ביאור הגר"א/אורח חיים/תקכז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקכז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה
ט"ז
לבושי שרד


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

א בקדירה בפ"ע כו'. כמ"ש י"ז א' ת"ר אין כו' באמת כו' וכן לגי' הרי"ף ורא"ש שגורסין מי"ט לשבת באמת כו' וע' רש"י שם ב' ד"ה שלא יערים כו':

אבל כו' וע"י כו'. מתני' שם:

ומותר להניח כו'. כמ"ש בפ"ש דשבת ל"ד א' וע"ש תוס' ד"ה לא כו':

ב[עריכה]

ס"ב עירוב זה כו'. ירושלמי עירובי תבשילין כך הם פת כביצה ותבשיל כזית ואומר בא"י אמ"ה אקב"ו על מצות עירוב ומתנה ואומר בדין יהא שרי לן לבשולי ולאפויי מי"ט לחבירו ומי"ט לשבת ולמי שסומכין על עירו' זה עד מוצאי י"ט האחרון ובלבד שיהא עירובו שמור עד מוצאי י"ט האחרון אכלו או שאבד צריך לערב ביו"ט האחרון עכ"ל הירושלמי. והביאו הג"מ ומרדכי והא דקאמר מי"ט לחבירו פי' ראבי"ה כגון אם חל י"ט ע"ש ושבת ובגמרא ר"פ ב' ט"ו ב' אין אופין אלא על האפוי ואין כו' והא דקאמר ב"ה תבשיל אחד היינו בשביל תב שיל וכן מאי דקאמר בגמ' ל"ש אלא תבשיל כו' היינו אם אינו רוצה כ"א לבשל:

ואם לא עשאו כו'. דפשטא דמתני' ובה"א תבשיל א' וכן לישנא דגמרא ל"ש אלא תבשיל כו' משמע דבתבשיל לבד סגי ושם י"ז ב' ובה"א מערב בתבשיל אחד ועושה כו ' ובש"א אין אופין כו' ועלה קאמר ב"ה מערב כו' ולא קי"ל כירושלמי הנ"ל ומה שהביא ראיה מותנא מייתי לה מהכא כו' ר"א היא ור' יהושע פליג עליה בירושלמי רפ"ב רא"א אופין כו' ור' יהושע אומר אופין ומבשלין על המבושל כו' ע"ש והגמרא לא חש להביא רק רישא דברייתא סמך על עירובי תבשילין וכת' תוס' ומ"מ אור"י לא מלאני לבי לעבור כו' וכן עמא דבר ובדיעבד סומכין על הר"י ושאר פוסקין אבל לכתחילה יעשה כר"ת ומה שהקשה עליו דר' יהושע פליג עלה מ"מ סתמא דתלמודא מייתי דר"א ונ"ל ראיה לדבריו ממ"ש כ"א כ"ב ה"ד אי דאנח כו' אלא אמר אביי כו' וחנניא כו' ואם איתא מאי אריא אין טומנין אפילו אופין נמי לא אלא דאף לב"ה צריך גם כן פת אבל דעת ר"י ור"ן ורמב"ם וש"פ דבתבשיל לבד סגי וכ"ה להדיא בתוספתא העושה תבשיל מעי"ט אופה ומבשל עליו לשבת ומטמין עליו את החמין ורשאין בני מבוי לעשות תבשיל ולאפות ולבשל עליו ור"א שמותי הוא אבל ב"ה פליג להדיא כנ"ל ומ"ש אין טומנין את החמין כו' אפשר לומר דרבותא נקט דאפילו חמין שהוא כעין תבשיל אפ"ה אסור וכן עיקר:

סיג בין בסופו. שם תנן אכלו כו':

ויש כו'. ירושלמי הנ"ל:

ה[עריכה]

ס"ה או מעושן. כ' המ"מ שהוא ירושלמי פ"ו דנדרים:

אפילו מין כו'. שם וקולייס האספנין כו' וכמ"ש בפ' חבית שהדחתן כו':

וכן סומך כו'. עבה"ג:

וה"ה שאר כו'. ירושלמי דפ"ו דנדרים הלכה א' ר' בא רב יהודה בשם דבית רב אחי חביצא אין בו משום בישולי א"י ויוצאין בו משום עירובי תבשילין ר' יוסי בר' בון בשם ר"ה כל אוכל שהוא נאכל כמות שהוא חי אין בו משום בישולי א"י ויוצאין בו משום עירובי תבשילין אם בשלו כמ"ש בגמרא ואם צלאן כו' ונראה שחביצה פי' תפוחים מבושלים כנ"ל:

ז[עריכה]

ס"ז מצוה על כו'. כמש"ש ט"ו ב' א"ד מי שלא היה כו':

מי ששכח. שם בההוא סמיא:

או נאנס. שם ט"ו ב' וע' רש"י ד"ה שלא היה לו כו':

או שהניח כו'. אבל כו'. כל בו ונלמד מהנ"ל כיון שאינו פושע וז"ש וה"ה ע"ה: כו'

אבל כו'. עבה"ג וכפי' הרא"ש שלא כדעת רש"י שם ד"ה לדידך. שאין כו':

ח[עריכה]

ס"ח אבל מי כו' אא"כ כו'. ערש"י שם ד"ה עד תחוה כו':

ט[עריכה]

ס"ט ואם דרך. מאבוה דשמואל ורב אמי ורב אסי לא הוו מכרזי ור' יעקב לא היה דרכו להניח עליהם.

י[עריכה]

ס"י המערב כו'. עירובין פ' א':

וכל מי כו'. דחד טעמא להו דצריך לזכות ע"י אחר וכל שידן כידו ר"י לערב ע"י:

יא[עריכה]

סי"א צריך כו'. שם ע"ט ב':

יב[עריכה]

סי"ב חוזר כו'. ירושלמי הנ"ל:

ולאטמוני ולאדלוקי שרגא. שכל אלו א"א לעשות בלא עירו'. לאטמוני. כמש"ש כ"א ב' ואי דלא אנח ע"ת מ"ט דב"ה. ולאדלוקי. כמ"ש מי שלא הניח כו'. ומדליקין לו את הנר. מ' נר א' כדי חייו וע"ל סי"ט:

ולפלוני ופלוני. כ"מ בירושלמי הנ"ל וכן בירושלמי פ"ב די"ט הלכה א' דר' אמר עלי ועל מי שלא עירב כו' ושם ר' חייא בשם ר' יוחנן צ"ל עלי ועל מי שלא עירב:

ומי שאינו כו'. בין לטעמא דרבא כדי שיבריר כו' בין לטעמא דרב אשי כדי שיאמרו כו'. צריך שיבין ויוצא בו:

יג[עריכה]

סי"ג אע"פ כו'. עמ"א וכ"כ בשם ירושלמי דשבת קרובה התירו ע"י עירובי תבשילין ולא שבת רחוקה וע' בריב"ש:

יד[עריכה]

סי"ד אם הניח כו'. עט"ז ועהג"מ שדעתו דלי"ט אחרון מותר ולי"ט אחר אסור ודאי שיכול לערב לי"ט שני אלא שנסתפק ב"י אם יכול לערב ביו"ט אחר ג"כ ובירושלמי הנ"ל ג"כ מ' שיכול לערב על י"ט האחרון אם התנה עליו אלא שכל בו כ' בשם ר' נתנאל להחמיר משום דמתני' קתני מערב י"ט משמע דוקא מעי"ט ועוד דאין שייך טעמא כדי שיברור וכולהו טעמי ועב"י:

טו[עריכה]

סט"ו אא"ס כו'. גמ' שם תנן אכלו כו' לא דאית כו':

יז[עריכה]

סי"ז אותה עיסה כו'. הרא"ש נסתפק אם אותה עיסה או כל שרוצה ופסק בש"ע לחומרא:

יח[עריכה]

סי"ח אפה ולא כו'. כן מ' במתני' דקאמר לא יבשל בתחלה דבתחלה לכאורה מיותר:

יט[עריכה]

סי"ט מי שלא כו'. כן דקדק ב"י מלשון הרמב"ם שלא הזכיר בנוסח העירוב אדלוקי שרגא וע' מ"א:

ויש אוסרין. כמ"ש שם ומדליקין כו' וע' תוס' שם ד"ה ומדליקין כו':

כ[עריכה]

ס"כ ואפילו בביתם. כיון שלא עירב ה"ל לגביה כמו מי"ט לחול. ב"י. ובגמ' סתמא קאמר:

ואפילו בביתו. מדקאמר למנ"מ לאקנויי כו' מ' דא"צ אלא לאקנויי וא"צ ד"א דאל"כ אם כן עוד נ"מ:

ואם אין כו'. שם מילתא דר"ה ות"כ וכ' י"א משום דרי"ף ורמב"ם השמיטוה וסברי דלית הלכתא כוותיה משום דרבא ואביי דחקו לתרץ בתירוץ אחר:

לאפות. אפילו הוא עצמו דלאו דוקא מדליקין כו' וכ"ה בירושלמי שם דלא כי"ח. ר"ן. וכ"מ בתוספתא רפ"ב הרי ששכח ולא עירב ואחריה שעירבו מותרים לעשות לו ר"ל ע"י הקנאת קמחו. הוא עצמו ששכח ולא עירב מותר למלאות לו חבית של מים ולהדליק לו את הנר ר"ל דהוא עצמו מותר לעשות לו:

ואם הניח כו'. וכ"כ תוס' כ"ב א' ד"ה ומדליקין כו' וכן מ' קצת בירושלמי הנ"ל מדקאמר לאפויי ולבשולי:

ומי שמתענה כו'. כיון שא"י לבשל לעצמו ועיקר העירוב בשבילו:

כא[עריכה]

סכ"א אם נזכר. שם י"ז א' אין אופין מי"ט לשבת כגי' הרי"ף באמת כו' וכנ"ל בס"א:

וה"ה כו'. נלמד מהנ"ל:

וי"א דאפילו כו'. כמ"ש מערים כו'. שם י"א ב' וע' תוס' שם ד"ה מערים כו':

כב[עריכה]

סכ"ב אם נזכר כו'. שם ו' א':

וי"א כו'. כ' הר"ן שכ"ה בירושלמי וז"ל בפ"ב די"ט הלכה א' ר' חייא רבה עלה לביתו אמרין ליה אנשינן מערבא אמר לון אית הכא טלופחין מן אתמול אמרין ליה אין הדא אמרה אפילו מין אחד ור"ל ואם כן דלא כתנא דברייתא דאף לב"ה צריך שני תבשילין אית הוה בהון תרדין הדא אמרה אף על פי שאין בהם כזית אית הוה בהון שיעור' הדא אמר' א"צ להתנות ור"ל וא"צ להתנו' על עירובי תבשילין מי"ט לחבירו אלא סומך על תבשיל שיש לו מעי"ט אף על פי שלא סמך מעי"ט ומשני א"ר חסדא תנאי היה לו לר' חייא הגדול ר"ל שהתנה מי"ט לחבירו ואעפ"כ אמר אית הכא טלופחין מן אתמול וסברא ראשונה נראה שמפרש הדא אמרה א"צ להתנות ר"ל שא"צ לסמוך עליו מעי"ט א"ר חסדא כו' ר"ל דבאמת סמך עליה מערב י"ט והתנה שאם ישכח לערב יסמוך על התבשיל שיש לו מבע"י וכ"ה שם במרדכי:

כג[עריכה]

כג אם עבר כו'.. עבה"ג ועוד מדדחו שם רב אשי ורב נחמן בר יצחק ש"מ דסבירא להו דמותר:

או בשוגג. כ"ש ממזיד וכמש"ש תנן המבשל כו':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.