דרישה/חושן משפט/שסג

דרישה ‏ חושן משפט שסג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

התוקף עבדו כו' בב"ק דף צ"ד ומפרשינן לה דמיירי כשלא בטלו ממלאכה והביא הרי"ף בהלכותיו הך אוקימתא ותימה איך פסק הרי"ף דהתוקף עבדו של חבירו דוקא בשלא בטלו ממלאכה כטור דמשמע הא בטלו חייב והא אפי' בטלו ממלאכה פטור כיון דס"ל דעבדי כמטלטלי דמי כמו שס"ל בגזל עבדים והזקינו או בכחשה כחשא דלא הדר כמש"ר לפני זה בשמו וראיה מגזל פרה שכ"ר לפני זה שהוא ג"כ מימרא בגמרא והביאה הרי"ף ג"כ כיון דהוי כמטלטלין אפי' בטלו ממלאכה פטור וגמר' דאוקי לרב כשלא בטלו ממלאכתו היינו משום דרב לטעמיה דאמר שם לפני זה דהלכה כר"מ דעבדי כמקרקעי דמי וי"ל דס"ל כמ"ש התו' בפ' א"נ ריש דף ס"ה ע"ש דשם מביא הגמ' מימרא דרב דניאל בשם רב דהתוקף עבדו של חבירו ועשה בו מלאכה דפטור דניחא ליה דלא ניסתרי עבדיה וכתבו התוס' שם ז"ל וא"ת בלאו ה"ט נמי פטור דהא תנן גזל והזקינה משלם כשעת הגזילה אבל שכר פעולתו אינו משלם וי"ל דיש לחלק בין נחית אדעתא דגזלנותא לנחית אדעתא דאגרא כדמפלגי התם גבי התוקף ספינתו של חבירו ועשה בה מלאכה עכ"ל שוב מצאתי שכ"כ בעל ש"ג ע"ש. ודברי תו' הואיל ואתו לידן נימא בהו מילתא דצ"ע מאי מקשי התוס' מגזל עבדים והזקינו דמשלם כשעת הגזילה ולא שכר פעולתן הא מפורש שם טעמא דרבנן דס"ל הכי משום דסברי עבדי כמטלטלי דמי ומטלטלין נגזלים ומש"ה אינו חייב בשכר פעולתן אבל לר"מ דס"ל דאומר לו הש"ל משום דעבדי כמקרקעי דמי ודאי חייב לשלם שכר פעולתן ורב פסק כוותיה ומש"ה צ"ל הטעם משום דניחא ליה דלא ליסתור עבדיה וא"ל דהתוס' מקשי מאי ס"ד דרבא שהק' לו לאביו למה עושה כן שתוקף בעבדי דאינשי דהיו חייבים לו ולא ניחא ליה דאביו ס"ל כרבנן וגם למה לא השיב לו אביו דס"ל כרבנן דא"כ אין כאן מקומו של קושיית התוס' אלא לעיל במקשן הו"ל למכתב כן וגם זה דוחק דילמא משום דקיי"ל כר"מ וכדפסק הרא"ש וסייעתיה הנ"ל בסי' זה מש"ה הקש' לו רבא כן ומש"ה השיב לו אביו דגם לר"מ פטור משום דניחא למרייהו כי היכי דלא ליסתרי ויש ליישב ולומר דהתוס' ס"ל כפי' רשב"ם והרא"ש דס"ל דבמילי דאוריית' דוקא אבל במילי דרבנן קיי"ל דעבדי כמטלטלי נינהו וכרבנן והאי עובדא דבי רב יוסף בר חמא דתקף בעבדי דאינשי לא הוה ביה ג"כ איסור דרבנן דהא לא עלה על דעתיה לגזלם וגם כי תקף להו שלא בשעת מלאכה תקף להו וכדאוקמא הגמ' למילתא דרב בשמעתין דהגוזל עצים הנ"ל נמצא דלית כאן לא גזילת עבד ולא גזילת ממון אלא דמשתמש בהו שלא מדעת רבם ואין בעבד שייך למימר דהוה שואל מדעת רבו דנקרא גזלן דאורייתא כיון דבר דעת הוא ומש"ה הקשו התוספות כיון דקיי"ל בהא כרבנן ובלה"נ פטורין ובדאי רב דפסק כר"מ בכל ענין ס"ל כוותיה ואפי' בכה"ג אסור וכדמוכח שמעתין בהגוזל דפריך ואי אמר רב כו' אבל אנן לא קיי"ל כוותיה בהא ומשני דהא דאמרי רבנן דפטור משכר מלאכה היינו דוקא היכא דכיון לגזלו ומשום תקנת השבים וכמ"ש בסי' שע"ב ועמ"ש בחידושים מזה:

ה

ה"מ שעשה בה מלאכה הוא בעצמו אבל השכירו לאחר כו' כתב החכם המרשים שהטעם משום דאל"כ נמצא לפעמים שהגזלן משתכר ולקתה מדת הדין עכ"ל וע' בב"י מה שהקשה על הרמ"ה וע' בד"מ האיך מתרץ קושית הב"י ובפרישה כתבתי ישוב אחר והוא הנכון בעיני:

מעבר לתחילת הדף< הקודם ·

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.