ביאור הגר"א/חושן משפט/רי
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אין כו'. ב"ב קל"א א' קמ"א ב' גטין יג ב':
(ב) ואפי' אמר כו'. כר' יוחנן שם ומ' אפי' אמר מדאמר וא"ת משנתינו כו' ושם ולימא לה דאמר לכשתלד כו' ש"מ דר"י כרב הונא וכן מדפריך ר"נ לר"ה ש"מ דלר"נ ל"ק ואמר והלכתא המזכה כו' מ' דאשמואל ור"י קאי וממ"ש שם קל"א א' ואפי' לר"מ כו' וכן בספ"ק דגטין יג ב' והוא דלא כר"נ דלר"נ הוי איפכא ועתוס' שם ד"ה לדבר כו':
(ליקוט) ואפי'. טור בשם הרמ"ה וטעמו שפ' דלא כר"ן משום דהסוגיא בספ"ק דגיטין יג ב' ב"ב קלא א' דלא כר"ן דלר"ן כ"ש לדשלב"ל וכמ"ש תוס' בגטין שם ד"ה לדבר כו' אבל הרשב"ם פ' כר"ן וכשיטתו שמפ' בב"ב קמב א' ד"ה לכשתלד דר"ן ס"ל דעובר הוא כישנו בעולם וגם אמר לכשתלד וע"ש בהג"א ד"ה בין כו' (ע"כ):
(ג) כיש חולקין. הוא הרא"ש שפ' כר"ן וס"ל כמ"ש תוס' שם קמא ב' ד"ה איתביה. א"נ כו' ועברא"ש:
(ליקוט) ודלא כי"א כו'. הרא"ש שם שפ' כר"ן וכ"פ הרשב"ם קמג א' ד"ה הראויה כו' והג"א שם (ע"כ):
(ד) דאם לא כו'. דאף לר"נ אם מת או חזר קודם לא קנה דהא רב הונא דסבר אדם מקנה דשב"ל וס"ל דקודם שב"ל יכול לחזור בו משום דלא קנה עד שיבאו כמ"ש ביבמות צג א' וב"מ סו ב'. ולר"ן הוי למי שב"ל כמו דשב"ל לרב הונא כמ"ש תוס' ביבמות שם:
(ה) וקנאו במשיכה. דאי בק"ס ההיא שעתא הדר סודרא למריה כמ"ש בספ"ה דנדרים אבל במשיכה קנה כמ"ש בכתובות פ"ב א' ודוקא באגם או ברשותו אבל בר"ה וכן ברשות המקנה לא כמ"ש שם פ"ו ב' ועתוס' שם פ"ב ד"ה הא כו' וביבמות צג א' ד"ה קנויה כו':
(ו) (ליקוט) אם אמר כשיולד. ומדברי תוס' דגטין יג ב' ד"ה לדבר כו'. מ' אפי' לא אמר ומ"ש לכשתלד היינו דלא קנה אלא לכשתלד ונ"מ אם חוזר בו וכמ"ש הרא"ש בפ"ט דב"ב ס"ה שם וכ"פ בהג"א שם סד"ה בין במתנת כו' (ע"כ):
(ז) אפי' לא כו'. ממ"ש שם ולימא ליה דאמר כו' מ' דסתמא דלא אמר ואפ"ה אמר וא"ת משנתינו כו':
(ח) והוא כו'. ערשב"ם שם ד"ה אית חולק כו':
(ט) ובן בנו כו'. דאין דעתו קרובה אליו:
(י) וי"א כו'. דהא ירושה הבאה מאליה עדיף מהמזכה כמ"ש שם קמ"א ב' וקמ"ב א' ופליג שם רבא אאביי וס"ל לרבא דאפי' ירושה הבאה מאליה לא וכן קי"ל דלא כר' יוסי בפ"ז דיבמות דחכמים פליגי עליה ואע"ג דשמואל ס"ל כר' יוסי שמואל לטעמיה ולא קי"ל כשמואל כנ"ל וכ"ש במזכה דלא בא מאליה אלא בש"מ דוקא תקינו משום שלא תטרף דעתו. רמב"ן. וס' ראשונה ס"ל דבירושה מאליה קנה דרבא ל"פ אאביי ועמ"ש בליקט ס"ס ער"ה וכן הלכה כר' יוסי דעובר אית ליה זכיה ולא כר' יוסי אלא כרשב"י שם דוקא במקום בנים אין לו זכיה ולא קי"ל כשמואל דאמר אוכלים בשביל כל כו' ועתוס' דב"ב קמ"ב א' ד"ה בן הקשה כו' ועוד קשה כו' ונראה לר"י כו' ואין חילוק בין ש"מ לבריא כמ"ש שם קמ"א ב' ד"ה נכסי כו' ועברא"ש פ"ז דיבמות. ובירושלמי אמר דוקא בש"מ דאמרי' שם פ"ד דיבמות הל' א' שמואל אמר זכין לעוברין ר"א אמר אין זכין לעוברין כו' תמן תנינן האומר אם ילדה אשתי זכר יטול מנה ילדה זכר נוטל מנה אם נקבה מאתים ילדה נקיבה נוטלת מאתים ר"א אמר לא אמרו אלא בנו הא אחר לא ר' ייסא אמר אפי' אחר על דעתיה דר"א ובלבד ש"מ הא בריא לא וע"ל סי' רנג סכ"ו:
(יא) א"ל כו'. דהלכתא כר"ן בדיני כמ"ש בפ"א דכתובות ופ"ט דב"מ ואע"ג דסוגיא דפ"ב דקדושין כרב המנונא תי' תוס' בב"ב שם ד"ה ר"ן כו' ולהרמב"ם אתיא שם כד"ה כמש"ל ס"ס רג:
(יב) המקנה כו'. כמ"ש בפ"ו דסנה' מח א' ת"ש מותר כו' ומסקנא שגבו לאחר מיתה ע"ש:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |