ביאור הגר"א/אורח חיים/שצט

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א לא. ולא. מתני' שם:

שהוא. מפני. גמ' שם:

ב

ס"ב אם יש. רא"ש בשם ירושלמי וכ' הטור מסתברא כהאי מ"ד:

ד

ס"ד וכשיגיע להר הגיע לגיא כו'. שם אר"י א"ש ל"ש אלא שאין חוט המשקולת עד מתני' ושם בתוס' ד"ה אבל. ור"ת כו' ע"ש כמה פי' עד כמה יהיה הגיא כו' עד ורבינו שמואל. וכלל לשיטת טוש"ע בגמרא שם שיש שם ג' בבות מילתיה דשמואל ולישנא בתרא דרב יוסף ולישנא בתרא דרבא. בבא ראשונה בקידור לבד ואחרונה בהבלעה לבד מציעתא בשניהם מציעתא בגיא לבד אחרונה בהר לבד וראשונם אף בהר ושם אף בהבלעה נמצא בגיא ב' בבות ראשונה ומציעתא א' בקידור וא' בשניהם ובהר ב' אחרונה וראשונה א' בהבלעה וא' בשניהם והכלל דהבלעה דגיא קל מכולם ודהר קשה מכולם ולפ"ז הכלל בקיצור כי ראשונה בכולם לבד הבלעה דגיא שהוא קל בטורח מכולם ואחרונה בהבלעה דהר לבד שחמור בטורח מכולם ומציעתא בשנים דגיא בהבלעה וקידור דשלא להבליע ולא לקדר ודאי שאין חילוק ביניהם וסי' אב"ג למפרע אבל רש"י לא כת' כן אלא מילתא דרבא בקידור ובהבלעה דהר אך דמשמע כדברי רש"י וכן בעומקו של גיא חולק ג"כ רש"י שמפרש רק בהבלעה. וכלל אלו הב' סעיפים שפסק כאחרים שם וכלישנא בתרא דרב יוסף וכלישנא בתרא דרבא ויש שם ג' חילוקים כנ"ל ב' בגיא וא' בהר האחד בין חוט יורד כו'. הב' בין עמוק אלפים או לא בשאין חוט כו'. הג' במתלקט כו' וחילוק הא' לא קאי אלא אקידור וכמ"ש רש"י שם שהבלעה היא קל בגיא כנ"ל. וחילוק הג' לא קאי אלא אהבלעה שבהר הוא חמור ההבלעה כנ"ל. וחילוק הב' קאי בין אקידור בין אהבלעה וחילוק הב' לא שייך כלל בהר וחילוק הג' לא שייך כלל בגיא וחילוק הא' שייך נמי בהר אלא ששם קאי בין אקידור בין אהבלעה דשם חמור יותר ההבלעה הכל כמ"ש למעלה:

ו

ס"ו הגיע. כל"א שם ברש"י:

ח

ס"ח היה לנו. שם מתני' וגמרא וכפי' הרמב"ם וע"ש בפי' המשנה:

מדד כו'. הרא"ש שם פ"ה ס"ח ע"ש. אבל ליתא דהא ודאי כשמודדין התחום מאמצע העיר אלפים במישור אזי שוה ציון התחום לכל אותו הרוח אף שבמקום א' יש שם הרים שהיינו צריכים לקדר והיה שם ציון סוף האלפים קודם ציון תחום זה מ"מ ודאי אזלי' בתר מדידת תחום במקום א' דהיאך אפשר שכל א' יצטרך למדוד ברוח א' בכל המקומות שבאותו רוח אלא כמש"ש שמותחין חוט שוה לכל אותו רוח וא"כ למה נחמיר כאן שימדדו לו באלכסון ויפחתו לו בצד הב' הרבה בחנם אלא נראה ברור דלשיטת התוס' שם הכי פי' אם מדד מב' רוחות דהיינו למזרח ולמערב וריבה ברוח א' וברוח הב' מיעט שומעין אף למקום שמיעט ולא יהבינן שם רק כפי שמדד ולא אמרינן שטעה אלא דתלינן בקידורין ובמדידה יפה:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.