באר הגולה/חושן משפט/קנז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קנז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ל' הרמב"ם פ"ב מהל' שכנים דין י"ו ומשנה ריש פ"ק דב"ב כדמפרש לה רב אשי א"ר יוחנן שם ד"ג ע"ח

(ב) כתב ה"ה דעת המחבר כדעת רבו כיון דממילא הן מזיקין זה את זה בלא עשיית שום מעשה לפיכך אין להם חזקה בעמידתן כך

(ג) שם ד' י'

(ד) מסקנת הגמרא שם

(ה) אוקימתא דגמרא שם

(ו) כאוקימא דרב אשי שם

(ז) טור ס"ב וכ"כ ה"ה שם בשם י"מ שאין זה אלא בירור חלקים לבד וזהו שאמרו (שם) והלך זה בעצמו והחזיק:

(ח) שם וכ"כ ה"ה שם בשם י"מ שהרי אפי' חליפין גמורים שנו בתוס' החליף מטלטלין כו' כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפיו

(ט) ל' הטור סי"א מבואר שם במשנה

(י) נלמד מדברי התוס' ד"ב ע"ב בד"ה כיון דרצו בונין וכ"כ הרא"ש שם:

(כ) שם סי"ב בשם הרמ"ה וביאר שכל כך חייב לסלק היזק ראיה מי שאין לו אלא חלק אחד כמו מי שיש לו ב' חלקים:

(ל) וכתב הסמ"ע בטור כתב ☜ואם יכולין ליקח מן הצדקה לעשות כותל מהוצא ודפנא הרי הם עושין עכ"ל ולא ידעתי למה השמיטו מוהר"ם מלהעתיקו כאן:

(מ) ממשנה שם הכי כמנהג המדינ'

(נ) כ"כ הרב המגיד שם פ"ב דשכנים דין ט"ו ופירושו ז"ל לפי מנהג המדינה מה שנוהגים השותפין לבנות כשחולקין ביניה' ואינו רוצה לומר לפי מנהג שאר בניני המדינה

(ס) לשון הרמב"ם שם מבואר בגמרא שם דף ד' ע"א

(ע) פי' עלי לולבי דקל

(פ) שם בסוף הפרק וכן מבואר שם במשנה

(צ) אוקימתא דגמרא שם:

(ק) כ' ה"ה בשם ההלכות דשמעינן מהא דמילת' דידיע' לתרי שותפי אע"ג דאית' השתא ברשותא דחד מינייהו לא נפקא מחזקה דאידך מטעמא דשותפין לא קפדי אהדדי הלכך לית להו חזקה אלא בראיה או אחר חלוקה

(ר) שם לדעת ההלכות וכ"כ הרשב"א ז"ל וכ"כ אבן מיג"ש דאי ליכא סהדי דמסהדי בהני הוא מהימן מדין מגו דאי בעי אמר אהדרינהו וכ"כ הטור פי"ג בשם ה"ר יונה

(ש) חה"ד סי' של"ז וממאי דתנן בפ' כל הצלמים (דף מ"ח ע"ח) מי שהיה ביתו סמוך וכו' סמוך לע"ז וכו' אם היה שלו ושל ע"ז וכו' מטמאין כשרץ ופי' רש"י אפי' חלקו לפי שאין ברירה

(ת) טור סי"ד בשם ה"ר יוסף הלוי הביאו הרא"ש. שם בפסקיו מטעמא דלא תקנו רבנן חזית אלא בבקעה לפי שאינו יכול לכופו לבנות הכותל עמו אבל לא בחצר כו' כ"כ רבי' ירוחם נכ"ד ח"ג:

(א) שם בשם אביו הרא"ש שם וכ"כ הר"י ברצלוני

(ב) משנה ב"ק דף ה' ע"א וכפי' רש"י שם

(ג) טור סכ"ד וכ"כ הרמב"ם בפ"כ מה' שותפין דין ב' כיון שהמשפט הזה שהוא מחויב לסייעו בבנין המחיצה גלוי לכל נאמן לו' שפרעו בשבועת היסת וכתב ה"ה פשוט הוא שבכל כפירה יש שבועת היסת:

(ד) טור ממ"ש שם בגמ' ע"ב דכל שורה ושורה זימניה הוא

(ה) כן הוא בטור ובב"י

(ו) שם כ"כ הרא"ש שם בפסקיו משום דילמ' אישתמוטי משתמיט עד דהוי ליה ואז נתן לו

(ז) שם ושם

(ח) שם סכ"ד בשם הרא"ש וכ"כ ה"ר יונה

(ט) הגהות מיימוני בפ"ח מהלכות שכנים בשם יש מהגאונים וכדאמרי' בהבית והעליה (דף קי"ז ע"ב) כמה מפסדת בית לעליה תילתא

(י) רמב"ם בריש פ"ג משנה ב"ב דף ה' ע"א

(כ) שם במשנה

(ל) ל' הרמב"ם שם וכתב ה"ה הוא פירוש דברי רב נחמן בגמ' (דף ו' ע"א) דאמר למאי דסמך סמך ולמאי דלא סמך לא סמך:

(מ) כתב ה"ה זה כתב בפי' אקבועי כשורי האמור בגמ' (שם) כ' הסמ"ע ☜ומיהו נראה שצריכין לראות שהוא בעצמו חקקו דאל"כ יכול זה לו' שהבעל הכותל שהגביהו חקקו בלא ידיעתו כדי שלא תתקלקל החומה כדי כשאפייסנו לאחר זמן לבנות עלייהו

(נ) זהו פירוש אפריזא האמור שם וכן פי' רש"י שם

(ס) לשון הרמב"ם שם דין ב' וכתב ה"ה מפורש במשנה שם

(ע) כ' ה"ה הוא כדין הנשבעין דנוטלין ואפי' במלוה בשטר אי אמר ליה אשתבע לי דלא פרעתיך משתבע ליה:

(פ) סעיף ל' ממימרא דרבינא האי כשורא ודמטללתא וכו' שם דף ו' ע"ב וכפי' התוס' שם בשם ר"ת דאמתני' קאי עד ל' יום לא הוי חזקה והוי בחזקת שלא נתן ומכאן ואילך הוא בחזקת שנתן ע"כ ועל זה קאמר רבינא נמי ואי חברי' בטינא וכו':

(צ) טור סל"ב:

(ק) תשובת הרשב"א ומברייתא כותל חצר שנפל וכו' סיפא איצטריך וכו' (ב"ק דף ג' ע"א) כלומר ואצטריך לאשמועינן דאף ע"פ שנתרצה מתחלה למעל' מד' אמות עכשיו שנפל אין מחייבין אותו לבנותו אלא עד ד' אמות:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.