ביאור הגר"א/אורח חיים/שצח

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שצח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
דגול מרבבה




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


בעריכה

ס"ב וכן אם היתה. שם מרובעת אין עושין כו' דוקא מרובעת:

דעריכה

ס"ד כמין גם. רמב"ם וטור ולמדו מקשת כמו שהשווה אותם בברייתא:

וי"א. דלא גרע מאילו ניטל אותו של מעלה תוס' ד"ה אם: וכ"ז. ג"כ מטעמא דגמרא הדר אתי דרך כו'. תוס' ד"ה פחות:

העריכה

ס"ה כל בית. מתני' נ"ב ב':

דירה. נ"ה ב' וכמ"ש תוס' ד"ה נפש:

אם היה. נ"ז ב' הנך אטמהתא כו':

שהוא צלע. כ"ג ב':

וכשמודדין. כחכמים במתני' נ"ז א':

וי"א. כר"מ שם שהלכה כדברי המיקל אפי' יחיד נגד רבים כמ"ש מ"ו א' ועוד דרבא ס"ל כוותיה כמ"ש שם ל"ב ב' וע' כ"ז ברא"ש בשם הר"מ וס"ל דמש"ש אצטריך סד"א כו' קמ"ל דבכ"מ הדין כן. וצ"ע דא"כ למה לא פסק ככל יחיד כר"ש בספ"ד אפי' ט"ו אמה וכ"פ הרשב"א שם ובש"מ וגם אין הלשון משמע כן אלא כדעת הרמב"ם דקמ"ל כאן דהלכה כר"י ב"נ וכן כת' הרי"ף וש"פ:

ועריכה

ס"ו והוא שיהא. ע"ש תוס' ד"ה נפש:

ושלש. מתני' וגמ' שם:

ויש בהם. כנ"ל:

ומעזיבה. ט"ס וליתא בגמ' ולא בכל הפוסקים:

ומודדין חוץ. הולך לשיטתו בס"ה:

ואם היו. מסקנת התוס' שם ד"ה עיר ועמ"א שמגיה הלשון:

אבל שתי. שם וכתי' הגמ':

זעריכה

ס"ז וכן חומת. נ"ה א':

אבל בית. מדאמרינן כ"א א' בתוך ע' אמה ושיריים וכן שם נ"ז ב' בקושיא אמר קמ"א אמה ותיב' אמר ע' אמה ושיריים וכגי' בסוכה עיבור לעיר וכמ"ש בירושל' דסוטה. תוס' ד"ה רב הונא נ"ז א' והרא"ש שם ותוס' בסוכה ג' ב':

חעריכה

ס"ח מלבד רוחב כו'. צ"ל אחר תיבת פחות שליש:

וי"א דאין. כפי' הראשון שבתוס' שם ד"ה התם דוקא אם בין שנים החיצונים ד' אלפים אמה אז אין מודדין כו' וכמש"ש בגמ' דע"ז היתה הקושיא והתי' התם ל"ל כו'. אבל בקשת מודדין אפי' לאמצעית דמ"ש תוס' ורא"ש שם וה"נ בני ראש הקשת כו' כבר כת' רש"א דה"ק דמטעם מלי אסור וצריך לטעמא דהדר דרך בתים דלכאורה י"ל דמאי פריך והאר"ה עיר כו' הא באלפים מותר אפי' בד' אלפים משום דמובלע בחד צד אלא דה"פ דבקשת מובלע בחד צד ש"ד משום דאיכא בתים אבל כאן לא סגי במובלע בחד צד כמו שתי' שם התם כו' וצריך שיהיה מובלע מב' צדדין ותי' התם כו' ורש"ל כ' דתוס' בתי' הראשון ס"ל דהקושיא הוא אליבא דרבר"ה דאל"כ לא פריך גמ' כלום והאמר ר"ה כו' כנ"ל אלא לרבה בר"ה דבעי מובלע מב' צדדין וז"ש בתירוץ השני ועי"ל דהתם כו' דבאמת תי' של הגמ' כ"ה והוא אליבא דרבה בר ר"ה ודבריו נכונים ואע"ג שהוא שלא אליבא דהלכתא כ' הרא"ש משום גמ' דג' כפרים ולאסבורי לפי' דגמרא כתבה ועמ"א ס"ק י"ב ומ"ש מ"א סק"ד לא עיין במהרש"א על תוס' הזה וכמ"ש בתוס' נ"ה א' ד"ה פחות והטור כת' ג"כ לשון אחרון של תוס' הנ"ל לחומרא וכ"כ הרא"ש והשמיטו הרמ"א:

יעריכה

ס"י אם אין להם. דאפילו אם היה רק בית אחד שם מותר כו' שהוקף לדירה:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.