ביאור הגר"א/אורח חיים/שמג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png שמג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
נתיב חיים
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז


חיי אדם


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ס"א קטן כו'. דר"פ ור"י עבדו עובדא ושם קי"ג א' ובפ' הניזקין וליכול קטן אוכל כו' וש"מ:

אבל אביו כו'. דאף לחנכו חייב כמ"ש ביומא פ"ב א' וב"י פי' כן בדברי הרמב"ם וכמ"ש בהג"ה וי"א שלא כו':

מאיסור. דוקא כמש"ש ע"ח ב' ת"ר תינוקות כו' ולא מצינו בהו חינוך. ר"ן ודוקא לצורך תינוק. שם:

ולהאכילו. שבת צ' ב' ות"ק כו' א"ה כו':

וכן. יבמות שם:

ואפי' דברים כו'. כמש"ש תולש בעציץ נקוב ובפ"ב דעירובין אבל לא בטבל ואוקמינן בטבל דרבנן ואם איתא הרי יחזי לקטנים וכמש"ש דמשום האי טעמא מערבין לגדול ביוה"כ וכ"ד תוס' בר"ה לג א' סד"ה תניא כו'. אבל הרשב"א כ' דבדרבנן מותר כיון דלא קיימא תי' דיבמות שם ובזה אתי שפיר ההיא דר"ה כאן בקטן כו' וכפי' תוס' וראיה מדאמרי' בפ' תולין וליתן לתינוק ישראל ואע"ג דמשנינן שם דאתי למסרך זה לא שייך אלא בדבר שלצורך הגדול ממ"ש בסוף פ"ג דעירובין דאתי למסרך ולכאורה קשה הא מאכילין אותו ביה"כ כמ"ש בפ"ח דיומא וגזרו עליו להאכיל כו' אלא כנ"ל ומ"ש מטבל לא דמי דשם איסירו מצד עצמו משא"כ ביה"כ:

וי"א דכ"ז. כנ"ל:

וי"א דלא כו'. וראיה ממ"ש ביבמות וגיטין וליכול קטן כו' ושם אפילו בהגיע לחינוך ובנדה מו ב' ש"מ קטן כו' ושם מופלא סמוך לאיש ושם אי' דאורייתא קטן אוכל כו' וכן מ' סוגיא דיבמות שם ועיין תוס' דשבת שם שנדחקו בסוגיא דיבמות ועתוס' ישנים ביומא פ"ב א' ד"ה בן כו' וא"ת הא דאמרינן קטן אוכל כו' השתא חנוכי כו' ואומר הרא"מ דחינוך לא שייך אלא במ"ע כו' ורבי אומר דחינוך לא שייך אלא באב כו' וכ"כ הרמב"ם וכן הקשה הרמב"ן על סברא ראשונה ס' תיס' מדמקשינן שם מקטנה שאוכלת בתרומה ומשמע אפילו הגיע לחינוך ובנדה שם ואי מופלא כו' ש"מ קטן כו' אבל הקשה ג"כ על ס' הרמב"ם דא"כ לישני בנדה שם ל"צ לאביו וע"ש ברשב"א דיבמות שהאריך שם והניח בצ"ע ובסוף כ' כס' ת"י הנ"ל דבמ"ע דוקא דכל הני דחשיב בסוף סוכה הכל במ"ע כו':

אע"פ כו'. משמע דאינו מחוייב להפרישו:

מ"מ. שבת נ"ו ב' שכל דין כו' ועיין רש"י ב"ק צ"ח ב' ועיין סנהדרין נ"ה ב':


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.