כף החיים/אורח חיים/שצט

כף החיים ‏ אורח חיים שצט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] אלא בחבל של פשתן. ואע"ג דאין לך יפה למדה משלשלאות של ברזל מ"מ כך קיבלו חז"ל דבחבל של פשתן מודדין מדכתיב ביחזקאל מ' ופתיל פשתים בידו וקנה המדה. ירושלמי עירובין פ"ה. והרמב"ם פכ"ח דין י"א כתב הטעם בתבל של פשתן כדי שלא ימשך יותר מדאי.

ב

ב) שם. של חמשים אמה וכו'. מדכתיב ארך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים בי"ת יתירה לומר לך בחבל של ן' אמה מדוד גמ' ואינו אלא אסמכתא כי תחומין דרבנן ואף למ"ד י"ב מיל דאו' מ"מ המדידה בחבל ן' דרבנן. מש"ז או' א' ועיין לבוש ובדברינו לרס"י שצ"ז.

ג

ג) שם. מפני שאינו נמתח כראוי. שכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו ומקצר מדת התחום גמ' ופירש"י.

ד

ד) [סעיף ב'] אם יש נהר לפניו וכו'. שרחב יותר מכ"ה אמה שאינו יכול להבלע בתוך חבל זה שאנחנו מודדין ביבשה שאם לא היה רחב כ"כ ימדוד חבל א' של נ' אמה ממקום שכלה מדת חבל זה ונמצא מדתו כלה בסוף הנחל בשפתו שבעבר השני. ב"י.

ה

ה) שם. עד הנהר. ואח"כ ימדוד בחבל זה משפת הנהר הזה עד אחורי עבר השני מן הנהר. לבוש. והיינו אם אין הנהר רחב יותר מחמשים אמה. תו"ש או' ג'

ו

ו) [סעיף ג'] ישים החבל כנגד לבו. קבעו לו חכמים מקום לשום כנגדו ראש החבל שלא יתן זה כנגד צוארו וזה כנגד רגליו והחבל מתקצר והתחומין מתמעטין רש"י וה"ה דיכול למדוד בהנחת החבל ע"ג קרקע ולא ממעטינן רק שלא יניח אחד כנגד ראשו ואחד כנגד מרגלותיו ונמצא ממעט בתחומין. חי' הריטב"א.

ז

ז) שם. וימתחנו בכל כחו. לפי שהחבל הוא מכביד באמצע ואינו נמתח כראוי. ט"ז סק"ג.

ח

ח) [סעיף ד'] לא ילך מכנגדה וכו'. משום דפעמים יש כנגד העיר הרים וגאיות שיש לו להבליעו או לקדר ב"י בשם תו' והרא"ש. מ"א סק"ג,

ט

ט) שם. לא ילך מכנגדה והכא מיירי כשיכול להבליע כנגד העיר אבל אם אינו יכול להבליע כגון שהגיע להר שהוא רחב יותר מחמשים אמה כתב לקמן סעי' ו' שיכול להבליעו מן הצד. פרישה או' ד'

י

י) שם. אלא ימדוד כנגד העיר וכשיגיע וכו'. ומ"מ אם כנגד העיר גופא יש מקום מישור בלא הרים וגאיות צריך למדוד במקום המישור. גאון יעקב בשם התוספתא.

יא

יא) שם. שאם יורידו חוט המשקולת. של הבנאים. רש"י.

יב

יב) שם. א"צ למדוד הירידה והעליה אלא וכו'. ר"ל אלא שימדוד המישור שלמעלה לבד והטעם כתב ב"י בשם הרא"ש כיון שהוא זקוף מאד שאין רוחב השיפוע כ"א פחות מד"א וגם קשה לעשות שם קידור (המבואר לקמן שאחד עומד ברגלי ההר וא' למעלה וכו') בשיפוע קצר כזה הקילו בו שלא ימדוד השיפוע כלל.

יג

יג) שם. אינו מודד כלל. אלא מדלגו לגמרי אעפ"י שיכול להבליעו בחבל של ן' אמה. ר"ז או' ו'

יד

יד) שם. ומתלקט יו"ד מתוך ה' וכו'. אבל יו"ד מיותר מה' הרי הן כקרקע חלקה לפי שתשמישו בנחת ומודדו בחבל מדידה יפה, עה"ק. א"ר או' ה'

טו

טו) שם. עולה י"ט. בגובה. ר"ז שם.

טז

טז) שם. אין רואין וכו'. ודוקא בשיפוע זה שהוא נוח להלך מודדין אותו ע"י הבלעה משא"כ היכא שעולה י"ט בגובה בהילוך ד"א שאינו נוח לילך ע"י הזקיפה א"צ למודדו כ"א באומד הדעת כמ"ש בסוף סעי' זה.

יז

טוב) שם. מבליעו בחבל של ן' אמה וכו'. פי' מבליע השיפוע ואינו מודד כ"א כמו שרחב למטה בתחתית ההר ומבאר הש"ע היאך לעמוד על שיעור זה. עו"ש או' ד'

יח

חי) שם. שזוקף עץ גבוה וכו'. ואם ההר קצר ברחבו א"צ לזקיפת עצים אלא יעתיק עצמו מן ההר לצדו וימדוד שם בחבל על הקרקע חלקה. מחי' הריטב"א.

יט

יט) שם. ואם אינו יכול להבליעו וכו'. פי' דאם רחב יותר מחמשים אמה שאינו יכול למדוד בחבל של ן' אמה דהא ק"ל דאין מודדין בחבל שהוא יותר מחמשים אמה וכמ"ש הש"ע בסמוך. עו"ש שם.

כ

ך) שם. ואם אינו יכול להבליעו וכו'. ומיירי שההר ארוך הרבה ואינו מתקצר מחמשים אמה אף בתוך אלפים אמה שמצדדי העיר דאי לאו הכי הרי מבואר בסעי' ו' שילך שם במקום שמחקצר ויבליענו שם. חי' רע"א

כא

כא) שם. והעליון כננד רגליו וכו'. פי' דבכך מרויח התחום שיעור כחצי של קומת אדם בינוני לכל ד"א. עו"ש שם. תו"ש או' ח'

כב

בכ) שם. שבהילוך ד"א עולה י"ט וכו'. דאין השיפוע נוחה כ"כ ולכן הקילו שאין למדוד ע"י עצים זקופים כמו שנתבאר אלא משערינן באומד הדעת. תו"ש או' ט'

כג

כג) [סעיף ה'] הגיע לגיא וכו'. ובגיא אפי' מתלקט יו"ד מתוך ד' מבליעו שאין טורח בהבלעה שא"צ כלונסאות. ב"י בשם הרא"ש מ"א סק"ד. תו"ש או' יו"ד. ר"ז או' ח' ועיין לקמן סוף או' כ"ו.

כד

כד) שם. בחבל של ד"א. והיינו ע"י קדור כמו בהר וכמ"ש בסטי' הקודם.

כה

כה) שם. והוא שלא יהא עמוק יותר מאלפים. אבל עד ד"א אין חלוק בין עמוק ן' או ק' או אלף או אלפים ואעפ"י ששני אמות שיפוע של דבר מועט נוח להשתמש יותר מד"א שיפוע של דבר גדול והטעם משום דמדת חכמים כך הוא. תו' עירובין נ"ח ע"ב ד"ה וכי וד"ה אבל יעו"ש.

כו

כו) שם. על כל השיפוע. ר"ל מדידה יפה כמו קרקע חלקה אפי' אם יכול להבליעו בחבל של ן' אמה ר"ז או' ח' והטעם כתב הלבוש שכיון שהוא עמוק אלפים שהוא שיעור של תחום בפ"ע חשבוה בפ"ע ואעפ"י שבהר מודדו בחבל של ד"א כדי למעט מדרונו ומשמע אפי' הוא גבוה יותר מאלפים שאני הר דעלייתו קשה ואין דרך לעלות עליו הרבה אבל גיא ירידתו קלה ולפיכך חשבוהו למישור בפ"ע. ומה"ט נמי לא חלקו בגיא אם מתלקט יו"ד מתוך ה' אמות או מתוך ד' כיון דירידתו קלה עכ"ל. ועיין לעיל או' כ"ג.

כז

כז) שם. אז אם יכול להבליעו וכו'. והיינו נמי משום דאין טורח בהבלעה לאפוקי הר שיש טורח בהבלעה ע"י עצים זקופים לכך א"צ למדוד אלא השיעור כמ"ש סעי' ד' תו"ש או' י"ב. ועוד יש טעם כמ"ש התו' בשם ר"ת דשאני הר שעשוי בידי שמים הקילו אבל גיא נעשה בידי אדם כדרך הגאיות שעושין סביב העיר לחוזק העיר לכך לא הקילו וצריך להבליעו. והב"ד הלבוש והתו"ש שם.

כח

כח) שם. אינו מודר כלל השיפוע וכו'. ר"ל שא"צ לקדר בחבל של ד"א אלא רק למדוד את הקרקע השוה וכמ"ש לעיל סעי' ד' גבי הר שזקוף כל כך.

כט

כט) [סעיף ו'] בתוך אלפים של צד צפון וכו'. ששם מתקצר ההר או הגיא.

ל

ל) שם. ילך שם ויבליענו וכו'. ומודד והולך שם משפתו והלאה עד כנגד מקום שכלה בו שם רוחב ההר או הגיא כנגד העיר ומשלים למדת תחומין. רש"י עירובין נ"ז ע"ב.

לא

לא) שם אבל אם אינו יכול וכו'. שגם שם ההר או הגיא אינו מתקצר מרחבו.

לב

לב) שם. לא יתרחק יותר וכו'. גזירה שמא יאמרו מדת תחומין של צדי העיר. בא לכאן רש"י ב"י מ"א סק"ה.

לג

לג) שם. לא יתרחק יותר וכו'. אלא יקדר בחבל של ד"א וכמ"ש בסעי' ד' גמ' ופירש"י שם.

לד

לד) [סעיף ז'] שהוא יודע מדת הקרקע. שיהיה חכם בתשבורת ומהיר במדידת הקרקעות. הרמב"ם בפי' המשנה. א"ר או' ט' וגם יהיה בקי בדיני המדידה ר' יהונתן על הרי"ף. ומ"מ בשעת הדחק מי שסומך על המתירין במדידת הדיוט לא הפסיד. נזירות שמשון. א"ח או' א'

לה

לה) [סעיף ה'] היו לנו תחומי שבת מוחזקין וכו'. היינו שמוחזקין עד כאן התחום אבל לא מוחזקין שמדדו מומחה דא"כ לא היו שומעין לשני כ"א כשמרבה ולא כשממעט כמ"ש בסעי' שאח"ז.

לו

לו) שם. ריבה בתחום מהם. וכו'. ר"ל שריבה במקום אחד. ומיעט במקום אחר.

לז

לז) שם. אף בתחום שריבה. וכ"ש ששומעין לו בתחום שמיעט דהוי להחמיר. ב"י.

לח

לח) שם. אף בתחום שריבה. שאנחנו תולין לומר הראשונים לא מתחו החבל כל צרכו וכ"ש ששומעין לו בתחום שמיעט להחמיר ואמרינן הראשונים טעו להאריך המדה, לבוש. תו"ש או' י"ד.

לט

טל) שם הגה. מדד ומצא מדתו וכו'. זהו דעת הרא"ש בפי' המשנה ריבה למקום אחד וכו' והש"ע השמיט כל זה מפני שהוא מפרש האי מתני' כמ"ש הרמב"ם והוא כפי מ"ש כאן בסעי' ח' ויש לתמוה על הרב שלא כתב זה בלשון י"א כי לפי דברי הרמב"ם אין לנו ראיה ורמז לדין זה מן הש"ס. עו"ש או' ו מיהו התו"ש או' ט"ו כתב אפשר דגם הרמב"ם ס"ל האי דינא מסברא או כרא"ש או כרש"י וע"כ לא כתב מור"ם ז"ל על לשון הש"ע וי"א משום דגם הוא מודה לזה או כמר או כמר יעו"ש ועיין לעיל סי' שצ"ו תו' ה' וסי' שע"ו סוף או' י"ד.

מ

מ) שם בהגה. מזה לזה באלכסון. דשמא במקום שמיעט היה הר או גיא שצריך לקדר כמו שנתבאר והוא דעת הרא"ש והי"א הוא דעת רש"י דאמרינן שמא במקום שמיעט לא מתח החבל כ"צ. ב"י. תו"ש שם.

מא

מא) שם בהגה. וי"א בשוה וכו'. וכן מסתבר וכן מסכים ריא"ז בשה"ג. א"ר או' יו"ד. וכן הסכים הגר"א מיהו הר"ז או' י"ב פסק כסברא הראשונה.

מב

מב) [סעיף ט'] אם באו ב' מומחין וכו'. משמע אבל אם אחד אינו מומחה אין הולכין אחריו.

מג

מג) שם. ומדדו את התחום וכו'. פי' שמדדו שניהם בצד א' עו"ש או' ז'

מד

מד) שם. שומעין למרבה. דתחומין דרבנן ואזלינן בה לקולא. גמ' ופירש"י שם.

מה

מה) שם. שומעין למרבה. ואמרינן השני טעה ואפי' ריבה הרבה יותר משיעור מתיחת החבל. לבוש.

מו

מו) שם. ובלבד שלא ירבה יותר וכו'. דבהכי טעו אינשי לבוש.

מז

מז) שם. ובלבד שלא ירבה יותר וכו'. היינו יותר על תק"ף אמה בקירוב. הרמב"ם פכ"ח. והמגיד שם פי' תקע"ה והאריך בחשבון התשבורת יעו"ש. א"ר או' י"א.

מח

מח) שם. מקרן אלכסון של עיר וכו'. ר"ל ומדדו ג"כ באלכסון וכן מקרן שכנגדה ונמצא כשמותחין חוט מסוף תחום שמקרן זו לסוף תחום שמקרן זו יהיה בין חוט זה לעיר פחות מאלפים. ר"ז או' י"ג.

מט

מט) שם. ונמצא צלע התחתון וכו'. פי' הצלע שהוא כנגד אמצע של עיר. עו"ש או' ז'.

נ

נ) שם. מצלע העיר. ר"ל כנגד העיר בשוה. ולא מדד באלכסון ולפיכך שומעין לו שהוא מדד כהלכה.

נא

נא) שם. ביותר על זה. ואם ריבה הטעות יותר מזה אין לנו במה לתלות וחוזרין למדוד פעם שנית או שומעין לאותו שמיעט. ר' יהונתן על הרי"ף.

נב

בנ) [סעיף יוד'] עושין התחומין כטבלא מרובעת וכו'. ונראה דלאו מרובעת ממש קאמר שיהא ארכה כרחבה דהא לפעמים כשהעיר רחב אלף אמה ואורך אלפים דנמצא העיר עם התחומין אורך ששת אלפים ורחב חמשת אלפים אלא הא דקאמר שיהא כטבלא מרובעת לאפוקי שלא תהיה עגול כדי שיהא נשכר לזויות וכ"כ רש"י ז"ל ר"פ כיצד מעברין. עו"ש או' ח'.

נג

גנ) שם. בקרן למלאותו. דהיינו שיהיה בקרן אלפים כמדת התחום תו"ש או' י"ז.

נד

דנ) שם, שהם אלפים ות"ת. והוא ע"פ מה שאז"ל כל אמתא בריבועא אמתא ותרי חומשי באלכסונה ותרי חומשי דאלפים הוי ת"ת. ב"י, והמ"מ פכ"ח דין י"ז כתב שהחשבון שהזכירו ז"ל כל אמתא בריבועא וכו' אינו מדוקדק דיותר מעט הוי האלכסון יעו"ש. וכ"כ התו' בעירובין נ"ז ע"א.

נה

הנ) שם. שהם אלפים ות"ת. ודוקא אם הולך באלכסון נגד הקרן מותר לילך עד שיעור זה אבל כנגד העיר אין לו אלא אלפים ודלא כר"ת. טור וב"י.

נו

ונ) שם. אבל לא ימדוד וכו'. ונראה דאם עושה אפכא מודד בקרן אלפים אמה ות"ת אמות ואח"כ נותן חוט מזה לזה דבכך ג"כ המדה מכוין. עו"ש או' ח'

נז

זנ) שם. אלא אלף ותכ"ח. פי' דתרי חומשי דאלף ותכ"ח הוו תקע"ב בקירוב. באה"ג.

נח

חנ) שם. אלא אלף ותכ"ח. ולפי חשבון חכמי המדות אלף ותט"ו. ר"ז או' י"ד.

נט

טנ) [סעיף יא'] אפי' עבד וכו'. והטעם משום דתחומין דרבנן האמינו את אלו. לבוש. והסמ"ע בח"מ סי' ל"ה ס"ק ט"י כתב משום דאינו אלא גילוי מלתא בעלמא יעו"ש א"ר או' י"ג תו"ש או' י"ט.

ס

ס) שם. אפי' עבד וכו'. שקבלו עליהם מצות שהאשה חייבת בהם. ר"ז או' ט"ו.

סא

סא) שם. נאמנים לומר וכו'. ולא שמדדום הם דהא אי' סומכים אלא על אדם מומחה כמ"ש סעי' זו אלא רק שאומרים שהם יודעים עד כאן תחום שבת ואנן אומרים שמסתמא מדדם אדם מומחה.

סב

סב) שם. אבל קטן לא וכו'. ולא משום פסלתו אלא משום דשמא טועה הוא ואינו מבחין. לבוש.

סג

סג) שם. אבל קטן לא וכו'. ואע"ג דבמילי דרבנן נאמן כמ"ש סי' תל"ז גבי חמץ שאני התם דהוי בידו. תו' עירובין נ"ט ע"א. מ"א סק"ז.

סד

סד) שם. וסומכין על עדותו. דודאי מבחין עכשיו האמת למפרע. לבוש.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---