באר הגולה/חושן משפט/קסב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קסב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) לשון הטור תוספת' כלשון הזה כתבוה הרי"ף והרא"ש פ"ק דבתר' וכ"כ הרמב"ם בפ"ה מה' שכנים דין י"ב

(ב) שם בתוספ' כתבוה הרי"ף והרא"ש שם והרמב"ם שם אין כופין וכו' והטור כתב דאפי' לעכב נמי טעם שאומר אני רוצה וכו' וכ"כ ה"ה שם בשם אבן מיגש והרשב"א ובעל נ"י בשם הר"ן

(ג) מימרא דרב ענן אמר שמואל ב"ב דף י"ב ע"א וכ' ה"ה בשם הרשב"א דמפולשין דקאמר אפי' מצד אחד וכן מוכחת הסוגיא וכ"כ הב"י בשם הרמב"ן והראב"ד ומצינו שנקרא מבוי גדור מג' רוחותיו מפולש בפ' כל כתבי דף קי"ז ע"א

(ד) מסקנת הגמ' שם הדין והטעם:

(ה) ל' הטור ס"ו מימרא דרבה בר בר חנא אמר רבי יוחנן שם דף י"ב ע"א וכפי' רש"י שם:

(ו) שם בגמרא טעמא משום דמיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:

(ז) ל' הרמב"ם שם דין י"ד וכתב ה"ה נתבאר בפי' פ"ק (דף י"א ע"ב) שאינו רשאי לפתוח לכתחלה:

(ח) כתב ה"ה כ"כ בהל' וכך כתבו ז"ל:

(ט) שם בשמם וכ"כ הב"י:

(י) טור ס"ט בשם הרמ"ה:

(כ) שם כ"פ הרא"ש שם בפסקיו שכן פי' ר"מ וכ"כ הגה' מיי' בפ"ה משכני' וכ"כ בעל נ"י ושכן משמע בתוספות וכן דעת הרמב"ן:

(ל) לשון הרמב"ם שם דין ט"ו ברייתא שם ריש דף י"ב:

(מ) אוקימתו' דרבה שם ואמר ליה אביי תניא דמסייע לך:

(נ) שם וכתב ה"ה גיר' המחבר כגיר' ההלכות [שם] אחד מבני מבוי שבקש וכו' או לא אכסני' לפי בני אדם מתחלקת או לפי פתחי' מתחלקת ופשט' בני מבוי מעכבין עליו כלומר שבני מבוי ישן יכולי' לעכב לפי שהאכסני' היא מתחלק לפי בני אדם ופי' אכסניא חיל המלך ומשרתיו וזהו מה שכתב המחבר וכ"כ הכ"מ בשם הרמב"ן שכ"כ בשם י"מ:

(ס) שם דין ט"ז וכתב ה"ה מחלוקת דרבי ורבי שמעון בן אלעזר [שם] פסק כרבי ודלא כרב הונא [שם] וכן בהלכות דהלכה כרבי מחבירו:

(ע) שם וכתב ה"ה גם זה מוכרח שם וכו' וכן מוכחת הברייתא וכ' הרב ב"ח דברייתא דה' חצרות פתוחות למבוי וכו' הכי משמע דתני בה כ"א משמשת לעצמה דמשמע כל תשמיש משתמשת נגד חצרה ואפילו לפתוח בה פתח חדש בין לצד פנים בין לצד חוץ:

(פ) ופי' בכ"מ כיון שהשניה יכולה להשתמש מפתחה ולחוץ הרי היא רשאי לפתוח בינה לחיצונה שהיא והפנימית שותפות בתשמיש במקום ההוא אבל מפתחה ולפנים אין לשניה רשות להשתמש כלל הלכך הפנימית מעכבת עליו ודקדק לומר הפנימית מעכבת עליו ללמדינו שאפילו אם בעל השלישית מתרצה שיפתח פתח זה הרביעית שהי' פנימית מעכב עליו וביאר הב"ח הטעם משום דסוף סוף מתקרבים היוצאים ונכנסים לפנימית בפתח החדש יותר מבפתח הישן וזימנין דדחקי רבים ועיילו להתם לפני הפנימית

(צ) פי' ראובן יש לו פתח לאורך המבוי בצפון וחצר שמעון כנגדו בדרום ופתחו של ראובן הוא לצד פנים כלפי סתימת המבוי יותר משל שמעון אין ראובן יכול לסתום לעשות כותל מפתחו עד כותל שכנגדו שהיום או למחר יפתח שמעון פתחיו כלפי סתימת המבוי לצד פנים טור:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.