אורים/חושן משפט/סח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוריםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png סח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ויודעין לקרותו וכו'. עיין לעיל סי' מ"ה אם מוכשר בדיעבד כשלא ידעו לקרותו וסמכו עצמן על אחרים ע"ש ועיין תומים:

(ב) כל השטרות שחותמיהן כותים. פי' שטרות שגוף השטר הוא לקנין כגון דכתב שדי נתונה לך ובמסירת השטר נקנה או במכר דכתב שדי מכורה ובזה השטר מקנה בזו לא מועיל. ערכאות דאין להם יד להקנות ולאו בני עדות ובני שטר נינהו:

(ג) חוץ משטרי מו"מ. היינו שנתן מעות וקנאו השדה בכסף והשטר רק לראיה וכן בהלואה וגם זה מהתורה פסול דהא לאו בני עדות נינהו רק מתקון עולם הכשירו אותו כ"כ התו' ועיין תומים סק"א:

(ד) והוא שיהיה עשוי בערכאות וכו'. לדעת הרמב"ם ומחבר כך ענין שטרות העולין בערכאות חותמים השטר עדי גוי' בעלמא ואח"כ באין אל השופט ראש ערכאי והוא חוקר ודורש אם כנים הדברים והוא מקיים עניין שטר שלהם ולכך מצריך שיעידו על עדי השטר ועל זה השופט שהוא מוחזק בכשרות כי הם שני מילי עדי שטר בפ"ע ושופט בפ"ע המקיים:

(ה) ואז גובים מבני חורין. אפי' במקח וממכר דקי"ל המוכר שדהו בעדים גובים מן משועבדים מכל מקום זה גרע טפי דס"ל אין קול לערכאות כלל ועיין תומים:

(ו) מבני חורין. ומכל מקום א"י לטעון פרעתי דהואיל דאיכא עליו תורת שטר אין מניחו ביד מלוה כשפרע ולא דמי' לכת"י. ועיין תומים שהבאתי ראיה לזה מגמ':

(ז) וספר וכו'. שנוהגין שכותבין כל מה שבא לפניהם בספר שלהם אם כן גם כן מהני כמו שטר כיון דכך נהגו מידק דייקו. ונראה בכה"ג אפשר לכ"ע אין גובין מן משעבדי דהא גם בישראל במה שכתב הסופר שטר הטפסה כל זמן שלא מסר השטר לבע"ד אין לו תור' שטר כלל לענין משעבדי:

(ח) דסתם ערכאות לא מקבלי שוחדא. הסמ"ע כת בסק"ה דדעת הלזו ס"ל דאין עדים חותמים שטר אלא בפני הערכאי ואם כן אין צריך לדעת אם העדים החתומים בחזקת כשרות דלולי דהיה אמת כיון דערכאי בחזקת כשרות הוא לא היה מרשה לכתוב שקר ולפ"ז הא במקום המנהג כמ"ש מחבר דהעדים חותמים ואח"כ באים לערכאות לקיים הדבר צריך גם כן חזקה על עדים. ובאמת אין דבריו מוכרחים דאף דהאמת דס"ל להרא"ש הענין ערכאות כך הוא כמ"ש הסמ"ע מכל מקום אין נ"מ לדינא ואפי' היה נעשה כמ"ש מחבר מכל מקום הערכאי אין מקיים וחותם על תוקף עדותם אם לא שהוא יודע שהדבר בעצמו אמת ונכון ואם כן בקושטא קמסהדי:

(ט) מכל מקום לעדות שקר וכו'. עיין תומים דנראה אם מכשירין מכח דינא דמלכותא דצוה המלך דוקא שיהיה שטרות נעשין בדינם אפי' דמקבלי שוחדא יש להכשיר כיון שכך צוה המלך והוא נגיד ומצוה והפקרו הפקר:

(י) כגון שדי נתונה. וה"ה במכר שמוכר שדה מפני רעתה דעיקר קנין בשטר שדי מכורה לך גם כן אין מועיל סמ"ע ופשוט.

(י)  הודה לפנינו שהוא חייב לו. הך הודאה בעינן בעדים והם דלאו בני עדות נינהו ה"ל כמודה בינו לבינו דלא מהני אף ששניהם מודים ולכך במקום דא"צ עדים להודאתו כדלקמן בסי' פ"א לכ"ע בערכאות כשר:

(יא) או שטרי מחילות. המחבר השמיטו דמחילה אין צריך קנין ולא עדי' ואין צריך סהדי. בזה אלא לשקרי שלא יכחיש בו המוחל והם הא לא משקרי ועיין באחרונים שטרחו הרבה ליישב וכתבו דאיירי שאמר בשטר זה אני מוחל לך וכיון דליכא שטרא אף מחילה ליכא ועיין תומים שכתבתי כי ס"ל לרמב"ם בכל כה"ג דתלוי בלשון ולא במעשה כגון מניית המעות וכדומה בזו רבו הדינים וי"ל דטעו ואולי אמרו בלשון בלתי מועיל ורבו כמו רבו דינים וכיוצא בזה ע"ש:

(יב) ונמסרו וכו'. אפי' חתומים נכרים בשמות מובהקים דלא אתו למחלף בישראל מכל מקום פסול דה"ל מזויף מתוכו דגזרה מובהקים אטו אינו מובהקים ויחשבו דהם ישראלים ואתו לסמוך עליהם ועיין תומים מ"ש בזה מן סעיף ב' דלכ"ע שם לא גזרינן מובהקים אטו אינו מובהקים ע"ש:

(יג) ולכן ש"מ שצוה וכו'. משום דדברי ש"מ הם ככתובים וכמסורים ואפי' בינו לבינו מהני וא"צ עדות אלא לשקרא והם בחזקת דאינם משקרין וכתב הרמ"א ולכן משמע לדיעה קמייתא לא מהני אזיל לשיטתו דהוסיף בדיעה קמייתא או שטרי מחילות דלאו מהני ואם כן ה"ה צוואה אכן מחבר שהשמיט לעיל שטרי מחילות דס"ל אף לדעה קמייתא בכה"ג דמהני בינו לבינו לכ"ע נאמנים לשיטתו אף דיעה קמייתא מודה שצווא' ש"מ מהני בערכאות ולכן אף שסתם פה כדיעה קמייתא בסי' שנ"ו סל"ב פסק להדיא בלי מחלוקת דצוואה בערכאות דמהני דאזיל לשיטתו אבל לדעת הרמ"א נראה דבמחלוקת שנוי:

(יד) וכן להיפוך וכו'. עיין תומים דהעליתי בדבר שתלוי בדין כגון דלא כתבו מא"ק או לא כתבו על שטרות הן וכל שעבודיהן לכ"ע לא מהני דמה ענין זה לנימוס המלך דהא בעינן שהמלך יצוה דוקא שלא יועיל שום שטר רק בערכאות אבל אם צוה המלך שיועיל שטר אצלנו בעדים ישראלים או בעדי ערכאי לא שייך דינא דמלכותא דינא וא"כ וכי צוה המלך שלא יכתבו מטלטלין א"ק או בשטר הן וכל שעבודיהן ולכן פשיטא דאזלינן בתר דיננו וכמו כן אם נכתב לשון שטרותם משונה מלשון שטר שלנו לכ"ע כשר דהוי בכלל דורשין לשון הדיוט רק בזה בענין שטר שיכול לזייף או חזרת שטר בש"א וכדומה מה שא"א להם להיזהר כי לא הורגלו בנימוסי ישראל והמלך פקד שהם יכתבו בזו העליתי כי יש מחלוקת אי כשר או לא ע"ש:

(טו) וגובה בו מב"ח. היינו לשיטת הרמב"ם דס"ל כל שטרי ערכאות לא גבי ממשעבדי ולדעת הרא"ש הביאו רמ"א לעיל אף ממשעבדי גובה:

(טז) הרי זה לא גובה מבני חורין. עיין תומים מ"ש בזה למה לא הוי מזויף מתוכו הא חתומים עליו נכרים ע"ש דלא אמרינן כן לדעת הלזו בשטרי הלואה רק בשטרי מתנה וכדומה דמשוי לקנין ואינם לראיה:

(יז) מב"ח. אע"ג דבעלמא סבירא ליה דבע"מ גובה ממשעבדי כאן דעדים גוים חתומים גרע טפ דהם אין מוציאין קול. והע"מ גם כן א"מ קול דסמכי על ע"ח וליכא כאן קלא ומכל מקום א"י לומר פרעתי דכיון דיש עליו תורת שטר אין מניחו ביד מלוה כשפרע:

(יח) ויהיה כתיקון ישראל וכו'. אבל לעיל בשטר העולה בערכאות לא נאמר זה דהוא דעת הרמב"ם ורמ"ה ועיטור דבערכאות בכל גווני כשר כפי נמוסם ועיין בתומים ריש הסי' דהוכחתי דגם התו' סבירא ליה כן אבל רבו החולקים וסבירא להו אף בערכאות בעינן שיהיה כתיקון ישראל וכו':

(יט) נאמן השופט וכו'. והוחזק כפרן עפ"י סמ"ע ואע"פ דכתב הרא"ש כי לא משקרי ערכאות היינו בכתב אבל בע"פ משקרי צריך לומר דמה שמעיד שזה כת"י והוא כתבו היינו בכתב דאם יתברר שגוף הדבר שקר הא העיד שקר בכתב הא מה שיעיד בע"פ מה שאינו בכתב אין נאמן דמשקרי. אבל במרדכי משמע דאף בע"פ נאמנים דלא משקרי. ובתומים העליתי עיקר כמרדכי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.