ביאור הגר"א/חושן משפט/שסג

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט שסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) או פסלו המלך. כשיטת הגאונים בכ"מ לפסוק כרב יהודה לגבי ר"ה דס"ל דגדול מר"ה היה דשמואל קרי ליה שיננא:

(ב) וי"א כו'. כשיטת התוס' לפסוק כר"ה דס"ל דגדול מר"י היה דאשכחן דאפי' שמואל בעא מר"ה ואין זה מוכרח. ועוד כ' ברא"ש משום דרב ושמואל ס"ל כוותי' ועתוס' צ"ו ב' סד"ה המלוה. ונראה כו' ועוד כ' דגם רבה ס"ל כוותי' ועתוס' צ"ח א' ד"ה השף כו':

(ג) כמו שגזל כלי כו'. בס"ס שקדם:

(ד) עבדים כו'. כרב שם וכן סתם במתני' בפ"ד דב"מ ופ' הדיינין דלא כרי"ף שפ' כחכמים מסוגיא דב"ק י"ב א' וכבר תי' תוס' שם ד"ה אנא כו' ובזה מתורץ מ"ש רש"י בד"ה המחליף כו' וד"ה וכן כו' אע"ג דר"מ כמטלטלין חשיב לה. רשב"א ועתוס' שם ד"ה המחליף כו':

(ליקוט) עבדים כו'. דקי"ל בכמה מקומות כן לענין שבועה וכפל וכמ"ש ברפ"ז דב"מ ובפ' הזהב ובפ' הדיינין וש"מ. רז"ה ונ"י שם וש"פ (ע"כ):

(ליקוט) או שגזל עבדים כו'. דלא כרי"ף ודברי הרי"ף תמוהין שאח"כ כ' הא דרב התוקף כו' וכ' דוקא שלא בשעת מלאכה וכבר הקשה עליו רש"ל (ע"כ):

(ה) במדינה זו כו'. כשיטתו:

(ו) בד"א כו'. ערש"י צ"ח ב' ד"ה לר"ש חייב כו':

(ליקוט) בד"א כו'. שם ק"ה א' ותנא תונא כו' טעמא כו' ושם וא"ר הרי אמרו גזל חמץ כו' בעי כו' (ע"כ):

(ז) הגוזל כו'. צ"ו ב' ההוא כו':

(ח) ואפי' בח"ל. רי"ף וש"פ דהא ר"נ בח"ל הוי וכמ"ש בר"ס ב':

(ט) ושמין כו'. ר"ל לפי השבח בנשא ורכב כולה בחרש פלגא כמש"ש. ב"ח:

(י) התוקף כו'. עש"ך וכ"ה בגמ' שם ומי א"ר כו' ועש"ך ס"ק ט':

(יא) וה"ה אם כו'. עתוס' דב"מ ס"ה א' ד"ה ניחא כו'. והתם שואל שלא מדעת הוי:

(יב) ואם שכרה כו'. כמ"ש בפ"ג דב"מ כיצד הלה עושה כו' ואף לרבנן פריך שם ולימא משכיר כו' והתי' לא שייך כאן וקי"ל רצה מזה גובה אפי' מכרו לאחר כמ"ש קט"ו א' וע' מרדכי רפ"ג דב"מ וכ' בסמ"ע דשבח זה כהוקרה דמי ע"ש:

(יג) שא"ל צא כו'. עתוס' שם כ"א א' ד"ה כהדיוט כו' כלומר כו'. ר"ל כא"ל צא אע"ג דלא קיימא לאגרא:

(יד) אע"פ שהוציא כו'. תוס' ד"ה זה. דאפי' כו' וענ"י שם:

(ליקוט) אע"פ שהוציא כו'. דכל הגזלנין משלמין כשעת הגזילה הרא"ש שם ואף בקרקע כיון דלא קיימא לאגרא ועתוס' נ"ז א' ד"ה ומי אמר כו' וכמש"ש בגמ' הב"ע כו' כי הא דשלח כו' (ע"כ):

(טו) ואפי' היה כו'. כמש"ש צז א' הב"ע שלא כו':

(טז) (ליקוט) שזה נהנה וזה כו'. ול"ק הטעם משום דניחא ליה משום שאיה או ביתא כו' דס"ל כדברי הרא"ש שם שכ' דלרווחא דמלתא אמרו כן וא"צ לזה וכדברי ר' אמי שם מאי חסרו אבל לכאורה שם צז א' לא מ' כן דאמרי' שם בשלמא התם בין למ"ד כו' וי"ל דה"ק דשס לא חסרו וגם טובה עשה עמו אבל כאן חסרו דניכחוש כו' וכן פי' יש"ש אבל דוחק הוא ולכן נראין דברי הרשב"א דגם בבית איכא היזק קצת מחמת דריסת הרגל הדיורין אלא שהרויח שמצילין אותה משאיה הוא כנגד זה ההפסד וז"ש שם איכא בינייהו כו' וזש"ש צ"ג א' בשלמא כו' ה"נ ניחא כו' כנגד ההפסד של הכחש וודאי במקום שאין הפסד כלל א"צ דניחא ליה נההיא דמקיף חבירו נטל אבן או קורה רשב"א שם ועוד ראיה ברורה מההיא דספינה שם צז א' בלא קיימא לאגרא וכמ"ש בס"ה וכ"כ יש"ש אבל צ"ע ממש"ש דאפילו פיחתה אינו משלם אלא הפחת ומ"ש כאן שכ' בס"ז י"א דכשאין כו' (ע"כ):

(יז) ודוקא כו'. עתוס' שם ד"ה הא כו' שאני כו':

(ליקוט) ודוקא כו'. שם ך"א א' משום שנא' ושאיה כו' וערא"ש שם מייתי הך כו' אלא אפי' כו' ור"ל דאפי' לכתחילה מותר מטעם זה וכמש"ש צ"ז א' בי רב יוסף כו' ושם מדמי להך ע"ש ומוכח שם דוקא משום דניחא ליה אבל דברי הרא"ש צ"ע דשם מוכח דאי לאו משום שאיה כו' היה חייב דאמר שם בשלמא התם כו' ה"נ ניחא כו' (ע"כ):

(ליקוט) ודוקא כו'. מדאיבעיא להו אם חייב הואיל ונהנה ואם איתא אפי' לכתחלה יכול לכופו ועתוס' שם ד"ה הא כו' (ע"כ):

(ליקוט) שס"ט ס"ו בהג"ה ודוקא כו'. עתוס' דב"ב י"ב ב' ד"ה כגון כו' וריצב"א כו' (ע"כ):

(יח) ואם החצר כו'. ממש"ש וכי מה כו' ומה כו' הא חסרו חייב וכן בכל נזקין זה חסר וזה לא נהנה וענ"י ועבה"ג ס"ק ג' אבל התוס' שם ד"ה זה אין כו' חולקין וכ"ד הרשב"א ועמ"ש בס"ז בהג"ה וזה מש"ש א"ל מתני' היא כו' ור"ל דהא מתני' לא חייבה על החסרון בלא נהנה ואפ"ה בנהנה חייב ופריך רבא האי זה כו' ר"ל דהא בעבידא לאגרא ולא עביד למיגר פטור ואין חייב על החסרון ובעביד למיגר חייב ה"נ במתני' ול"ד לכאן:

(יט) מיהו כו'. כנ"ל בהג"ה אע"פ שהוציא כו' ולא מחייב כאן אלא משום שאכל חסרונו כנ"ל:

(ליקוט) מיהו אם כו'. דקי"ל גרמא בנזקין פטור וכן המקבל שדה והובירה משום דדורשין לשון הדיוט ואמרינן בירושלמי זאת אומרת המבטל כיסו של חבירו פטור ודוקא בדר בו חייב משום שאכל חסרונו. הרא"ש שם (ע"כ):

(כ) י"א כו'. עבה"ג ועתוס' ד"ה ת"ש כו' וד"ה ויהבי להו כו' וכ"כ הרא"ש וש"פ:

(ליקוט) י"א דכשאין כו'. ואין דעת הרשב"א כן עמש"ש על עובדא דקרמנאי שם ועמש"ל בסי' שע"ה ס"ו וכן כ"י בשם הרמ"ה חולק שם (ע"כ):

(כא) וא"כ אם כו'. דהא סיפא דמתני' הנ"ל בדברי ר' יהודה אלא בעל העלייה כו' ר"ל דמעתה אינו נהנה ובזה סתר הרשב"א דברי הרי"ף הנ"ל בס"ו וערשב"א וזהו וי"ח שכ' רי"ו והרב ובאמת לכאורה נראה שזה תליא בפלוגתת הרי"ף ותוש' הנ"ל בזה לא נהנה וזה חסר אבל צ"ע האיך יחלוק הרי"ף על מתני' מפורשת אלא צ"ל דבכה"ג הרי"ף מודה שהחסרון מעט דבלא"ה קצת סוברים דא"נ לשלם אלא החסרון וענ"י:

(כב) ואם נתן כו'. עבה"ג ס"ק ז' וכ' נ"י ול"ד למ"ש בב"מ ס"ו ב' ואר"נ מודינא כו' דהתם משום דליקום בהימנותא ניחא ליה משא"כ כאן ועתוס' שם בד"ה התם כו':

(כג) י"א שזה כו'. גמ' שם והשוכר בית כו':

(כד) ונתן לו כו'. ב"ב ך"ט א':

(כה) ודוקא כו'. כנ"ל בס"ו בהג"ה ואפי' היה כו' דבתר כו':

(כו) (ליקוט) ואם שכרו מראובן בדמים יקרים כו'. כמש"ל ס"ט אע"פ שנכנס ע"ד כו' וה"נ בהמותר ועבה"ג שם ס"ק ז' (ע"כ):

(כז) (ליקוט) ואפי' אם נתן כו'. כמ"ש בס"ט ואפי' אם נתנו כו' (ע"כ):

(כח) (ליקוט) ומיהו אם כו'. ול"ד למ"ש בס"ט ואם נתן לו כו'. כמש"ש כיון שהוא ברור כו' משא"כ כאן שאינו ברור שהיה שוכרה בפחות וז"ש מספיקא כו' ועוד כ' נ"י שם דכאן אפשר דהוי מחילה דלא מצינו כה"ג דליהוי מחילה בטעות. ואינו ברור דמ"ש מההיא דס"ט ולכן לא כ' המחבר אלא טעם ראשון דוקא שטוען שלא היה כו' (ע"כ):

(כט) ישראל כו'. כנ"ל בהג"ה ודוקא כו':

(ל) השוכר כו' ואם לא כו'. כמ"ש בב"מ ל"ה ב' אר"י כיצד כו' משא"כ בה"ל רשות דל"ד לשם שאין השוכר רשאי להשכיר וכ"ש להשאיל. שם. וצ"ע דהא אמרינן שם ל"ו א' הב"ע בשנתנו כו' ואף רבא שם ב' ל"ק אלא שא"צ לתירוץ זה ע"ש:

(לא) האומר כו'. עבה"ג בשם ב"ח ודבריו צ"ע דהא כאן מיירי דלא עבידא לאגרא כמ"ש התשובה שם ואפי' פירש לים ולא א"ל כו' כ"ש כו':

(ליקוט) האומר לחבירו דור כו'. ר"ל בלא קיימא לאגרא דאפי' לא אמר דור פטור כ"ש בא"ל דור. שם בתשובה וכ"ה להדיא בב"מ ס"ד ב' א"ר יוסף כו' א"ד אר"י כו' ודור בחצרי כו' ועי"ד סי' קס"ו ס"ב בש"ע והג"ה ואע"ג דכ"ש הוא כתבה הרב של"ת בדור גרע כמש"ש וליתא דשם לענין רבית קצץ מי גרע (ע"כ):

(לב) שני שותפין כו'. כמו בחצר חבירו כנ"ל:

(לג) אבל אם כו'. עסמ"ע ואין לדמות כו':

(לד) (ליקוט) וסמנין שרוין. עתוס' שם ד"ה דזל כו'. ושם עוד אוקימתא דרבינא וכ' הרא"ש אבל הרי"ף ורמב"ם והטור השמיטו (ע"כ):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---