ביאור הגר"א/חושן משפט/רט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png רט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) המקנה כו' כיצד כו'. עבה"ג. ובב"מ ס"ד א' מה שעזי חולבות כו':

(ב) ויש להם כו'. עבה"ג וע"ל סי' רכ"ז סי"ט:

(ג) (ליקוט) אבל האומר כו' שלא סמכה כו'. כמש"ש ט"ז מתיב רב ששת כו' הכא לא סמכא דעתיה ר"ל שאינו יודע כמה יירש ומה יעלה המצודה (ע"כ):

(ד) וי"א דה"ה כו'. משום דלדעת תוס' אין בזה משום אסמכתא כמו משחק בקוביא בסי' ר"ז משא"כ מ"ש בש"ע דכ"ע מודים כיון דמוכר יודע ולוקח אינו יודע ועסמ"ע ולכן כ' בלשון י"א ועסי' ר"ג:

(ה) המוכר כו' נותן לו כו. ב"מ ע"ב ב' במתני' יצא השער כו' ואע"ג שלא פסק עמו בכמה כמ"ש שם ופוסק עמו כשער הגבוה רי"א כו' ואי בפסק להדיא ל"פ ר"י וערש"י שם ד"ה תן כו' ואפי' מכלל דלת"ק מקבל מי שפרע וכמ"ש שם ע"ד ב' א"ל אי פסקת כו' אנא ואי כו' אי כו':

(ו) אין כו' בין כו'. יבמות צ"ג א' המוכר פירות דקל כו' שדה זו שאני לוקח כו' ומתנת ש"מ בב"ב קמ"ז ב' יאכל פלוני כו' ועוד בכמה מקומות אין מספר:

(ז) כיצד מה כו'. ב"ב שם ופ"ג דקדושין ס"ב לענין עוברה וערמב"ם שם בפי' ובירושלמי פ"ג דב"ב הלכה א' ופ"ו דדמאי הלכה ג' ופ"א דקדושין הלכה ד' המוכר מעשרות לחבירו לא עשה כלום ילד שפחתו לחבירו לא עשה כלום עובר בהמתו לחבירו לא עשה כלום אויר חורבתו לא עשה כלום אלא מוכר שדהו ומשייר מעשרותיה מוכר לו שפחה ומשייר לו ולדה מוכר לו בהמה ומשייר לו ולדה מוכר לו חורבה ומשויר לו אוירה כו' ע"ש:

(ח) מיהו כו'. רש"י שם ס"ו ב' ד"ה מוכר כו' וכמש"ש ס"ד א' האי מאן כו':

(ט) ואפי' לא כו'. דטעם התפיסה דאז א"י לחזור וה"ה בשנתחייב לו בשטר:

(י) ואם כו'. עבה"ג וכן בפי"ט דשבת שמכר שפחה לעוברה ובריש בכורות ב' ב' מכר בהמה לעוברה וגי' הגאונים מאי אי למיקני קני כו' ועתוס' שם ג' ב' ד"ה דקא כו' עוד פר"ת כו':

(יא) האומר כו'. ערכין כ' ב' כ"א א' ועתוס' דגטין ס"ו א' ד"ה דמי כו' וי"ל דהתם כו' וז"ש כשימכר:

(יב) וי"א כו' ויש חולקין. עתוס' דב"ב קל"א א' ד"ה וש"מ. ובקונ' פירש משום דמפיק כו' ואין נראה כו':

(ליקוט) וי"א דכ"ז כו' וי"ח. וכן סתם בסי' רפ"א ס"ז בהג"ה ואין הבת כו' (ע"כ):

(ליקוט) וי"א דכ"ז כו'. צ"ע דאמרינן בעירובין ב' ב' סיפא כו' והא אין אדם כו' ועתוס' דגטין ס"ו א' ד"ה הנ"ל וכן בקדושין פ"ג לאחר שתשתחרר כו' וכן בעבד לאחר שאקחך כו' והרבה כיוצא (ע"כ):

(יג) ואע"ג כו'. גמ' שם קנ"ז ע"ב:

(ליקוט) ואע"ג דאין כו'. תוס' ר"פ אע"פ ורא"ש שם (ע"כ):

(יד) וי"ח. ר"נ דיכול לחזור בהן קודם שיבואו לעולם ממ"ש שם והלכתא יחלוקו וס' ראשונה ס"ל דא"י לחזור וע"ל סי' קי"ב סס"א:

(טו) (ליקוט) אבל הוא עצמו כו'. כמ"ש בב"מ ט"ו ועמליהון ושבחיהון כו' (ע"כ):

(טז) ואם נשבע כו'. כמ"ש בקדושין אחר שימות בעליך כו' דהוי דשב"ל דיעקב השביע את יוסף ויוסף את בני ישראל ושכבתי עם אבותי כו' ויעקב אמר וכל אשר תתן לי כו' ואינו חייב רק מחמת השבועה וז"ש ומיהו אינו כו':

(יז) וכשם שאין כו'. ירושלמי פ"ג דכתובות הלכה ז' יתומה שנתארסה כו' אר"י אתיא דר"א בשטת ר"ע רבו דאמר קנסה לעצמה מעתה אפי' במפותה שמחלה לו ויש אדם מוחל דבר שאינו שלו ביתומה ויש אדם מוחל דבר שאינו ברשותו דאמר ר' בון קנס אין בו משעה ראשונה דתנינן תמן עמדה בדין עד שלא מת האב כו' בבשת ופגם הוא מתני' כו' וע' ס"ה וער"ן בכתובות שם והר"ן בתשובה הוכיח ממ"ש בפ' ג"פ קע"א ב' בתר דא"ל רב ספרא לספריה כו' ואם איתא ל"ל לההוא דוחקא דלא מרעא לשטרא אלא מחמת ספק ואם יברר המלוה אימת נכתב השובר מפסיד הלוה ליכתוב שטר מחילה מהיום והלאה ע"ש סי' כ"ג:

(ליקוט) וכשם כו' כך כו'. מתני' ספ"ד דכתובות נערה שנתפתתה כו' לא הספיקה לעמוד כו' ובגמ' שם מ"ב א' לאביה נמי פשיטא מדקא כו' וערש"י שם מ"ם א' ד"ה יתומה כו' ואוחילתיה כו' ומ"מ בלא הספיקה חייב (ע"כ):

(יח) דבר שבא לעולם אלא כו'. יבמות צ"ג א' רב הונא כרב כו':

(יט) מ"מ אם כו'. ב"מ ט"ו ט"ז ועגמ' שם דוקא במקום דסמכא דעתיה:

(כ) הפוסק כו'. מתני' בב"מ ע"ב ב' יצא השער כו' וא"י לחזור אא"כ קבל מי שפרע כמש"ל ועתוס' שם ס"ב ב' ד"ה אע"פ כו':

(כא) אבל אם כו'. דלא שייך לאו מעשה עמך:

(ליקוט) ס"ה אבל אם כו'. ועסי' ר"ח ונתקיים בקנין כו' ועבה"ג שם ס"ק ג' (ע"כ):

(כב) (ליקוט) כיצד מכר כו'. עבה"ג וכפי' תוס' שם ד"ה איבעיא כו' וכן ש"מ (ע"כ):

(כג) ואין חילוק כו'. מכר בירושלמי הנ"ל וב"ב ס"ג א' ושם קמ"ח דארשב"ל המוכר כו' וכן מתנה שם ועתוס' שם ד"ה איבעיא כו' ע"כ נראה לר"י כו':

(כד) הן ש"מ. תוס' שם וכפי' דקאי אש"מ וע"ש:

(ליקוט) הן מתנת כו'. בתוס' הנ"ל ואע"ג דאמר לעיל כו' הכא בש"מ כו' וס' אחרונה ס"ל כתי' שני שם בתוס' ועוד הרי נתן כו' ובבריא איירי אבל בש"מ אף במסקנא אין לומר דשייר מקום פירי כס' תוס' דל"ש כו' לגבי נפשיה כו' (ע"כ):

(כה) ויש חולקין. עמ"ש למטה דהטעם משום דמאן דמשייר בעין יפה קמשייר כמ"ש שם קמח משא"כ בש"מ דלא שייר לנפשיה מידי ולבניו לא אמרי' בעין יפה קמשייר כמש"ל דאם מת אין לבניו כלום וס' הראשונה ס"ל דוקא שם משום דמשייר לעצמו ולי ולא ליורשי וכ"ש לפי' רשב"ם דמשום ייתור לשון כו':

(כו) ואפי' מכר כו' ואם כו' ואם כו'. כן מ' שם בגמ' וכן איתא להדיא בפ"ו דדמאי בירו':

(כז) י"א דוקא כו'. שהרמב"ן הקשה על פי' רשב"ם ד"ה יתן כו' אבל אם כו' דהא אמרי' קמ"ח א' הטעם משום דבעין יפה קמשייר ולאו משום ייתור לשון ופי' הוא כיון דמשייר דבר שאינו מסויים אינו אלא כתנאי ואמרי' בפ"ז דגטין ופ"ג דקדושין לי ולא ליורשי משא"כ בדבר המסויים שלא נכנס בכלל המקח:

(ליקוט) י"א כו'. לשון הרמב"ן בקוצר ונ"ל שלא אמרו לי ולא ליורשי אלא במשייר לעצמו פירות מה שמכר ונתן כו' כיון דהגוף דלוקח ה"ל כתנאי אבל כו' ול"נ כדברי הרמב"ן ולא מטעמיה אלא כמו שא"י למכור דבר שאין בו ממש אף בדבר שאין בו רק אותו דבר שא"ב ממש וכמש"ל סי' רי"ד ס"ה בהג"ה כך א"י להוריש דבר שאין בו ממש וכמש"ש קמ"ח א' הואיל ויורש יורשה ותמיה גדולה על הני מאורות שאשתמיטתיהו גמ' הנ"ל ועמ"ש סי' רי"ב ס"ג (ע"כ):

(כח) ע"מ שדיוטא כו'. שם ודלא כרשב"ם שם ד"ה שאם כו':

(כט) אע"פ כו' אבל כו'. כיון דתנאה הוא וכמש"ל סי' רז ס"א וכמ"ש בגטין ע"ד א' ושם ועוד תניא ה"ז גיטיך ע"מ כו' ושם פ"ד א' ה"ז גיטיך ע"מ שתבעלי לפלו' כו' וב"מ צד א' ושאר מקומות ודין זה דע"מ תנאה ולא שיורא ברפ"ט דגטין פ"ב מסקנא דגמ' שם ועתוס' שם ד"ה המגרש כו' ומיהו נראה לר"י כו' ובנזיר י"א א' ופ"י דחולין קלד א' דקי"ל שם כמתני' דחוץ שיורא וע"מ תנאה הוא והקשה הרא"ש כאן מאי פריך גמ' אמאי אין אדם הא יכול להתנות על דשב"ל כמ"ש בהג"ה ותי' דע"כ סבר האי תנא דע"מ שיורא היא דאל"כ הל"ל אם נתן קנה וא"ל לא קנה וז"ש כאן אע"פ כו' אבל כו' ודבריו צ"ע דהא אמרי' בחולין שם דלמ"ד ע"מ תנאה הוא נותנה לכל כהן שירצה וא"צ לקיים התנאי ועתוס' שם ד"ה חוץ כו' א"נ הוי כו' ועבפ"ב דנזיר י"א א' וכ"כ הרא"ש בעצמו שם וכ' וכן כאן דנותנה לכל מי שירצה וכ' ומזה הוכיח כאן דסבר ע"כ שיורא דאם תנאה א"צ לקיים התנאי דמתנה כו' והמכר קיים וערמב"ן בב"ב שם בארוכה ועבי"ד סי' סא סכ"ט ומ"מ דברי הטוש"ע נכונים דבשאר דברים ודאי דוקא אם קיים התנאי כמ"ש תוס' ורא"ש שם וכאן:

(ל) דאע"ג כו' מ"מ כו'. שיכול לתלות התנאי בדשב"ל אם יקיים וצריך שיתקיים הדשב"ל ואז יקנה כמ"ש בפ"ק דיומא ה"ז גיטיך ע"מ שתמותי ע"מ שתמות חברתיך ובפ"ז דגטין אם מתי כו' אם לא באתי כו' וברפ"ג דב"מ כאומר לכשתגנוב ותרצה לשלמני כו' ובפ"ג דעירובין אם ירדו גשמים היום כו' ובקדושין ע"מ שאדבר לשלטון וע"מ שאעשה עמך כו' וכן דברים שאין בהם ממש ואינן ברשותו כנ"ל וכמ"ש בהרבה מקומות:

(ליקוט) ס"ה בהג"ה ואע"ג דאין כו'. תוס' דכתובות מב א' ד"ה ר"ש. דאפי' את"ל כו' (ע"כ):

(ליקוט) דאע"ג כו' מ"מ כו'. הרא"ש פ"ד דב"ב סז ע"ש (ע"כ):

(לא) וכן לסלק כו'. כמ"ש בר"פ הכותב דין ודברים כו' ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך ומיהו לס' שניה דס"ס ר"ג אין ראיה מכאן אבל דעת כל הפוסקים מבואר דלא כס' שניה וראייתו ממתנה וירושה אינה כלום דשם הטעם משום דמתנה קאי על שניהם ומשם מ' להיפך ושם נחלה הבאה לאדם כו' ואע"ג דבירושלמי שם ר' ירמיה בעא קומי ר"ז כתב לה דין ודברים אין לי בנכסייך ונפלו לה לאחר מכאן מהו ויש אדם מתנה ע"ד שאינו ברשותו כו' ר"ל בר חייתא בעי כ' לו דין ודברים אין לי בנכסייך העתידין ליפול ליך מהו ויש אדם מתנה על דבר שאינו בעולם פי' הרא"ש והר"ן בשם הרמב"ן שם דהירושלמי מיירי דכתב לה אחר נישואין ומשום דידו כידה כו':

(ליקוט) וכן לסלק עצמו כו'. תוס' שם פ"ג א' ד"ה כדרב כהנא כו' אלא מייתי ראיה כו' והג"א שם ד"ה פר"י כו' נ"ל דלא מצי כו' (ע"כ):

(לב) י"א דאע"ג כו'. כמש"ל סי' קעו ס"ג בהג"ה וי"א דיכולין כו' ועבה"ג שם ואף בלא קנין כמ"ש שם וי"א דאפי' קנין כו' בההוא הנאה דקא צייתי אהדדי וסמכי אהדדי כמ"ש באחין שחלקו בגורל בפ"ז דב"ב ובפסיקתא בפי"ב דכתובות בההיא הנאה דקמתחתני כו' ובערב בפ"ב דב"ב ובשומר בספ"ז דב"מ:

(לג) וע"ל סי' כו'. עבש"ע שם האומנין כו' שאין כו' אבל בהגה שם ס"ל דנקנה ואף יש חולקין דשם משום טעמא אחרינא דפועל יכול לחזור כמש"ש וע"ש שכ' וכ"ז בשנים כו' אבל כו' דמ"מ בקנין נקנה:

(לד) מכר או כו'. שם קמח א' כנ"ל:

(לה) אמר כו'. שם כגי' שלנו ועתוס' שם ד"ה איבעיא ויש ספרים דגרסי' כו' וכן גי' רשב"ם:

(לו) גם כו'. ערשב"ם שם ד"ה שייר לעצמו כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון