ביאור הגר"א/אורח חיים/שפו

ביאור הגר"א ‏ אורח חיים שפו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ס"א שגובין. עבה"ג ושם פ' א':

וא"צ ליתנו כו'. רש"י שם ד"ה עירוב כו':

ב

ס"ב ודלתות כו'. ל"ד:

ששיתוף כו'. תוספתא פ"ו דמכילתין שיתוף מבוי צריך שיהא עמהן במבוי. עירובי חצירות צריך שיהא עמהן בחצר שנים שהן שותפין זה לזה בין ביין בין בשמן צריך שיהא עמהן במבוי. וגמ' פ"ה ב' אימא עירובי כו' וע' רש"י שם ורמ"א ס"ק א':

ואם עירבו. קאי אלעיל שחלוקים כו':

ג

ס"ג ושיעורו. פ"ב ב':

ושאשתו. פ' א':

ושמערבין. פ"א ב':

ושקטן. ל"א ב':

ושיכול. פ' א':

ושאם היו. ע"א א' וערש"י ל"א ב' ד"ה עירובי כו':

ואפילו. שם ע"א א' וכר"ש ואליבא דרב יוסף:

הוא. שם:

ה

ס"ה חוץ מגודגדניות. כ"ח א' וכאב"א:

ותבלין. כ"ט א':

ופולין. כ"ח ב':

ולא בעלי. כ"ט א':

ולא בכמהין ופטריות. רי"ף ורמב"ם. וטעמם מדפריך סתמא דגמרא שם כ"ז א' והאיכא כמהין כו'. אבל הוא תמוה מאד דהיכי דמי אי בכמהין ופטריות חיין א"כ מאי פריך מכמהין כו' שאינו נזכר בשום מקום שאין מערבין בהן הל"ל מתבואה שאין מערבין בהן חיין כמש"ש כ"ט א' חטין ושעורין דלאו בני אכילה כו' וכן כל הדברים שאינן ראויין לאכילה כשהן חיים ואי קאי אכמהין כו' מבושלין קשה ביותר מאד דודאי הוי אוכל כדמוכח בשבת ס"ח א' כל שהוא אוכל למעוטי ספיחי סטיס כו' וגידולו מן הארץ למעוטי כמהין ופטריות ימדלא ממעטינהו מכל שהוא אוכל מוכח דודאי הוי אוכל רק שאין גידולו מן הארץ ולעירוב ודאי לא בעינן גדולו מן הארץ כדקאמר שם ל' א' מערבין בבשר ובצים כו' וכמ"ש בס"ז לכן נראה עיקר דודאי מערבין בכמהין ופטריות מבושלים דודאי אוכל הן כנ"ל וכן לעניין ברכה חשבינן להו אוכל ככל האוכלין ואם מערבין בכשות כו' כ"ש בכמהין כו' דהוי מאכל חשוב כמ"ש בברכות מ"ז א' אילו מייתי ארדיליי' כו' וערש"י שם וכן אמרינן בעלמא דעולה על שולחן מלכים וט"ס בספרים וחסר תי' וכו' ועיקר ראייתו מוכיח מסיפא הכל ניקח כו' ופריך והאיכא כמהין כו' דאין נקחין בכסף מעשר כדתניא להדיא בספרא פ"א פסקא ח' מכלל ופרט כיצד כו' אף כל פרי מפרי כו' יצאו כמהין ופטריות ושייך שפיר לישנא דקאמר והאיכא שהיה להם ברייתא ידועה הובאה בכ"מ בש"ס וירושלמי:

ולא. כ"ט א':

ולא בעדשים ולא כו'. חטים ושעורים. כ"ט א' ועדשים שאינן בני אכילה כמו חטים ושעורים. ביצה סוף פ"א י"ד ב' תניא ר"ש כו' ובתוספתא דמכילתין פ"ו אר"י כו' והיינו מבשלים קדירה של עדשים וא' עומד על פתח מבוי כו':

ולא בירק. כ"ט א' ההוא כו' וסובר הרמב"ם דה"ה לכל ירק:

ולא במים כו' אבל כו'. כ"ז א':

וי"א. שם בגמרא וע"ש תוס' ד"ה אבל וס' הראשונה ס"ל דלא אתמר אלא לענין מעשר:

וי"א. צ"ע:

ו

ס"ו חומץ. כלישנא קמא. ועמ"א:

וכן. שם:

ז

ס"ז בין חי. שם כ"ח ב' בתרדין חיין וה"ה לכל ירק:

בתפוחי יער. הג"א מדקאמר וכי מערבין בתפוחים וכן פי' המרדכי אבל תוס' כ"ז ב' סד"ה מאן סתרו פירושם דא"כ מאי פריך שם ולא והתנן כו' ע"ש:

ח

משתתפין אפי'. כ"ח א':

כגון. מתני' שם:

וכן הנודר. ל' הרמב"ם ופסק דלא כרב הונא דאמר כיחידאה:

וי"א. טור וכרב הונא וכפי' תוס' שם ד"ה ככר וכ' הטור נ"ל דבשתופי מבואות אפי' נשבע שלא יהנה ממנו אסור דמשתתפין אפי' שלא לדבר מצוה וט"ס כאן וכצ"ל דוקא כשנשבע שלא כו' אבל אם נשבע שלא כו' אכילתו עלי:

אין כו'. ומ"ש הרמב"ם שלא יאכלנו דוקא קאמר דבהנאה אסור רק בשבועה כמ"ש בפסחים כ"ג א' והרי נזיר וע"ש בתוס' ד"ה מערבין וה"ה כאן בשיתוף כנ"ל וא"כ אין חילוק בין הרמב"ם לטור רק בקונם דאף באכילה אסור לתוס' וטור:

ט

ס"ט היום קונם. לשון הטור ולשיטתו כנ"ל:

וכן. כ"ש הוא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.