באר הגולה/חושן משפט/נו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png נו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א) בריי' גיטין ס"ד ע"א ותוספתא הביא' הרי"ף והרא"ש בריש מציעא:

ב) טור כ"כ בסה"ת שער נ"ב ויהיב טעמ' דהא הימנו' ותנן נאמן עלי אביד אינו יכול לחזור בו מבואר לעיל סי' כ"ב:

ג) שם וכ"כ בה"ת בשער נ"ב בשם רב האי ובמרדכי בכמ' דוכתי והגהת מיי' וכתבו ☜דאפילו אין שלישותו בידו נמי נאמן אמאי דעבד כבר בעוד שלישותו בידו:

ד) טור ס"ה בשם בעה"ע באות שי"ן וכתבו בעה"ת בשמו בשער נ"ב:

ה) כן הוא שם:

ו) שם בשם בה"ת בשער נ"ב מהא דאמרי' גבי בעל אומר לפקדון שאני ממון כלומר דאתיהיב למחיל' ומודה בזה רב הונא דשליש נאמן שם בגיטין וכ' שכן השיב לו הרמב"ן ושכן קבלה ביד מהראשונים וכ"כ הריב"ש:

ז) שם וכ"כ בה"ת שם בשם הרמב"ן ☜וכן אם נמצא מחק או גרר אחורי השטר נאמן לומר דהתנאי דהשלישות שהי' עליו נמחק תשובת הרא"ש כלל ק"ה סי' ד' סמ"ע בשם ד"מ:

ח) שם מהא דאמרי' הן הן שלוחיו הן הן עדיו כו' קידושין דף מ"ג ע"א:

ט) כיון שהוא חייב שבוע'.:

י) ל' הרמב"ם בפט"ז מהל' מלוה מעובדא דההיא איתתא סנהדרין דף ל"א ע"א:

כ) כ' ה"ה אפשר שלמדו ממשנ' ספ"ק דמציעא (ד' כ' ע"א) ואם יש עמהם סמפון וכו' וכפירש"י שם וכו' והוא כלל לכל כיוצא בזה כיון שהשליש נאמן משניהם יעשה ככתבו וע"כ לא אוקימנא בנמצא בין שטרותיו קרועין (שם ע"ב) אלא גבי מלוה אבל בשליש הכל כדבריו וככתבו וכ"כ הטור בס"ד ובה"ת שם בשם הרמב"ן:

ל) מימרא דרב ירמי' בר אבא אמר רב שם:

מ) טור בשם הרמב"ן כ"כ בה"ת שם נ"ב ששאל את הרמב"ן והשיב לו:

נ) שם בשם בעל העיטור וכמ"ש הב"י דעבר הזמן דנקט לאו דוקא אלא אפי' בסוף הזמן:

ס) שם סעיף א':

ע) ומפרש שם הטעם שאין השליש נאמן יותר מבעל דבר בעצמו ואילו היה השטר ביד המלוה כיון שאינו יכול לקיימו אינו כלום ומבואר לעיל ריש סי' מ"ו וכתב הב"ח ☜ודאי דלא גרע מע"א ומזקיקו לידי ש"ד וכדין שליש שאין שלישותו בידו דהכא נמי לאו מידי בידו אלא מספק בעלמא ולא מצי טעין הכא השטאה או שלא להשביע כיון ששניהם מודים שעשאוהו שליש וכו' ושראה כתיבת יד מהרש"ל שהי' מסתפק בדבר ושנלע"ד אין כאן ספק דפשיטא שחייב ש"ד והכי נקטינן ודלא כהסמ"ע עכ"ל:

פ) טור וכ"כ בה"ת שם בשער נ"ב ושכן השיב הרי"ף ומפרש שם שאילו פרעו היה מודיע לשליש:

צ) וכתב הסמ"ע ☜ומיהו נראה אם הלוה בעצמו טוען שישבע לו צריך לישבע לו דלא עדיף מכשהוא ביד המלוה עצמו כשאין בו נאמנות:

ק) שם ושם מב' טעמים האחד שמא לוה בו ופרעו והב' שמא לא לוה בו מעולם לפיכך נמצא בידו והפקידו החייב אצל זה ולמד כן ממשנה מי שמת ונמצאת דייתקי קשורה על יריכו וכו' ב"ב דף קל"ב ע"ב:

ר) שם ושם שכן השיב לו הרמב"ן:

ש) תשובת הרא"ש תחל' כלל ס"ח מסי"ג

וכתב שם ואם ירא שאם יאמר הדבר ליורשים לא יחזירו הממון לבעליו חייב הוא להחזירו כדי לקיים מצות השבה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון