ביאור הגר"א/אורח חיים/תקצ

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים תקצ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג

ס"ג יש אומרים. כ' בלשון י"א דהראב"ד ס"ל דשיעור תקיעה כשלש תרועות דג' בבות וכשיעור שברים דבבא א' דשברי' דבבא ת' הוא ג"כ כג' תרועות דתרועה הוא ג' קולות קטנות שנקראים טרומיטין וכן שבר א' ונמצא ג' שברים דבבא א' ט' טרומיטין וכן תקיעה א' וכת' דמ"ש שם במסקנא אמר אביי בהא ודאי פליגי כו' א"צ למש"ש בתחלה תנא דידן כו' אלא כל א' אזיל לשיטתו כו' ע"ש. ולפי סברתו אין חילוק בכל התקיעות בין דתשר"ת או תש"ת או תר"ת והרמב"ם כת' תקיעה כחצי תרועה ושיטתו נכונה בפי' דגמרא וז"ש תקיעות דכולהו בבי כו' דלפירש"י א"א להולמו:

והם נקראים טרומיטין. ירושל' שם איזו היא הרעה ר' חנניא ור' מנא חד אמר אהן טרימוטא וחורנא אמר תלת דקיקן:

ולפ"ז כו'. ע' תוס' שם ד"ה שיעור כו':

וי"א דאין לחוש כו'. דהא בסדר דתש"ת עבדינן כמ"ד גנוחי גנח ולדידיה שיעור תקיעה כג' גניחות כמ"ש בגמ' שם ואין לחוש לאריכות שברים כג' כחות וז"ש ובלבד כו' ר"ל שלא יעשה כג' גניחות ובתשר"ת אין לחוש אם מאריך יותר רק שלא יהא כג' גניחות וג' תרועות. הג"א שם:

ומיהו אם כו'. ממש"ש תקע בראשונה ומשך כו'. תוס' שם וש"פ ואף לכחחלה ממ"ש תקע בראשונה ופי' הרא"ש שם ס"ח וש"פ דלהכי קאמר תקע בראשונה דאי לאו הכי היכי ידעינן דמשך כשתים הא אין שיעור לתקיעה למעלה כו':

וכן בתרועה כו'. שלכן אמרו בתוספתא תקע והריע וחזר והריע ותקע אין בידו אלא אחת ולא קאמר רבותא יותר שאף בתרועה אחת שהרבה בה שהוי הפסק וכמו שהיו סבורים חכמי מגנצא לפי סברתם שאסור להוסיף בהם וע"ל ס"ז וס"ח:

וכן שברים כו'. דהא שברים תרועה היא.

י"ב. צ"ל י"ח ולאו דוקא אלא יותר מי"ח דשברים יותר מתרועה:

ד

ס"ד ג' שברים. ר"ן ורא"ש שם סי"א ואף בדיעבד לא יצא אלא בכה"ג כמ"ש ברא"ש בעובדא דמגנצא וראיה ברורה מתוספתא הנ"ל וחזר והריע כו'. ואם איתא הכל נחשוב לתרועה אחת כמו ומשך בשניה כו' לסברא הראשונה דס"ו וקי"ל כסברא זו שהסכימו כל הפוסקים לסברא זו:

וי"א שא"צ כו'. ר"ן וסמ"ג ומרדכי בשם ר"ת בתשובה וש"פ משום דגנחי וילולי לא עבדי אינשי בנשימה אחת:

והוא שלא כו'. כפירש"י בסוכה נ"ג ב':

וי"א כו'. אע"פ שאין דרך לעשותם מ"מ תרועה היא וצריך לעשותן כאחת. הרא"ש שם וש"פ וראיה ממ"ש בסוכה נ"ג ב' כמאן אזלא כו' וה"ה לשברים ותרועה לרבנן אבל ר"ת ס"ל כפירש"י שם ד"ה ולא כלום כו' וז"ש והוא שלא ישהה כו'. הג"א בר"ה שם ד"ה ול"נ כו':

וירא שמים. דלר"ת אסור לעשות בנשימה אחת כמ"ש במרדכי ור"ן:

דמיושב כו'. אבל איפכא לא דבמעומד אנו עושין כר"ת הכל קשר"ק לצאת מכל ספק כמ"ש בתוס' ורא"ש שם וע"ש ומשום קר"ק וקש"ק א"א לעשות יחד:

ה

ס"ה אם כו'. ירושלמי שם תני עשאן בנפיחה אחת יצא והתני ג' של ג' התם שלא יפחות כו' וכן מ' בגמרא כ"ח א' ת"ש תקע כו' ואמאי תסלק כו' פסוקי כו' ודוקא בתקיעה שאין ניכר לפי שאין שיעור לתקיעה אבל כה"ג דניכר סלקי לכ"א:

ויש מי כו'. כ"כ הטור ורי"ו בשם הרא"ש והרא"ש כת' כן בתחלה אבל אח"כ כת' ומיהו בירושלמי כו' כנ"ל אלא שבתוספתא תניא תקע והריע ותקע בנשימה אחת לא יצא והביאה ב"י. אבל תיבת לא ט"ס בתוספתא והאי הוא שאמרו בירושלמי תני כו'. דאל"כ הוי פריך מינה בירושלמי וכמ"ש הפוסקים בכמה מקומות בכה"ג:

ו

ס"ו אם האריך כו'. כפי' הרמב"ן והירושלמי והרא"ש שם ס"ח:

וי"א. כפירוש הראשון שם והכריח הרשב"א כפי' הרמב"ן דלפי' הראשון אפי' תקיעה הראשונה לא עלתה לו כמ"ש בס"ח וסברא שניה ס"ל דלא כמ"ש בס"ח וכגי' שלנו בתוספתא וכמ"ש הרשב"א תקע והריע ותקע והריע ותקע אין בידו אלא אחת ר"ל סדר הראשון דאין פשוטה שלאחריה עולה לכאן ולכאן והיינו הך דמתני' ומשך בשניה כו' דג' של ג' בעינן ומ"מ הסכימו כולם לפסק הרמב"ן בס"ח וא"כ גם כאן סברא ראשונה עיקר וכן הסכים הרא"ש וש"פ:

ואם תקע כו'. כמ"ש בסי' תקפ"ח ס"ד היה כו' וכן ממ"ש כ"ח א' פסוקי כו' אבל שיעלה לכאן או לכאן עולה ועתוס' שם סד"ה שיעור:

ז

ס"ז אם טעה כו'. פסק בזה כדעת ראב"ן בעובדא שהביא הרא"ש ומ"ש הרא"ש עליו ומ"ש שיחזיר שבר אחר ויריע משמע מדבריו שא"צ לעשות ג' שברים בנשימה. אחת. דברי הרא"ש תמוהים דזה לא עלה ע"ד כלל דהא אמר והוי כתרועה שנחלקה לשנים ואינה כלום כו' אלמא צריך לעשותן בנשימה אחת וכשיטתו שתוקעין שברים ותרועה בנשימה אחת כמ"ש הרא"ש וכמ"ש בס"ד ולענין דינא אין מחלוקת בין ראב"ן לרא"ש וז"ש כאן אם נזכר מיד כו' ר"ל שלא הפסיק בנשימה ואף שר' יואל חתנו חלק עליו וס"ל דתרועה אף שלא נגמרה הוי הפסק מ"מ הרא"ש הסכים לדברי הראב"ן וכן עיקר ועמ"א ס"ק ז' וכל דבריו אינן נכונים מ"ש יראה כו' כבר כתבתי שאין דעת ב"י כן שא"כ סותר למ"ש בס"ד וכ"ש מ"ש ואף בתקיעות דמיושב כו' דבריו תמוהין דאין חולק בזה אלא בשברים ותרועה בנשימה אחת וכמ"ש בס"ד ובתה"ד:

ואם לא כו'. וטעמו דכ"ז שלא נגמר הוי קול בעלמא כמו נתקל בשברים משא"כ בגמר התרועה שהוא קול שלם תרועה שלימה והענין כיון שגמר נראה שמתחיל שברים אחר והוי כמו שנחלק לשנים ור"ל דדמי למ"ש בתוספתא והריע וחזר והריע כו' כמ"ש בס"ח משא"כ בלא גמר התרועה נראה שעדיין עסוק בה שגם התרועה לא גמר וחוזר לשברים:

אבל אם כו'. מהא דאתקיף רב עוירא ל"ד א' וכמ"ש בס"ח אם הפסיק כו' או שהפסיק כו' וירוש' הביאו הרא"ש ס"י ותוספת' הביאה הר"ן בשם הרמב"ן תקע והריע כו' כנ"ל משא"כ בתשר"ת שהוא מעין הקול ולא נגמר וע' ברא"ש וחולק בזה על הראב"ן שס"ל דאף בתשר"ת הפסי':

ח

ס"ח אם כו' או כו' ע' בה"ג גמר' ותוספתא וירושלמי הנ"ל טור בשם הרמב"ן:

וכן כו'. תוספתא תקע כו' אין בידו אלא א' כנ"ל וכת' הטור שאף הרא"ש מודה בזה דרא"ש לא אמר אלא בתשר"ת שהתרועה של הטעות הוא מעין התרועה שיש לו לתקוע אח"כ אבל בתר"ת שגמר התרועה מה שמריע אח"כ הוי הפסק:

או שתקע אחר התרועה כו'. טור לדעת הרמב"ן. וכן משמע דעת הרשב"א שהכריח כסברא הראשונה דס"ו כמש"ש ועמ"א ס"ק י' שמחלק:

או לאחר כו' והפסיק כו'. כמ"ש בתוספתא הנ"ל והריע וחזר והריע שברים תרועה היא וכ"ז דעת רמב"ן וכ"ד הרא"ש וראב"ן בעובדא דמגנצא וכ"כ רא"ש שם ס"י בשם ראבי"ה דטעם דר' אבהו משום הפסק קול אחר וכמ"ש הר"ן בשם הרמב"ן אבל דעת ר"ת משום הפסק שהיה ואינו אלא לכתחל' דהא קי"ל כר"י שמע ט' כו' וההיא דתוספתא גורס הרשב"א כנ"ל ומ"מ הסכימו הפוסקים לפסק הרמב"ן:

ט

אם תקע כו'. כ"כ הטור בשם הרמב"ן וכ"כ הרמב"ן בעובדא הנ"ל כמ"ש ברא"ש אבל יש חולקים כמ"ש בטור וכן ר' יואל חולק על הראב"ן וכת' שהרי אם ישהה בין תקיעה ז' לח' או בין ח' לט' חוזר לראש ויתקע כל תקיעות תשעה ה"נ שיסתור הכל והב"ח השיג עליו דהא קי"ל כר' יוחנן וכ"כ הראב"ן בעצמו שם כמ"ש ברא"ש אבל שני הקשר"קים כו' וכ"ש לר' יוחנן כו'. אבל סתירת ר' יואל נכונה כמו למ"ד דשהה חוזר לראש הפסיד הכל ה"ה בהפסיק בקול אחר דבזה מודה ר"י כנ"ל וכמ"ש הרא"ש בשם ראבי"ה ור"ן בשם רמב"ן. והראב"ן מודה בהפסיק לר' אכהו דסותר הכל מדאמר שהרי לא שהה כו' ואפי' לר' אבהו כו' וכן משמע בגמ' דקאמר שמע ט' תקיעות וצ"ל דסדר ברכות לא הוי הפסק כיון דתקינו רבנן. אבל הרמב"ן ס"ל דלא הפסיד טעמו כמ"ש הר"ן בשמו דהא דקול אחר דמפסיד משום דפשוטה לפניה ואחריה בעינן עיין שם משא"כ כה"ג ודוקא שהיות הפסיקות לסתור את כולם כנ"ל:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.