ביאור הגר"א/חושן משפט/קנד

ביאור הגר"א ‏ חושן משפט קנד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(א) א' מהשותפים בחצר. מתני':

(ב) שכ"א. ב"מ קיז ב' תחתון שבא לשנות כו' והקשו מב"ב ו' א' אחזיק להורדי כו' ותי' הרא"ש בב"ב שם בשם הר' יונה דבב"מ מיירי שקנאו או ירשוהו ובב"מ הוי כמו בנאו דאז יכול לשנות ע"ש. אבל בב"מ שם תי' בשם הראב"ד דכפי המנהג יכול לשנות אבל בלא"ה לא ולא חילק בין בנאו לקנו וירשוהו ופי' הטור כאן כראב"ד וכ"פ בסי' קסד ע"ש בטור:

(ג) אפי' בנה. מתני' שם:

(ד) לפי. גמ' שם:

(ה) נעשה. ל' הרמב"ם:

(ו) אבל יכול כו'. רמב"ן בחידו' בשם תוספתא והמ"מ וכ"מ בשם תשו' הרי"ף שכל שאין לו פתח בחצר אין עשוי לדירה ואין חשש ריבוי הדרך ופי' בגמ' אימא סיפא כו' והלא מכבה כו' דקס"ד שיש להחזיר פתח לחצר וכן העלייה ומפני שהם פתוחים ג"כ לתוך ביתו מותר וע"ז הקשו והלא ומשני ששניהם מיירי שאין פתוחין רק לתוך ביתו עליה אפתא וכמ"ש הרי"ף ברפ"ד פי' אפתא כו' ואמרי' בפ' חזקת הבתים כו' ופרקינן מאי עלייה אפתא כלומר שהאפתא אין לה פתח בתוך החצר כמו עלייה כו' ע"ש:

(ז) ואצ"ל שאם. מתני' וגמ' שם מאי חדר כו' וכן לשון הרמב"ם אבל פותח הוא פתח העלייה לתוך ביתו ואם רצה לחלוק חדרו לשנים חולק ובעלייה העתיק הש"ע ל' תשובת הרי"ף ולכן כ' בחדר ואצ"ל כו' ולפי שלא כ' הרי"ף מזה אם רוצה לעשות בנין חדש לא בהלכות ולא בתשובה אבל הרמב"ן כ' שאף אם בונה בנין חדש מותר ג"כ כיון שאין לו פתח אחר וזהו שחלק לשנים ששניהם נקראין חדר א' וע' בחידושיו בסוף פ"ג:

(ח) בד"א כו'. תוספתא פ' בתרא דב"מ וכ' הרמב"ן בחידושיו וכ"כ המ"מ ונ"י בשמו וכ"מ בשם הרי"ף:

(ט) והוא שיסתום. שם ושם מהא דב"ב אחד מבני מבוי שבקש כו' ופי' שבני מבוי שהוא דר בו מעכבין עליו ע"ש ברא"ש:

(י) ויש חולקין. תוס' ד"ה לקח והרא"ש שם וכ' הטור ומ' מדברי הרא"ש שבעלייה וחדר מודה להרי"ף כיון שהכל בחצר שלו וכן דעת ב"ה:

(ליקוט) וי"ח כו'. תוס' ס' א' ד"ה לקח כו' וכ"מ מדקא' במתני' בסיפא ופותחה כו' (ע"כ):

(יא) אחד כו'. כפי שיטתו שכ' לעיל ס"א נעשה כו':

(יב) וי"א דשותף. כפי שיטת הרשב"ם שם וכמ"ש בד"ה מאי בונה כו' ע"ש:

(יג) אע"פ כו'. שהרי יכול למלאות ביתו בלא"ה וממלאים בהכ"ס וכמ"ש רשב"ם בד"ה הנ"ל ואין עושה היזק בחילוקו את הבית וכמ"ש שחלקו בשנים:

(יד) אין האחד. כנ"ל מפני שמרבה כו' ובכה"ג אף הי"א מודים:

(טו) אע"ג דבחצר. עבה"ג:

(טז) אין להקפיד. דההיא דנדרים משום קפידא הוא כמ"ש בב"ב נז ב':

(יז) לא יפתח. גמ' שם:

(יח) ואפי'. מתני' שם:

(יט) מפני. גמ':

(כ) ואם נתנו. עבה"ג וכ"ה בירושלמי וכמ"ש לקמן:

(כא) ובפתח כנגד. רשב"ם במתני' שמפ' מתני' איירי בהחזיק דבלא"ה אפי' שלא כנגד אין יכול ליפתח דבאיסורא לא מהני חזקה:

(כב) וי"א. שמפ' מתני' בנתן רשות כנ"ל ועסמ"ע:

(כג) ואם כו' כופין. שם נט א':

(כד) ואם שניהם כו'. שם ו' ב' שני בתים בשני כו' משום פתח נגד פתח ופי' בבאו לפתח בבת א' כמ"ש הריב"ש דבלא"ה השני עושה כל המעקה כמ"ש במתני' כאן:

(כה) אלא ירחיק. רשב"ם במתני' ועבה"ג וצ"ל דהרמב"ן מפרש בגמ' שם עד האידנא בחצר כו' כפי' לשון [א'] שני שברשב"ם ואין מקום לקושית תוס' שם ד"ה בבית כו' כיון שעדיין יכול לראות ולכך א"צ להרחיק כדי שלא יוכל לראות דהא הטעם שלא יפתח לחצר משום שלא יוכל לראות כשאני בבית וכיון שנתן לו רשות מהני שיוכל לראות בבית וע"כ לא יפתח חלון נגד חלון שלא יראנו תדיר אבל לפי' הראשון [ב'] כשאתה בבית המשהו אינו מועיל דק' קושית הגמ' עד האידנא כשאני בחצר כו' אבל עכשיו אפי' כשאני בבית:

(כו) ואם הוא. דשם אין יכול לראותו כלל דאין רשאי לכנס לחצר וכמ"ש שם ו' ב' שני בתים כו' ומעדיף ופי' עד שלא יוכל לראותו כלל כמ"ש בסי' קנט ס"א וס"ד:

(כז) אם אינן. הר"י מיג"ש בפ"ק דב"ב והרמב"ן בחידושיו מהא דשני בתים הנ"ל שאמרו שם ר"ה איצטריכא ליה מ"ד כו' והקשו מהא דכאן שאמרו סוף סוף הא בעית כו' ותי' דכאן מיירי שאינם גבוהים ד"א שהוא שיעור היזק ראיה כמ"ש במתני' ה' א' מחייבין אותו לבנות עד ד"א כו' דלא כרשב"ם ורא"ש בספ"ג שם:

(כח) ולמבוי כל כו'. שהקשה הדיוקים אהדדי שברישא קתני חצר הא מבוי ש"ד ובסיפא קתני ר"ה ותי' דר"ה לאו ר"ה ממש אלא כל שהרבים בוקעין בו והוא שיעור שלשה בתים דשלשה נק' רבים כמ"ש בגטין מו א' וכר"נ דקי"ל שם כוותיה:

(כט) וי"א שכל. דמפולש ודאי דינו כר"ה כמ"ש הרי"ף בפ"ק גבי א' מבני מבוי שבקש כו' ע"ש אבל אינו מפולש לעולם אין דינו כר"ה וכמ"ש בירושלמי הכא אתמר פתח כנגד פתח מותר והכא אתמר אסור הא במבוי והא בחצר והתניא כשם שבני החצר יכולין למחות זע"ז בחצר כך בני המבוי יכולין למחות זע"ז במבוי א"ר אילא כאן בשנתנו רשות כאן בשלא נתנו רשות אלמא דבלא נתינת רשות אסור משא"כ בר"ה אבל אין דינו כחצר דשם לא מהני רשות וז"ש אין דינו כר"ה וע' בנ"י:

(ל) פתח לר"ה כו'. גמ' דא"ל סוף סוף הא בעית כו' אבל אם יש היזק מצד פתחו אסור כמ"ש שם ו' ב' בני ר"ה כו' וכן מתוספתא והביאו ש"ע למטה ואעפ"כ לא כו':

(לא) לפיכך צריך. כנ"ל ואם הוא לחצר אחרת כו'. וכמ"ש שם:

(לב) י"א שצריך. שם נט ב' וערשב"ם שם ד"ה ושאני הכא כו':

(לג) ואצ"ל בני. לשון מתני' אבל פותח הוא לר"ה כו':

(לד) היה לו פתח. מדקא' א' לא יעשנו שנים ומפ' בגמ' בר ארבעה לא לשווייה תרי בני תרתי תרתי או בר תמניא כו' ואם איתא אפי' א' בני תרתי אין יכול:

(לה) אבל לא. ר"ל דשם אין יכול לעשות כלל וכמ"ש בסי"ג אבל בעל החלונות כו' ועמ"ש שם שכן מוכח מירושלמי הנ"ל וע"ש:

(לו) א' מהשותפים. דמתני' לא איירי בשינוי דלתות מדסבר רמי ב"ח למימר משום דשקיל תמניא בחצר שאין שייך בדלתות:

(לז) אבל היו. כן מ' מדברי הנ"י הנ"ל דמ' דבפתחים כה"ג אסור וכ"ה בגמ' דבפתחא זוטא מצינא כו' ולהרמב"ם שכ' לעיל ובסי"ג דאין יכול לעשות במקום אחר כלל צ"ל למסקנא דבבא דקטן לא יעשנו גדול מיירי בכה"ג דאל"כ הא אפי' בלא טעמא דבפתחא רבא כו' אסור שפותח במקום חדש אפי' סותם את הישן:

(לח) מי שבא. עבה"ג וכפי' ר"ת שם שהסכימו עמו כל הפוסקים וכמ"ש לקמן בס"י.

(לט) הרי שפתח. מתני' חלון המצרית ומפ' כשיטתו הכל לענין לבנות כנגדה אבל לגוף החלון שלא לסתום אין חילוק וכמ"ש בזיו וסולם:

(מ) ומחל. מ"א א' והא אחיל:

(מא) או שגלה כו'. שם דאתא וסייע כו' וכ"ש היכא שמחל להדיא:

(מב) או שידע. מירושלמי וכמ"ש בגמ' ס' א' ולסתום לאלתר כו' שאין כו' ואין חילוק בין לסתום וליפתח רק שיתברר הנזק כמ"ש הרמב"ן והמ"מ והרמב"ם בפי':

(מג) כן ראוי להורות. ר"ל דהיזק ראיה יש לו חזקה:

(מד) מאחר שכבר. עבה"ג ועוד ר"ל דוקא היכא שיש חזקה בחלון לענין לבנות אבל במקום שאין לו חזקה יכול אפי' לסתום דלא כרמב"ם וש"ע וכמ"ש למטה אבל כ"ז שאין כו' וכשיטתו בריש סי' קנג ס"א וי"א דבזיז שאין כו':

(מה) אע"פ שרבים. וראייתם מפ"ק ב' ב' אלמא היזק ראייה שמיה היזק והקשה הרי"ף בתשובה דלמא לעולם אימא לך לא שמיה היזק ושאני התם שכבר החזיק וכ"ש לשיטת הגאונים שלאלתר הוי חזקה ותי' דאין חזקה להיזק ראיה וענ"י שם ועוד הביאו ירושלמי ספ"ג דב"ב הפותח חלון בכותל חצירו במעמד חבירו פותח בשמאל ונועל בימין הגע עצמך כו' היה מושיט לו צרורות יכול מימר ליה מגחך הוינא בהאי גברא אע"ג שבגמ' מ"א א' אמרו שסייע מהני וצ"ל דאין חזקה להיזק ראי' וע' בהשגת הראב"ד וההיא דחלון צורי אוקמוה בחלון שאינו לראייה וערמב"ן ורשב"א אבל הר"י מיג"ש בריש ב"ב חלק עליהם ותי' ההיא סוגיא דשם כמ"ש בס"ח ועוד תי' אחרים כמ"ש ברא"ש שם וההיא ירושלמי אמרו שחולק על גמ' שלנו וס"ל דסייע לא מהני בכל חזקה ומתני' אתי כפשטיה בחלון לראיה וכן מתני' דזיז משום היזק ראיה כמ"ש בגמ' שם והנ"י תי' שם דבזיז אף הרי"ף מודה ע"ש:

(מו) ואפי' למ"ד. וכ"כ הר"י מיגש בריש ב"ב:

(מז) אסור כו' ובזה. כנ"ל מהא דזיז שאמרו מהדרנא כו' כמ"ש בס"ג:

(מח) ולא מהני. מהא דלא יפתח פתח נגד כו' וכנ"ל בס"ג:

(מט) אבל כ"ז כו'. ס' ב' יגע וסתום ועמש"ל:

(נ) בד"א. מהא דפ"ק כנ"ל:

(נא) הרי. עסי' קנג ס"ה אבל כו':

(נב) כיצד כו'. כפי פירושו דכ"ז לענין לבנות וז"ש אבל שתחזיק עלי עד כו':

(נג) קטנה ביותר. מ' דאפי' פחות מטפח כלשון גמ' אפי' כ"ש דלא כמ"ש בהג"מ ומרדכי ע"ש ועיין בהגה:

(נד) וי"א דהכל. זה קאי על חלון העשוי לאורה דאפי' כ"ש וא"א לומר בו מלבן וצ"ה ועי' בב"י בשם הרשב"א ובבד"ה:

(נה) ומיד. גמ' שם ור"ל אפי' להאומרים דכל חזקה בעינן ג"ש:

(נו) הוי מחילה. זהו לדעת הרמב"ם וסייעתו דכל חזקה א"ל טענה וכנ"ל אא"כ מחל:

(נז) וי"א שצריך. לשיטת האומרים דבעינן ג"ש וטענה אע"ג דג"ש לא בעינן כאן מ"מ טענה בעינן וכ"כ הרשב"ם בד"ה שאין אדם כו' אבל אם יש לו שטר או ראיה א"א לומר כן וצ"ל שטוען שקנאו וכמ"ש בטור:

(נח) אבל כשבעל. וכמ"ש לענין ד"א בפ"ק יא יב וכ"ה בתוספתא מפורש כאן בענין החזקה ספ"ב פתח בחצר אע"פ שסתמו אין לו חזקה פרץ פצימיו יש לו חזקה ור"ל חזקה לזה שכנגדו:

(נט) ואם בעל כו'. כמ"ש כ"ה ב' ספק זה קדם כו':

(ס) ואבנה אותו. ר"ל אפי' רוצה לבנות כל הבית מחדש כמ"ש בגמ':

(סא) לפיכך. עבה"ג וסמ"ע וכמ"ש בגמ' נט א':

(סב) אבל בעל החלונות כו'. כן מוכח בירושלמי הנ"ל שאמורו הכא אתמר מותר והכא אתמר אסור ותי' כאן במבוי וכאן בחצר וחזרו והקשו והתניא שאף במבוי אסור ותי' כאן ברשות כו' ואם איתא הל"ל תי' האחרון תיכף על חצר אלא שבלא רשות אף שלא נגד פתח אסור כנ"ל וע"כ צ"ל דאין יכול לשנות דאל"כ הי"ל דהיה לו במקום אחר:

(סג) וכן אין. מתני' ס' א' וכנ"ל:

(סד) כותל שבין. ר"ל דאין יכול לטעון טענת מחילה על סילוק היזק ראיה והחזיק דא"כ מאי אמרו במתני' ה' א' עד שיביא ראיה שלא נתן דאף אם יביא ראיה יכול לומר מחלת כיון שהחזקתי ולאלתר הוי חזקה לשיטת הגאונים:

(סה) להר' יונה. כמ"ש שם ו' ב' זה עושה מעקה כו' ואע"ג שהאחד פתח ראשון:

(סו) ולהרא"ש כו'. עתוס' יז ב' ד"ה אביי. וקשה לרשב"א כו' וי"ל כו' דאל"כ כו' וכן בחנות ורפת שכ"א מותר להקדים אע"ג שיפסד האחר ועתוס' ד"ה אביי. אור"י כו' ושם י"ח ב' תוס' ד"ה ואי. פר"י בשלמא כו' ואף לשיטת רש"י והרי"ף שם כאן מודים שר"ה הפקר הוא וכן אמרו לא יפתח פתח נגד פתח וצריך להרחיק השני כל השיעור ואין מצריכין לראשון לסתום חצי הפתח ועתוס' הנ"ל וההיא דשני בתים הנ"ל אוקמוה בפתחוהו בבת א' כמ"ש הריב"ש וכמ"ש בס"ג:

(סז) וה"מ כו' שלא כדין. ר"ל לאחר שפתח השני צריך גם הראשון להרחיק כמ"ש הר' יונה וכמ"ש בסט"ז וע"פ הדברים האלה כו' ובשפתח כו':

(סח) דעת הרא"ש. כמ"ש נ"ח א' לימא בכופין כו' ושם ב' ושאני הכא כו':

(סט) וכיון שאינו. דכל שאין לו חזקה אין יכול למחות כמ"ש. בזיז וחלון:

(ע) שלא כדין כו' ויכול. עתוס' הנ"ל ד"ה ואי:

(עא) אבל הרשב"א. כמ"ש שם יח א' טעמא דאיכא כו' ועתוס' ד"ה מרחיקין. ותימא כו' ותי' הר' יונה שמא יחזיק עליו ויטעון חזקה וכמ"ש רבא דאינו סומך דל"ק דכל מרא כו' אלא לר"י וכאן הכל מודים כמ"ש בירושלמי על מתני' דלא יפתח פתח נגד פתח שאפי' בחורבה אסור חורבות עשוי להבנות ע"ש וכ' הריב"ש כיון שיש חזקה יכול למחות אע"פ שאין היזק ראייה דלר' זירא נ"ט א' דלמעלה מד"א אין היזק ראייה ואעפ"כ בחלון צורי יכול למחות מפני שיש לו חזקה:

(עב) ומיהו. דלא כהמפ' הנ"ל שכ' שיש לו חזקה ואעפ"כ יכול מטעם שכ' בש"ע:

(עג) אבל בפותח. ר"ל לענין לבנות נגדו כמ"ש בסל"א:

(עד) ראובן כו'. דס"ל דמזיקו בידים וכמו בעובדא דפפי יוצאה וכמ"ש תוס' שם ד"ה עני. ועוד דהכא כו' והג"א שם וכמש"ל בסי' קנה סט"ו:

(עה) מיהו. כמ"ש סי' א' סוף סוף כו':

(עו) מיהו יש כו'. כמו ברפת וחנות כנ"ל בתוס' הנ"ל וז"ש ועיין כו' ר"ל בס"ב וסט"ו:

(עז) ראובן. עבה"ג דהאחין שחלקו לקוחות הן כמ"ש בקדושין מב ב' וכן שותפין כמ"ש בסי' קטו:

(עח) ראובן כו'. ר"ל שפתח והחזיק כדין:

(עט) דלא אשכחן. ר"ל בעובדא דחזקה. שם וכפי' בעל העיטור והביאו בתשו' הרמב"ן סי"ו דה"ק ה"ה כעכו"ם כמ"ש בב"ק קיג א' ישראל ועכו"ם שבאו לפניך כו':

(ליקוט) ראובן כו' דלא כו'. הג"א פ"ג סכ"ד ד"ה ודוקא כו' (ע"כ):

(ליקוט) דלא אשכחן כו'. וכ"כ במרדכי והג"א הנ"ל ועסי"ט (ע"כ):

(פ) וי"א. כפשטא דגמ' שם ואשכחן נמי למעליותא בפ"ק דבכורות יא ב' דא"ל קאתינא מכח כו' וכ"פ בסי' מ"ה וס"ו וס"ז ע"ש וז"ש וכן כל כו' ועסמ"ע ס"ק מד:

(פא) וכ"ש במקום. ב"ב נה א':

(פב) וצריך כו'. שם נד ו':

(פג) וזכה. ר"ל שזכה שלא יוכל לבנות נגדו שזכה באוירו:

(פד) וכ"ז מיירי כו' ואין חזקה כו'. לא שייך כאן אלא בסי"ט בחר דברי ש"ע ראובן כו' שלקח מהעכו"ם ששם מיירי שחבירו של עכו"ם קודם לחלונות כמ"ש שם והלוקח בא לסתום חלונותיך של ישראל אבל כאן שאין רוצה לסתמו רק לבנות נגדו ואפי' החלונות קודמין והחזיק בשל הפקר יכול לבנות נגדו וכמ"ש בסט"ז וסל"א וכן ואין כו':

(פה) ראובן שהיה כו'. ר"ל שפתח על העכו"ם שחצירו של עכו"ם קדם ובדין ישראל היה יכול לסתמו וטוען שיסתום החלון וזהו דעת שלישית שכ' המרדכי בשם הגאונים דא"א ישראל הבא מחמת העכו"ם ה"ה כעכו"ם אפי' לגריעותא כיון שבא בדין עם ישראל וע"ש ובהג"מ סוף משפטים ומ"ש ישראל הבא כו' ר"ל כיון שלא היה יכול למחות לכן אין לו חזקה אפי' לישראל הבא מכחו וכמ"ש בהני דבי ריש גלותא כו'. וכאן שייך הגה דלעיל וכ"ז מיירי כו' כיון שזכה בשל הפקר אין יכול לסתום כמ"ש בסי"ד ועל הלוקח כו' מהא דפ"ב ספק זה קדם כו' כנ"ל:

(ליקוט) ראובן כו' הדין כו'. הג"א סכ"ד ד"ה ודוקא כו' (ע"כ):

(פו) ואפי' טען. שהוא טענה בלא חזקה כמ"ש מ"א א' כל חזקה כו' שמכרת לי כו' ואמרו שם בירושלמי וצריך חזקה וכ"ה בגמ' בכמה מקומות ובאן שייך הג"ה דלעיל ואין חזקה מועלת כו' ור"ל אפ"ה הוי טענה בלא חזקה וכמ"ש למטה מאחר שבדיניהם אינם כו' והוא פשוט בכמה מקומות דכ"מ שאין יכול למחות אין לו חזקה:

(פז) וכבר נתבאר כו'. דאפי' למעליותא ה"ה כמוהו ואף לס' ראשונה בסי"ח לגריעותא הכל מודים:

(פח) ושייר הכותל. עסמ"ע:

(פט) גילה בדעתו. ובמעשה הניכר אפי' סתמו בעצמו מועיל כמ"ש בסי"ב ובסי' קנג ס"ו:

(צ) ועוד כו' יש לחוש כו'. עט"ז שר"ל בדרך את"ל שהיתה פתוח יש לחוש כו' ואע"ג שכ' בסי"ח שבספק על הלוקח הבא לסתום להביא ראיה כאן דספק ואין ידוע אם היה פתוח מעולם עליו להביא ראיה וחדא טענה הוא ועוד כו' ויש כו' כנ"ל. ב"ח. וכמו בחזקת [בקרקע] אם אין עדים שהיתה של המערער א"צ לחזקה ג"ש כמ"ש בסי' קמ וכ"ז לשיטת הש"ע בסי"ח דאין ללוקח לבנות:

(צא) ולסתום. עסמ"ע:

(צב) מי שהיתה. כנ"ל בס"ו מתני' נ"ח ב':

(צג) ואם בא. ך"ב א':

(צד) וכיון שהרחיק. מדקתני ד"א ול"ק כדי שלא יאפיל:

(צה) אע"פ שלא כו'. אע"פ שזה פשוט יש לו סמך בגמ' מדפריך והלא מציץ ולא פריך והלא עומד ורואה:

(צו) אבל חלון. כנ"ל בסט"ז וסל"א:

(צז) ומגביה כו' או. וקושית הגמ' והלא מציץ מדלא יהיב שיעור בגובה ש"מ שא"צ כלל בגובה:

(ליקוט) בנה כו'. ולא כ' במדיר דגמ' ל"ק אלא לס"ד דמתני' לא איירי מן הצד ומדל"ק שיעורא בגובה ש"מ דא"צ שיעור בגובה אבל למאי דפריך והא אנן תנן כו' דמתני' איירי מן הצד וכמש"ש תוס' ד"ה והא כו' א"צ לאוקמי במדיר (ע"כ):

(צח) ומודדין כו' וכל מי כו'. דהשקיפה אינו מזיק לו דאם רוצה יקלוש הכותל בכדי השקיפה ולכך אין לו חזקה כיון שא"י למחות כמש"ל:

(צט) בנה. עבה"ג וסמ"ע:

(ק) אע"פ שאין. דלא גרע מכותל מן הצד ובתשמיש שאינו קבוע יותר יש לחוש כמ"ש ב' ב' לדידך לא קביעא לך תשמישתיך כו':

(קא) אם פתח כו'. כמ"ש בסכ"ו אחד כו' כיון שנכנס האור מלמעלה וע"ש:

(קב) אע"פ שהרחיק כמו ברפת וחנות:

(קג) אחד. מדקתני אין מחייבין משמע שג"כ אין יכול למחות ועסי' קנז ס"ט שהרא"ש חולק ושם ית' מירושלמי.

(קד) ושמו כו' ולא כו'. וכ"כ בהג"א שם וכגון שלא כו' וז"ש שחלקו חצר מדעתן דאלו ע"פ ב"ד ע"כ ב"ד עשו כהוגן ושמו האויר:

(קה) מיהו. הרא"ש בשם הראב"ד בעובדא דגמ':

(קו) וי"א דיכול. הרא"ש שם דומיא דדרך שם:

(קז) ודוקא. תוס' שם ד"ה א"ל וכפי' ר"י:

(קח) ראובן שנתן או מכר. כמו אחין שהן לקוחות וה"ה לנותן דמוכר ונותן בעין יפה וכמ"ש תוס' ד"ה אין כו':

(קט) וה"ה אם כו' מכר הבית. כמו בדרך וכמ"ש תוס' שם:

(קי) וי"א כו' ויש חולקין. כמ"ש נ"י דבהיזק ראיה לא אמרי' בעין יפה מוכר:

(קיא) מי שהיה. כמ"ש בב"ק קיב ב' תינוק שתקף כו':

(קיב) ואם קדם. שם קיג:

(קיג) מי שיש כו'. כנ"ל בסי"ב:

(קיד) כתב הרשב"א שאע"פ. כמ"ש לא יפתח פתח נגד כו' ואע"ג שאם באו לפתוח בב"א שניהם היו צריכין להרחיק וכמש"ל בסי"ד ע"ש:

(קטו) אם בא. דבזה לא זכה להשתמש באויר שלו ואע"ג שהחזיק כיון שאין יכול למחות א"ל חזקה כנ"ל:

(קטז) ראובן. כנ"ל בסי"ד וסל"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---