ביאור הגר"א/חושן משפט/קנב
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) שאם אכלה. שם אי דלא אתי כו':
(ב) וכן בן הבן. שם פעמים שאפי' בן בנו כו' וכל דאתי שלא מחמת עצמן כולם שוין לגזלן כנ"ל:
(ג) אבל אם טען. שם ל"צ כו' וכ' רשב"ם בד"ה ל"צ אבל בן בנו כו' וכ"ש באומן ואריס:
(ד) ואם הביא. כגי' רשב"ם ורי"ף ורמב"ם:
(ה) וי"א. כגי' התוס' ורא"ש:
(ו) מיהו אם אומר. שם ברשב"ם ד"ה אי דאתו. ואיהו לא טעין כו' דניהמניה ע"י מגו כו' וכמ"ש אצל עכו"ם ל"ו א' אי אמר ישראל קמי דידי כו' וע' רשב"ם שם ל"ה ב' ד"ה ישראל הבא. דסתם כושיים גזלנים הם כו' ולוקח ויורש חד דינא אית להו כמ"ש שם ך"ג א':
(ז) ובן בן. אבל אם. כנ"ל וכגי' שלנו בגמ':
(ח) וי"א דאם. כ"כ הרא"ש שם ואזיל לשיטתו דגריס בפנינו הודה ומפ' בכה"ג דאל"כ האיך קאמר ר' יוחנן בן בנו של גזלן יש לו חזקה הא בכה"ג דאתו מכח הגזלן אפי' בן בנו אין לו חזקה וערשב"ם ד"ה לא צריכא. אבל בן בנו כו' וקשה לפירושו דלא הוי דומיא דרישא בן גזלן כו' דמיירי בפנינו הודה וכן בכולם וכאן לא שייך הודה דמה לנו להודאתו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |