ביאור הגר"א/חושן משפט/נו
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) בזמן. תוספתא דפ"ק דב"מ:
(ב) כשני עדים. שם אבל אם כו' ככל אדם ר"ל כע"א וכמ"ש בס"ג ש"מ דבזמן שהוא בידו הוא כב' עדים וכ"פ כל הגאונים:
(ג) אפי'. גטין דהא הימני' ותנן נאמן עלי כו' בה"ת. וכן בפ' ז"ב ההיא אתתא כו':
(ד) וא"צ לישבע. דאל"כ לא היה נאמן כדאמרי' בפ"ב דקדושין מ"ג ב' והשתא דתקון כו' ואמרי' בגטין שאני ממון כו' מ' בלא שבועה ואפי' לגבי איסור מהמנינן ליה שם. ושם לא מהני שבועה והטעם דאין אדם חוטא ולא לו ואמרי' בפ' ז"ב הימנה ר"ן כו' מ' בלא שבועה ועהג"מ ס"ס משפטים סי' מ"ד שהאריך שם:
(ה) ואפי' כ'. גטין שם תוס' ד"ה שליש אפי' או' הבעל כו' ע"ש:
(ליקוט) ואפי' כתבו ענין כו'. כמ"ש תוס' בגטין ס"ד א' ד"ה שליש כו' וכן מוכרח בגמ' דקמשני שם הא מני ר"א היא כו'. ולכך שליש לא נאמן וצריך ב' עדים על הקבלה וא"כ הא דפליגי ר"ה ור"ח אתיא דלא כר"א וא"א דהא ר"ה פסיק שם פ"ו ב' כר"א בגטין וא"א לומר דפליגי דלא כהלכתא וגם ע"כ פליגי בשליח לקבלה כמ"ש תוס' ס"ג ב' בד"ה ושליש אע"כ צ"ל כמ"ש תוס' ס"ד א' ד"ה ר"א כו' דמתני' בשאין עדים חתומין ופליגי בעדים חתומין בו דמסתמא נמסר בפני עדים ואפ"ה שליש נאמן אף לר"ה אם לאו אם איתא כו' וכן בשאינן בעיר אחת (ע"כ):
(ו) (ליקוט) ואע"פ שעבר הזמן כו'. דלפי' תוס' בגטין שם דשליח קבלה הוא (ע"כ):
(ז) (ליקוט) ואפי' הכחישו כו'. וכ' בש"ך ומ' אפי' ל"ל מגו כמו בכל שליש וחלק ע"ז ודבריו נכונים דהאיך שייך דהא הימניה כיון דאמר גזלת ממני או מצאת ועב"ש סי' קמ"א ס"ק י"ד אבל עקר כש"ך דהרא"ש חולק וכ"ד הרבה פוסקים ודאי באית ליה מגו מהימן וכ"מ בתוס' שם ד"ה שליש כו' ולפ"ז כו' היכא כו' מ' בדאמר בתורת שאילה אינו נאמן כיון דל"ל מגו כיון שהוא מדברים העשוין לו"ל ומ' דבדברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר נאמן אף בכה"ג כנ"ל דכאן א"צ לטעם דהא הימניה אבל מ"ש הש"ך דמש"ש בעל אומר לפקדון ר"ל על תנאי כך וכך שאם יתן לה הגט כו' דבריו אינם נכונים דא"כ מאי פריך תנן האשה כו' דלמא יאמר לפקדון גמור נתתיו וכ"ה בתוס' שם בסד"ה הנ"ל ולפ"ז כו' אלא אומר כו' והטעם כיון דהימניה בפקדון משא"כ בשאלה דלא אסיק אדעתא דמסתמא השאיל בשבילו וכ"ש במצאו וגזלו וכיוצא דאינו נאמן בל"ל מגו וכנ"ל וע' רש"א שם (ע"כ):
(ח) ואפי' הכחישו שניהם. שם בגטין. תנן האשה כו' ואמאי ליהמניה כו' ופריך בין אאמרה בין אקיבל לפרש"י:
(ליקוט) ואפי' הכחישו שניהם. כמ"ש בתוספתא זה אומר כך כו' (ע"כ):
(ט) (ליקוט) במקום שאין כו'. אבל ברישא אף שאין לו מגו כמ"ש תוס' שם דבאית ליה מגו אף ר"ה מודה כמש"ש ומודה ר"ה כו' ובס"פ ז"ב אסקינן אף בהוחזק דל"ל מגו נאמן משום דהימניה והיינו בה"ל מגו פ"א דשייך שפיר דהימניה אף שאין לו עכשיו מגו כמש"ש מ"מ מתחלה הימניה וכ"כ הר"ן ועש"ך סק"א וס"ק י"א (ע"כ):
(י) ויכולין להשביעו. קדושין שם משתבעי אינהו כו' והן כמו כל הנשבעין בטענת שמא בפ' כ"ה שמשם למדו לכל השלוחין ועש"ך דהיינו כה"ג דחנוני על פנקסו וכההיא דפ' הנשבעין שבועת השותפין וכיוצא:
(יא) (ליקוט) שטר שהיה כו' אע"פ כו'. כפרש"י שם בההיא דאיתחזק בב"ד וקו' הגמ' דמ"מ ליהמניה דאי בעי קלתיה כקו' תוס' שם וז"ש שאילו כו' (ע"כ):
(ליקוט) אע"פ שהשטר מקויים. ל' הרמב"ם. וכפירש"י שם אבל תוס' שם פי' שראוהו בידו מקודם וכ"כ הטוש"ע בסי' ס"ה סי"ט (ע"כ):
(יב) וכן אם מת ונמצא. ב"מ כ"א א' אין עליו עדים כו' ופי' תוס' בסנה' שם אפי' אין עדים כלל ע"ש ומ"ש אם מת דע"כ מיירי שם דמת השליש דאל"כ ל"ל לשובר כלל כדאמרי' בפ"ב ז"ב:
(יג) התובע. ב"ק פ"ה מאן דכאיב כו':
(ליקוט) התובע כו' כמ"ש בב"ב קס"ז ב' במתני' לענין שכר הסופר ע"ש (ע"כ):
(יד) הכחישוהו. שבועות מ"ב א' נהי דהימניה כו' ואפי' אית ליה מגו דמגו במקום עדים כו':
(טו) בד"א כו' אבל כו'. דיש לקרבם זל"ז שלא יהיו מוכחשין כדאמרי' סנה מ' א' זה אומר בשנים בחודש כו':
(ליקוט) בד"א כו' אבל כו' שזה דבר המצוי שאח"כ באו כו' ועמ"ש בסי' ל' ס"ג (ע"כ):
(טז) ואין חילוק. גטין שם בעל או' כו':
(יז) (ליקוט) והא כו'. ר"ל תרעומת על מה שהחזיר דאם בענין המעות אף כשהוא בידו אינו נאמן כנ"ל ס"א. ש"ך (ע"כ):
(ליקוט) והא דנאמן כע"א כו'. ר"ל שאין להם תרעומת על החזרה אבל כו' וכמ"ש תוס' בכתובות פ"ד ב' ד"ה מיגו כו' (ע"כ):
(יח) וכן אם היה. כמ"ש בתוספתא ה"ה ככל אדם וסנה' שם לא הימניה ר"ן כיון כו' דה"ה כמו שיצא מידה:
(יט) שטר שיוצא. גטין שם מי קנפיק כו' וערש"י שם אבל זה שקרעו כו' יה"ה כאן:
(כ) שליש שהושלש. דלא אמרו יהא מונח אלא באינו יודע מה טיבו. רי"ף:
(כא) מי שחייב. ב"ב קל"ה ע"ב מי שמת ופי' במתנת בריא ע"י קנין ואמרו כיון דלא מטא לידיה לא זכה וכמ"ש ר"ח בב"מ יג ה"מ היכא כו' דאפי' לר"א בשטרי הקנאה וכמ"ש הרי"ף בתשו' ועסי' ס"ה סי"ד ושם בב"ב זיכה לו ע"י אחר כו' דוקא זיכה אבל מפקיד לו לא אבל בבה"ת והטור כ' שמא אמר ותנו בידי וכמ"ש סי' לט סי"ג בהג"ה וגם חיישי' לפרעון ודינו כמו מצא שטר ואינו יודע מה טיבו פ"א דב"מ כ"א וע"ל סי' ר"ן ס' כ"ה וכן כו':
(ליקוט) מי שחייב כו'. עסמ"ע ז"ל הטור כו' וצ"ע שהרי בסי' ר"ן סכ"ה בהג"ה כ' ובמתנה כו' וכ"כ בסי' רמ"ג סי"ג מי כו' ואמרי' בב"מ טז ב' המוציא שטר הקנאה כו' ואם איתא אכתי חיישי' שמא אמר שיתן השטר לידו ובש"ך דחק עצמו בטעם בידוע שהקנה סתם ובמוצא לא חיישי' כ"ז דחוק מאד כמ"ש הש"ך עצמו אלא טעם הראשון עיקר דחיישי' לפרעון משא"כ במתנה וכמ"ש בסי' ס"ה סי"ד דבמתנה בהקנאה יחזיר משא"כ בהלואה כמש"ש וזה שחילק בס"ס ר"ן שם בין הלואה למתנה והראיה שהביא ממתני' דב"ב קל"ה ב' כבר דחאוהו כל הפוסקים ראיית ר"ח בזה דבמתנת ש"מ מיירי וכמש"ש בסי' ס"ה סי"ד אלא הטעם כנ"ל וכמ"ש במתני' ספ"ק דב"מ וכמ"ש בסי' ס"ה סי"ט ואם השליש כו' וכ"כ בה"ג בס"ס ר"ן סק"ה אלא דמ"ש הטור שם ובה"ג לפי שכותבין שטר כו' וכ"כ הרא"ש כלל ס"ו ס"ס ג' הרא"ש אזיל לשיטתו דבשט"ח אין חילוק בין בקנין או בלא קנין כמ"ש בפ"ק דב"מ סי' ל"ו וגם מ"ש בשטר כו' אבל מ"מ דבריו צ"ע דבלא אקנייתא אין כותבין ובאקנייתא ליכא חששא וכמו שהק' גמ' בב"מ שם יג א' א"ה מתני' דקתני כו' א"ל כו' כיון דנפל כו' משא"כ כה"ג וא"ל באקנייתא וחיישי' שמא אמר תנו לידי וכמ"ש בסי' לט סי"ג בהג"ה וכנ"ל כמ"ש בעה"ת והטור כאן דא"כ במתנה נמי אלא הטעם כנ"ל דחיישינן לפרעון וכמ"ש בסי' ס"ה סי"ט (ע"כ):
(כב) שליש הנעשה. גטין שם מי איכא מידי כו' מ' דבמקום ששליש נאמן גם היא נאמנת:
(כג) ואם לא כו' אין לשליח. קדושין שם ע"א דאין השליח רק כע"א ש"מ דאין לו דין שליש דאמרי' שם שליח וע"א כו':
(כד) ויחזור למי. גטין י"ד ב' והלך וביקשו ולא מצא כו':
(כה) (ליקוט) השליש יעשה כו' כיצד כו'. דין זה צ"ע דבפ' ג"פ מי שהשליש שטרו כו' לא יתן ומ' אפי' שלא בב"ד וכ"כ תוס' בשם תוספתא בשטר של רבית (ע"כ):
(ליקוט) השליש יעשה כו' כיצד כו'. דין זה לתמוה לפע"ד וכ"מ בתה"א סל"ה ע"ש וכ' שם ומה ששאלת אם החזיר כו' אני אומר כו' (ע"כ):
(כו) ולכן כל שהחזיר. ב"מ יג א' אמאי לא יחזיר כו' כו' אע"ג דשטרי כו':
(כז) אשה הנושאת כו' ואם לא כו'. סנה' ל"א ת"ר א"ל אחד כו':
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |