ביאור הגר"א/חושן משפט/קסג

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קסג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) כופין. ב"ב ז' ב':

(ב) אפי'. תוספתא. כופין בני העיר זא"ז לקנות כו'. מ' אפי' יחידים:

(ג) לעשות. ב"ב שם:

(ד) ולבנות כו' ולקנות כו'. תוסכתא הנ"ל בפ' בתרא דמציעא:

(ה) וה"ה לכל. תוספתא שם ומי שיש לו חצר בעיר אחרת כו' עד על הכל:

(ו) וע' בא"ח כו'. שזהו ג"כ צרכי העיר כמו בה"כ כנ"ל:

(ז) וכופין בני העיר. ב"ב ח' א' שלשים יום לתמחוי וע"ש ברא"ש:

(ח) ועל הוצאות. שזהו ג"כ צרכי העיר והנשארים ישמעו כו':

(ט) כל צרכי כו' כל בעלי כו'. ב"ק קטז ב' ורשאין החמרין להתנות כו' ש"מ שכל השותפין בעניני שותפתן הן כב"ד הגדול כמ"ש הר"ח שם דאפי' בלא קנין איירי וכן הנהו טבחי בב"ב ט' א' שהן כבני העיר להתנות ולהסיע על קצתן וכמ"ש המרדכי שם וה"ה כאן כל הנותני מס:

(י) ויקבלו עליהם. סנה' מי א' יבמות צ' ב' ולא לעביר על ד"ת כו' וכמש"ל סי' ב' ע"ש:

(יא) וילכו אחר. סנה' כט א':

(יב) ואם המיעוט. גטין פ"ח ב':

(יג) והם צריכין. ב"ב קסז ב' אין כותבין שטרי בירורין כו' וע"ש בגמ':

(יד) והמסרב מלומר כו'. סנה' יז א' קמ"ל דהאי דקאמר איני יודע כו':

(טו) מי שיש לו. תוספתא שם:

(טז) וכל הדר. ב"ב ז' ב'.

(יז) ושכר הפרשים. שם ח' א' לשורא ולפרשא כו'. ופ' שכ"ז הוא בכלל פסי העיר ואמרו שם כי תנן נמי מתני' כו':

(יח) ודוקא בסתם אבל. שכ' הטעם דקנה בית דירה הוא דמסתמא דעתו לקבוע שם:

(יט) וי"א דאם. דקנה ל"ד דשכירות ליומיה ממכר הוא ולא בעי למעוטי רק נפל בירושה או במתנה שהוא ממילא כדלקמן. ריטב"א:

(כ) וי"א דבעינן כו' דוקא כו'. דמדייק קנה דוקא ולא שכירות וצ"ל הטעם דקנה דעתו להשתקע שם משא"כ בשכירות:

(כא) וי"א אפי' לגור. הוא סברא הראשונה דקנה ל"ד ואפי' לגור. מדפריך שם ח' א' ורמינהו החמרת והגמלת כו' ולא הוקשה להם רק על י"ב חודש אע"ג דשם עוברת ממקים למקום וכן בתירוצם הא לבני מתא כו':

(כב) ולכ"ע אם כו'. כנ"ל:

(כג) מיהו אם. ב"ב ב' א' ב"מ פ"ג א' ב' וע"ש הרא"ש בשם ירושלמי וחפי' דבר שנסמך אקרא הולך אחר המנהג שם:

(כד) וי"א דכ"ז. ב"ק קיז ב' אדעתא דכספא כו':

(כה) וי"א. כסתמא דמתני':

(כו) והא דמהני. ב"ב ך"א ב' בר מתא כו' ואי שייך כו' ופי' ר"ת אם רוצה ליתן כרגא מכאן ולהלאה שאין עיכוב אלא בשביל המס ושם ך"ב א' א"ל אית לן אשראי כו':

(כז) ומיהו אם כו'. שם שיעור חיותייכו. אבל יותר צריך לסייעם בכרגא דהכא כנ"ל:

(כח) מי ששהא. דאין מחילה בשתיקה עד שני חזרה כמ"ש בפ"ג דב"ב ואמר שם ל"ו א' הני דבי ר"ג כו' ובני עיר בעירן הן כר"ג:

(כט) כל מס כו'. שם נ"ה שערי דכדא כו' א"נ בטלת כו' דבשעת הטלה מיד משועבדים למלך והוי כחוב:

(ל) ואפי' אמר. ירושלמי אריב"ל אין אדם נתפס כו' חוץ ממסים כו' וע' במרדכי פ"ק דב"ב:

(לא) ואם יש כו'. דהתובע הולך אחר הנתבע כמש"ל סי' יד ע"ש כמ"ש סנה' ל"א ב' כופין אותו ודן בעירו ואף אמימר לא אמר שם אלא למקום הועד דוקא. והקהל הם לעולם מוחזקין ונתבעין כמש"ל סי' ד' מהא דב"ב ך"ד ב':

(לב) ואם נהגו. כנ"ל:

(לג) כשגובין. רי"ף ורמב"ם כל שנא בתרא בלבד:

(לד) וי"א. ר"י מיגא"ש דל"פ אלי' קמא וע' ברא"ש ותוס':

(לה) כל מה כו'. כנ"ל בס"א ואם המעוט כו':

(לו) על ה' אנשים כו'. סנה' ך"ג א' מתוך שזה בורר כו' יע"ש ברש"י והרא"ש:

(לז) דוקא כשיש. כמו בחצר לעיל בסי' קסא לס' הראשונה שסברתם מוכח בגמ' מדקבעו בעיא דר' אלעזר אעיר ולא ברישא בחצר:

(לח) ואם באים. ב"ק קטז ואם שכרו תייר כ':

(לט) וכן אם טעו. גמ' הנ"ל:

(מ) וכל מה. תוס' ב"ב ז' ב' ד"ה לפי כו':

(מא) ויש חולקין. מהא דאם שכרו תייר כנ"ל:

(מב) שומרי העיר. ב"ב ח' א' הכל לכריא כו' ואע"ג דאי לא נפקי באכלוזא א"צ האחרים ליתן בשבילן אי נפקי חייבין דהולכין אחר ענין השמירה:

(מג) וכשגובין לפי ממון. ב"ק קטז ב' מחשבין לפי משאוי. אע"ג דהמשא הרב אין בו ממון כ"כ לפי שמזיק הרבה לספינה ה"ה כאן אע"ג שיש לו ממון מועט בתוכו כיון שעושה עין הרבה:

(מד) ויש חולקין. שם קי"ז ב' אי כו' אדעתא דידיה כו'. ה"נ המלך יודע שיהודים יש להם ממון מאחרים ולא אתי אלא אממון שלו:

(מה) ואם מתייראין. שאז אדעתא דכספא קאת':

(מו) ומי שיש. הוא לסברא הראשונה כמו שהסכים לסברא זו:

(מז) יתן. ב"מ ק"ד ב':

(מח) המקבל פלגא. מחצי מלוה כנ"ל:

(מט) והנותן פלגא. מפלגא פקדון. דא"צ המקבל ליתן. סנהדרין קי"ב א' א"ר חסדא פקדונות כו' דלא מיקרי שללה ומסין שוה לעיר הנדחת שם וב"ב ח' א':

(נ) וכן צריכין. דאפי' יתומים חייבין כמ"ש הרא"ש בב"ב שם דמילי דנטירותא היא והטעם דהכל נפי שעושה עין כנ"ל:

(נא) אם היו. כמ"ש הרא"ש פ' אלמנה ניזונית דשותפין יכולין להשביע זא"ז כל אימת שירצו אפי' לא השביעו מתחלה וכ"מ בשבועות מ"ה א' חלקו השותפין כו' אבל קודם לכן יכול להשביעו:

(נב) ואם כולן. שם א"ל מה אתה טוענני כו':

(נג) ואם שמו. כנ"ל ס"ב כל מס שהיו שם מהא דשערי דכדא כנ"ל:

(נד) ואין רשות ביד. דאין רשאין בני העיר להתנות במידי דאיכא התירא להאי כמ"ש לקמן.

(נה) מיהו י"א דאם. כמו השוכר בית לשנה ובאמצע השנה נכנס בו אחר ב"מ ע"ט ב' השוכר את הספינה כו':

(נו) וכל עניני מסים כו'. ר"ל אע"ג דבכ"מ אין הולכין אחר מנהג הגרוע כמו שהוכיחו תוס' ריש ב"ב ב' א' מ"מ כאן הולכין ב"ק קי"ו ואל ישנו כו' אע"ג שמנהגם נגד הדין וע"ש ברש"י וה"ה במסין כמ"ש לעיל:

(נז) ג' פעמים. יבמות ס"ד ב' והוא דאתחזק כו' וסתות ושור המועד כו' דנשאר בהרגלתו:

(נח) קהל שהלוו. כריתות כ"ד שור הנסקל שהוזמו עדיו כו':

(נט) מי שיש לו. כתובות פ"ד א' וע"ש תוס' ד"ה לכתובת אשה תימא כו' ובב"ב נ"ה א' מוכח דחוב המס יותר מוחזק מהם וע"ש בתוס':

(ס) וכן אם. מטעם הנ"ל:

(סא) א"צ ליתן. ב"מ ע"ב א' וכן עכו"ם כו' וע"ש ברא"ש. ואמר שעלה על משכונות משום דבלא משכון אף הקרן כמציל מידם כמ"ש בע"ז ו' ב' ואף במלוה בשטר כיון שהוא ברבית כמ"ש הרא"ש שם רק במשכון כמ"ש שם ברא"ש בשם ירושלמי:

(סב) וכן שכירות. דהטעם דנגבית ממלוה משום דר' נתן משא"כ בשכירות כמ"ש בקדושין ט"ו ב' ואידך בעלמא כו' וע"ש תוס' ד"ה ואידך. והר' נתנאל כו'

(סג) וכן אין נותנין. ב"ק ק"ב ב' ערכין כ"ד ב' אחד המקדיש כו' ואמרו ה"ה לבע"ח מדתנן כדרך שמסדרין בערכין ב"מ קי"ג ב':

(סד) אבל אם יש. מכות ג' א':

(סה) מי שיש כו' י"א דחייב. כמו פרדכת ב"ב נ"ה א' וכן בעיר הנדחת סנהדרין קי"ב א' ואת כל שללה כו' ואע"ג ששם אמרו ובנקבצין לתוכה שם ה"ט שיוכל להקבץ שם ולשרף אבל שללה מקרי:

(סו) אע"פ שנותן. ב"ב ך"א ב' בר מתא כו' ואי' שייך כו' כנ"ל:

(סז) ויש חולקין. דשאני עיר הנדחת דרבייה רחמנא ופרדכת שאני דאצילתיה מתא ובקשוהי בעדו. רשב"א:

(סח) ולכ"ע אם. דארעא לטסקא משתעבדא למלך הארץ ההיא:

(סט) במקום שנותנין. סנהדרין ו' א' גופא כו' עד דדיינת לן דין תורה. ואמרו בפ"ד דוקא שנתן ביד הלא"ה חוזר והערכה הוא קבלה בין לדין בין לטעות דהא אין יודעין בבירור סכום ממונם משא"כ בשבועה דקבילו עלייהו לדין תורה וע"ש ברש"י ה' א:

(ע) אבל ממון. דאין באין עליו. ב"ק שם כנ"ל:

(עא) והא דאין. תוספתא ב"ב שם מי שיש לו חצר בעיר אחרת כו' וצריך ליתן לפי ששוכר לאחרים:

(עב) אבל לא יבמות ס"ג א':

(עג) וכשנותנין. ב"ק קי"ו ב' לפי משאוי:

(עד) ובכ"ז כנ"ל:

(עה) ואם רוצים. אע"ג שאמרו ב"ב ח' ב' יכולין להתנות כו' פי' ר"ח משום דבההיא הנאה דציית כו' שם ק"ו משא"כ במלתא דפסידא להאי ורווחא להאי ועיין לעיל ס"ב:

(עו) כך אין. סוף פאה אין מחייבין למכור שאפילו צדקה התירו לקבל:

(עז) אבל תכשיטין. כתובות ס"ח א' היה משתמש כו' וכן אמרו שמתכשיטי אשתו ב"ח גובה מירושלמי דהאחין שחלקו:

(עח) אבל אינו. מתני' סוף פאה מי שיש לו חמשים כו' ובירושלמי טבא חמשין דעבדין כו':

(עט) ואם יש לחוש. כנ"ל:

(פ) במקום. שכ"ז בכלל צרכי העיר וצדקה. כנ"ל:

(פא) כל צרכי. תוספתא מי שיש לו חצר בעיר אחרת כו' אע"פ שאינו שותה מהן:

(פב) כל צרכי כו'. ב"ב ח' א:

(פג) אבל אין. שם אין פוסקין כו' ומעות ב"ה מוכרין בשביל פדיון שבוים שם ג' ב':

(פד) ת"ח כו'. שם ח' א':

(פה) יש מקומות. שב"ה מקדש מעט הוא וכתיב ופלחי אלהא דנא כו':

(פו) מיהו מדינא. שלא אמרי רק ת"ח ובהמ"ק שאני כדכתיב בית אלהא דנא דוקא:

(פז) אדם. שם כ"ה א':

(פח) הא דאדם. כפי' ר"ח וה"מ דאצילתיה מתא כו'. תה"ד ומהרמ"מ ע"ש:

(פט) וכ"ז שפטרוהו. שכבר נתחייב לקהל ואין המל יכול לפטור שלא כדין כמ"ש הר"י פ"א דגיטין מדקאמר דמלכותא ולא אמר דמלכ':

(צ) מי שמחל. רא"ש ומרדכי בשם תוספתא וכפי' ר' שמחה בסוף ב"ק:

(צא) וי"א שקודם כו' אבל. כסתמא דתוספתא כמ"ש הר"ם ומ"ש שקודם שנתפשרו כו'. ב"ק קי"ו שיירא שעמד כו' הכא בשותפין כו' ודוקא על חלק שלו ולא על שלהם ה"נ קודם שנתפשרו השר בזה מכביד עליהם:

(צב) ומי שפטרו. ב"ב ח' א' הכל לכריא כו' ואע"ג שפטורין ממס וכן לשירא כו' היו חייבין אי לאו רבנן ל"צ נטירותא:

(צג) יחיד שנותן. דהא שותף הוא וא"א לחלוק בע"כ ב"מ ס"ט א' ב':

(צד) הקהל שותפין. שפי' דמי כלילא דפ"ק היה עלילה לכך א"ל ערוקו' והיו נפטרין:

(צה) או נפטרו. מכ"ש:

(צו) ואם בא. ב"מ ק"מ וחילופי במיא דמיטרא ואע"ג שם ההפסד מזומן ודאי גם בעלילות כודאי מדמחייבינן ליתמי ובכריא חדתא אמרו ודלמא לא מדויל:

(צז) ובמס שאינו. ב"ב קנ"ג א':

(צח) ואין רשות. שלאו דינא דמלכותא הוא כנ"ל:

(צט) ובני המדינה. ב"ק קי"ו ב' וכגון זה כו'. ר"ל במקום הפסד וכ"ש כאן ומכ"ש שהמלך הפרידן:

(ק) מי שתפסו השר כו'. שע"י שנטל ממנו ממון הרבה מיקל להם במסים. ב"ק שם הכא בשותפין כנ"ל משא"כ באם עובד לשר:

(קא) י"א שאם. ב"ק קי"ג ב' בר מתא כו' וה"מ דברלא ארעא ואע"ג שהן שותפין בברלא אינן שותפין לכ"ד:

(קב) קהל. מחילה א"צ קנין. כנ"ל בסי' י"ב וע"ש:

(קג) וכל דברי. ב"ב ח' ב' ורשאין להתנות ופי' ר"ח בלא קנין כנ"ל ומפורש בירושלמי דמגילה ועבמרדכי פ"ק דב"ב ופ' בתרא דב"מ והוא ירושלמי דמגילה פ"ג ה"ב שבעה מבני העיר ה"ה כבני העיר מה אנן קיימין אם בשקיבלו עליהן אפילו אחד כו' אלא בסתם.

(קד) מיהו יכולין. שהן מוחזקין כצ"ל והמע"ה:

(קה) שלא להוציא. ר"ל אע"ג דבב"ה מותר דאדעתא דהכי מביאין ב"מ ך"ט ב' השואל ס"ת כו' ובלבד שלא כו':

(קו) ומי שאינו כו' יוכל. ב"ב ז' ב' ר"י נשיאה רמא כו' אע"פ שנשיא אין נותן לכלום וכן אמרו שר' היה יכול להכריח את העורקים:

(קז) אבל לא. קדושין ע"ו ב' הלכך רב ביבי כו' וע"ש רש"י לטורזינא כו' שכל אלו הת"ח פטור ולפיכך א"א להיות רב ביבי להיות גבאי עליהן ואף לכריא דזימנין נפקו באכלוזא:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון