ביאור הגר"א/חושן משפט/קנה

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט קנה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) הבית והעליה של. ל' הרמב"ם וטור וכפי' תוס' בב"ק ס"א ב':

(ב) מלבד. רש"י בב"ב שם:

(ג) (ליקוט) ואע"פ כו'. דלא כר"ש דאוקמיה בשיטה בסוף ב"מ. רי"ף וכ' הרא"ש שלא הוצרך לזה דבלא"ה יחיד ורבים הלכה כרבים אבל הרי"ף נזהר מקושיתו שהקשה בספ"ו דב"ק מ"ש כאן דאם הזיק חייב ושם אם הזיק פטור אם הרחיק כשיעור ותי' דכאן כיון דתדיר מדליק איבעי ליה לעיוני משא"כ שם דלפי שעה מדליק וראיה דהא רבנן מחייבי כאן ושם בב"ק אינהו גופייהו יהבי שיעורא לפטור והוצרך לראיה זו דל"ת דשמואל פסיק כר"ש בשניהם ול"ק הלכתא אהלכתא לכן הביא ראיה דמ"מ קשיא דרבנן אהדדי (ע"כ):

(ד) וכל אדם. כ"מ מרש"י הנ"ל שפי' גם בעלייה צריך להרחיק ע"ג וכן פי' רש"י להדיא בב"ק שם והסכים תוס' עמו. והביא מהרי"ק ראיה לדבריו בשורש קצב מדל"ק תחת עלייתו של חבירו כמ"ש בסיפא תחת אוצרו של כו':

(ה) מדברים שעולים. ל' הרמב"ם וכ"כ תוס' יח א' ד"ה לא וד"ה הא ע"ש:

(ו) וכן במקום. כמו ברחיים שם ך' ב':

(ז) או שעשה. עבה"ג ועסי' רי"ד ס"ג והמחילות כו' והשמיטו הרמב"ם ורא"ש וטור הא דאכסדרה שלא היה בגי' גמ' שלפניהם וכן מ' ברש"י שלא היה לפניו ג"כ:

(ח) (ליקוט) בכל אלו כו'. כ"ה שיטת הרמב"ם בספיקא אבל הרא"ש כאן חולק וכ' דא"צ להרחיק מספיקא וע"ל סי"ח בהג"ה וכה"ג פליגי באבידה בספק איבעיא וטעמו של הרמב"ם כיון דמן התורה נזקין אסור אזלי' לחומרא משא"כ להרחיק אח"כ כמ"ש בספק בכור המע"ה וכן באבידה אבל הרא"ש סובר אע"ג שהוא דאורייתא כיון דמילי דממונא אזלי' לקולא כמ"ש בס"פ הזרוע וש"מ וער"נ בנדרים ז' א' ד"ה ולענין כו' אבל הרמב"ם סובר דוקא להוציאו מחזקתו כגון שכבר עשה וכמש"ש בחולין פרה בחזקת כו' קמה כו' וכן בפ"ק דיומא במ"ר ומ"ע המע"ה וכן בספק בכור המע"ה וכן כאן שבא להזיקו (ע"כ):

(ט) אם אין. כפי' הרי"ף שם:

(י) והכל לפי כו'. כמ"ש בגמ' שם דתמו מיא כו' והרי"ף לא פי' כן אלא בסתמא:

(יא) אבל אם. דלא הוו גירי דיליה:

(ליקוט) וכ"ז כו'. כמש"ש כ"ו א' א"ל כי אמרי' כו' הכא כו' ואע"ג דמסקינן שם א"ל היינו כו' דגרמא אסור שם שאני שהוא בעצמו מפיל הרקתא כו' וגם ל"ד לאבנו סכינו ומשאו שהניחן בראש גגו ונפלו ברוח מצויה והזיקו דהתם ממונו הוא ובפשיעתו הניחן. וע"ל סי' קס"ד ס"א בהג"ה וכל צרכו כו'. וערא"ש בפ' בתרא דב"מ ותי' הב"ח דכחן איירי שבאו הגשמים שלא בפשיעת בעל העלייה כגון גשם שוטף אבל מחמת הגג חייב לתקן (ע"כ):

(יב) או סד. מתני' שם ואפי' לגי' תוס' שם הפי' ע"כ או סד כמ"ש בגמ' י"ט א' א"כ ליערב' דלא כב"י ובה"ג:

(יג) ואת הגומא. דבלא גומא חילוק בין לבנים לאבנים כמ"ש בס"י וכאן אין חילוק לדעת הרמב"ם כמ"ש בס"ט:

(יד) ובגומא. דלא עדיף מבור וכמ"ש בס"י וז"ש וע"ל כו':

(טו) ואפילו. כמ"ש בגמ' י"ט ב' והאנן כו' בשופכין וערש"י שם ור"ל דכאן ג"כ אין חילוק בין אבנים ללבנים כמו בכל המתני':

(ליקוט) ואפילו בלא כו'. אבל דעת הרמב"ם וש"ע כאן דדוקא בגומא ועבה"ג ס"ק ש' וכן מ"ש הרב ובגומא כו' הוא דלא כהרמב"ם וש"ע דלדידהו מתני' בגומא ולא תנן כאן וסד כמו ברישא וכן מדלא כללינהו ברישא וכן לא שייך תי' דגמ' שם י"ט א' משום דל"ד כו' ודעת הרמב"ם דכל דלא קביע מקום כמו בור ונברכת א"צ להרחיק אפי' בגומא ודוקא מי רגלים ובגומא וכמ"ש בס"י בהג"ה אלא לדעת המפ' והרב דמתני' בשופכין בלא גומא בגומא סד אפי' בכל מים (ע"כ):

(טז) ואם היו. כן פי' הרמב"ם צונמא על האבנים וכן מ' לשון גמ' ושל כו':

(יז) (ליקוט) כדי כו'. דל"ג שם אלא ולא הדר מטעמא קמא ג"כ וכמש"ש י"ח א' ועתוס' שם ד"ה דטירייא כו' (ע"כ):

(יח) וכ"ז ברחיים. עתוס' שם ד"ה ושל חמור בו' פיר"ח כו':

(יט) צריך כו' ואם לא כו' וכן בשאר כו'. כמ"ש ואם הזיק משלם מה שהזיק ואמרו כדנייד נכתמא אפומא כו' ובגורן שאינו קבוע בכדי שלא יזיק:

(כ) ומודד מהשפה. ירושלמי שם וכרבנן:

(ליקוט) ומודד כו'. ירושלמי שם שהן ד' מן השפה. ר' יודן בן פזי אמר מן השפה החיצונה ולפנים ורבנן אמרו מן השפה הפנימית ולחוץ (ע"כ):

(כא) יש ערש"י במתני':

(כב) ויש. דלא אמרו אלא במשתין דוקא:

(ליקוט) וי"א דאפי'. אבל בצנומא מותר כמש"ש בירושלמי תני בצונם מותר ומ' דוקא בצונם ומ"מ אין הכרח (ע"כ):

(כג) (ליקוט) וזה דעת הרמב"ם. שכ' לעיל ב"ה ואת הגומא כו' וכ' הטור עלה וצריך להעמיד דבריו בכותל אבנים דהא תניא לא ישתין כו' אלמא אפי' בלא גומא צריך להרחיק ג"ט בכותל לבנים כו' (ע"כ):

(כד) (ליקוט) לא יחפור כו' בצד כותלו כו'. לשון הרמב"ם וכ' עליו הטור ובגמ' מסיק דמכותל בורו שנינו פי' דכל הני דמתני' בענין ריחוק מכותל בורו ולא איירי מכותל דעלמא ומ"מ מסתברא שצריך להרחיקו גם מכותל דעלמא דטפי מזקי הנך ממ"ר שצריך להרחיקו ג"ט עכ"ל וכ' בבד"ה דמ"ש כותל בורו לאו למעוטי שאר כתלים אלא מפני תיקון לשון המשנה דפתח בבור (ע"כ):

(כה) לשרות. גמ' י"ט א':

(כו) ויסוד. שסובר דמ"ש ודלמא הוא דחויי בעלמא כידוע הסוגיא:

(כז) בור זה. ונכלל בו שיח ומערה ועתוס' י"ז א' ד"ה לא שיח כו':

(כח) וי"א דאפי'. שם י"ט א' ותיפוק ליה משום מיא אע"ג דלא קביע:

(ליקוט) וי"א דאפי' כו'. כ"מ בירושלמי הנ"ל תני בצונם מותר והיך אמרין ר' יוחנן נפק מכנישתא ושפך מים לחורי ארעא ולא ידעין אי משום דהוה צונם ואין משום דהוה ביה צער ולא יכול למסובל (ע"כ):

(כט) ויש חולקין. מדאוקמוה שם ב' בשופכין ואפ"ה דוקא מי רגלים אבל מים שרי וע"ל ס"ה ובה"ג שם ואע"ג דנברכת לא קביע כמ"ש שם א' אפ"ה קוו וקיימי כמ"ש שם:

(ליקוט) וי"ח. וכ"ד הרמב"ם בס"ה שכ' דאפי' במי רגלים דוקא בגומא ומ"ש כאן ובמי רגלים לכ"ע אסור היינו לשיטתו שם אבל לדעת הרמב"ם לא (ע"כ):

(ל) מיהו. כנ"ל בשופכין ול"ג שם בגמ' ת"ש לא ישפוך כו'. דא"כ אפי' בכל מים אסור וכ"מ בכל הפוסקים דל"ג לה:

(לא) וה"ה כו' סמוך. ר"ל סמוך ממש וכפי' תוס' י"ז א' ד"ה לא יחפור וכ"כ הרשב"א ושם בתוס' ותימא כו' ומיהו כו' וז"ש וצריך לתקן כו' וכנ"ל בס"ז בהג"ה ע"ש:

(לב) ראובן. עבה"ג וגי' הר"י מיג"ש אא"ר ה"ק מי כו' לכותל אכירו בד"א לא יסמוך ור"ל שהכותל ראשון הוא מן הצד שמותר כמ"ש שם בבא מן הצד לא יסמוך כותל שני כו':

(לג) ואפי' עמדה. לגירסתינו ונפל וכמ"ש הרא"ש שם:

(לד) ועד ששים. כצ"ל וכמ"ש בכתובות כ' ב' ומדאיירי רב חסדא אליביה דר"מ פ' כר"מ ואע"ג דר"ח לא היה יכול לומר אלא אליבא דר"מ ה"נ א"א לפסוק כר"י דלא שייך דוושא בזכירת האדם:

(לה) ובית. תוס' שם ד"ה אבל כו':

(לו) וכן אם. מדקאמר לכותל חבירו בד' אמות וע"כ קאי אכותל שמעון דאם אכותל ראובן מאי לא יסמוך.

(לז) וכן אם. כנ"ל וכמ"ש שם בבא כו':

(לח) י"א דכ"ז. מדקאמר שם לימא דלא כר' יוסי כו' וא"צ לדחוק מ"ש תוס' ד"ה לימא. וי"ל כו':

(לט) מנדנד כו' עד. פי' שהחבית וכיסויו. עומד על קרקע החצר וז"ש לחצר כו' ולא הזכיר שהחבית עומד על החומה דלא כרש"י:

(מ) וי"א. תוס' שם ד"ה אפומא. ונראה לר"י כו':

(מא) בעת הנדנוד. שם כ"ב ב' אפילו תימא כו' זמנין דבהדי כו':

(מב) חייב לשלם. שם ו' ב' ואם הזיק כו' ואשו משום חציו כמ"ש בב"ק כ"ג וה"נ גירי דיליה כנ"ל ועתוס' בב"ב כ"ו א ד"ה מ"ש ורבינא לא כו' ואמרינן שם בגמ' ה"מ דקא אזלא מכחו כו' ש"מ היכא דמכחו חייב דהא גמר איסורא מתשלומין וז"ש שהרי מכחו. דאי לאו מכחו אפי' מר בר ר"א מודה כמ"ש תוס' הנ"ל ורי"ף שם ועסל"ד:

(מג) ואפי' נבנה. מדקא' עני והעשיר כו' תוס' ד"ה עני כו' והג"א שם ד"ה ואע"ג ועוד דהכא כו' ורא"ש שם ואם החזיק כו' וכמ"ש סל"ו:

(מד) וה"ה אם. כ"ג א' וע"ש תוס' ד"ה לדידי והרא"ש שם וע"ל סל"ט וסמ"א:

(מה) בעת שמניח. גמ' שם ואיפסיק שם כ"ה ב' כר' יוסי:

(מו) הואיל כו'. וי"א תוס' שם ד"ה כדי והולכין כ"א לשיטתם בריש סי' קנ"ג ושאר מקומות דהרמב"ם סובר במחילה ותוס' ס"ל בטענה וכאן ל"פ בשלש שנים כיון דלא איירי בהכחשה:

(מז) ואם ימלך כו'. תוס' שם ד"ה אביי אמר סומך אור"י ושם י"ח ב' ד"ה ואי כפי פי' בגמ' וע"ש וכמ"ש ברפת וחנות והקשו מזה לרבא ש"מ במקום שסומך דינו כרפת וחנות בפתח נגד פתח כמש"ל בסי' קנ"ד:

(מח) ששה גמ' שם:

(מט) עד שירחיק. כמ"ש שם בסלע הבא בידים ע"ש:

(נ) וכשמרחיק י"א. הרמב"ם כנ"ל:

(נא) וי"א. הרא"ש שם ומרדכי בפ' בתרא דב"מ דס"ל דלא איפשטא הבעיא ועס"ג בכל אלו כו' והרמב"ם אזיל לשיטתיה שפסק כן בכל ספיקא והרא"ש פסק בכל ספק שא"צ אפי' לכתחלה וכמ"ש בהרבה מקומות וע"ל ס"י שפ' כהרמב"ם וכן ב"ה בס"ה ע"ש:

(נב) החופר כו'. שם י"ח ב' אר"פ בלוקח כו' וע"ש תוס' ד"ה ואי. ור' יוסי סבר דדבורים מזקי לחרדל וצריך בעל דבורים כו' ע"ש וקי"ל כר"י וכ"ש לגי' ר"ח ופי' דאפי' רבנן מודי בכה"ג וע"ש ברא"ש וקשה לגי' זו ולפירושו דלא מסתבר כלל כו':

(נג) וכן מותר. לגי' ר"ח שם בתוס' ד"ה וסבר:

(נד) ויש חולקין. רש"י והרי"ף לגירסתם וע"ש בתוס' שם ושם:

(נה) ראובן כו' וכל כו'. כנ"ל בס"ז בהג"ה:

(נו) יש מי. מדקאמר בור ול"ק באר אלא משום דבאר שהם נובעין ומרפיא ארעא צריך יותר וע' מרדכי:

(נז) ולרווחא דמילתא. דלא עדיף מבורסקי מן העיר דשם ריחא בלבד וכאן ריחא וטעמא וע"ש:

(נח) ויש מי. כמ"ש הרי"ף אצל משרה וירק שא"צ להרחיק לר"י אלא ג"ט משום גירי דיליה אבל יותר אע"ג שמזיק א"צ משום דתמו מיא והדר כו' כמ"ש בס"ד וה"ה כאן ומשרה נמי מסריח וע' בטור שכ' כל הגאונים מסכימים לס' ראשונה והיש חולקין אלו חולקין ג"כ אמ"ש בסמך:

(נט) אפי' היה. כמו בהיזק ראיה כמ"ש בסי' קנד ס"ג פתח לר"ה ויש בזה כו' ועמ"ש שם:

(ס) גורן קבוע. מתני':

(סא) ואם. כמ"ש שם לענין אילן והשמיטו דין האילן לפי שאינו נוהג אלא בא"י ביישובה כמ"ש שם ותיפוק ליה דאין כו' ודבר זה ודאי אינו אלא בא"י ועי' בעירוכין שם.

(סב) מזה. ר"ל מ"ש מסלקו ואח"כ נותנים לו כו' וכמ"ש שם בגמ' ולימא להו הבו כו' וה"ה כאן צריכין לסלק היזק כו' ואח"כ לדון כו':

(סג) אם יש להם כו'. ע' סמ"ע:

(סד) שרוח מזרחית. גטין לא ב':

(סה) ואף אם. תוספתא שם:

(סו) שטוענים כו' ל"ש. גמ' שם:

(סז) גפנים בצד גפנים או. גמ' שם:

(סח) כי כן. שם:

(סט) ואם אין. כמ"ש בבבל ב"א ופרש"י שם:

(ע) ובמקום. כמ"ש במעקה ו' ב' וכמ"ש בסי' קנד:

(עא) בין כו' ובין כו' ובין. גמ' שם:

(עב) או. תוס' שם דהוא כמו בין גפן לאילן:

(עג) ארבע אמות. עבה"ג וה"ק שם והא אנן תנן כו' ועליה אמר שמואל ל"ש אלא כו' ומשני ה"מ דקאמ' שמואל כו' אבל אילן לגפנים כו' אין חילוק בין בבל לא"י:

(עד) וי"א דבין. הרא"ש שם וכמ"ש בש"ז וס"כ בהג"ה:

(עה) וי"א. דקי"ל כר' יוסי תוס' שם ד"ה אבל כו':

(עו) ראובן שמכר. שמכר לשניהם בבת אחת:

(עז) אע"פ שמכר הבית כו' וא"א. ר"ל לדעת האומרים בסי' קנד סכ"ז בהג"ה וי"א דיכול כו' ושם סכ"ח ראובן שנתן או מכר כו' וה"ה אם מכר כו' ולדעת ב"ה בסכ"ז יכול לסתום ג"כ חלונותיו ולכן כ' בהג"ה שם יכול לסתום ועסמ"ע שם כאן הכל מודים דא"צ וא"א בעין יפה מוכר כמ"ש בגמ' י"ח א' ת"ש מרחיקין את האילן כו' ה"נ בלוקח וערש"י ד"ה ה"נ כו' ועתוס' שם ד"ה ה"נ כו' דבכה"ג אילן קדם קרינא ביה כו' וה"ה כאן וכ"ז לת"ק ונ"מ לדברים שמזיק תיכף והוי גירי דיליה אבל באילן לר"י בלא"ה מותר ואפי' הלוקח בא ליטע מותר כמ"ש שם כ"ה ב' רי"א זה כו':

(עח) וע"ל סי' קנד סכ"ח. ר"ל דשם אמרי' בין בב"א בין מכר כו' שבעין יפה מוכר לס' ראשונה והחילוק הוא כמ"ש בתוס' י"ח ב' ד"ה ואי אע"ג דגבי אילן כשסמכו כו' וכ"כ הרא"ש שם:

(עט) ובכ"מ. ר"ל אפי' בא"י דמתני' קאי אא"י כמ"ש שם:

(פ) או על. תוספתא שם:

(פא) אפי' בשאר. מתני' שם.

(פב) וה"ה אם. הרי"ף ורא"ש שם ולמדו מאילן שם:

(פג) אבל אינו כו' ואפי'. כמ"ש בסי' קנג וכ"ש ברבים כמ"ש כ"ד ב':

(פד) ראובן. כמש"ל סכ"ו ועסמ"ע:

(פה) אילן. כפי' תוס' שם:

(פו) ואם א"צ. מתני' שם:

(פז) העלים דבינתא לא משכח להו גמ' שם:

(פח) ומ"מ צריך. דלא עדיף מבור כו' דגירי דיליה הוא רק לאחר ג"ט לאו גירי דיליה הוא דתמו מיא כו' ועברי"ף שם ולמד הרמב"ם ג"כ לכרישין וחרדל מדכלינהו תנא בחדא בבא וצ"ע דכאן לא הוו גירי דיליה כמ"ש הרי"ף שם וכמ"ש בגמ' כ"ה ב' רי"א אע"פ כו' ואף לפי' תוס' ד"ה לא יחפור כו' ואור"י כו' ונ"ל שהרמב"ם סובר דבור דמתני' אפי' בלא מים וכמ"ש שם בגמ' משום דכל מרא ומרא דקא כו' וא"כ ה"ה כאן וכמ"ש תוס' ד"ה לא יחפור וכיון דבתחלת ההיזק כו':

(פט) (ליקוט) כרישין מהבצלים כו'. אבל הרי"ף והרא"ש וטור וש"פ כ' דוקא משרה מהירק דדמי לבור שיח ומערה (ע"כ):

(צ) וה"ה. כמ"ש בסל"ב:

(צא) יש מי שפוטר. מדאמרי' כ"ב ב' מודי ר' יוסי כו' והא גרמא כו' ש"מ שאפי' גירי גרמא ופטור כמ"ש בב"ק ס' א' וכמ"ש בסל"ד:

(צב) ויש. כמש"ל בסט"ו ע"ש:

(צג) מי שעשה. כ"ד ב' כתי' דאביי ואף שנשאר בקושיא היינו דא"צ לאוקמי מתני' בהכי ועתוס' שם ד"ה קשיא אבל דינו אמת דריב"א קאי כוותי' וז"ש בסכ"ב גורן קבוע וכן במתני' אבל שא"ק ע"כ בכדי שלא יזיק:

(צד) או קבע. ?"ג א' וכמ"ש בס"ך בהגה וכל כו':

(צה) או מלאכה. כ"ו א' וכנ"ל:

(צו) כדי שלא כו' ואפי' ע"י רוח. כמר בר רב אשי שם:

(צז) מצויה. דוקא ועתוס' ד"ה זיקא כו':

(צח) שכל אלו. שם כ"ה ב' אתא לקמיה דר"א א"ל כו':

(צט) וכן ראוי להורות. כאן הכריע על כל הג' סימנים ועט"ז כאן.

(ק) בד"א כו' שהם. כ"ג א':

(קא) ואבק כו' ונדנוד. דמ' בגמ' שהחזיקו לפי שיטתו דלאלתר הוי חזקה:

(קב) ואפי' סמך. תוס' ד"ה עני כו'.

(קג) מיהו. כמ"ש בסי' קנד סל"ב:

(קד) וכן היזק כו' ומאחר. כמש"ל בסי' קנד ס"ח ע"ש:

(קה) ואם קנו. עתוס' כ"ג א' ד"ה אין. הא ראיה יש כדדייקינן כו' וכן הוא בירושלמי ועמ"ש בס' קנו ס"ד:

(קו) שמחל. לשיטתו:

(קז) או שמכרן כו'. לשיטתו וכמ"ש בסל"ה יע"ש:

(קח) ומיהו לכתחלה. כן מ' בירושלמי שם א"ר יונתן המזיק אין לו חזקה רי"א בחיי רבנן בעשן תדיר כו' וההיא דר' אלעזר שם ג"כ דאחזיקה:

(קט) וי"א כו'. כמ"ש במתני' ך' ב' חנות כו' וכ' הג"א שם נראה בכל כו' וסובר מהרא"י דהג"א קאי אסיפא ואינו יכול למחות כו' וגי' נראה דאפי' אם רצה להחזיק באותה אומנות מחדש אין יכול לעכב דהא דאמר רב כו' אבל גירסתינו אינו כן וקאי ארישא ועש"ך:

(קי) דוקא היכא. כמ"ש תוס' כו א' ד"ה זיקא:

(קיא) דוקא דמזיק לאינשי. כמ"ש שם ?ך"ו א' אזלא רקתא כו' אבל בלא"ה אע"ג דמרחיקין גורן לא היו מזקיקין להרחיקו משום דאחזיק ומזה הוכיח הרמב"ם דבדאחזיק מיירי כמ"ש בסל"ו:

(קיב) אבל לכתחלה. כנ"ל לדעתו:

(קיג) אבל לכת'. כנ"ל:

(קיד) לוי יכול. עסמ"ע. וכמ"ש בגמ' ס' א' מ"ט מפני כו':

(קטו) מי שהחזיק. שם והא אחזיקי להו.

(קטז) וה"ה מצירים. שם אפיקו לי קורקור מ' משום צעקתם וז"ש קורקור:

(קיז) או בדם כו' שפירות שלו נפסדים: שם וסלקי כו' וכמ"ש תוס' שם ד"ה כקוטרא. א"נ כו' ואע"ג דמשום צעקתם לבד היה יכול להוציאן כמ"ש אפיקו כו' כנ"ל מ"מ אילולי שמפסידין היה סובל לפנים משורת הדין כמ"ש תוס' בד"ה הנ"ל והא דקאמר כו' היה סובל כו':

(קיח) אם. שם:

(קיט) כ"ד שידוע. ר"ל דוקא שהוא ידוע כמו ברב יוסף וז"ש תוס' ד"ה לדידי. פי' שהיה אסתניס כו' ועבה"ג בסל"ט וכמ"ש הרא"ש בסוף פ"ב דברכות ע"ש:

(קכ) דוקא דעביד כו'. נ' ב' והאמר ר"נ כו' ומדפריך הכא ולא אכל נזקין ש"מ שהוא דומיא דכל הנזקין שא"י לסובלן ומשני לאו אתמר כו' ר"ל שלא עביד בגוף הקרקע:

(קכא) ואי טעין. כאן לד"ה בעינן טענה שמחזיק בגוף הקרקע:

(קכב) ומ"מ אית כו'. שם כגא' ודלא כפי' תוס' ד"ה והא בשם ריב"ם אלא כמסקנא דתוס' שם שבאו בטענה ובגוף הקרקע שלקחו ממנו וכמ"ש תוס' ד"ה אתו. בקרקע שלהן כו'. ר"ל שלקחו ממנו ורב יוסף הכחיש אותם לפי' תוס' ובאו בטענת חזקה:

(קכג) אפי' אם אמר. נ' ב' והאמר רב כו' ואף בגוף הקרקע לא החזיק:

(קכד) ויש מי. כפרש"י שם כג ד"ה אפיקו לי כלומר שלא כו' אבל מהקרקע לא סילק':

(קכה) מי שהחזיק כו' החזיק בנזק כו'. דלאלתר דנזקין כמר ג"ש דחזקת קרקע וטענת מחילה דנזקין כמו טענת מכירה דחזקת קרקע וכמו שבחזקת קרקע שאם החזיק נאמן על טענתו וישבע היסת ואם לא החזיק נאמן המערער על טענתו וישבע היסת כמ"ש בסי' קמ ס"א ה"ה כאן:

(קכו) לעיל כו' בסי"ט כו'. ר"ל שישראל מזיק לעכו"ם וכ' שם וכבר נתבאר כו':

(קכז) לענין נזיקין דאתו כו'. לשיטתו שכ' שם סט"ז מיהו י"ח וס"ל דהיזק ראייה כו':

(קכח) אבל בנזיקין כו'. דלא עדיף מסמכו בהיתר וכמ"ש שם לס' ראשונה דהיזק ראיה היא היזק בידים ע"ש:

(קכט) אין חזקת. אין מדוקדק וצ"ל אין חזקה נגד העכו"ם כו' וכנ"ל:

(קל) י"א דהדין. כמ"ש בריש ב"ב נפרצה א"ל גדור ואמרו בב"ק ק' א' משום דינא דגרמי ב"ח. וחייב לשלם. טור בסי' קנז ס"ו בשם הרמ"ה:

(קלא) וכן אם. טור שם בשם הרא"ש דאפי' פורץ גדר כו' אמרו שם נ"ה ב' דפטור וע"ש חוס' ד"ה אילימא כו' ועסי' שצו ס"ד בהגה וכ"ש כאן דאפי' לכתחלה אין מחויייב כמ"ש ויש חולקין כו' ומ"ש דלאו גירי דיליה. ל"ד דמ"מ אסור אלא אפי' גרמא לא הוי:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---