ביאור הגר"א/חושן משפט/רצא
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ש"ח כו'. ר"פ בתרא דשבועות ועבה"ג:
(ב) בפשיעה. בפ' המפקיד ובכמה מקומות:
(ג) כסף או כלים. מפו' בתורה:
(ד) או בהמה. ר"פ המפקיד:
(ה) או כ"ד. שם נז ב':
(ו) לשמור. לי' דקרא:
(ז) והו א קבל כו'. עס"ג:
(ח) ואפי' כו'. שם פ"ב:
(ט) אבל מחרים כו'. כמו כל ספק תביעה:
(י) וי"ח כו'. כן השיג עליו בד"מ דהא אמרינן שם להיפך ע"כ ל"ק רבנן כו' והוא פ' כרבנן ופ' הבעיא לקולא. ואפי' לפמ"ש בש"ע ס"ג כרבי מ"מ לא קי"ל כמש"ש ע"כ ל"ק רבי כו' דהא פ' לקולא ובכ"ע פטור ועסמ"ע:
(ליקוט) וי"ח כו' עמש"ש ועוד דאף לפי מה שמחלק בגמ' שם לרבי הוא בע"א בין מקום שצריך ליטול רשות ממנו או לא (ע"כ):
(יא) בקש כו'. ער"ס שנ"ג וס"ס שצ"ח:
(ליקוט) בקש כו' לחצירו כו'. דוקא לחצירו אבל לביתו חייב הג"א שם ד"ה דוקא כו' וכ"ה בירושלמי שם ר"י בשם שמואל הלכה כרבי ר"ז אמר הל' כר' א"ר ירמיה הכל מודין בבית שהוא א"ל הכנס ואני משמרו הכל מודין בשדה שא"ל הכניסהו ושמרהו מה פליגין בחצר ר' אומר חצר כשדה וחכ"א חצר כבית ופריך תמן תנינן המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות כו' ומשני גדישים בשדה ככלים בבית ואפשר שלכך השמיטו הפוסקים משום דלפ"ז לא היה פריך הגמ' שם לימא תנן מתני' דלא כרבי כו' אבל י"ל דגמ' פליג אתי' גדישים בשדה כו' וס"ל דאינו אלא כחצר דהירושלמי הוצרך לומר כבית משום הקושיא דלא כרבי (ע"כ):
(ליקוט) בקש כו'. עבטור שכ' דעת התוס' ורא"ש שחולקים ופ' כרבנן ודוקא בנזיקין דאתי מנפשיה כאיבעיא דשם נר' דעת הרב שהשמיטו דס"ל כתי' הראשון דתוס' ב"ק מז ב' ד"ה א"ד כו' ואין נ"מ כאן לענין שמירה אבל לתי' השני נ"מ גם כאן כמש"ש אפי' נשברו ברוח וכ"כ הג"א שם וכ"ד הרא"ש והטור (ע"כ):
(יב) שמעון כו'. ממ"ש בס' זה שי"ל לא קבלתי כו' ה"נ ואפי' קנין בטעות חוזר כמ"ש בספ"ק דגטין וכ"ש קבלת השמירה כאן ואינו שומר ובב"ק מ"א לימא ליה תורא כו' ולא משני משום דא"ל ס"ט כו' כמ"ש אח"כ שם:
(יג) ויש כו'. עתוס' נט א' ד"ה כך כו' והרא"ש שם:
(ליקוט) ויש כו'. תוס' דב"מ שם והרא"ש שם אבל תוס' דב"ק עט א' ד"ה תקנו כו' לא כ"כ וכן הרא"ש שם וכ"מ בגמ' שם מדאייתי ראיה ממתני' שם וצ"ע (ע"כ):
(ליקוט) ויש כו'. עתוס' דב"ק עט א' ד"ה תקנו כו' שכ' דגם לענין חיוב בדין כן אלא דלא איבעיא ליה בזה כלל אבל בב"מ כ' כמ"ש כאן וכ"כ הרא"ש שם (ע"כ):
(יד) ויש כו'. ולפרש"י בב"ק עט א' וכ"מ פשטא דגמ' שם אלא שתוס' פי' שם כשיטתם ועבה"ג וכ"כ נ"י:
(טו) אם כו'. כמש"ו מעשה כו':
(טז) המתין כו'. סמ"ג ומרדכי וזש"ש זיל שלים ר"ל מיד:
(יז) באו כו'. עתוס' שם ד"ה דאי כו':
(יח) שלא כו'. עבה"ג וכ"כ הרי"ף וכ"כ תוס' מב א' ד"ה ה"ג כו' ובב"ק נב ב' ד"ה ושכיחי כו':
(ליקוט) שלא גרמה כו'. וכ"כ הרי"ף שם בארוכה ע"ש (ע"כ):
(יט) מתה כו'. שם ל"ו וכקושית הגמ' שם:
(כ) אפי' לא כו'. הרי"ף כ' שם והוא שתקפתו כמש"ש ל"ו ב' והקשה הראב"ד דגמ' לא הוצרך לזה אלא לאביי ואנן קי"ל כרבא ותי' הרמב"ן דסוגיא שם אליבא דרבה דקאמר שם צג מאי הל"ל כו' אבל אנן קי"ל כר"ח ודבר"ה שם דאמרי להכי כו' וזה דוקא בש"ש וכמ"ש להכי כו וערא"ש שם ותוס' שם ד"ה איבעי כו':
(כא) אם נכנס כו'. כמש"ש מאי לאו כו' ובש"ח מודים כ"ע לרבה כנ"ל דל"פ אלא בש"ש דלהכי יהבי כו'
(כב) ואם נכנס כו'. שם ואע"ג דפריך שם א"ה אמאי פטור כו' וה"ה לש"ח כ' הרי"ף בפ' המפקיד שם ההיא מימרא דאביי הוא וכשיטתו בפ' המפקיד אבל אנן קי"ל כרבא וכ"כ התוס' בב"ק נ"ב ב' בד"ה הנ"ל בשם ריב"ם. וראב"ד ורא"ש חולקין וכ' דאם היה שם אפשר שהיו בורחין כמ"ש ומוראכם כו' וכמש"ש קז א' דהוה מקיים ביה גם כו' ועסי' ש"ג ס"י:
(כג) כיצד כו'. במתני' מב א' שלא כו' ואם כו' ובגמ' שם כספים כו' ש"מ דשאר דברים הכל לפי ענינם:
(כד) י"א כו'. כמ"ש בב"ק כג א' סתם כו':
(כה) והכל כו'. דל"ק אלא סתם כו' וה"ה כאן:
(כו) ואע"פ כו'. ירושלמי הביאו הרי"ף ורא"ששם:
(ליקוט) ואע"פ שהניח כו' בשלו כו'. ירושלמי והביאו הרי"ף ורא"ש שם נתנו כו' אם כו' וכ' במרדכי בשם ראבי"ה דר"ל אפי' בתיבה בחדרו דאל"כ מה בא לחדש כו' ע"ש בסי' ש"ס (ע"כ):
(כז) ולשונות כו'. רמב"ם דחד טעמא להו עם כספים דמסרי נפשייהו עלייהו ועשאן קל ואינן מתקלקלים בקרקע וכמ"ש הרא"ש ורמב"ם שם:
(כח) אין להם כו'. כגי' הרי"ף דל"ג שם והאידנא כו'. גשושאי כו' פרומאי כו' אלא גרס זוזי לאבדלתא א"ר ומודה שמואל כו' והאידנא כו' וא"ש הא דאמר שם התם תנן כו' דקאי אף למסקנא ועלח"מ:
(ליקוט) אין להם כו'. כגי' הרי"ף דל"ג כל האידנא עד אמר רבא דלגי' דידן לדברי שמואל בכ"מ בכותל מהני והאידנא לא מהני בקרקע אבל לגי' הרי"ף דברי הרמב"ם ניחא דוהאידנא ל"ק אלא אכותל וגי' הרי"ף נכונה דלגי' דידן ק' דאמר רבא ל"ש כאן ודחק הרא"ש אפי' שלא ביני אורבי ודוחק לומר דביני אורבי אינן בכותל ועוד דלא הל"ל ומודה שמואל והכי הל"ל א"ר ובכותל אפי' שלא ביני אורבי ולגי' הרי"ף אתי האיבעיא דפ"ב דפסחים ל"א ב' אף האידנא (ע"כ):
(כט) רק כו' אבל כו'. וכ"כ הרי"ף ורא"ש וכמ"ש בגמ' שם משום איכסויי מעינא כו' טפח:
(ל) אפי' נעל כו'. ההוא גברא כו' ואותבינהו כו':
(לא) או החביא כו'. דז"ש אין להם שמירה כו':
(לב) הוא המפקיד כו'. וכן פירש"י
(לג) עד שישהא כו'. רמב"ם שם ודלא כהרא"ש שם:
(לד) וי"א כו'. כ"פ הראב"ד ונ"ל דגי' אחרת ה"ל בגמ' וצ"ע ועלח"מ:
(לה) התנה כו'. כמש"ש צד א' מתנה כו' ובגמ' שם הא מני ר"י כו' ועשי' ש"ה ס"ד:
(לו) בד"א כו'. כמש"ש והאידנא כו' והאידנא כו' אלמא דהכל לפי המקום ולפי הזמן וכמש"ו בהג"ה וכמ"ש בירושלמי אם נתנו במקום שנהג ליתן את שלו אם היה ראוי לשמירה פטור. רא"ש:
(לז) אפי' כו' ממש"ש ב' נימא ליה אמאי כו' אמר כ"ש כו' ע"כ צ"ל דמנהגם לקבור אף שלהם בקרקע וא"כ מאי קאמר שם אמרה לא א"ל כו' וצ"ל כיון דסבורה שלו סבורה שכדי להתעסק נתן לה כשיצטרך וה"ה למפקיד וערא"ש שם:
(לח) (ליקוט) או קשורים כו'. מדקאמר לאחוריו דוקא (ע"כ):
(לט) וכן כו'. עמ"ש בס"ס ק"כ:
(מ) ואצ"ל כו' אא"כ כו'. עסנ"י:
(מא) מי כו'. ב"ק נ"ו ב':
(מב) ואה אין כו'. עתוס' שם ד"ה כל כו' ועמ"ש בסי' עב ס"ל בהג"ה:
(מג) י"א דפטור. כפשטא דגמ' שם נימא לאימיה כו' ובב"ק נ"ו ב' אלא תחתיו דשומר ושומר כו' לברזיליה דאורחיה כו' והשר מקוצי דחה דשאני התם שידוע שאינו מרעה שום פעם בעצמו אבל הכא מ"מ סבור שהוא ג"כ בעצמו ישמור ועבמרדכי שם סי' שסב והג"א שם ד"ה אבל היכא כו':
(ליקוט) וי"א דפטור. וכ"ה דעת הרמב"ם וש"ע וכ"כ במרדכי ונ"י שם שזהו דעת הרמב"ם וכ"כ המ"מ אבל בסי' ע"ב ס"ל בהג"ה סתם כס' הראשונה וע' במרדכי ובהג"א סך"ג ד"ה אבל היכא כו' (ע"כ):
(מד) (ליקוט) ואם היה ש"ש יש כו'. כמש"ש בעובדא דבקרא מכדי בקרא ש"ש כו' איבעי ליה לעיוני (ע"כ):
(מה) אפי' אם כו'. ודלא כתוס' בב"ק יא ב' ד"ה את כו':
(מו) (ליקוט) והוא שלא ימעט כו'. מדקא' רבא לא מבעיא כו' מ' דבכה"ג א"צ לטעמא דאת מהימנת כו' ואף דאביי קאמר נמי התם י"ל דבאמת ר' יוחנן לא ס"ל טעמא דמסרה לבן דעת דדוקא רב ס"ל כן (ע"כ):
(מז) אבל אם כו'. שתחלתו בפשיעה ואין דעת התוס' כן וע"ש צ"ג ב' ד"ה א"ה כו':
(מח) ואם יש כו'. ערי"ף ורא"ש שם וע' תוס' שם ד"ה רב כו':
(מט) ואפי' כו'. תוס' בב"מ שם ד"ה את כו' כיון דהוא ישבע:
(ליקוט) ואפי' לא כו'. גמ' שם ב' א"ל לדידכו כו' וערש"י שם ד"ה לדידכו כו' ותוס' שם ד"ה חת כו' (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |