באר הגולה/חושן משפט/ריח

באר הגולה ‏ חושן משפט ריח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א) ל' הרמב"ם ר"פ כ"ח מה' מכירה משנה ר"פ בית כור ב"ב דק"ב ע"ב וכתב ה"ה פי' דדוקא א"ל עפר דמשמע הראוי לזריע' דאם לא א"ל עפר אפי' כולו סלעים הגיעו וכו' עכ"ל וכ"כ הטור בשם הרשב"ם והרמ"ה ולענ"ד היה ראוי להרב רמ"א לכתוב וי"א דה"ה וכו':

ב) כדמפרש רב פפא שם דף ק"ב ע"א:

ג) שם במשנה

פי' ואין באחד מהם ונלע"ד פשוט שמקום הגה זו מקומ' למטה במ"ש המחבר ולוקח אלו וכו' בלא דמים וכ"כ הטור ס"א בשם הרמ"ה וכ"כ הסמ"ע משא"כ בסלע יחידי לקמן ס"ה:

ד) שם במימרא דרב פפא:

ה) כתב ה"ה זה לא נתבאר בגמ' וכ"ה דעת ן' מגש:

ו) שם במשנה:

ז) שם ד"ב:

ח) מימרא דרב יצחק שם דק"ג ע"א:

ט) כדא"ר עוקבא שם:

י) כרב חייא בר אבא א"ר יוחנן שם:

כ) שם בעיא דרב חייא בר אבא שם:

ל) זהו בעיא דר' ירמיה כשורה מהו שם ריש ע"ב:

מ) זהו כשיר מהו שם ע"ב:

נ) כתב ה"ה גי' המחבר כחצובה מהו כגירסת רב האי גאון ז"ל:

ס) כת' ה"ה זה נמצא בספריו וגרסת הגמ' איצטדנין מהו ופי' אבן מגש ז"ל כגון שהיו טרשין אלו מכונסין אלא שיוצא מהן קרנות לכאן ולכאן והשדה נכנסת בין אותן הקרנות היוצאות מהן ואינה מפסקת ביניהן וכו':

ע) שם בבעיא:

פ) כל אלו סלקי בתיקו וקיי"ל דכל תיקו דממונא חומרא לתובע וקולא לנתבע:

צ) בעיא דרב אשי שם וסלק' בתיקו כמבואר בסעיף דלעיל:

ק) שם בפכ"ח ד"ג בבריי' שם וכגיר' רב האי ז"ל וכמ"ש ה"ה בשם רב האי ולומר דכשאמרו נמדד עמה אפי' טרשין של ד' קבין ה"מ טרשין כעין צרורות אבל סלע של רובע שם בפני עצמו יש לו וכו' וכ"כ התוס' שם גירסא זו בשם ר"ת ושהכי איתא בירושלמי:

ר) שם בברייתא:

ש) בעיא דרב פפא שם:

ת) שם דין ד' משנה שם ד' ק"ב ע"א וכמ"ש רשב"ם דמשמע כמות שהוא בין סלעים בין עפר ה"ה

ולאפוקי ממ"ש הטור לדעת הרמב"ם שבכל ענין נמדדין עמה סמ"ע:

א2) שם דין ה' משנה שם דף נג ע"ב וכתב ה"ה ואע"פ שא"ל בית כור עפר והוא פחותה מקח קיים ומנכה מן הדמים וכו' ושכ"פ הרשב"א ז"ל ונתן טעם דכל לוקח ומוכר אפי' במקח א' לאו דוקא מעמידין דבריהם אלא לפי משקל ולפי מנין והביא ראיה לזה וזה דעת המחבר פט"ו וכו':

ב2) שם דין ו' וכתב ה"ה זה נתבאר גמ' (שם דף קד ע"א ש"מ סתמא נמי כהן חסר והן יתיר דמי) ופירשו ז"ל באומר בית כור עפר שיש לי במקום פ' הא אם א"ל בית כור מכל שדותיו נותן לו בלי שיפחת ויותיר ע"כ וכדרך שהגיה כרב רמ"א:

ג2) מבואר שם במשנה

(☜פי' א' מכ"ד בסאה שהסאה ו' קבין וכשתחלוק כל קב לרבעין תמצא בסאה כ"ד רבעין):

ד2) שם דין ז' ושם במשנה:

ה2) בבדיי' שם דף קד ע"ב:

ו2) שם פכ"ח וכתב ה"ה ולפ"ז נראה שפי' המשנה שאמרה שאם שייר בשדה בית ט' קבין ובגינה וכו' יותר על הרבעים קאמר וכבר נתבאר למעלה שאפי' לא הותיר אלא כל שהוא על הרבעים הכל בכלל חזרה כדברי רב האי ז"ל אלא שהמחבר סובר דכל שאין שם ט' קבין יותר על הרבעים החזרה במעות אע"פ שבכל יש ט' קבין וכשיש ט' קבין יתר על הרבעים החזרה בקרקע ודברי תימה הם שהרי כל שהוא דבר ראוי למוכר למה לא יתן לו קרקע גם מ"ש בדין הזול והיוקר שהוא בשהותיר ט' קבין לא נתבררו דבריו כו' וכמה פירושים נאמרו באותה שמועה וצ"ע עכ"ל:

ז2) שם דין ח:

ח2) שם דין ט':

ט2) שם דין י' בעיא דרב אשי שם דף ק"ד ע"ב וסלקא בתיקו:

י2) כתב ה"ה ולא ביאר מה נעשה ונראה שאין כופין הלוקח ליתן הדמים שהמוציא מחבירו עליו הראיה:

כ2) שם דין י"א

(☜כלומר שאמר שתי לשונות דסתרי אהדדי דמדה בחבל משמע בדקדוק והן חסר הן יתיר בלא דקדוק סמ"ע):

ל2) כדאמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי בן ננס אבל חכמים אומרים וכו' שם דף ק"ה ע"א וכתב ה"ה ורש"י ז"ל פי' דיד המוכר שהוא מוחזק בקרקע על העליונה הילכך אם פיחת להכי א"ל הן חסר הן יתיר אם הותיר להכי א"ל מדה בחבל ע"כ וזה דעת המחבר וכנ"ל ואפילו בא המוכר ליקח מעות כופין הלוקח ליתן בשהותיר לפי שקרקע בחזקת בעליה עומדת וכן אמרו בענין שכירות בענין ב' לשונות וכמו שיתבאר וכו' בפ"ז מהלכות שכירות ע"כ (ולקמן בסי' שי"ב סעיף ט"ו):

מ2) שם דין י"ב וכתב הרב המגיד שם במשנה וכרב הונא דשתות כפחות משתות (שם ריש דף פ"ה) וכן בהלכות וכתבו ז"ל אם אמר ליה בית כור שיש לי במקום שסימניו ומצריו כן או שהעמידו עליו ואמר ליה בית כור זה אפילו פיחת (יתר על) שתות הגיעו ע"כ ☜

פירוש ינכה כל הפחות אף השתות כדין פיחת יתר מרובע וכמ"ש לעיל בסעיף ח וסעיף י"א:

נ2) שם דין י"ג עובדא דרב פפא וכו' לקמיה דאביי שם ר"ש ע"ב וכ' הרב המגיד ואותו מעשה מעשרי' לחמשה עשר והוא הרביע וכבר כתבו ז"ל ☜דאפילו אינה אלא מחצית הגיעו וכתב הסמ"ע ולא מצאתי מי שחולק עליו ומהתימא שלא כתב דעתו לא המחבר ולא מוהר"ם ז"ל:

ס2) וכת' הטור בשם הרשב"ם דאין צריך שיהא טוב דלהשביח מקחו אמר כן ולזה הסכים ותמה הסמ"ע למה סתם המחבר ומוהר"ם ז"ל בזה:

ע2) שם דין י"ד ברייתא בב"מ בריש המקבל בדף ק"ד ע"א:

פ2) רמב"ם וכ' הבית יוסף וטעמו דאם לא כן לית לן למימר שלא מכר לו אלא שמא:

צ2) שם גם זה שם בברייתא:

ק2) רמב"ם ומבואר במה שכתבתי בסעיף דלעיל בשם הבית יוסף:

ר2) גם זו שם בברייתא:

ש2) רמב"ם ומבואר במה שכתבתי בסעיף דלעיל:

ת2) גם באלו צריך המוכר להביא ראיה שנקראים כן:

א3) שם דין ט"ו:

ב3) גם זה לשון הרמב"ם שם פרק כ"א מהלכות מכירה דין כ"ב משנה ב"ב דף ק"ז ע"ב ☜

כדמפרש לה ר' חייא בר אבא א"ר יוחנן שם:

ג3) שם במשנה:

ד3) כמו שכתב הרב המגיד פי' הגמ' לדעת המחבר שרבי יוחנן אמר שהסיפא מכרחת וכו' דהא חצייה בדרום אמר ליה אם שמן אם כחוש ומיהו משמנין לדמי שאם חצי שבדרום כחוש יוסיפו על המדה כדי שישוה דמי חצי שדה ואם הוא שמן גורעים מן המדה ה"נ לדמי משמנין דרישא לדמי ולעולם לוקח נוטל כחוש ולזה הפירוש הסכימו הר"א והרשב"א ז"ל ועיקר ושיטות אחרות יש ע"כ לפי שיד המוכר על העליונה וניחא ליה במעט מן הטוב יותר מהרבה מהגרוע:

ה3) משנה וברייתא שם

אבל כשמוכ' שדה שלימה כיון דרוב המוכרי' שדיהן אין להן עוד מצידי השדה שמכר ליתן לו כלום משום הכי לא חילקו אף במי שיש לו עוד שדה בצידו כן כתב ר"ש (סמ"ע):

ו3) מפרש בגמ' שם דף ק"ח ע"א דהנמיה היא חיה קטנה ושאוכלת ומפסדת את התבואה וטעם שצריך לעשות גדר ושתי חריצות אחד רחב יותר מחבירו מפורש שם בגמ':

ז3) שם דין כ"ג מימרא דרבה שם דף ס"ב ע"ב:

ח3) מימרא דרב נחמן אמר רבה בר אבוה שם דף ס"א ע"ב:

ט3) טור סעיף כ' כן כ' הרא"ש שם בפסקיו וכמו שכ' הרמ"א בהגה:

י3) ופירש רשב"ם וכגון שהיה עומד באחד מן השדות:

כ3) שם בגמרא וכדמפרש לה שם בגמ' וכ' ה"ה ודיני שדה זה כדיני הבית בזה לכל מה שנזכר למעלה (מבוא' בסי' רי"ד סעיף ז') וכן כ' הבית יוסף וזה שכתב הרמ"א וע"ל סי' רי"ד וכו':

ל3) לשון הרמב"ם שם ד"כ עובדא שם לקמיה דרב אסי:

מ3) כ' הרב המגיד יצא לו ממה שנזכר למעלה בית מביתי ושור משורי אני מוכר לך נותן לו הקטן שבהם מימרא מנחות דף פ"ח ע"ב:

נ3) שם דף י"ח במימרא דרב אשי ב"ב שם

כן הוא בטור סעיף כ"ב וראיתי בסמ"ע שכ' ומיהו י"ל דאם א"ל קרקעות ולא כל ואין לו אלא שדה אחת ופרדס אחת דגם הפרדס בכלל כיון דאמר קרקעות בל' רבים ואין לו אלא אלו השנים ופרדס הוא בכלל קרקעות ומ"ה אפשר דלא כ' מהר"מ תיבת כל וכ' עוד ויש לספק אם העבדי' הם בכלל סתם קרקעות:

ס3) כתב ה"ה גירסת המחבר כגי' ההלכות אי אמר ליה נכסי אפילו פרדסא ובוסתני ואי א"ל כל נכסי אפילו בתי ועבדי ע"כ:

ע3) כ' הרב המגיד דהכי מוכח פרק מי שמת דאפילו תפילין אקרי נכסי (שם דף קנ"א ע"א)

(☜משמע מכאן דדוקא כשאמר כל נכסי המטלטלין בכלל וקשה דלקמן סי' רמ"ח סעיף י"א כ' המחבר שכל המטלטלי' בכלל נכסי אע"פ שלא אמר כל והש"ך חילק דשאני התם דהנותן בעין יפה נותן ועוד האריך וע"ש):

פ3) שם דכ"א עובדא בנכסיה דבר סיסין לקמיה דרב נחמן שם (ריש דף ל') ופסק כרב נחמן וכן בהלכות הרב המגיד:

צ3) יביא עדים דלאו מראובן לקחה אלא דאקרויי הוא דמקרי הכי ואוקמי' לה בידי דמוכר דפשיטא לן דהאי דאמר שדה דראובן הכי קאמר שדה שקניתי ממנו ולא שדה שלא קניתי ממנו אעפ"י שנקראין כן מפי' רשב"ם שם:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---