ביאור הגר"א/אבן העזר/קעח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) ובלבד כו'. כמ"ש בס"ו:
(ב) פירוש שאינו מתקשה ואינו מוליד לשון הרמב"ם כו' עפר"ח בתו' שם ד"ה שחוף כו':
(ג) בין כו'. גמ' משת' כו' דת"ר כו':
(ד) יש מי כו'. ויש מי כו' עמש"ל סימן ו' סי"ד:
(ה) גדולה שזינתה כו'. כח א' ומה סוטה כו':
(ו) אבל זנתה כו'. דלא כתוב ומעלה מעל בה' שתהא מתכוונת למעול במקום אלא למעול מעל באישה וגדולה מזו אמרי' במגלה טו א' עד עכשיו באונס כו' ובאשר כו' אע"ג דגדולה עבירה לשמה ממצוה שלא לשמה כמ"ש ביעל בפ"ד דנזיר כג ב':
(ז) י"א דנאמנת כולי. כמ"ש בכתובות ט"ז א':
(ח) וי"א כו'. דכיון שהי' נתייחדה מרצונה אין לה טענת אונס כמש"ש נ"א ב' ודאי שבקינהו כו' ואע"ג דליכא עדים לפנינו על הייחוד נמתין אם ימצא עדים כמ"ש בקידושין י"ב ב' האיכא סהדי כולי וכן בב"ב קל"ה א' וע"כ באין ידוע שיש עדים דבידוע ל"ל עדים בצד כולי ובירושלמי פ"ב דקידושין ההיא איתתא דאתיא לקמיה דר' יוחנן אמרה א"א הייתי וגרושה אני ומתירא מן דנפקח א"ל ר' עדיה בלוד א"ל כן אני אומר אפילו עדים בקוסטטין ימתין וראבי"ה סתר דבריו דהא אמרינן בפ' בתרא קידושין דאין אוסרין על הייחוד ופ"ק דכתובות אין האשה נאסרת כו' ומ"ש גם כן נמתין על העדים מהנ"ל ע"תוס שם ושם שפי' שיצא קול שיש עדים אבל בלא"ה לא וע' מרדכי שם וטס"ז:
(ט) שנסתרה בפני עדים. כר' יהושע במתניתין ריש סוטה:
(י) קינא כו'. ירושלמי פ"א הלכה ב' מהו שיקנא לה מב' ב"א כאחת רבי יודן אמר במחלוקת מ"ד מקנא לה מאביה ומבנה מקנא לה מב' ב"א כאחת ר' יוסי בעי מקנא לה ממאה ב"א ר"ל בעי מקני לשון רצון ופ' כר' יוסי ועוד דקי"ל דמקנא מאבי' כנ"ל ס"ב ומ"ש בכ"מ מהא דכריתות כבר סתר במל"מ דהתם בשנסתרה עם ב"א לבד:
(יא) אפילו נסתרו כו'. עמש"ל סי' ז' סי"א בג"ה
(יב) ועכשיו כו'. סיום גמרא הנ"ל:
(יג) ואם הוא בעצמו כו'. כ"ש מע"א שאין ברור מראיית עצמו ובשניהם יתן כתובה דלא קי"ל כר"א ריש סוטה דמשקה ע"פ ע"א או ע"פ עצמו א"כ אין לה כתובה אלא כר"י כנ"ל ס"ד:
(יד) וי"א כו' וה"ה כו' תוספת סוף נדרים במ"ש במתני' גבי אשה האומרת טמאה כו' וה"ה בזה"ז באיש:
(טו) וי"א דכופין כו'. ממ"ש תביא ראיה לדבריה אלמא דכופין אותה ומשמשתו וה"ה עכשיו באיש:
(טז) וחזרה בה כו'. ערא"ש פ"ב דיבמות ס"ח ואל תתמה כו' מיהו אפשר כו':
(יז) ואם היה כו'. כמ"ש בפ' בתרא דיבמות:
(יח) מי שהוציא כו'. כמ"ש בפ"ב דכתובות כ"ב א"ב:
(יט) אחר הקינוי והסתירה. ירושלמי שם ר' יוחנן בשם ר' ינאי כל ההן פרקין כולי משקינא לה ונסתרה:
(כ) בלא שני כו'. שם תו' סד"ה מי מיהו כולי וכ"כ רש"י שם:
(כא) או היה במדינה אחרת. כ"ז א':
(כב) י"א כו'. דבלא"ה אסירא וכמ"ש כ"ו ב' מ"א נטמאה כולי קמ"ל ר"ל דמ"מ נאסרת לבעל: ע' תוספת דכתובות ג' ב' ד"ה ולדרוש כולי והרא"ש שם כ' ונ"ל לקיים פסק ר"ת ולא מטעמיה דלא אמרינן דאסורה לבועל אלא היכא דלא היתה אסורה בלא"ה כו' וז"ש בהג"ה ומ"מ כו' דל"ת דכאן נמי שייך טעם של הרא"ש דגוי אינו בתורת קידושין לגמרי משא"כ בעריות די"ל קידושין במקום אחר. פירש מהרא"י ועוד כ' שם לחלק דגבי אחות אשה שייך נאסרה לבועל באם תמות אשתו משא"כ בגוי דכשמתגייר גוף אחר הוא דגר שנתגייר כו'. ומרד' פ' ד' מיתות כ' אכן ר' יחיאל עשה מעשה כר"ת ולא מטעמיה כו' אלא משום דגר שנתגייר כקטן שנולד וההיא שעתא לאו אסורה היא ובזה אתי שפיר כ"ז:
(כג) ומ"מ כו'. דלא שייך אסורה וקיימא דהא לאחר מיתה מותרת משא"כ בנכרי דכשנתגייר כקטן שנולד דמי ומ"ל מיתה ומ"ל גירושין באשת איש דלא ניתוסף בבועל איסור אלא לאחר גירושין:
(כד) אשת איש כו'. כמ"ש בפ' הנשבעין ע"א בהכחשה לאו כלום וכן כשהבע"ד מכחישו כמ"ש בפ"ב דקידושין ובר"פ האשה רבה:
(כה) אבל יגזרו כו'. כמ"ש בפ"ה דיבמות ובפ"ק דקידושין והא ההיא דהוה חליף כו' מידם כו' וכמ"ש הרמב"ם:
(כו) כמו שאמרו חז"ל. בסוף קידושין:
(כז) וכל מי כו'. גיטין צ' א' תניא היה רמ"א כו' וביבמות ס"ג ב' וסנהדרין ע"ו ב' והמדריך כו':
(כח) וכל המקנא כו' סוטה ג' א':
(כט) ולא יקנא כו' ואם כו'. ירושלמי ריש סוטה והביאו תוס' שם ב' ב' ד"ה מ"ט עוד בירושל' ומ"ש ולא מתוך גיאות אלא כו' גי' הרמב"ם ולא מתוך מדון כו' וגירסתינו הוא מתון וט"ס ה"א:
(ל) ה"ז קינוי. דבירושלמי מסיים שם א"ר מנא כו' תורה מעכב הקינוי דא"א חובה רי"א רשות אתא דר"א כב"ש ור"י כב"ה דתנא בש"א לא יגרש אדם כו' ועתוס' ג' א' ד"ה רי"א כו' אבל קשיא מירושלמי כו' והא צ"ע כו'. אבל להרמב"ם דר"ע ג"כ ס"ל דאינו חובה אלא מצוה וז"ש למעלה מצות חכמים כו' ומפ' דסגנון הירושלמי כך הוא א"ר מנא כו' הקינוי רא"א כולי ר"ל דתליא בפלוגתא דלר' יהושע ע"כ לא ס"ל כר' מנא ואנן קי"ל כר"י וכב"ה וכן ר' ישמעאל ור"מ תרווייהו ס"ל דאינו חובה:
(לא) סדר הגט
(לב) וע"כ כו' וכל כו'. פ"ק דקידושין:
(לג) יש נזהרים בו' כמ"ש בירושלמי פ"א דיני ממונות והביאו הרא"ש שם סוף ס"ט ועח"מ סימן ה' ס"ב ובהג"ה וכן כאן די"א שהוא כמו דין כמש"ש ה' ב':
(לד) יזמין כו'. כמ"ש בפ"ג דסנהדרין ובתוספתא וירושלמי הביאו הרא"ש שם סל"ב וכן בגמ' שם ההוא מתנתא בו' ואפי' איכא עידי מסירה כמש"ש זיל לא שבקי כו' ובריש גיטין ומיהו דוקא בעדים אבל בסופר אינו אלא חומרא בעלמא וכבר קרא תגר ב"י ע"ז וכן במהרי"ק שם ושם וכן מ"ש לכתחיל' לוקחים עדים כו' וכן שלא יהיה בע"מ וע"ל סימן ק"ל ס"א בהג"ה וכן מ"ש לרב המסדר וכן מ"ש בס"א שלא לסדר בע"ש כי גט אינו דין דאפילו גירשו בינו לב"ע מגורשת ועס"ד בהג"ה:
(לה) גם שלא יצא כו'. שם בסנהדרין כולי ב':
(לו) או ש"ד הפוסלים. שם בסוגיא וכ' בח"מ סימן ל"ד:
(לז) ולוקחים עדים כו'. כמ"ש בירושלמי פ' בתרא דגטין מתני' פליגא על רב כו' וכמש"ל סימן ק"ל סט"ו:
(לח) יזהר כו' דיש ש"פ כשמואל שם ס"ו ה"ז ולדידיה חתם סופר ועד פסול כמש"ש ושם ע"א ב' וע"ל סימן ק"ל סי"ח:
(לט) אם הסופר כו'. כמ"ש בפ"ד דבכורות הנוטל שכר לדון כו' להעיד כו':
(מ) ולא נהגו כו'. כנ"ל ס"ג:
(מא) צריך שיכירו כו'. מתני' וגמ' פ' ג"פ:
(מב) אא"כ כו'. פ' בתרא דיבמות תנא דר"י כו':
(מג) אם יש כו'. פ' ג"פ:
(מד) אם המגרש כו'. כמ"ש ר"פ מי שאחזו:
(מה) ובשעת נתינה. תוספת שם ע' ב' ד"ה כו' ועמש"ל סימן קכ"א:
(מו) אם רוצה כו'. דלפני התורף פוסלין את הגט כמש"ש פ"ה א' ואפי' בע"פ כמש"ש פ"ד ב':
(מז) הכל כו'. שם ך"ב ב':
(מח) ועבד ועכו"ם. שם ך"ג ח"ב ויש מכשירין בעבד כמש"ל סימן קכ"ג:
(מט) וישראל כו': כמ"ש בפ"ק דחולין:
(נ) הבעל כו' משום דקדוקי הגט וע"ראש פ' בתרא ס"ד ובעל העיטור כ' כו':
(נא) וכן לא יאמר כו'. כמש"ש וכ"כ ר"ה גאון ז"ל אי יהיב כו':
(נב) לא כו'. ז"ל מהרי"ק סימן ק"ו ועל הסופר שהיא קרוב לאשה אין קפידא כלל כו' דאף הבעל עצמו יכול לכותבו ועוד דלא שייך בזה שום עדות והאמנה כו' וגם אמת הוא כי בהיות אחר רחוק טוב יותר מפני מראית עין דלמא אתי לאחלופי בעדים אמנם לא ראיתי דבר זה בשום מקים רק אמרתי מס' דנפשי מהיות טוב כו' אבל היכא דלא אפשר אין קפידא כלל וב"י כ' עליו דאפילו מהיות טוב ליכא:
(נג) יביא כו' במתנה כו'. מש"ש כ' א' יכילנא כו' והרמב"ן. והרשב"א חולקים ע"ז וכמש"ל סימן ק"כ:
(נד) ישאל כו' שלא יהא גט מעושה דפסול כמ"ש בפ' בתרא ועמש"ל סך"ג:
(נה) יושיט כו' עהג"א פ"א ס"ג ד"ה ור"ח כו' ופ"ב ס"א כ' בסה"ת כו' ורא"ש ברפ"ג במתני':
(נו) ואני נותן לך כו'. עתוס' ס"ג ב' ד"ה כותבין כו':
(נז) ולא מהני כו' אבל לכתחלה כו'. דר"י לטעמיה דס' דיש ברירה אבל אנן קי"ל דאין ברירה וכמש"ל סימן קכ"ב:
(נח) ואתא כו' ואני כו'. כנ"ל:
(נט) ויכול כו' דאפי' כתיבתו וחתימתו הוא כפל לשון כמ"ש בפ' בתרא ושם י"ט ב':
(ס) אם כו'. כנ"ל סט"ו:
(סא) כגון גרשון כו' שהם שנוי משני שמות שגרשון בן לוי נכתב בנון ובן משה נכתב במם תה"ד:
(סב) לא יכתוב כו' אפילו כו' שם ע"א ע"ב:
(סג) הבעל כו' מתני' דפ' ג"פ:
(סד) ואם כו' גמ' שם ובפ"ג דגיטין:
(סה) יאמר הבעל כו'. כמ"ש ס"פ שום היתומים:
(סו) וכן אני מעיד כו' כמ"ש בפ"ג ופ"ד דגיטין באומרת נאמנת עלי כו':
(סז) צריך כו' כנ"ל סי"ח:
(סח) וצריך כו' דאל"כ חתימתן בפסול שלא ידע אם הגט כשר ואפילו בע"מ פסול כנ"ל:
(סט) צריך שיכירו כו'. ג"כ כנ"ל בסי' ך' א':
(ע) צריכים כו' או כו'. כמש"ש ך"ז ב':
(עא) טוב כו'. דאפילו אם יבטל בשעת הנתינה לא מהני כיון שביטל שליחות' וכן אפילו אחר הכתיבה לדעת הרמב"ם וש"פ דהגט בטל ג"כ ועתוס' ל"ב ב' ד"ה התם כו' וז"ש וינתן כו':
(עב) אם רוצה כו' רפ"ב:
(עג) שבה כו' רש"י שם ד"ה שיטה אחת כו' וכ"כ הרמב"ם וש"פ וכ"כ בסימן כ"ח אבל תוספת שם פ' ב' ד"ה אפי' כו' כ' שיטה ראשונה לבד וכ"כ בסימן קמ"ב סט"ו וכאן כ' לכתחלה לצאת ידי הכל אבל יותר אין לעשות אפילו לכתחילה כמש"ש ה' ב':
מג) וגם צריך כו' מתני' רפ"ב ב"נ אבל כו':
(עד) וי"א דהשליח כו'. עהג"א פ"א דגד"ה ור"ח כולי:
(עה) וטוב להגיד כו'. כמש"ש מ"ו א' בבעל קניא כל"ק כו':
(עו) גם כו' אולי כו' כמש"ש ך"ז א"ב:
(עז) וצריך כו' דלאחר שהתחיל מקצת הגט לא מהני כמ"ש רפ"ב בפני נכתב חציו כו' הי' חציו כו':
(עח) כששולח כו'. כמ"ש רפ"ד:
(עט) ונוהגין להקנות כו'. ע"ל סימן קפ"א סכ"ו:
(פ) צריך כו' לפי כו'. מתני' ך"ב ב':
(פא) ואין כו' מתני' ס"ה א' ומ"מ ליכא קפידא בבעל כ"כ כמש"ל סימן קע"א:
(פב) גם צריך כו' ירושלמי פ"ד והביאו הרא"ש שם ס"ב עשה כו' צריך להחזיקו כו' והרמב"ם חולק ע"ז וכמש"ש סי' א':
(פג) צריך כו' מתני' ך"ג א':
(פד) או עבד. שם ב':
(פה) או סומא אפילו בא"י האידנא כמ"ש בסימן קמ"ב ס"א דהטעם הוא משום מתיבתא כמש"ש ד' ב' משא"כ האידנא:
(פו) או פסול כו' כמ"ש בס"פ ב' דיבמות ולא הקילו בגט אלא בה' נשים כו':
(פז) טוב כו'. שלא יאמר לפקדון נתתיו להפוסקים כר"ה שם סד"א א' ועתוס' ורש"י שם ד"ה בעל כו':
(פח) אם הבעל כו' ואפי' בלא אונס דאל"כ א"צ לאוקימתא בתרייתא שם ך"ט א' וכן פירש הרא"ש שם ומיהו אפי' לא כ"כ מהני כמ"ש בפ"ד דב"ב קל"ח ב' ב"י סקמ"א:
(פט) וכבר כו' לעיל ס"ח וזה אפי' מדינא פסול להרמב"ם ותוס' כ"ד ב':
(צ) ואם אינו כו' שם ך"ט ב' ההוא גברא דשדר כו' א"ל לשליח כו':
(צא) א"ל כו' דע"כ לא פסול באומר אמרו אלא משום דנפיק חורבה כו' וערא"ש פרק התקבל ס"ך:
(צב) כבר כ' כו' לעיל סכ"ח:
(צג) וגם כו' לעיל סכ"ד:
(צד) כשיבא כו' למגרש. ל"ד דצריך לשאל לאחר כמש"ל סימן ק"ך ס"ג רק בשם אביו כ' שם דנהגו לכתוב ע"פ עצמו:
(צה) ואם יש כו'. ל"ד ב' ההיא דהוו כו':
(צו) או אם כו'. מדינא א"צ כמ"ש בג"פ דדוקא בב' יב"ש כותבין כהן וע"ל סימן קכ"ט ס"ט:
(צז) וכן כו'. ג"כ כנ"ל סל"ו:
(צח) צריך כו'. כמ"ש פ' א' היה במזרח כו' אלא סופר וכס' האחרונה בסימן קכ"ח ס"א:
(צט) יחתוך הקלף כו'. כמ"ש כ"א ב' ועתוס' שם ד"ה יצא כו' והרא"ש שם וש"פ:
(ק) אם כו'. הג"א ע"ב סי' כ"ב ד"ה וכן כו' וכמ"ש בתוס' שם ד"ה הנ"ל ולר"ת דוקא כו' ורא"ש שם:
(קא) צריך כו' דנקט ספר וצ"ע ועמש"ל סי' קכ"ה סי"ג:
(קב) ישרטטו כו' עתוס' ב' א' ד"ה המביא כו':
(קג) ויעשה כו'. עהג"א פ"א ס"ג ד"ה ור"ח ורב האי כו':
(קד) יש מי כו' כמו בסת"מ וחומרא דחומרא הוא אפילו על הנייר כשר אף לכתחלה:
(קה) לא כו' להמפרשים דס"ל דרב פליג אשמואל שם י"ט א':
(קו) וישרטט כו' ויכוין כו' עסמ"ט:
(קז) יש כו' אלא בקנה כמו בס"ת כמ"ש בפ"ג דתענית:
(קח) לא כו' נמצא כו' כמ"ש פ"ה ב' אמר אביי כו' ולא כו':
(קט) נהגו כו' עתוס' ך' ב' ד"ה נ"ל כו' דאפי' כו' ומ"מ לכתחלה נהגו להחמיר , בכל:
(קי) וצריך כו' עתו' ד"ה הנ"ל ור"י אומר כו' אבל הר"נ כ' דיש פוסלין כה"ג:
(קיא) לא יהיו כו' דהוי כמו תלויות ואם אינן מקוימין פסולין אם הם בתורת כמ"ש בתוספתא ומביאו הג"א פ"ב סכ"ד ד"ה וכ"כ כו': כו':
(קיב) נפלה כו' כמ"ש ך' א' וערא"ש שם:
(קיג) ואף אם כו' כמ"ש בפי"ב דשבת שהוא פסול:
(קיד) לא כו' ולא כו' היא מימרא דהא כתב על המחק כשר כמש"ש ך"א ב' אלא לדעת הרי"ף ורמב"ם דמכשרי בלא ע"מ יש לחוש:
(קטו) צריך כו' כמש"ש פ"ה ב' והוסיפו עוד הפוסקים כמ"ש סימן קכ"ו:
(קטז) ואם נמצא כו' מדינא א"צ כמ"ש ס"ג ב' אלא מפני שיש פסולין שאינן פסולין מן הדין וע"ל סט"ו בהגה:
(קיז) כשיבא כו' כנ"ל סט"ו:
(קיח) יאמר כו' כמ"ש בא"ח ר"ס י"א:
(קיט) צריך כו' שלא יהא יכול להזדייף וכמש"ל סנ"ב:
(קכ) זה כו' משום דלפעמים יש חלק בגליון ועש"ע ח"מ סימן מ"ה סי"א:
(קכא) ויקראו כו' כמ"ש י"ט ב' והן עדים שא"י לקרות כו':
(קכב) צריכין כו' שם יוד ב' אר"פ כו':
(קכג) יאמר כו' דאפילו לר"א בעינן חתימה לשמה כמש"ש דף א' וכמש"ל סנ"ה:
(קכד) יתחילו כו' עמש"ל סנ"ז ולקחו שתי החומרות לכתחילה ועתוס' דב"ב קס"ג ב' ד"ה שיטה כו':
(קכה) לא כו' כמ"ש בב"ב שם ובתוספתא דגיטין:
(קכו) ויחתמו כו'. הוא לחומרא בעלמ' דחתימת העדים א"צ:
(קכז) צריך כו'. שם לו א':
(קכח) שיחתום כו'. לכת' כמש"ש פ"ז ב':
(קכט) אבל אם כו'. עפ"ב דכתובות ך"ד ב':
(קל) כתיבת כו'. כמש"ל סמ"ו וסמ"ז:
(קלא) לא יחתום כו'. דלהפוסקים דפ' כשמואל דמכשר באומר אמרו פסול הסופר לעד כמש"ש ס"ו ב':
(קלב) צריך כו'. כמש"ל סי"ו:
(קלג) החכם כו'. שם י"ט ב':
(קלד) ונהגו כו' עמש"ב ס"ס קל"ג:
קד) וקרובים כו' עיין תוס' דמכות ו' א' ד"ה שמואל כו':
(קלה) ונהגו כו'. משום דבר ולא ח"ד לפי' הרי"ף בספ"ג דב"ב וכבר כתב דליתא:
(קלו) ואחרי. קראו כו' כ'. כל השאלות האלו כדי שיהא מקויים בב"ד חתימתם שלא יערער הבעל כמ"ש בפ"ק וז"ש ג"כ בס"ע אתה מכיר חתימתך לפי שלא חתם בפני הדיינים ואמר בסע"ב אתה כו' לחוש לדברי רבי בפ"ב דכתובות וכמש"ש דחייש שמואל לב"ד טועין וכל זה הכל חומרות יתירות וכן כל השאלות דמסתמא עשו העדים כדין וכמ"ש חזקה אין העדים חותמין כו' והכל משום שמא יערער הבעל ואף בערער אין חוששין לכמה דברים שכ' כאן מ"מ החמירו מאד לשימצא דשימצא:
(קלז) וגם יבטל כו' שמא ביטל בין כתיבה לנתינה וכמש"ל סימן קל"ד ס"ג בהגה:
(קלח) ואם יצא כו'. דאז לא מהני ביטול המודעא דהשליחות בטל וגם הגט בטל לדעת הרמב"ם וש"פ וכמש"ש לעיל סנ"ג:
(קלט) יקבץ כו' כהרב בסימן ס"ו בהגה:
(קמ) טוב כו'. כמ"ש בש"ע ס"ו בהג"ה שיהו הן עצמו ע"מ:
(קמא) יצוה כו'. ע"ל סימן קל"ט סי"ד בהגה:
(קמב) ולא יהיו כו' כמ"ש ע"ח ב' היתה ידה כו'
(קמג) וישאל אותם כו' משום חר"ג:
(קמד) ויאמר לה החכם כו'. עתוס' ע"ח א' ד"ה אינו כו' וי"ל כו':
(קמה) וישאל כו' שיאמר כו'. כמש"ש מ"ו א':
(קמו) יזהר כו'. שם סימן קל"ח סי"ד בהגה:
(קמז) ושלא כו' ולא כו'. הכל שם:
(קמח) תזהר כו'. עתו' ע"ח ב' ד"ה אם כו' דלא כו' וה"ל כו' צריך ליזהר כו':
(קמט) ושלא כו' עפ"ז דשבת צ"ב א':
(קנ) יתן כו'. כמש"ש ע"ח א' הא בעינן ונתן כו':
(קנא) וכה יאמר כו'. מתני' שם:
(קנב) והרי כו'. פ"ק דקידושין:
(קנג) ומותרת כו' עתו' ע"ח א' ד"ה אינו כו':
(קנד) אחר כו'. כנ"ל ספ"ג:
(קנה) ותגביה כו'. כדי לקנותו ומדינא א"צ:
(קנו) ואח"כ יקח כו'. עתוס' י"ט ב' ד"ה צריכי כו':
(קנז) ויקרענו כו'. כדי שלא תגבה בו כמ"ש בב"מ י"ח א':
(קנח) יזהיר כו' כמ"ש בפ"ד דיבמות:
(קנט) נתינת כו'. עמ"ש ה' ב' והכא כו' אלמא שהוא כמו דין והגמרא חולק ע"ז וכ"כ ב"י וז"ש בספ"ט אם לא כו':
(קס) וכן אם כו' עמ"ש בי"ד סימן קצ"ו ס"א בהגה.
(קסא) צריך כו'. עתוס' י"ז ב' ד"ה עד כו' וי"ל דלא כו' והרא"ש שם ס"ה א"נ כו':
(קסב) צריך שלא כו' מתני' ע"ש ב':
(קסג) שליח כו'. שם ה' ב':
(קסד) קרוב. תוס' שם ד"ה ה"ג כו':
(קסה) וגם זה כו'. מתני' שם והאידנא אפילו בח"ל כמ"ש לעיל סי' קמ"ב ס"א:
(קסו) וכן גט ארוסה כו'. כמ"ש בפסחים פ"ז א' ביום ההוא כו' אר"י ככלה כו':
(קסז) והב"ד כו'. כנ"ל ס"ע ס"ו:
(קסח) יש סידורי כו'. הכל מבואר בסעיף הקודמים:
(קסט) גם שואלין לאשה כו' כמ"ש וליחוש שמא פייס ויש פוסקים כלישנא בתרא לחומרא דקאי אפילו אמתני' אבל הרמב"ם וש"פ לא פירש כן וכנ"ל סימן קמ"ד:
(קע) אם המתגרשת כו' מתני' ע"ד וכת"ק:
(קעא) הוי מגורשת. ה"ה אפילו לכתחלה אלא משום דהר"נ מסתפק בפ"ק דקידושין גבי מש"ש כיצד בשטר כו' אם לכתוב בגט בתך מגורשת וכן כל נוסח הגט ע"ש וכמש"ש כיצד בשטר בתך מקודשת לי בתך מאורסת כו' אלא שהרמב"ן כתב שם דל"ד בתך דה"ה אם אמר את מקודשת וכמש"ש י"ט א' א"ר אר"נ אומר אדם לבתו קטנה כו' ושם ב' כיצד מצות כו' וכן שם מ"ד ב' איתמר קטנה כו' חיישינן שמא נתרצה האב וע"כ אמר לה הרי את מקודשת דהא שלא לדעת אביה נתקדשה אלא שהר"נ חלק עליו ואמר דאין לדמות שטר לכסף ע"ש ומ"מ פ' הפוסקים כדברי הרמב"ן ואפי' באביה המקבל וכמש"ל סימן ל"ז ס"ז בהגה ואם שינה כו' מ"מ בדיעבד דוקא ס"ל כדברי הרמב"ן וכמש"ש הרב ואם מקדשה בשטר כותב בשטר בתך כו' אבל מהרא"י ס"ל דלכתחלה יכתוב כשאר טופסים הרי את וכנ"ל ולכן כ' לקמן סנ"ו קטנה כו' ועד"מ סימן קמ"א סק"א ושמעתי כי בפני הרא"מ כו' וכ"ז לכתחילה אבל בדיעבד אם לא כ' אלא נוסח גט הפשוט כו'. ודעתיה דוקא במתגרשת ע"י אביה אבל במתגרשת ע"י עצמה ודאי שיש לכתוב נוסח גט הפשוט וכנ"ל בייחוד שאמר הרי את מקודשת ובפ"ב כנ"ל ואף שיש לדחות דברי הרמב"ן שכתב אף ע"י אביה ולמד מהנ"ל דאין מוכרח דשם מקבלת בעצמה ומ"מ בזה דבריו קיימין וכמ"ש בסצ"ו בהגה ואם כו' וע' בפ' מהרא"י סימן מ"ו שכ' שי"ל את כמו בכל טופסי גיטין וכמ"ש בגיטין שם דרבנן סברי ידא יתירתא זכי לה רחמנא ר"ל יד אביה כאילו הוא ידה ע"ש:
(קעב) אבל כו'. כמ"ש במתני' דנדה מ"ז א' וש"מ וש"מ וז"ש במתני' כאן נערה המאורסה וכן מאורסה דוקא וכמ"ש בפ"ד דכתובות וש"מ וז"ש או כו' וה"ה להדיא בירושל' וכמש"ל סימן קמ"א:
(קעג) ואם כו'. עתו' דקידושין י"א ד"ה ומקבל כו':
(קעד) ואיכא כו'. עתו' דגיטין שם ד"ה נערה כו' ועמש"ל סימן קמ"א:
(קעה) והא כו'. שם בגמרא:
(קעו) דהיינו כו' או כו'. שם ס"ה א' וכפי' שני הגי' שם:
(קעז) לדעת כו' ולדעת כו'. עתוס' שם ד"ה וכל כו':
(קעח) קטנה כו'. כמ"ש בקצ"ב ואמר קטנה דנערה לכתחלה תגרש ע"י עצמה וכמ"ש בהגה ואם כו' וס"ל להרב דקטנה יכולה לקבל מדעת אביה וכמ"ש בקידושין י"ט א' צאי וקבלי כו' ובפ"ב חיישינן שמא כו' וכנ"ל ודלא כהר"נ שחילק על הרמב"ן שם אף בזה וע"ל סימן ל"ו ס"ז בהג"ה ומש"ש ולפ"ז מ"ש בסצ"ד וראוי כו' ר"ל מדעת אביה ואפשר שחושש לדעת הר"ן וכן המרדכי שחולק אף בכסף כמש"ש:
(קעט) אם הוא כו'. ירושלמי והביאו הרא"ש בפ"ד:
(קפ) ואפילו בלא כו'. כנ"ל ס"ל:
(קפא) אם נותנו כו'. ע"ל ר"ס קמ"ז:
(קפב) ע"מ כו' מעכשיו כו'. מדינא א"צ אלא אחד מהן:
(קפג) וההוא כו'. שם ע"ו ב' כלי' בתרא לחומרא וכנ"ל:
(קפד) שאם לא כו'. ע"ה ב':
(קפה) עד יום כו'. ע"ל סי' קמ"ה ס"ט וס"ה:
(קפו) ואח"כ כו'. ע"ג א':
(קפז) ובנה כו'. תוספתא:
(קפח) מאד כו'. כמ"ש בקידושין י"ג א':
(קפט) וז"ל בשלישי כו'. כתב דקדוקים ע"ל סי' קכ"ו.
(קצ) סדר חליצה
(קצא) בנימוקי יוסף כתב כו'. וכן משמע בגמרא שם ור"י הדיוטות מנ"ל כו' דאי ס"ד סנהדרין כו' ואם איתא אכתי יושבי קרנות מנא ליה דאינהו פסלי אפילו היכא דאין צריך מומחין כמו שכתבו בסנהדרין ג' א' אבל בירושלמי משמע כסברא הראשונה דאינן רק משום הקרייה כמ"ש בס"ד:
(קצב) ובסדר כולי ובירושלמי מפורש כדברי הרמב"ם דאמרי שם אית תני תניי והן היה הדיינים יודעין להקרות אית תניי תני אפילו אין הדיינין יודעין להקרות מ"ד והן שיהיו יודעין להקרות עד שנא סמכו' למקרא ומ"ד אפילו אין הדיינים יודעין להקרות משסמכוהו למקרא וט"ס וצ"ל להיפך ואמר' וענתה ואמרה אין עונה אלא מפי אחר א"ר יוסי ובלבד מפי הדיין ולא עבדין כן ר"ל אפילו מי שאינו דיין מקרא כשר:
(קצג) ולכתחלה כו משום פרסומי מילתא לקיים דברי ירושלמי שם כתיב זקנים ואת אמר הדיוטות מצוה בזקנים מנין אפילו הדיוטות ת"ל חלוץ הנעל מ"מ וכן בספרי ועלתה יבמתו השערה מצוה לב"ד שיהא בגובה של עיר ושיהא בזקנים:
(קצד) ושלא כו'. עתוס ק"א ב' ד"ה ש"מ כו' אבל הם מפ' מש"ש ואידך ההוא לעיני כו' לא דאינו ממעט סומא דהא אמר מר לעיני כו' אלא תרתי נפקא מינה מדסמיך לעיני אל וירק' אבל ל"ל לעיני דצריך נמי לכדרבא:
(קצה) אפי' באחת מעיניהם. דבשתי עיניו אפילו בדיעבד ולא משום רוק דבדיעבד משום זה פסול אלא משום דין כמ"ש בח"מ סי' ז'. וז"ל ראבי"ה ולא יהיו סומין אפילו באחת מעיניהם דלפני הזקנים כתיב והכי איתא בירושלמי ומיהו באחת מעינו לא מוזכר שם ור"ת מכשר בא' מעיניו לחליצה והנה מ"ש סכ"ה בירושלמי הוא שם על מתני' חליצה בלילה כו' מ"ט דר"א לעיני הזקנים ומה מקיימין רבנן לעיני הזקנים פרט לבד הסומא ומ"ש ואיהי באמת כו' אין דבריו נראין דודאי משמע אפילו בא' מעיניו לא מבעיא לדעת הרמב"ן ור"ן דפסלי בשתי עיניו לד"מ ע"כ המיעוט בא' מעיניו אלא אפילו לדר"ת בנדה מ"ט א' שמכשירין לד"מ אפילו בשתי עיניו ס"ל דסומא דכאן אפילו בא' מעיניו מדכ' כאן בד"ה ש"מ הדר כולי פ' ר"א כו' כיון כו' ועתוס' דחגיגה ג' א' ד"ה חרש כו' בירושלמי כו' אבל מנ"י ס"פ אחד ד"מ משמע דסומא דהכא בשתי' שכתב שם דסומא בב' עיניו פסול לד"מ ממ"ש בר"פ מ"ח ור"י הדיוטות מנ"ל כו' ומדאצטריך כו' ואם איתא דלמא סנהדרין הוא דלא בעינן אבל מ"מ מומחין בעינן אלא דא"כ לא גרע משאר ב"ד דפסולי אבל דבריו תמוהין הרבה דא"כ אמאי נקט נמי הא דרב יוסף כשם שב"ד כו' ועוד קשה גם לת"ק דקא' זקני לרבות הדיוטות דלמא מומחין ולכאורה משמע משם להיפך דנקט רב יוסף אלא דאין קושיא דפרט לסומין היינו בא' מעיניו ולכך צריך לרב יוסף ודברי נ"י א"ל שחר כלל:
(קצו) ויש מחמירים כו'. דמ' לכאורה שם דסומין פסול משום מום אבל מעיקר דינא ליתא לכ"ז:
(קצז) וטוב כו' כמ"ש בנדה מ"ט כל שפסול להעיד כו' ונאמר אל תשת רשע עד:
(קצח) ובסמ"ק כולי. נוסח משובשת נזדמנא לו דבספרים שלנו כ' לא יהיו הדיינים גרים לא מאב ולא מאם והוא כדברי רש"י:
(קצט) ושלא כו'. עמש"ל ס"א:
(ר) ורבותא כו'. קאי אאשה ובת אחותה כמ"ש בסנהדרין כ"ח ב' וערש"י ותוס' שם ד"ה גיסו כולי והרי"ף מפ' דקאי אבנים וחתנים מאשה אחרת וכמ"ש בירושלמי והביאו הרי"ף שם אבל שתי בנות אתייא לד"ה כשר כמ"ש בח"מ סימן נ"ג ס"ד:
(רא) שלא כו'. מתני' ק"ד ב' כנ"ל שם ס"א:
(רב) אחר כו' ק"ד א':
(רג) ולא מדינא כו' שם כמאן כר"י הא כו':
(רד) וכהדיא כו' ומ"מ כו' תוס' שם ד"ה לכתחלה כו':
(רה) ופירש"י כו'. וצ"ע דא"כ בגט נמי ויותר נראה כמש"ל בסי"ז דצריך מקום פרסום ואין לנו עכשיו ועושין כדי לפרסום ולכן דוקא בחליצ' כמ"ש בספרי מועלתה:
(רו) ואפילו הם כו' כמ"ש בירושלמי הנ"ל ובלבד מפי הדין דוקא מאותן הג' שהן הדיינין:
(רז) או שהם כו'. דפסול דידהו אינם משום לתא דידהו דהא אינם דיינם אלא משום חששא דג' דיינים ותרי חששא לא חיישינן:
(רח) כיון שהג' כו' כמ"ש בספ"ק דמכות אי לאסהודי כו':
(רט) וקביעות מקום כו'. הוא ענין בפ"ע ואינו מדברי רש"י אלא הוא פי' המחבר:
(רי) ובהגמ"ר כו' ובגמ' איתא להדיא דצריך דאמרינן תא סליק כו' ופירש רש"י בד"ה לזרזא כו' לשם חליצה זו ר"ל לשם קביעות כמ"ש בד"ה למיקבע וכמ"ש למטה הוא עצמו וכ"מ בגמרא דא"ל רב כו':
(ריא) ומ"מ מהגמ"ר כו'. ואין ראייתו של הר"ר ישראל מכרעת די"ל דכולם אמרו ולא חשיב להו כמ"ש ברפ"ב דר"ה:
(ריב) אמר כו' אמנם כו'. אבל בגמרא משמע דצריכין לילך שאמר תא סליק כו' וברש"י שם ד"ה לזירזא פ' לישב שם וכנ"ל , וע"ל ס"ח בהג"ה ס"ו:
(ריג) שקביעות כו'. ערש"י בסנהדרין י"א א' ד"ה במזומנין כולי:
(ריד) וכן נוהגין כו' משום פירסום ועבה"ג בס"ה שם:
(רטו) וטעמא כו'. ובב"י כתב שאינן נראין דברו וכתב בד"מ משום הכנה וכמ"ש בספ"ג דעירובין:
(רטז) משום דבפרק אע"פ כו'. צ"ע דשם ענין אחר הוא:
(ריז) משום דבההיא עידנא כו'. כמ"ש בפסחים ו' ב':
(ריח) ופי' נ"י כו'. וכן פרש"י שם וכמ"ש בסוף יבמות לענין עידי מיתה:
(ריט) הגדול באמצע כמ"ש בספ"ג דיומא:
(רכ) והיבם כו'. ערש"י דסנהדרין ל"ו ב' ד"ה כחצי כו':
(רכא) כדאמרינן כו' ערשב"ם שם וכמ"ש בכתובות ז' ב' ואידך אי ס"ל כו':
(רכב) וכל הבאים כו'. שלפעמים הן קרובים וכההיא דספ"ק דמכות שם וז"ש בסי"ד בהג"ה גם בוררים כולו אצל הספסלים ג"כ מה"ט:
(רכג) (והיבם יתעטף בו'. כמ"ש בהג"מ בשם ר"י גאון לקמן ספ"ב חלוץ הנעל כו':
(רכד) נמצא וכו' ק"ה א' ק"ו ב':
(רכה) וזו שרקקה כו' ק"ה א':
(רכו) ומאן דחזי כו'. צ"ע דאין שייך כאן והוא מדברי רש"י ד"ה אמרי וכו' והוא קאי עס"ד דתתפשר לאחין:
(רכז) ולענין שיעור אורך כו'. ר"ל מ"ש בסי"א או שהן ארוכות שסומכין אפילו בלא ידיעת שנים:
(רכח) אפילו היא ילדה. כדעת רש"י ורי"ף כנ"ל:
(רכט) דלאו איילונית. כ"כ שם כנ"ל דט"ס וצ"ל לאו קטנה וכרב ספרא וז"ש אפילו לא הביאה דלא כרב זביד כמש"ל:
(רל) וכ"נ מדעת הרמב"ם גם כאן צ"ל ט"ס דהא הרמב"ם כתב להיפך אחר י"ג שנה דוקא:
(רלא) וז"ל הרמב"ם כו'. כר"ל סימן קנ"ו ס"ב:
(רלב) ואומרים ג"כ כו'. דלאו אורח ארעא לשאל ע"ז ברבים שם:
(רלג) כיצד ראובן כו' כת"ק דר"ש בפ"ב י"ז א' י"ח ב':
(רלד) ואם יש כו'. במתני' דריש יבמות:
(רלה) אפילו אחר כו'. דכ"מ שא"צ חליצה אין חליצה פוססלת כלל כמ"ש הרמב"ם פ"ד וכמ"ש במתני' י"ג ב' ל"ה ב' ע"ט ב'
(רלו) וקטן זה לאו כו'. רש"י ל"ט א' ד"ה ביאת כו'. ע"ש:
(רלז) וכ"כ הרמב"ם כו': וכ"כ רש"י שם ד"ה חולצין ובד"ה לפיכך:
(רלח) שהר"ר אברהם כו'. מדאמרינן ל"ט ב' ואשתמודעינהו כולי אלמא א"צ שיכירו אלא בו:
(רלט) והוא כו'. וכמ"ש בגט בב"ב קס"ו ב':
(רמ) וכ' הרמב"ם כו'. כיון דאינו עדות כמ"ש הרי"ף כנ"ל:
(רמא) וטעמא כו'. ר"ל כמש"ש מ"ג א' חוץ מיום כו':
(רמב) כ' בסה"מ אפילו אטר כו'. כצ"ל וכ"ה בטור וסובר כמ"ש המפרשים דאפילו באטר הימין הוא כמו בכל אדם ושאני תפילין דלא כתיב ביה ימין אלא יד כהה כמש"ל:
(רמג) דחליצה ביד כ' כמש"ו כתיב כו' וכמ"ש תוספת וש"פ וכמש"ל:
(רמד) ואם היא אטרת כו'. כמ"ש בסי' שקדם דכ' מסתבר כאן א"צ לצאת לכל הדעות דהא אין מעכב כנ"ל ועתוס' ק"ב א' ד"ה ואע"ג כו':
(רמה) מושיבים כו'. ואח"כ כו'. נראה שהוציאו ממ"ש ק"ו א' בתי עמדי. משמע שהיתה יושבת מקודם שלא הרגיש ר"ת בישיבתם מקודם:
(רמו) ויאמרו להם כו'. שם א"ל ידעת לי' כו':
(רמז) אא"כ לפרש כו'. ליתא פי' זה דלמה להם לעמוד באותו היום:
(רמח) וכ' סמ"ג דלכל כו'. ר"ל להסוברים דמ"ח קודמת אבל להרי"ף וסייעתו אפילו אינה חפיצה דאפילו איגרת מרד כותבין עליה כמ"ש ר"ס ק"ה ולא כ' זה אלא לדעתם שהם סוברים דמ"ח קודם ומחולקין בפי' דאין כופין כנ"ל סימן רס"ה וע"ל ס"ח סג"ט בהג"ה וי"א כו'. ר"ל שלא יהא נראה כממושה ונראה שעושין כן כדי לצאת ידי הרי"ף ורמב"ם וזהו דעת סה"ת שכ' כאן:
(רמט) ומכאן נמי כולי. דאל"כ היאך הוכיח דאף רב סבר אין כופין:
(רנ) ומשמע בגמ' כו'. שם לשלח כדין בלא"ה פסול כמ"ש בגטין פ"מ ב' וה"ה בחליצה דהא בשניהם קא' שם הא דאמר כולי וכמש"ל:
(רנא) שרא"ם הי' כולי. וכמו שכתב בסימן א' סעיף יוד בהג"ה אמנם כולי עיין שם:
(רנב) דנקטינן כולי. ועיין לקמן סימן ק"ע ס"ה בהג"ה והא כולי:
(רנג) צריך כולי כמו שכתבתי תוס' בספ"ה דערכין כן כתב הרמב"ם וכו':
(רנד) וכן כו'. שהרמב"ם כ' בפ"ו שאם מסר מודעא על הביטול ג"כ מהני וכן על ביטול הביטול כמו שיכול למסור על הגט כ"ש על הביטול ולכך צריך שיאמר כל מודעי ומודעי דמודעי כו' וכל דברים כו' והוא מדברי הרמב"ם שם והרשב"א פקפק בתקנה זו דלמא מסר מודעא גם על ביטול כזה ע"כ כ' לפסול כל עדים כו' ומהני כמ"ש בגיטין ע"ו ב' ושם כ"ט ב' באומרת נאמנת כו' ומ"מ הסכימו הר"ן ומ"מ שתקנת הרמב"ם מועיל ונכלל כמ"ש בעירובין שם בביטול המודעא ר"ל שיבטל כל המודעות ע"ש ולכך כ' בס"ח דברי שניהם וז"ש בסמ"ז וכ"כ הרמב"ם כו'. ר"ל דסגי בביטול כל המודעות ושכן הסכימו הפוסקים אלא דטוב לחוש כו':
(רנה) כלומר שיאמר כו'. כמש"ש הב ואקני כו':
(רנו) כ' בהגמ"ר כו' הוציא זה ממה שהיו עושין סנדל בב"א כמ"ש ק"ד א' ובפ"ק דסנהדרין ואין ראיה אלא משום חומרא ומיתנא ועקב ושאר דברים היו עושין וז"ש אבל כו' וז"ש וכ' במרדכי עוד כו' של"ת מפני זה היו מייחדין וראיה הרב יוסף דא"ל לאביי הב כו' כנ"ל:
(רנז) יכניס קרסי כו'. שזהו חומרתא דגמרא כמש"ל:
(רנח) יקשור השתי כו'. כ"מ ממתני' וירושלמי כו' מתני' בקושר כו' אלמא דקושרין בשוק כמש"ל:
(רנט) דקי"ל דעניבה כו' בפט"ו דשבת דלא כר"י וצריך שני קשרים כמו בשבת וכמש"ל:
(רס) מהודקים כמו בשבת כמ"ש שם בריש הפרק:
(רסא) והמרדכי כו' וכ' גם טעם הראשון:
(רסב) יעמידו כו': עס"ח כמ"ש בהגה ויזהירו כו' כמ"ש בפ"ב דזבחים ובירושלמי פ"ג דמגילה והביאו הרא"ש שם דאמרינן בזבחים כ"ד ושבת צ"ג רגלו אחת כו' כל כו':
(רסג) וכתב ה"ה בשם כו'. דעת הרשב"א. אף בקרייה א"צ עמידה וכתב דהא דספרי פליגא אגמרא דידן וקי"ל כהגמר' וכמו שהוכיח מהא דא"ל רב אשי לאמימר ודוחק עצמו לקיים דברי הרמב"ם וספרי כדמפרש בקריאה דוקא וגמרא בחליצה והא דפריך במ"ק אלא מעתה משום דמ' להו החולצת כל עניני חליצה אלא דבחליצה אפילו לכתב ופריך רב אשי כיון דקתני בברייתא דדיעבד כשירה ע"כ דהא דבעינן לכתב משום דכתיב ועמד ואמר א"כ בחליצה אף לכתב כ"ז דחק עצמו לקיים דברי הרמב"ם וכ"ד הרי"ף והגאונים דוקא בקריאה אלא שתמה שם למה ברקיקה וז"ש ואף ברקיקה כו':
(רסד) נהגו כו'. כדעת תוס' וש"ע וכמש"ל דמהא דרב אשי אין ראיה לפי' הרי"ף דשם אפי' בדיעבד פסול:
(רסה) וכ"ל שט"ס כו' וכ"ה ברי"ף שלפנינו:
(רסו) ומיהו הרשב"א כו'. דכאן אין שייך הראוי לבילה כיון דאסוקי מילתא הוא ול"ד לקריאה דגזירת הכתוב הוא:
(רסז) והוא תימא לפיכך כו'. ולא היא אלא דמפרש דלכת' מודה רבא לאביי אם אפשר וזה שאמר דקמצטער כו' לא הוקשה לו אלא שמצטער הרבה בזה ועיין בחשן משפט סימן נ"ו סעיף ה' בהג"ה:
(רסח) בפרק ואלו כו'. לא הוצרך לזה אלא משום ככה יעשה כו' שלא הוזכר ביבמות וע"ל ס"ח סע"א בהג"ה ואם כו'. לחומרא כיון דאינן מעכבין כ"ש סדרן ועיין בסוף פרק קמא דברכות ושם סמ"ט וקורין לו כו' דבלא ספק מ' על לקיחתה אותו כמ"ש בהרבה מקומות. ושם גם כו'. כשיטתו לקרות כל הג' תיבות יחד כמש"ל סי' קס"ט סכ"ט וכדעת הסמ"ק כאן שגם לא חפצתי כו' כנ"ל וש"ע השמיט דלא סבירא ליה הא דסמ"ק ועוד דמפרש דבריו כפי' הרי"ף כנ"ל:
(רסט) צריך כו' וכ' שם כו' ל"ט ב'):
(רע) ישען כולי. עס"ח סנ"א ויזהרנו כו' כמ"ש ק"ב א' בין שהתיר כו' וכמ"ש למטה בסע"ג:
(רעא) ור"ת כ' כפי גירסת התוס' כנ"ל:
(רעב) ומשלכת כו' ואע"פ כו' אבל הוא מנהג הקדמונים וכמ"ש בזוהר ריש חקת ומקבלת לההוא נעל לגבה כו' ובעי לבטשא ליה לההוא נעל בארעא לאחזא' דשכיב גופא דההוא מיתה וקב"ה לזמנא דא או בתר זמנא חיים עליה ויקבל ליה לעלמא אחרא האי בטשותא דההוא נעל בידה דאתתא לאחזא' דהא אתבני ההוא מיתא בעפרא אחרא בהאי עלמא והשתא יתיב עפרא דההוא מיתה בקדמית' וכדין ההיא איתתא תשתרי למעבד זרעא אחרא ואוקמיה:
(רעג) וכשהיא על ברכי' כו' כ"ש ממוט' דדוקא דיעבד וברפ"ג דמגילה לא עומד כולי ובעירובין ק' ב' ויושבת כולי והיינו על ברכיה כמש"ש שכורעת כו' ומ"ש גם היבמה מעומד לאפוקי מ"ש הרשב"א דאין כתיב עמידה אלא באיש ועמ"מ פ"ד:
(רעד) וכ' רי"ו כו'. דהא עיקרה אין מעכבת:
(רעה) ומיהו כו'. עתוס' ק"ג א' ד"ה והחולצות כולי. ואפשר שסמך על הירושלמי שם א"ר אבהו מכיון שנראה הרוק שיוצא מתוך פיה אפילו הפריחתו הרוח כשר וכן בסנהדרין בירושלמי וכ"ה בפס"ח שם:
(רעו) א"נ מפני שמעיקרא כולי. כמ"ש בב"ב קל"ז ב' וסוכ' מ"א ב' הא לך אתרוג כולי וערא"ש שם ס"ל כתב בע"ה מסתברא כולי אלא שבא לפרש דאפי' כו' וכמ"ש בא"ח סימן תרי"א ועס"ח סנ"ו י"ח כו' וע' בכתובות ס"ה א' ושם סנ"ז: מ"כ כו'. כמ"ש בתוספתא פרק בתרא דברכות העושה כל המצות כולי וכמו הרב שמסדר הקידושין שמברך. ושם והטעם כו' ור"ל שמזכירין א"א. ויש כולי שלא נזכרה בגמ' ערא"ש סוף בכורות ה' פדיון בכור סימן א':
(רעז) כ' כו' בה"ג כו' בהג"מ שם:
(רעח) ובשם ר"י כולי בהגמ"ר שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |