אליה רבה/אורח חיים/שפו

אליה רבה ‏ אורח חיים שפו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] באויר החצר וכו'. ואם אין שם צריך ליתנו בבית:

ב

[ב] אינו מועיל וכו'. אלא צריך לערב בכל מקום ומקום:

ג

[ג] ואין להם דריסות וכו'. פירוש אף שיש להם רשות שם מכל מקום הואיל שיש להם דרך אחר כופין אותו לעבור דרך שם כמו שנתבאר סימן שצ"ב סעיף ו':

ד

[ד] שותפין וכו'. בעירובי חצירות צריך לומר דשותפין בפת ובשיתופי מבואות מיירי אפילו בשמן וכיוצא. והוא שיש בכלי אחד, כתב רמ"א אפילו לזה ביין לזה בשמן אין צריך להשתתף אם בכלי אחד, עד כאן, והלבוש שהשמיט נראה לי דסבירא ליה כרמב"ם שהביא בית יוסף סימן שס"ו דאוסר וכן ראיתי בעבודת הקודש דף כ"ב זה לשונו, שכל שאין ראויין לערב ביחד אינו חיבור אף שהם בכלי אחד:

ה

[ה] בכל מיני וכו'. תמיהני שהשמיט מה שכתב בשולחן ערוך אפילו ארבע וחמשה מיני מאכל מצטרפין למזון שתי סעודות (מלבושי יום טוב), ולעניות דעתי דסבירא ליה ללבוש כראב"ד שהביא בית יוסף דדוקא עירובי תחומין מצטרפין וכן המגיד כתב הרשב"א לא הכריע, ויותר נראה לי שנחסר בדפוס וסימני הסעיפים מוכיחין שדילג מד' לו':

ו

[ו] בגודגניות וכו'. ולא בקור אף שאפשר לטגנו לפי שאין משתתפין אלא בסעודה הראויה בשבת זו (עבודת הקודש):

ז

[ז] בעדשים וכו'. אף דאינו בגמרא מכל מקום נלמוד מחיטים ושעורים חיין ועדשים נמי אין דרכן לאכול חי והב"ח מוחק עדשים בחינם:

ח

[ח] בחיטין ושעורים חיין וכו'. שאין דרכן של בריות לאוכלן חיין או בפת או בדייסא או בקליות עבודת הקודש:

ט

[ט] ויש אומרים וכו'. וסברא ראשונה כי כן פסקו עבודת הקודש ורבינו ירוחם. ויש מתירין וכו'. וכן פסק רבינו ירוחם מערבין בעוכלא שמינית ליטרא תבלין:

י

[י] ובשר חי וכו'. נראה לי דוקא מליח אבל חי בלא מליח אין רוב בני אדם אוכלין אותו ואין סומכין עליו וכן הדין בדג מליח (עבודת הקודש דף ק"ה), ועיין סימן ש"ח סעיפי ל"א ל"ב, וצריך עיון דבירושלמי פרק בכל מערבין חשיב בשר מליח וגם חי דתנינן הבבליין אוכלין אותו כשהוא חי מפני שדעתן יפה:

יא

[יא] [לבוש] הפת לקינוח וכו'. אין לשונו של המגיד בשם הרשב"א כך וזה לשונו, יראה לי שהיין מבושל בקינוח סעודה בא ולא לטבול בו ולפי שיעורא כדי שמביאין ממנו לקינוח שתי סעודות, עד כאן, ויש לומר דלא לטבול בו בשר קאמר הרשב"א (מלבושי יום טוב). ולא עיין במקור בעבודת הקודש שם שפתח יין מבושל כדי לטבול פת של שתי סעודות ועל זה כתב ויראה לי וכו' הרי דלא לטבול בו פת קאמר:

יב

[יב] [לבוש] ויש אומרים וכו'. כן דעת רשב"א ותוס', אבל בשולחן ערוך סתם כסברא ראשונה והוא דעת הרי"ף ורמב"ם והרא"ש והטור ולא ידעתי מי הכריח ללבוש שהוא נגד השולחן ערוך ורוב פוסקים (מלבושי יום טוב). ולעניות דעתי לא קשה מידי דהא תוס' ורשב"א פירשו דשיעור חומץ כדי לטבול בו שתי סעודות היינו רביעית ואם כן יש לומר דגם הרי"ף ורמב"ם ושולחן ערוך מודים לזה אלא שנקטו לשון הש"ס וכן פירש ריא"ז בשלטי גיבורים:

יג

[יג] בשני רימונים וכו'. אתרוג אחד חמשה אגוזים קב תמרים קב גרוגרת מנה דבילה כשות מלא היד תרדין הן בכלל ירק (רמב"ם פרק א'), ליטרא בכל מקום שתי רביעית עוכלא חצי רביעית (שם), ורש"י דף כ"ט פירש עוכלא שמינית בליטרא וליטרא הוא לוג, עד כאן, ולוג הוא ארבע רביעית:

יד

[יד] בתפוחי יער וכו'. הב"ח פסק כתוס' דף כ"ז וכן מלבושי יום טוב ונחלת צבי הסכימו לשולחן ערוך, ונראה לי לתרווייהו בין תפוחי פרדס בין תפוחי יער בקב וכן משמע קצת באגודה ואולי כן כוונת הב"ח ודלא כנחלת צבי. כתב מגן אברהם לפתות דידן מערבין חיין דלא גרע מבשר חי, עד כאן, ועיין ס"ק ט' מיהו לא גרע מירק חי על כן אין משתתפין בפת פרוסה כמו בעירובי חצירות (עבודת הקודש):

טו

[טו] בתרומה וכו'. היינו בימיהם אבל בזמן הזה אין ראוי שהרי כולנו טמאי מתים (שלטי גיבורים בכל מערבין) עיין סימן תנ"ז. טבל אפילו טבל מדבריהם אין מערבין:

טז

[טז] ויש אומרים וכו'. אבל הרמב"ם ורשב"א ורוב מפרשים מתירין (בית יוסף), ומכל מקום אפשר דמודין בלשון קונם כן נראה לי, והפרישה כתב דרמב"ם וסייעתו מתירין גם בקונם ותימא על רמ"א וכן כתב מגן אברהם, ולעניות דעתי כמו שכתבתי. ועיין בית יוסף הנזכר לעיל קשה לי מנא ליה דרמב"ם ממתירין דילמא מה שכתב הנודר מאוכל זה היינו שלא יאכלנו כמו שכתב בנשבע אבל שלא יהנה אפשר דמודה, גם מה שכתב דרוב מפרשים מתירין ראיתי ברשב"א גופיה בעבודת הקודש דף ל"ג בשם יש מי שהורה מגן אברהם, ולעניות דעתי כמו שכתבתי:

יז

[יז] ואסור לטלטל וכו'. ואם נתנו שתופן של שתי מבואות בבית אחת שבחצר ובכלי אחד או בשני כלים וכגון שנתמלא אחד והותיר מותר לטלטל כלים ששבתו במבוי זו למבוי אחרת דרך החצר כדלעיל סימן שע"ח (מלבושי יום טוב):

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.