באר הגולה/חושן משפט/קנה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) משנה ב"ב דף כ' ע"ב:
(ב) וכן פירש רש"י שם:
(ג) טור וכן כ' הנימוקי יוסף שם:
(ד) ברייתא שם וכדמוקי לה אביי:
(ה) שם במשנה וכת"ק וכ"פ הרי"ף והרא"ש והרמב"ם בפ"ט דין י"א ואע"פ שמשלם מעכבין עליו השכנים להרחיק כל השיעורים הללו שאולי ידליק בתיהם ואין לו מה לשלם:
(ו) טור ס"ג ושכ"כ ה"ר ישעיה:
(ז) לשון הרמב"ן שם דין י"ב שם במשנה דף כ' ע"ב:
(ח) מימרא דרב ששת שם:
(ט) שם במשנה כדאמר רב יוסף האי דידן וכו':
(י) ברייתא שם
(כ) שם דין י"ג בעיא דאביי שם ולא נפשטה
(ל) בעיא דרב הונא בריה דרב יהושע שם ולא נפשטא
(מ) כן הוא ברמב"ם ובדברי ה"ה שם וכתב ה"ה שזהו פירוש למה שאמרו בגמרא בנה עליה ע"ג ביתו וכן פירשה ר"ח ורבו ז"ל אבל הב"י דפוס ויניציאה ראיתי שהעתיק מחיצה ורש"י פי' בענין אחר
(נ) כתב ה"ה וכתב הרב ז"ל דמספק אין לו להזיק חבירו ואם עבר ועשה המוציא מחבירו עליו הראיה ופירושו בכלן כפי' רבו בשם הרי"ף
(ס) לשון הטור מעשה פ' הבית והעליה דף קי"ז ע"א וכדאמ' רב אשי כי הוינא בי רב כהנא וכו' ומבואר בהרי"ף והרא"ש שם.
(ע) לשון הרמב"ם בפ"ט דין ב' משנה ב"ב דף י"ז ע"א
(פ) פי' אבנים שהאור יוצא מהם שכל אלו קשין לכותל שמוציאין הבל:
(צ) טור ס"ח תנא רבי אושעיא וכדמוקי לה שם דף י"ט ע"א:
(ק) שם ובהרמב"ם במשנה שם תנן וסד בסיד ושם בגמרא בעיא וסד בסיד תנן או סד בסיד תנן ולא איפשטא וכמ"ש הרא"ש שם הלכך אם עשה אחת מהם אין כופין אותו לעשות יותר דכל ספק ממונא הוי קולא לנתבע
(ר) שם ברמב"ם שם במשנה.
(ש) כתב ה"ה לשון המשנה מי רגלים ופי' בגמרא (דף י"ט ע"ב) שופכין ופירשו רש"י ז"ל ואבן מיגש מי רגלי' שמתקבצים בכלי שלא יהא שופך אותם בבת אחת וכונת המחבר הוא דוקא שיש שם לגומא שכשפכין שם וכו' וסיים שם ומסתברא דאפי' בכל מים יש להרחיק וי"ל דאף ע"ג דקוו וקיימו כיון שאינו תדיר כמו כובסין אינו צריך להתרחק בשאר מים:
(ת) שם דין ו' ברייתא שם וכתב הטור שצריך "להעמיד דברי הרמב"ם בסעיף דלעיל שכתב ואת הגומא וכו' דאיירי בכותל אבנים וה"ה כתב שם וכתבו ז"ל שאין חילוק בין כותל לבנים לכותל אבנים אלא בהשתנות מים אבל בשאר הרחקות הכל שוה וזה דעת המחבר:
(א) שם דין ג' שם במשנה וכתב ה"ה והטעמים מבוארים בגמרא (דף כ' ע"ב) יש ראיה שיש בהם משום נדנוד ויש בהם משום קול לבד:
(ב) שם דין ד' ושם במשנה וכתב ה"ה לפי שהתנורין שלהם היו רחבי' מלמטה ומתקצרין מלמעל'
(ג) טור בשם הירושלמי וכן כתב ה"ה בשם חידושי הרשב"א:
(ד) שם בשם ה"ר ישעיה וכ"נ מדברי רש"י
(ה) שם בשם ה"ר יונה
(ו) מבואר במ"ש לעיל בס"ו
(ז) ל' הרמב"ם שם ריש פ"ט שם במשנה דף י"ז ע"א
(ח) שם במשנה וסד בסיד וכתב ה"ה בעי' בגמ' (דף י"ט ע"ב) ואמרו פשיטא דתרתי בעינן דאי ס"ד וכו' ונדחה זה שם אבל כתבו המפרשים ז"ל וכיון דכך אמרו דפשיטא דתרתי בעינן הכי קי"ל וזה דעת המחבר ולעיל בסעיף ד' שכתב או סד הוא בגי' הרמב"ם ורש"י שגורסי' או סד בסיד
(ט) ג"ז שם דין ה' וכתב ה"ה ברייתא ומימרא שם (ע"ב) ולשון הגמרא (נדיין) ופירושו כפי' רבו ז"ל
(י) ג"ז שם דין ט' וכתב ה"ה משנה וגמרא שם (דף כ"ב ע"ב אוקימתא דמתניתין בב' רוחות) ודבריו כדברי רבו ז"ל והא דמקשינן בגמרא וקמא היכי סמך הוה ס"ד דכותל ראובן לא היה כמין ג"ם לכותל שמעון אלא כנגדו ממש וע"ז היו מקשין היאך סמכו בקרוב ד' אמות ותירצו שלא היה אלא כמין ג"ם דהיינו מן הצד לפיכך הותר לסומכו וזה פשוט לפי שטה זו וכו' ופרשו שהמשנה הוא דוקא בהלוקח מן המלך דבסתמא נשתעבדו לו ד' אמות קרקע חוץ לכותלו לדווש' וחברו הלוקח מן המלך צריך להרחיק ד"א שכבר נשתעבדו לו והביאו הרמ"א לקמן בהג"ה
(כ) פי' כ"ף יונית והוא כעין דל"ת הפוכ' (צ"ל גימל שכן גמא היא אות שלישית יונית)
(ל) מפורש שם אוקימתא דרב וכמו שפירש רש"י שם מתוך שאין דשין אותם מבפנים צריכין דישה מבחוץ
(מ) כ' ה"ה זה לא מצאתי מבואר ובהשגות אמר אברהם סברא יפה היא
(נ) וביאר בנ"י שהמחזיק בו בארבע אמות סמוך לבנינו
(ס) לשון הרמב"ם שם פי"א ד"ג עובדא דהנך עצורי וכו' שם סוף דף כ"ה
(ע) שם ריש דף כ"ו וכתב ה"ה ופי' רש"י שאם הניח הכד על החומה וכסויה עליה ינוע הכסוי מחמת הרעדה וכן פי' אבן מיג"ש ז"ל וכ' ☜ואם הכסוי אינו מתנדנד אף על פי שהחצר מתנדנד אין זה הנזק ואין משגיחין. בו וזה דעת המחבר
(פ) ג"ז שם פ"ט דין ח' משנה שם דף נ"ב ע"ב:
(צ) שם במשנה
(ק) ל' הרמב"ם פ"ט מהל' שכנים דין ח' וכ' ה"ה ר"ל כיון שהחזיק במזחילה נקנה לו מקום חבירו שצריך להרחיק ד"א דכדי שיוכל לזקוף הסולם אף ע"פ שיכול לבנות תחתיה (כמבואר בסימן קנ"ג ש"ח) דבנין שתחתיה אינו מעכב על הסולם אבל סמיך לה מעכב אלא א"כ הרחיק ולזה הסכים הרשב"א בסוף ימיו דמזחילה חזקה לעצמו לכל תיקונה דאי לא מתקן לה גם היא אינו מקלחת הא למה הדבר דומה לחלון העשוי לאורה שהיא ראוי להרחקת הכותל ד' אמות בחצר חבירו וכן ג"כ המזחילה:
(ר) כ"כ התוספת שם כשמכר או נתן לו זקיפת הסולם בחצירו וכתב הנ"י בשם הרמב"ן דמודה באחין שחלקו ☜והעלו בדמים מפני המזחילה שיש לו חזקה בחצר לזקיפת הסולם:
(ש) ל' הרמב"ם שם דין י' ממשנה שם די"ו ע"א ופסק כרבא וכלישנא בתרא שם ע"ב
(ת) כתב ה"ה לא נתבאר בגמרא אבל כך היא סברת רבו וקצת מן המפרשים
(א) שם כאוקימתא בתרא וכרבא
(ב) טור סי"ט כדעת ר"ח ור"ת ולזה הסכים הרא"ש והביאה הטיר שם בסעיף מ"ז ומ"ח.
(ג) שם בסעיף כ' בשם תשובת אביו הרא"ש וביאר שם כיון שהמים רבים ומתאספין בגומא בוקעין ועוברין לחצר שמעון הוי גירי דיליה
(ד) שם סכ"ד בשם תשובה לרב מתתיה גאון
(ה) שם סכ"ה גם בשם רב עמרם
(ו) וביאר שם בתשובה שמימי גשמים אלו אינן אלא כחץ היוצא מגגותיהן וממבוי שלהם ועובר דרך ר"ה ונכנס לבתיהם של אלו ומזיקים ואם באו בטענת מכר או מתנה מהני אבל לא בטענת סבלונות עכ"ל ולמד הרמ"א מדין זה הוא הדין לשאר נזקין
(ז) לשון הרמב"ם שם פרק י' דין ב וכתב ה"ה משנה וגמרא שם (דף כ"ד ע"ב) ופי' גורן קבוע פירשו בגמרא כל שצריך לזרות ברחת ואינו יכול לזרות בידיו וכתב בבית יוסף ובכ"מ אע"ג דהאי דרבי יוסי בר חנינא איתמר אליביה דאביי ואנן קי"ל כרב אשי מכל מקום האי מימרא דרבי יוסי איתא בלא מימרא דאביי אמתני' דהא רבי יוסי בר חנינא קדים לאביי טובא וכוותיה נקטינן:
(ח) דין זה נלמד מדין האילן משנה וגמרא שם:
(ט) שם במשכה וגמר':
(י) ל' הטור סכ"ט משנה שם דף כ"ה ע"א וכת"ק:
(כ) תוספת' והביאה הרא"ש שם בפסקיו:
(ל) לשון הרמב"ם שם פ"ט דין ג' ורש"י פי' כל שאינ' באה לפורענות היא מנשב' בנחת לפיכך אינה מביאה הריח לעיר
(מ) כן הוא שם ברמב"ם.
(נ) משנה שם ד' פ"ג ע"א
(ס) כן הוא שם במשנה:
(ע) טור סל"ב ומבוא' בגמ' שם דף ס"ג ע"א:
(פ) פירש רש"י ב"ד פותחין לו:
(צ) לשון הרמב"ם שם פרק י' ד"ת משנה שם דף כ"ו ע"א:
(ק) מימרא דשמואל שם:
(ר) כ"כ ה"ה שם שכן צ"ל בדברי הרמב"ם שהרי כן אמרו בגמ' שם בפירושו מוכרח הוא מן הבריית' לא יטע וכו' ב' אמות ואי אפשר להעמיד' אלא באילנות לאילנות:
(ש) כתב ה"ה שם רבא בר רב חנן הוו ליה הנך דיקלא וכו' ופי' הרב אבן מיגש ז"ל בשם הרי"ף דרבא לא הרחיק אלא ב' אמות כדינו בבבל וא"ל רב יוסף דאילנות לגפנים בעינן ד' אמות כמו בארץ ישראל [וכ"כ הטור בשמו] וכן העמיד הרמב"ן שטה זו:
(ת) טור סל"ה כ"כ הרא"ש שם וכ"ש בשד' לבן וכ"כ הג"א שם וכ"ש אילנות או גפנים וזרעים מדברי התו' שם בד"ה אחד גפנים וכו':
(א) בשם אביו הרא"ש וכן פי' רש"י דבעינן טפי מד' אמות:
(ב) שם בד"ה אבל גפנים:
(ג) שם במשנה:
(ד) ל' הרמב"ם שם סוף פרק י משנה שם דף כ"ז ע"ב:
(ה) ופי' רש"י כדי שלא יעכבוהו מלהוליך מחרישתו שם:
(ו) פי' רש"י שצילם מרובה וקשה לשדה:
(ז) שם במשנה.
(ח) כתב ה"ה שם בגמ' מפני שהצל רע לבית השלחין ומתוך זה למד המחבר לבית האילן:
(ט) וכן פי' רש"י שם:
(י) משנה שם:
(כ) כתב הב"ח ☜ואם היא מבוי שאינו מפולש אי מחלו ליה בני אות' מבוי יכול להוציא אפילו למטה מגמל ורוכבו ואין שאר העוברים יכולים למחו' עליהם וכההיא דרבי אמי ס"פ חזק' דף ס' ע"א וכן פי' הנ"י לשם:
(ל) טור סמ"א בשם תשו' לגאון וביאר שם שלא יכול לומר אתה גרמת הזיקך שהגבהת את גגך וכתב עוד שאותן נופים שנוטין לרשות לוי שלו הם ואוכל פירותיהן מדין האילן הנוט' לכאן ולכאן [ב"מ דף ק"ז ע"א] וכרב שם שכן נהגו בני מיצרא שם כדאמר רב יהודא לרבין שם אבל הטו' בס"ס קס"ז לא פסק כן וכן הרמב"ם בסמוך:
(מ) ל' הרמב"ם בפ"ד מהל' שכנים דין ט' וכ' ה"ה מחלוקת רב ושמואל פ' המקבל [שם] ופסק כשמואל וכן בהלכות וע' בס"ס קס"ז:
(נ) ל' הרמב"ם פ' י' ד"ז משנה ב"ב דף כ"ו ע"א:
(ס) מסקנ' הגמ' שם ע"ב:
(ע) גם זה שם דין ה' משנה שם דף כ"ה ע"א כר' יוסי וכמסקנת הגמרא שם דף י"ח ע"ב דהא דחנן רבי יוסי מתיר בחרדל לאו דוקא וה"ה משר' וירק ובצלים וכרישי':
(פ) וביאר הרמב"ם שם כיון שהנזק בא מאליו אחר שיפסקו מעשיו של מזיק:
(צ) שם בגמרא סוף כ"ה אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יוסי אמר רב אשי כו' מודה ר' יוסי בגירי דיליה וכדאיתא בהלכות:
(ק) שם ברמב"ם דין ז' כר' יוסי שם במשנה אע"פ שהבור קדמה לאילן לא יקוץ שזה סופר בתוך שלו ואיפסק' שם הלכה כר' יוסי כמ"ש בסעיף דלעיל גם טעמו:
(ר) טור סמ"ט בשם הראב"ד כי היכי דפטרינן בהנך דהוו נפצי כיתנא ומוקי אינשי שם ריש דף כ"ו:
(ש) שם ס"ג בשם בעה"ע אמתני' ואם הזיק חייב לשלם [שם דף כ' ע"ב] כתב ד"ה בכל אינך שעורין אם הזיק אפילו לאחר שהרחיקו חייב לשלם אי ידיע ומנכרא הזיק' ושכ"כ הרא"ש חוץ מהיזק הנמייה ע"י סמיכת הסולם [שם דף כ"ב ע"א] והיזק דמנפץ כיתנ' [הנזכ' לעיל] כיון שההיזק לא היה ראוי לבא מכח מעשיו אלא ע"י הרוח והנמייה:
(ת) ל' הרמב"ם ריש פי"א מהלכות שכנים:
(א) כתב ה"ה מעשה שם פסק כהלכות פי' אעובדא דנפצי כיתנא וכו' דלעיל מסיק שם בגמ' היינו זורה ורוח מסייעתו וכפי' רש"י שם כי היכא דלענין שבת הוי כחו לענין נזקין נמי חשיב ליה
(ב) וכ"כ הרי"ף ממימר דרב אשי וגרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור ב"ק דף ס' ע"א
(ג) שם דין ד' וכתב ה"ה דעת המחבר בזה כדעת כגאונים שכתבו שהשיעבדים נקנין בשתיקה ומדין סבלונות ותיכף שראה שהזיקו ונודע לו דשתק הוי' חזקה ולא אמרו חזקת ג' שנים וטענת מכר או מחילה אלא בגוף הקרקע ולזה נרא' שהסכי' הרמב"ן ז"ל:
(ד) שם ממסקנת הגמר' ב"ב דכ"ג ע"ב:
(ה) מעובדא ובי בר מוריון דהוו נפצי כיתנא וכו' כמסקנת הגמרא שם דף כ"ד ע"א:
(ו) מעובדא דפפי יונא' וכו' נקמי' דרב אשי שם סוף דף כ"ה:
(ז) לשון הרמב"ם שם פ"ב דין י"ג:
(ח) כ"כ ה"ה שם שדעת המחבר בזה כדעת רבו דבחצר דוקא מאחר שממילא הם מזיקים וכו' אבל אם עשו מעשה כגון פותח חלונות על חצר חבירו יש לו חזקה לדעתם:
(ט) רמב"ם שם בפ' י"א ד"ז:
(י) כ"כ ה"ה שם בשם המפרשי' שכן אמרו בירושלמי כ"כ הטור סנ"ה בשם ר"ת והרמ"ה וכ"כ התוס' שם דף נ"ג ע"א שכן נראה לר"י:
(כ) לשון הטור בשם הרמ"ה:
(ל) המחבר תפס הלשון כמ"ש הרמב"ם ונתבאר לעיל בסעיף ל"ה:
(מ) שם בדברי הרמ"ה עד סוף הסי'.
(נ) טור סנ"ז בשם ר"ת וכ"כ ה"ה שם בפי"א משמו וכ"כ התו' שם דף כ"ג ע"א בשם ר"י:
(ס) גם בזה פסק המחבר כדעת הרמב"ם ורבו ומבוא' כמ"ש לעיל סל"ה
(ע) מטעם כשהם שנים ירבו הנכנסים כ"כ הרשב"א סמ"ע:
(פ) לשון הרמב"ם בפי"א דין ח' וכתב ה"ה זה למד ממעשה דרב יוסף שם ריש דכ"ג
(צ) כתב ה"ה כלומר שאע"פ ששאר בני אדם אין מקפידים בזה וזה דעתו קצרה והוא מקפיד בזה ומתבאר שם שיכול למחות ואין חזקה מועלת כנגדו וכתבו המפרשים והוא שמוחזק ונודע שאין דעתו סובלת וכ"פ המחבר לקמן בסעיף מ"א:
(ק) טור סנ"ט בשם אביו הרא"ש שם בפסקיו למדו ממעש' דרב יוסף דלעיל בסעיף ל"ט וכמ"ש לעיל בשם ה"ה וכ"כ הנ"י שם וכ"כ הריב"ש בסי' קצ"ו בשם הרשב"א:
(ר) שם סכ"ו וסכ"ז בשם ה"ר יוסף הלוי:
(ש) שם בשם הרמ"ה:
(ת) טור שם לדעתו:
(א) ל' הרמב"ם שם בפ"ד ד"ו וכתב ה"ה דין זה אע"פ שלא נזכר בגמרא בפירוש פשוט הוא לפי שטת הגאונים ז"ל שאמרו שניזקין נקנין לאלת' ובשתיק' וכיון שכן זה שמוחזק בדבר חזקתו ראי' עליו והרי חזק' זו בכאן כחזקת שלשה שנים בקרקע בטענת מכר או מתנה וכיון שכנגדו בא למחות הרי זה מוציא ממנו ועליו הראיה:
(ב) כתב ה"ה לפי שבכל תביעת ממון שטוען בה הנתבע ברי יש היסת מדבריהם וזה פשוט:
(ג) גם זה שם ד"ז וכתה ה"ה גם זה פשוט כיון שאין החזקה מועילה בהן וכו' אין חזקתו כלום לפיכך הרי זה מוציא מן המזיק בכל שעה ועליו הראיה ופי' דוקא ☜בידוע שניזק קדם אבל אם נחלקו איזה מהן קודם המוציא מחבירו עליו הראיה
(ד) הביאו הטור שם סעיף ו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |