ביאור הגר"א/חושן משפט/קסב
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) (ליקוט) אפי' א' מהם כו'. טור ולמד מדברי הרא"ש שם סמ"ד והא דתניא נמי כו' הא אם רצו כו' (ע"כ):
(ב) ואפי' מכרו עסמ"ע:
(ג) מיהו. כ"כ הרא"ש שם מה שקשה ממש"ל אפי' א' מה' כו' הא נתרצו כולן רשאין:
(ד) או לסמטא דלא כי"מ שם לחלק מקושיא הנ"ל:
(ה) וי"א. שז"ש מפלושין לא לאפוקי בכה"ג ועבה"ג ס"ק ג' וכאן לא שייך חילוק דלחי וקורה ועבחי' הרמב"ן:
(ו) יכולין למחות מ"ש בס"ז לפיכך כו':
(ז) אע"פ. עסמ"ע וכמ"ש שם י"ב א' מצר כו':
(ח) דינא דמלכותא. ב"ק קיג ב':
(ט) מי שבקש. שם דתניא כו' וכפרש"י אע"ג דבעיא דר"ה לא מפ' כן הברייתא ע"כ מיירי מפני ריבוי הדרך מדקתני וכן חמש כו' וכמ"ש בס"ז:
(י) ואם היה. מדאבעא לר"ה שם ך"א ב' בר מבואה כו' וצ"ל דשם מיירי במבוי מפולש וכמ"ש בסי' קנו ס"ה ע"ש:
(יא) לר"ה. דאז הוי כר"ה וכמ"ש בשבת ו' א' וע"ש רש"י ד"ה המפולשין ועברא"ש. שדחה הס' זו כמ"ש בס"א ועסמ"ע:
(יב) ואי אית. דאז אינו כר"ה עירובין ו' ב' ואף הרא"ש מודה כאן כמש"ו שמרבה כו'.
(יג) וכן. כמו בחצר בסי' קסא ס"ה וכשיטת הרמב"ם שהשוה מבוי לחצר בסי' קנו ס"א ועמ"מ:
(יד) שאינו מפולש. דבמפולש בכ"ע אין מעכבין כמש"ל בס"ג:
(טו) אחד. עבה"ג ובעיא דר"ה בשלא פרץ פצימיו דאם לפי פתחים עדיין נותן מס לשם ואם לפי בני אדם א"צ ליתן שאין נכנס ויוצא שם ועבחי' הרמב"ן:
(טז) ובלבד. כמ"ש בס"ד וס"ה אבל הרמב"ם ע"כ לא ס"ל כן דאפי' בלא"ה מעכבין כיון דאיבעיא מיירי בשלא פרץ פצימיו כנ"ל ומ"מ דינו של רמב"ם אמת וז"ש ובלבד:
(יז) וי"א דאין. ל"ש כאן אלא אחר סוף הסי' ועט"ז:
(יח) לכן עשיר. נלמד מהנ"ל וממ"ש בס"א מעכבין כ"ש כאן ריב"ש:
(יט) מיהו. ב"מ פ"ג א' ב':
(כ) ויכולין. ב"ב ח' ב':
(כא) והמוחה. ירושלמי [פ"ג] ה' א' דמ"ק המעכב את הרבים כו' ועבש"ע י"ד סי' שלד סמ"ג:
(כב) ואין להשתמש. כמש"ל בס"ג בהג"ה:
(כג) דזה נהנה כו'. ב"ב נט א':
(כד) וכן בעל. שם חסורי מחסרא כו' ואמר וכן ר"ל כמו שבני מבוי אחר מעכבין' כן במבוי שלו ג"כ רק לרבי אותן שיש להן רשות להשתמש שם:
(כה) הפנימית כו' שאין לו כו'. מלבד טענת ריבוי הדרך וז"ש הפנימית אבל החיצונה אין לה אלוי. טענת ריבוי הדרך בלבד ונשמע ממ"ש לעיל אין החיצונה כו' משמע אבל בכה"ג מעכב:
(כו) שמפ' משתמשת לעצמה נגד חצירה ואף לפנים ממכה כל שאין חצר לפנים ממנה וז"ש ולכן כו'. וכאן שייך וי"א הנ"ל דהרמב"ם אזיל לשיטתו שמפ' דאף במבוי יש טענה דריבוי הדרך כמ"ש בסי' קנו ס"א אבל כל המפ' חולקין עליו כמ"ש שם ולכן לא איבעיא לר"הרק במבוי אחר ואין יכולין לעכב משום שאין לו רשות להשתמש שם ויכול לסתום שם כמו שפריך על ר"ה ולדידהו לרשב"א אין שום א' יכול לעכב אבל להרמב"ם ולרשב"א כולן יכולין לעכב וכ"מבמקום שיש רשות להישתמש לכולם בכל המבוי וז"ש אבל בלא"ה כגון כו' אין ריבוי כו' כה"ג: ומפרשים שבקש לסתום כמ"ש תוס' בשם ר"ח ע"ש ד"ה אחד כו' וז"ש על מי שבא לסתום נגד כו' וכן בי"א דאין כו' אא"כ היה כח לפנימי לסתום כו' ומחולקין בג' דברים א' דכל נגד חצירו רשות להשתמש ב' בפי' לסתום נגד פתחו ג' אם יש טענת ריבוי הדרך במבוי וז"ש וי"א דכל כנגד חצירו כו' שאף הפנימי אין יכול למחות שאין ריבוי הדרך טענה וג"כ אין טענת שימוש נגד חצירו ולכן יכול למחות:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |