באר הגולה/חושן משפט/קעד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קעד

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) ל' הרמב"ם רפי"ב מה' שכנים וכ' ה"ה ש' השותפין (די"ב ע"ב) תרוייהו אחד ניגרא א"ר יוסף כגון זה כופין על מדת סדום וכ' הגמ' נראה שאפי' בב' שדות שורת הדין כן:

ב) כתב ה"ה גם זה שם וכר' יוסף ודע שיש שיטות אחרות למפרשים ז"ל בזה ויש מי שפי' שאם היתה שדה א' אע"פ שכולה שוה יכול הא' לעלות ולומר זה החלק שהיא למיצר שלך שוה יותר וכו' ושיטת המחבר כשיטת רבו וכ' הכ"מ מה שהקשו מעובדא דההוא דזבן ארעא וכו' ומסיק והלכתא כרב יוסף דמצי אמרי אנן מעלי' ליה וכו' ובפ' יש נוחלין פסקי' כרב יוסף בשדה ענין ומחצה ופרש"י דשדה היינו הך דהכא וי"ל שעובדא הוה בתרי ארעא אתרי ניגרי א"נ שלא היה גורס והלכתא כרב יוסף והאריך בזה ע"ש:

ג) כ' ה"ה כ"כ רבו ז"ל וכן הסכימו האחרונים ומפורש בכ"מ שם מדברי רבה (שם) נשמע דכל כה"ג דליכא למימר איכא דניחא ליה בהא ואיכא דניחא ליה בהא כופין על מדת סדום

פי' בלא שומא כן איתא ברמב"ם:

ד) שם דין ב' מימרא דרב הונא בריה דרב יהושע שם כ' ה"ה לדעת המחבר ז"ל אם הי' בה ב' חלקים בינונית והחלק האמצעי עידית שא"א לו לבכור שיטול כל חלקו כא' אא"ה כל העידית שלו ה"ז נוטלו ובשומת דמים וכ"פ רבו ז"ל:

ה) פסק כרבא שם וכ' ה"ה ולדעת המחבר אם היה הכל שוה אפי' ביבם נוטל חלק כא' לפי שיטתו וכ"כ רבו ז"ל עכ"ל ומבואר בסעיף דלעיל:

ו) שם דין ג' ושם בגמ' ריש די"ב ופירושו בפי' ר"ח ורבו כמ"ש התוס' שם בשם ר"ח אלא שפירש ניגרא דרך והטעם שהקרקע שקרוב דרך חשוב משאינו קרוב ב"י:

ז) כ' ח"ה זהו נמשך לפי שיטתו ושטת רבו ז"ל וכמ"ש:

ח) טור ס"ז בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו נלמד מדין הברור וכן כתב ה"ה בשם הרב אבן מגש ז"ל:

ט) ג"ז שם ושם ונלמד מדין היבם:

י) טור ס"ב בשם אביו הרח"ש שם בפסקיו בשם רבי' יונה והראב"ד וכ"כ הנ"י בשם הרשב"א מהא דמעלינן ליה בנכסי דבר מריון וכ' הרא"ש שמסתבר הכי שכולן מרויחין בעלוי הנכסים (ב"ב דף י"ב ע"ב):

כ) כ"י שם בשם הרמב"ן ורא"ה תלמידו שאין שם עלוי משבית הגורל שהגורל דין וכו' ולא אמרוהו אלא בגוד או אגוד שאין בו דין חלוקה ולזה נוטה דעת הריטב"א תלמידו:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון