ביאור הגר"א/חושן משפט/קנז
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שיש בה כו' או. ג' א' מאי אריא כו':
(ב) יש לכ"א. שם כלישנא בתרא:
(ג) ואפי' עמדו. כמ"ש בסי' קנד ס"ח וסי' קנה סל"ו:
(ד) ואפי' יש מנהג. מדנקט במתני' מנהג בגינה ולא בחצר וג' חילוקים בדבר דחצר אפי' במקום שלא נהגו וגינה סתם ובקעה במקום שנהגו:
(ה) ואפי' אמר. כמ"ש בסי' קנ"ה סמ"ד:
(ו) אא"כ יש. כמ"ש שם סל"ו ואם קנו כו' וכאן א"צ קנין כמ"ש הרא"ש דתביעת ממון יש ביניהם לסייע בכותל ומחילה א"צ קנין:
(ז) וקנו מידם. גמ' שם:
(ח) (ליקוט) וכן אם הלך כו'. ל' הרמב"ם וכלשון הגמ' וכ"פ הרמב"ן וחלק על ס' האחרונה דא"כ ה"ל לפרושי וקושית תוס' תי' הרמב"ן דרב אשי לא שמעה להא דר' יוחנן וגמ' סברינהו לתרווייהו. וכ"ה הסוגיא בכמה מקומות בענין הציון בפ"ק דמ"ק וניסן ר"ה לחדשים בפ"ק דר"ה וש"מ (ע"כ):
(ט) אע"פ. כ"מ שם בגמ':
(י) וי"א. תוס' שם רב אשי כו' תימא מאי קמ"ל פשיטא דחזקה מועלת בלא קנין וי"ל דקמ"ל שאפי' החזיק כו' דא"צ לומר לך כו' אלא בדבר שאין לו חלק בו. הרא"ש:
(יא) ואפי'. הרא"ש שם מתוספתא המחליף קרקע בקרקע. או כו' כיון שזכה זה נתחייב כו':
(יב) ואין אחד. עתוס' ד"ה וכיון דרצו כו' וד"ה מאי קמ"ל כו' ותי' הא קמ"ל כו':
(יג) אפי' אם. שם ד' ב' הלכה כר"י דאמר כו' ל"ש כו' אע"ג דאין לזה אלא שדה א' ולזה ג' שדות:
(יד) היה א' כו' א"צ יותר. ר"ל שא"י לעכב עליו מלבנות בשלו אפי' לס' הראשונה דס"ד בהג"ה כיון שזה א"י לבנות ולסייע דלמ"ד היזק ראייה לאו שמיה היזק אין מחייבין אותו וכיון שזה מסלק היזקו א"צ יותר:
(טו) ואם כו' דינו. כמ"ש בב"מ קיז א' במתני' הבית והעלים כו' וה"ה כאן משתמש בכל הכותל עד שיחזיר יציאותיו וע' סמ"ע:
(טז) ומ"מ כ"א. כמ"ש בסי' קנד סז בהג"ה אבל הוא אסור כו':
(יז) (ליקוט) רוחב כותל כו'. ל' הרמב"ם ועתוס' ד"ה בגויל כו' וי"ל כו' ומיהו כו' והרא"ש כ' דאף בפחות משיעור אם נהגו לא יעשו אלא כשיעור המפורש דוקא אבל מל' הרמב"ם שהשמיט דין גויל וגזית כו' ש"מ דס"ל דגם לרוחבן תליא במנהגא אבל בגמ' מ' כדברי תום' ורא"ש מדאיבעיא להו הן וסידן כו' ומדפריך למימרא דבגזית דכל ד"א בגובה כו' דלמא מתני' שאני דכבר נהגו. הרא"ש ורמב"ן (ע"כ):
(יח) שנוהגים השותפים. עבה"ג וכ"כ הרא"ש מדקתני מקום שנהגו לבנות דלבנות הוא מיותר אלא דר"ל לבנות הכותל ואדלעיל קאי בונין כו':
(ליקוט) כשחולקין ביניהם. עבה"ג ס"ק נ' וכ"כ הרא"ש אבל הרמב"ן חולק (ע"כ):
(יט) ובלבד. תוס' שם ד"ה ה"א בשם הערוך דמסיפת היינו מלא חלונות ע"ש:
(ליקוט) ובלבד כו'. כפי' הערוך מסיפת של חלונות וכ"פ ר"ח וכמ"ש באדר"נ שלש שורות בת"ח אבן גזית אבן פנה אבן פספס כו' אבן מסיפת שיש לה ד' פיות והיינו שעשוי כולו חלונות שכל אבן ואבן יש לו ד' פיות לד' רוחות של חלונות. הרמב"ן (ע"כ):
(כ) ואם נהגו. תוס' ד"ה בגויל ע"ש:
(ליקוט) ואם נהגו בפחות כו'. והג"א שם ד"ה ולא כו' חולק ע"ז וכן הרמב"ן (ע"כ):
(כא) ואם אין. דשיעורים שאמרו חכמים הוא בטינא וריכסא כמ"ש שם ג' א' אבל בסידא א"צ כ"כ ועסי' קנ"ה ס"ב בהג"ה:
(כב) ואם קנו. עתוס' ג' א' ד"ה כי רצו כו' ועתוס' דכתובות נג ב' בד"ה אע"פ כו' ואין זה קנין כו' וברא"ש שם ואמרי' בפ' בתרא דע"ז ההוא דא"ל לחבריה כי מזבנינא להאי ארעא לדידך כו':
(כג) ויש חולקין. ואלישנא קמא לא היה יכול למיפרך די"ל כמ"ש הנ"י בשם הראב"ד דהקנה עצמו בדמי להתחייב מחצית הכותל דההוא ודאי לאו קנין דברים וההוא דע"ז י"ל כמ"ש הרי"ף בספ"ז דב"ב וק"ל דהני שמעתא כולהו בדא"ל מעכשיו קנו מיניה ומוכר בתנאי הוא וענ"י ועסי' רמה ס"א וס"ב ובא"ה סי' נה:
(כד) ואם כו' י"א דחבירו. דאם רוצה לעשות בפחות מהמנהג יכול לומר שמא תפיל ואע"ג שאוכל להכריחך לבנות לא בעינא למיקם כו' כמ"ש בסי' קנד סט"ז מהא דפריך יז ב' ת"ש מרחיקין כו' ושם בתוס' ד"ה מרחיקין. תימא כו' ושם ך' ב' ואם הזיק כו' ואעפ"כ צריך להרחיק. ונ"י בשם הרא"ה הוסיף שאין מניח אותו כלל לבנות בתוך שלו ואפי' יותר ממה שנהגו וכ"ש בשוה לפי שאומר אני רוצה להשתמש על חצי הכותל ואף אם תתן רשות להשתמש אינו ניחא לי כמ"ש שם יג ב' דא"ל אי בדמי כו':
(ליקוט) ואם נהגי כו' י"א כו'. ממש"ש ז' ב' במעקה לא ניחא לי דתתרע אשיתאי אלמא אף בכה"ג צריך בנין אבנים (ע"כ):
(כה) ויש חולקין. דכיון שמכניס בתוך שלו אפי' במחיצה קלה די כמ"ש במחיצת הכרם שם א' נפרצה א"ל גדור ואין מחייבין אותו בגזית וכן גג הסמוך לחצר חבירו סגי במעקה שם ו' ב' כיון שעומד בתוך שלו ועיין ברא"ש שם ב' הדעות:
(ליקוט) וי"ח. מדקא' שם עושה מעקה מ' מעקה כ"ש ומ"ש לא ניחא כו' לא מתורת חייב אלא שאין רוצה בהוצא ודפנא שאינו מתקיימת זמן מרובה ולטרוח בכל כעס וכן ממ"ש במחיצת הכרם סתם ולא הזקיקו לגזית כו'. הרא"ש שם ע"ש (ע"כ):
(כו) וטען שמכר. כמ"ש הרי"ף דל"ל חזקה אלא בראייה.
(כז) ויש. דכל אלו שאין להם חזקה דוקא ביש עדים שהיתה שלו כמ"ש בתוספתא סוף מעשר שני א"ל כיבס טלית זו של אביך היתה ולקחתיה נאמן שהפה שאסור הוא הנה שהתיר ואם יש עדים שהיתה של אביו כו' ועבפ"ב דכתובות ובב"ב מ"ו א' תא אחזי לך כו' ההוא אחרינא כו' ראה תניא:
(כח) כותל. עבה"ג ובב"מ ז' א' ל"ל דמיקרב לגבי דחד כו':
(כט) אם כו' אין. שם ד' ב' א"ל ל"צ דקדם חד כו' ואם איתא אפי' בחצר נמי ליתני חזית:
(ליקוט) אם אין כו' ממש"ש ד' ב' ולא יעשו כו' א"ל ל"צ דקדים כו' ואם איתא ברישא בחצר ג"כ יעשו מכאן ומכאן הרמב"ן (ע"כ):
(ל) אלא בשטר. שם אביי אמר הוצא כו' וה"ה כאן:
(לא) או שיבנה. עתוס' ו' ב' ד"ה האי כו' ואמרו בגמ' ואי חבריה כו' ועסי' קנ"ג סי"ח בהג"ה:
(לב) או שיש. אע"ג דבי כוי לא הוי חזקה בכה"ג שאין לשני הוי חזקה:
(לג) ויש. עברא"ש:
(לד) ולמעלה מד"א. מדאמרינן במתני' ה' א' בחזקת שלא נתן. וע"כ בעשה בו חזית וע"ש בתוס' ד"ה מד"א והג"א שם ד"ה דלא עביד כו':
(לה) ואם נהגו. כנ"ל מדאמרינן בי כוי כו' האי כשורא דמטללתא כו':
(לו) ואפי' אם. תוס' ד"ה הנ"ל ממשמעות המתני':
(לז) ואפי' טוען כו'. עבה"ג וכ' הטור דל"ד כל שפה:
(לח) ואפי' יש. הרא"ש דלא כרש"י וכמ"ש בב"מ ה' ב' א"ה הכופר בפקדון אמאי כו':
(לט) עד שיביא. מתני' שם עד שיביא ראים ועב"ב י"ז א' ברא"ש שם:
(מ) או שיעשה כמ"ש הרי"ף שם על מ"ש שם בין צא תן לו וכמו שפי' בסה"ת ועסי' ע"ט סי"ד:
(מא) אם רצה כו' מיהו. וי"א מחלוקת בירושלמי סוף ב"מ כותל שבין ב' חצירות ונפרץ רב ושמואל ח"א מחצה לזה ומחצה לזה וח"א כולה לזה כו' מה מפקה מביניהון כו' וה"ה לענין זה:
(ליקוט) אם רצה כו'. הרא"ש שם (ע"כ):
(ליקוט) אם רצה כו'. ע"ל סי' קנ"ד סכ"ו שפ' כס' האחרונה (ע"כ):
(מב) אא"כ מנהג. כמו בבית ועלייה וכמ"ש הרא"ש בסוף ב"מ:
(מג) וי"א. וכ"מ במתני' דקאמר אין חייבין ואם איתא השתא עכובי מעכב כו' עיין בנ"י סוף ב"מ:
(ליקוט) וי"א כו'. עיין סי' קנ"ו. סי"ד בהג"ה וסי' קנ"ד סכ"ו וסי' קס"ד ס"ח ומ"ש שם ושם (ע"כ):
(מד) ומשלם לחבירו כו'. עבה"ג:
(מה) וכן אם חקק כו' או. כפרש"י.
(מו) וכן בארכו. כפי' תוס':
(מז) וה"ה אם. כתי' הראשון של תוס' שם ד"ה אע"פ וכמ"ש התוס' בב"ק ך' ג':
(מח) כן אם נהנה. כתי' האחרון של תוס' הנ"ל וכן הוא בתוספתא פ' בתרא דב"מ ע"ש:
(מט) בד"א. דאפי' בבקעה כיון שלא עשו חזית ה"ה של שניהם כמ"ש שם ד' ב' ועתוס' ד"ה מארבע:
(נ) וי"א. תוס' הנ"ל:
(נא) ומיד. פ"ה א' ברשות לוקח כיון שקיבל כו':
(נב) כותל חצר. נלמד מסיפא וכן וע' בהג"ו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |