיון שהרי"ף והרמב"ם מסופקים הלכה נמי ראוי לומר דנקטינן לקולא כרבה וכדפרש"י דעמיר היינו תבן:

ה2) פסקו כרבא שם:

ו2) ברייתא שם:

ז2) משנה שם דף י"ט ע"ב וכדמפ' לה שמואל שם דף כ"א ע"א:

ח2) שם במשנה:

ט2) טור שם בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו פסק כלישנא קמא דשמואל דפטור במחזרת וכ"ש במקצה מקום מדקאמר סתמא תלמודא בתר הכי שם ע"ב לא דכ"ע מחזרת אי כרב אי כשמואל וכ"נ מדברי הרי"ף והרמב"ם שלא הביאו דין זה דמקצה מקום:

י2) ל' הרמב"ם שם בפ"ג ד"י וכתב הכ"מ מימרא דאילפא ורבי אושעיא שם דף כ' ע"א וכדמפרש רבא בקופצת וכמ"ש הנ"י וז"ל פי' קופצת היינו שזקפה רגליה ועמדה על הבהמה ואכלה זקופה אבל אם עמדה מעט כדי לפשוט צוארה פטורה משום דבהמתו לאו כרשות הניזק גמור הוא

פי' וחשיב כר"ה טור:

כ2) טור וכן כתב הרשב"א וקופצ' דקאמר (רבא שם אמימר' דרבי אושעיא) שקפצה על האדם שהקופה מופשלת לאחוריו וכן ע"ג אנטבא שבר"ה כיון דאורחה למיכל שעורים או כרשינין שבקופה אף היא דרכה לקפוץ שם וטעם חיובן של אלו מפני שהם כחצר הניזק ואע"פ שהם עומדים בר"ה מפני שיש להם רשות לעבור שם עם משאן:

ל2) ל' הרמב"ם שם דין ד' וכתב ה"ה כ"ז שרשות האכילה הוא להחמיר על המזיק סובר רבינו שהיא בעיא דלא איפשטא (שם) וגורס כך בעי רבי זירא מתגלגל מהו היכי דמי דקיימא ברה"י וקא מגלגל ואתי מרשות הרבים לרה"י ובהשגות והיא מיושרת מן הגרסחות שלנו:

מ2) גם את זה לא ידעתי מה שהכניס הרב גירס' שלפנינו ומה שפרש"י בתוך דברי הרמב"ם דלהרמב"ם פטור בזה כמ"ש שם דין ה' כלב שנכנס לחצר וכמ"ש ה"ה שם דהיכא דלקחת הדבר ברשות אחר ואכילתו ברשות אחרת הולכין אחר הרשות שהאכילה שם כ"ז שהוא להקל על המזיק ויצא לו מסוגיא שעל משנת כלב שנטל את החררה (שם דף כ"ג ע"א) וכן הקשו התוס' שם על פירש"י מסוגיא ההוא ופירשו בע"א והביאו הטור ומה שלא כתבו הרמ"ה אפשר דס"ל דלא שכיחא שיהא האוכל מתגלגל מעצמו מרשות הניזק לר"ה וראיתי שגם הרב סמ"ע העיר בזה:

נ2) תני רבי חייא איקימתא בתרייתא שם


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון