ביאור הגר"א/חושן משפט/יח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) י"א דטוב. שם ל"ו א' אנא הואי כו':
(ב) יוסיפו. שם כ"ט א' במתנ':
(ג) (ליקוט) שני דיינים. תוספתא פ"ו עד כמה מוסיפין אין פחות משנים ומתנ' בפ"ה אצל ד"נ (ע"כ):
(ד) (ליקוט) נמצאו חמשה כו'. ס"ל כמאן דאיתיה דמי ולא אמרו שם יז א' כמאן דליתיה אלא בד"נ כמש"ש אי אתה מוצא כו' (ע"כ):
(ה) שנים אומרים כו' יוסיפו עוד. תוספתא שם:
(ו) אבל ארבעה. ירושלמי סוף פ"ה למה מוסיפין שאם היו שנים מהראשונים מזכין וא' מן האחרונים נגמר הדין בשלשה:
(ליקוט) אבל ארבעה כו' או שאמרו שלשה כו'. ירושלמי תני למה אמרו מוסיפין דיינים שאם היו שנים מהראשונים מזכים ואחד מהאחרונים נגמר הדין בשלשה א"ר אילא מכיון שנראה דינו ליגמר בארבעה אין גומרין אותו בשלשה ומפ' הרמב"ם וא' מהאחרונים ר"ל שגם הוא מזכה והב' מחייב והראשון שאמר א"י נשאר בספיקו והוא הבבא שנית או שאמרו כו' ור' אילא סובר דוקא שכל הד' מזכים כמ"ש בע"ז ע"ב א' כמ"ש בסי' י"ג והוא בבא הראשונה אבל ארבעה כו' ולר' אילא אף אם ד' מזכים אם א' מהאחרונים אומר א"י אינו כלום כמ"ש מכיון שנגמר כו' אבל לת"ק א"צ רק שיהא רובן מזכים וז"ש בין כו' בין כו' (ע"כ):
(ז) ואפשר דעתו לחלק. כ"ה בגמ' שם ה' ב' איתביה רבא לר"ן אפי' שנים כו' שאני התם דמעיקרא כו':
(ח) (ליקוט) דלא כמ"ש והשני כו'. צ"ע שהרי דעת הרשב"א שאפי' ב' מזכין וא' מחייב ושנים אומרין א"י נגמר הדין כמ"ש יז א' דמ"ד א"י כמאן דליתיה דמי ונגמר הדין ע"פ ג' ומ"ש בירישלמי וא' מהאחרונים ר"ל ?פדן עמהם לזכות או אפי' לחובה וב' הנשארים אומרים א"י נגמר הדין ע"פ דמ"ד א"י כמאן דליתא דמי כמ"ש בגמ' הנ"ל ואר' אילא מכיון כו' שאין נגמר הדין אם א' מאלו ד' אומרים א"י כמו בתחלה בג' והלכה כת"ק ועסמ"ע אלא חילוק הרב נכון כמ"ש ה' ב' שאני התם דאדעתא. כו' אע"ג שלדידיה סגי בב' וה"ה לדידן בד' או יותר וכ"כ בס"ד בהג"ה ע"ש (ע"כ):
(ט) קהל שביררו. ע"ז ע"ב א':
(י) (ליקוט) שאין רוב כו'. צ"ע דבלא"ה אין הולכים כו' כמש"ל סי' י"ג ס"ז (ע"כ):
(יא) אבל אלו. כנ"ל בסי" י"ד ס"א:
(יב) היו מחצה על מחצה כו' וכן תוספתא שם לעולם כו':
(ליקוט) היו מחצה כו' מוסיפין כו'. תוספתא שם יוסיפו הדיינים כו' לעולם מוסיפין הדיינין עד שיגמר הדין ואמר עד ע"א דלא עדיף מד"נ כמ"ש במתנ' מ"א (ע"כ):
(יג) עד ע"א. גמ' מ"א:
(יד) הרי. שם מ"ב א':
(טו) כל מי. שם יז א' וערש"י שם ד"ה ואי כו' מ' דלא אמר טעמא:
(טז) שלשה שישבו. שם ל"א אי לאו כו' כנ"ל:
(יז) (ליקוט) וה"ה אם כו'. כנ"ל ממ"ש ה' ב' שאני התם כו' (ע"כ):
(יח) הא דאמרי' כ"כ מרדכי וכן מ' שם בגמ' א"ר שונה אדם לתלמידו כו' מתבי כו' מ' ששונה עמו בשעת הדין:
(יט) ולענין איסור. שם בגמ' הטהרות כו' וערש"י שם.
(כ) (ליקוט) ב"ד כו'. דלא אמרו בפ"ב דסנה' יבא בעל השור כו' אלא משום דהוא כעין ד"נ דאקשינן מיתת השור כו' ובב"ק קיב ב' ואי אמר נקיט כו' אי לא אתא כו' ושם תינוק שתקף כו' אפי' היכא דאית ליה חזקה כו' דוקא משום שאין מקבלין עדות שלא כו' (ע"כ):
(ליקוט) ב"ד כו'. ב"ק צ"א א' דקבל סהדי וברח כו' (ע"כ):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |