ביאור הגר"א/חושן משפט/קעד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קעד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) האחין כו'. כל ג' סעיפים אלו ל' הרמב"ם וכפי' רבו הר"ם ע"ש:

(ב) חולקין לפי עהמ"ע:

(ג) ואם אמר כו' וכופין. כמ"ש שם תרתי אחד נגרא כו':

(ד) וי"א. כפי' ר"ת בד"ה מעלינן:

(ה) וי"א. ר"ל דשמא קי"ל כרש"י שפי' דוקא בשדה הבעל אבל בלא שום טענה כופין וע"ש ובהג"מ ס"ס קנין:

(ו) אבל אם כו'. כמ"ש שם ההוא ארעא דזבין א מצרא כו' ופי' הרי"ם שהיתה לה א' יפה וצד השני רע ולכן יכולין לומר מעלינן ליה עלויא כו'. שאם היתה מצד שלו היפה ורוצה ליטול שליש אחד י"ל שליש היפה טוב מב' שלישים הרע וכן אם היתה הרע מצדו ורוצה ליטול ב' שלישים י"ל ב' שלישי הרע עדיף משליש אחד יפה:

(ז) או קרוב כו'. שם חד גיסא נגרא כו'. כפי' נגרא דרך כמ"ש ניגרא ברייתא וכמ"ש בס"ג:

(ח) א"ל תני. שם כנ"ל דכל דליכא פסידא להאי כופין כו' וכמ"ש שם יג ב' טול אתה שיעור ואף רשב"ג ל"פ אלא משום דאמר במתנה כו' אבל כאן לאו מתנה הוא דחלקי אמצראי עדיף לי מהאי חולקא טבא דיהיבנא לך וקם שבח נגד שבח:

(ט) היו. שם תרי ארעתא כו' וכפי' תוס' שם:

(י) ודוקא. מדקאמר כגון זה כופין כו' מ' אבל מדינא יש להם לחלוק כל שדה וא"כ בכה"ג דאין בו משום מדת סדום חולקין כל שדה. הרא"ש שם:

(יא) וי"א דוקא. הרא"ש כ' בב' שדות וכשיטתו דאף בפשוט במקום שאין שוין חולקין כל שדה ולא עדיף בכור בב' חלקים מפשוט בחלק אחד. ולמד הטור מזה שה"ה לשדה אחת כיון שחלק א' טוב וכ"ז לשיטתם. אבל הרי"מ כתב דאפי' קאי תילתא עידית בי מצעי נוטל אותו הבכור ממ"נ דא"א לומר בשוין כל החלקים מאי אריא בכור ופשוט אפי' פשוט ופשוט שיש לא' ב' חלקים דקי"ל כרב יוסף דכופין כו' כנ"ל ובכה"ג קאמר רבא ביבם הויתו כבכור כו' אבל בשוין אפי' ביבם נוטל כ"א כנ"ל דכופין ועבה"ג סק"ד:

(יב) ב' שקנו כו' אבל. נלמד מבכור ויבם ולשיטת הרמב"ם וש"ע מיירי באין החלקים שוים ולשיטת הרא"ש וב"ה בשוין וכנ"ל:

(יג) שני אחין כו' אבל. ג"כ כנ"ל מבכור ויבם ובחלקים שוין לשיטת ר"ת וז"ש וי"א דאפי'. כפירש"י כנ"ל:

(יד) האחים. נלמד ממ"ש בסי' קעה ס"ב ממ"ש קדושין מב: יכולין למחות ברוחות והקשה הר"י ממ"ש בב"ב קו ב' אלא מעתה כו' ותי' דבקדושין מיירי בכה"ג שהעילוי מבטל הגורל:

(טו) ויש חולקים. דלא אמרו מעלים אלא במקום שאין בו דין חלוקה כמ"ש שם יג ב' ואם לאו' מעלין כו' מ' אבל בלא"ה לא וההיא דקדושין שחלקו בלא גורל ולכך יכולין למחות כמ"ש תוס' בב"ב שם ד"ה ושמואל כו' ע"ש:



שולי הגליון


Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >