ביאור הגר"א/חושן משפט/ריח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png ריח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) וה"ה כו'. תוס' שם ד"ה בית כור כו' ע"ש. וכ' הרמב"ן ודיקא נמי דבסיפא קתני ואם א"ל כבית כו' ול"ק עפר וגי' שלנו שם ג"כ עפר אבל בג' הירושלמי ל"ג שם עפר:

(ב) ורחבו ד'. דהוי רשות בפ"ע כמו בשבת וזה שחילק במתני' בין עשרה לפחות ובירושלמי היה שם נקע א' עמוק י' ואין בו ד' מהו כו' ע"ש דפשיט דנמדד עמה:

(ג) ואין בהם כו'. ר"ל דאם יש בו רובע לא מזדבן ונשאר למוכר אף לדעת הרמב"ם וש"ע. רמ"ה דהוי דבר חשוב וכמש"ל ס"ה:

(ד) ולוקח אלו כו'. כמו גבי הקדש שם שאמרו אין כמדדין עמה ומ' מדברי הרמב"ם בה' ערכין שא"צ כלל לפדותן וכ"ב הרי"מ וזה שפריך ואמאי ליקדשו באנפי נפשייהו כו' ואמר הכא מאי אר"פ כו':

(ה) וי"א כו'. רשב"ם וכן בהקדש פי' דאין נמדדין עמה ופודה בפ"ע אלא דפודה בשוויו כיון דאין ראוי לזריעה והמקשה דס"ד דראוי לזריעה פריך דליפריק ג"כ לפי זרע אלא דהלשון ליקדשי כו' יותר מיושב לדעת הרמב"ם:

(ו) ומ"מ כו'. הרא"ש מדקא' אין נמדדין עמה מכלל דשאר השדה נמדד ע"ש:

(ז) בלבד שיוכל כו'. שם דאי לאו הכי גם בזה שייך אין אדם רוצה שיתן מעותיו כו'. שם:

(ח) אפי' מלאים מים. גמ':

(ט) בתוך חמשת בתוך רובה של שדה. ר"ל שאלו חמשת קבין מובלעין בתוך רובה של שדה והד' קבין מובלעין בתוך אלו החמשת קבין וכגון שאלו ה' קנין היא רצועה ארוכה וקצרה שמחזקת רובה של שדה. רמ"ה וכגי' הרי"ף ורא"ש אר"ח בר אבא אר"י דל"פ ארב עוקבא אלא מוסיף על דבריו:

(י) והם גבוהין ג'. כמ"ש בפי"א דשבת דא"א להתלקט במלקט ורהיטני:

(יא) או שהיו כו'. ר"ל ביותר מה' קבין:

(יב) או אינם כו'. ר"ל בפחות מרובה:

(יג) וכן כו'. מפ' בעיא דרב אשי אמתני' בסלעים שגבוהים י' אם צריך שיהיה סלע למעלה ולמטה:

(יד) וי"א דדוקא כו'. כגי' הספרים דל"ג קודם דר' יצחק פיסקא פחות מכאן כו' וקאי דר' יצחק אכל המתניתין. אבל ש"ע כ' לשון הרמב"ם וכגי' ספרים שלנו:

(טו) וכ"ז מיירי כו'. ממ"ש שם דסתמא נמי כהן חסר כו' ואפי' רובע לסאה הגיעו אפי' חסר כ"ש אין חסר אלא שהן טרשין וכאן אמר דיותר מד' קבין אין נמדדין ותי' תוס' ק"ד ד"ה אלא והרא"ש בשם הרשב"א דשם מיירי בעומד בתוך השדה כו' ע"ש:

(טז) זה. כמש"ל בס"ו בהג"ה שעומד בתוך השדה אבל בלא"ה אפי' קב חייב להשלים:

(יז) י"א דוקא כו'. כמש"ש ז' א' האומר בית כור כו' והוא דמתקרי בית כור וכ"ש כאן:

(יח) ודוקא כו' אבל כו'. דבכה"ג ל"ל דעבר וקביל ועתוס' שם ק"ד א' ד"ה פחות כו' וכנ"ל בשם הרא"ש ע"ש:

(יט) היתה התוספות יתירה כו'. שמפ' מ"ש ואי איכא מילתא יתירא ט' קבין הדר כמ"ש הרשב"ם שם וי"מ ואי איכא יתירות כו' שצריך כו' ע"ש ומש"ש התם כגון דהוה יקירא כו' מפרש אם היתה התוספת ט' קבין על היתירות דמחזיר הלוקח קרקע אמרינן ליה ר"ל ללוקח והכל ליפות כחו של מוכר ולטובתו דהא בשעת המכירה היתה ביוקר וברשות הלוקח הוזלה אי מעות נותן למוכר נותן כשעת היוקר בתחלה ואי קרקע נותן לו כזולא דהשתא דאין המוכר מחוייב ליקח כמו שהיה בתחלה ואם רוצה ליתן לו מעות אז כופין את המוכר למכור דאין הלוקח מחוייב ליתו לו קרקע בע"כ כזולא דהשתא ופריך והתניא כשהוא נותן כו' ר"ל הלוקח למוכר ומשני התם כגון כו' והכל לטובת המוכר ובכה"ג לייפות כחו של מוכר וברצונו הדבר תלוי שאם רוצה מחזיר לו קרקע הואיל ואין הפסד ללוקח שמחזיר לו כמו שמכרה לו ולפי' מיושב מ"ש אי ארעא יהבת ליה ומיושב ג"כ כופין את המוכר למכור ואת כו' ומיושב מתני' ג"כ דלעולם לייפות כחו של מוכר אמרינן:

(כ) ונותנו לו כו'. בד"א כו'. הכל לשון הגמ':

(כא) דין חצי כו'. מתני' שם:

(כב) כדעת י"א. הוא פי' רשב"ם שם:

(כג) הלך כו'. עבה"ג וכר"נ בב"מ ק"ב ב':

(כד) מכר לו כו'. כרב הונא דברייתא מסייע לרב הונא כמ"ש וליטעמיך הגיע קתני. רי"ף והרא"ש. וכן בירושלמי לא הביא אלא דברי רב הונא:

(כה) בית כור פלוני. עבה"ג ועס"ח:

(כו) לפיכך כו'. כמש"ש והוא דמתקרי כו' כיון דכל העולם אין קורין אלא לשלם ועב"ב למ"ד א' וכמש"ל סכ"ה:

(כז) כל כו'. כמש"ל ס"ס רט"ו:

(כח) וי"א כו'. דלשון מקבל מ' על המוכר אבל הרמב"ם ס"ל כיון דתנן ונוטל כו' ומקבל מ' דקאי אחד דאל"כ כיון דעסקינן בלוקח הל"ל והמוכר מקבל:

(כט) אבל אם אין כו'. דבזה ודאי לכולה קרי ליה שדה ואמרינן שם ואלא דלבקעה כו':

(ל) אבל אם אמר כו'. כמ"ש בש"ס בכמה מקומות אין חקר שנק' בית קרקע:

(לא) ודוקא שאמר כו'. לפי פי' רשב"ם שפי' דוקא בתי ועבדי אבל מטלטלין לא. והקשו משם ק"נ ב' אמר נכסי כו'. ותי' הרא"ש בשם הר' יונה דכאן קאי אמ"ש למעלה ההוא דא"ל דבי חייא כו'. אבל לגי' הרמב"ם וש"ע א"צ לזה אלא שקשה דשם אע"ג דלא אמר כל וכמ"ש הרמב"ם עצמו שם וצ"ל כמ"ש תוס' לחלק במתנה עתוס' ס"ב א' ד"ה ואי ועי"ל כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון