ביאור הגר"א/חושן משפט/סח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) אם. שאינם. ולא. והיו. ויודעין. הרי. וגובה. שם:
(ב) והוא שיתן. ויכתבו. בגמ' שם דאי דלאו כו':
(ג) וכן צריכין. שם ערכאות תנן ופי' הרי"ף ערכאות דלא מקבלי שוחדא:
(ד) ואז. כפי' הגמ' שם י"ט ב':
(ה) וספר. שם לא מרעי נפשייהו:
(ו) וי"א דסתם. דמתני' סתמא תנן:
(ז) גובין. כגי' בגמ' שם י"ט:
(ח) ואפי' אין. שלא אמרו ערכאות תנן לאפוקי בלא קיום השופט אלא לאפוקי הדיוטי':
(ט) ואפי' נפק. דסתם נכרים מקבלי שוחד כמ"ש בפ' כל כתבי אלא כאן לא מרעי נפשייהו:
(י) וא"צ שיהא. דל"ק בגמ' דאי לאו כו' אלא משום שעיקר הקנין אין נעשה בפניהם ואדרבה מ' שם דאי לא כו' דמסתמא יהבי זוזי קמייהו דאי לא כו':
(יא) ואין חילוק. דסתמא תנן. רשב"א. וחותמיהם ביו"ד מ' אפי' שנים וז"ש ברישא עד כותי וכאן חותמיהם:
(יב) מיהו. היינו לי"א דלקמן כלישנא קמא:
(יג) וכן שטרי הודאות. דדמי לשטר מתנה כנ"ל בסי' מ' ס"א:
(יד) ופשרות. שהוא דין ועסמ"ע:
(טו) או שטרי. ל' הרמב"ם והשמיט הש"ע משום דמחילה א"צ קנין ואינן אלא לראיה ונ"ל דהרמב"ם סבר דשט"ח ושטר מכר לבד הוא דכשר אבל שאר דברים אע"ג דאינן אלא לראיה פסולים דעדותן אין כלום וכמ"ש בפי' המשנה רק בשט"ח ומכר דעל מעשה גדול כזה לא מרעי נפשייהו וז"ש בגמ' דאי לא כו' דלכאורה הוא יתר דהל"ל ושטרא ראיה בעלמא ואינהו לא מרעי נפשייהו אלא דוקא בכה"ג לא מרעי נפשייהו ולכן הצריך דוקא שיכתבו בשטר שראו נתינת המעות וזה הטעם הוא ג"כ לשטרי הודאות ומחילות ומ"ש בש"ע שעיקר הקנין כו' שפלוני הודה כו' הכל הוא לשון הטור ולשיטתו אזיל אבל הרמב"ם אינו מפליג דלדידיה כל שטרי מתנות והודאות פסולין אפי' אין הקנין נעשה על ידו ולכן סתם הרמב"ם:
(טז) ונמסרו. שם ואבע"א תני חוץ מבגיטי נשים ובגיטין אפי' בעדי מסירה פסולין דקא' שם ירד ר"ש לשיטתו של ר"א כו':
(יז) וי"א דשטרי כו' וכן כו' וכן כו'. הכל לשיטתם דכל שהשטר לראיה כשר וכ' הר"ן דל"ד נקט מכי יהיב זוזי קמייהו דאפ' אודי קמייהו דיהיב זוזי מהני ולא נקט בכה"ג אלא דסתמא דמילתא כך היא וה"ה לשטר מתנה הנקנה בקנין כו' והרמב"ם לא רצה בשיטתם דא"כ הל"ל בשלמא שטר ראיה אלא שטר קנין ולא הל"ל למיתלי במכר ומתנה וער"ן:
(יח) ולכן ש"מ. דודאי אין השטר קונה דאין שטר קונה לאחר מיתה אלא דבריו ככתובים וכמסורים דמי וכמ"ש פ' מי שמת. ריב"ש:
(יט) ובכ"מ שמשפט. כלישנא קמא וס"ל דל"פ אהדדי אלא לישנא בתרא מפ' במקום שאין הרמנא דמלכא דאל"כ הא קי"ל דדינא דמלכותא דינא וא"ל כי"מ דוקא יש למלך תועלת דא"כ קשיא הא דחזקת הבתים נ"ד ב' ונ"ה א' והרמב"ם סבר דגם בהא שם נ"ד ב' תועלת המלך ליתן חקו וכמ"ש הר"ן ע"ש ושם נ"ה א' דינא דפרסאי לאו מחק המלך הוא אלא מנהגם כן:
(כ) וכל שטר כו'. דאז ליכא דינא דמלכותא וכמ"ש בפ"י דב"ק והא לא עבדי כו':
(כא) וכן להפך. עמ"מ וטור וסמ"ע:
(כב) ויש. כיון דע"פ הדין פסולים רק משום תקנתא או דינא דמלכותא מנ"מ אם כשר בדיננו אי לאו וכ"מ מדפריך שם י"א א' והא בעינא כו' ול"פ על מתני' ועוד דפריך כן בפשיטות מ' דבשטרא דידהו ליכא כ"ז ועסי' מ"ה סי"ז:
(כג) וגובה בו. כגי' כנ"ל:
(כד) שטר. שם ט' א':
(כה) יהיה כתיקון כו'. דוקא כאן ובר"ס א' כנ"ל:
(כו) ויש מי. שם ח' ט' והא מודה ר"א במזוייף כו' ואע"ג דלא קי"ל כר"ש בגטין מ"מ כאן ע"כ עבדינן כוותיה כמ"ש רבא האי שטרא כו' כנ"ל ולא ילפי' מר"ש אלא לחומרא דוקא מובהקין והרא"ש חולק ועש"ך:
(כז) או במקום. כרשב"ג שם בברייתא דעדיף משמות מובהקין כמ"ש שם שמא בשמא כו' ואע"ג דלא קי"ל כוותיה בגיטין כנ"ל:
(כח) נאמן הסופר. שם דלא מרעי נפשייהו. וכ"ש בכה"ג לעמוס זיופים אחרים עליו וכמ"ש בכתובות אמנה שבשטר קא מסהדי וכמו שהכשירו בתחלה להסהיד בשטר אזוזי דיהבי קמייהו:
(כט) דהרי גמר. גטין ס"ד ח' דהא הימניה ועתוס' שם ד"ה שאני כו' וכמ"ש בכתובות ק"ב ב' לפי' ר"ת וכנ"ל סי' מ' ס"א:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |