באר הגולה/אבן העזר/קעח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png אבן העזר TriangleArrow-Left.png קעח

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
בית שמואל
פתחי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) משנה ריש סוטה ובזמן שבית המקדש קיים הית' אסורה עד שהביאה אל הכהן והשק' אות' מי המרי' ויבדק הדבר ובזמן חרבן ב"ה היא אסורה לעולם

(ב) משנה שם דכ"ד ע"א וכב"י

(ג) שם במשנה ריש סוטה

(ד) שם במשנה דכ"ד ע"א

(ה) כמימר' דרב הונא שם

(ו) כמימרא דשמואל שם דכ"ז ע"ב ופי' רש"י שחוף שבשרו נשחף וכלה ויבש ואין בו כח

(ז) שם במשנה

(ח) שם בגמ' מפרש שזהו ששנינו שם וממי שאינו איש

(ט) משנה שם דכ"ג ע"ב וברייתא שם דכ"ד ע"א.

(י) רמב"ם בס"ב מה' סוטה והחזיק הכ"מ הראי' שהביא ה"ה בפ"ג מאסורי ביא' מההי' דכתובו' איבעי' אימ' באשת ישראל וכו' ד"ט ע"א ומ"ש בנדה דנ"ב ע"א והיא לא נפסלה אסור ויש לך וכו' איירי בקטנ' שהי' בת מיאון ולא בקטנה שקדשה אבי' כפירש"י שם וכן הוכיח התוס' שם וכמו שחילק רבינו בזה וכו'

(כ) ראב"ד בהשגתו שם דפתויי קטנ' אונס היא

(ל) משנה ריש סוטה

(מ) כר"ע בברייתא וכדמפרש שם בגמ' דף ד ע"א

(נ) הרמב"ם שם בפ"א וכת' הכ"מ שהוא מהירושלמי ריש סוטה וכר' יוסי וממשנ' דכריתות דף מ ע"ב

(ס) שם ומהירושלמי שם

(ע) משנה ריש סוטה

(פ) אוקימת' דאביי שם בגמ' ד"ה ע"ב

(צ) שם

(ק) מימרא דר' אליעזר כתובות דף ט' ע"א

(ר) מימרא דרב קדושין ד' פא ע"א

(ש) טור מדברי אביו הרא"ש בפ"ב דיבמות מהנהו עובדי דשילהי נדרים

(ת) שם בשם סמ"ג ממימרא דרב חנינא מסורא סוטה ד"ב ע"ב

(א) טור והרמב"ם בפ"א מעובדא דההוא סמיא קידושין דס"ו ע"א

(ב) שם ושם וכתב הב"י ופשט' הוא

(ג) שם ושם מעיבד' דההו' סמי'

(ד) שם בשם תשו' אביו הרא"ש כלל ל"ב סימן יג

(ה) משנה סוטה ד' לא ע"א וכר' יהושע

(ו) כן פירש הכ"מ דלא תקשה דהא בקינוי וסתירה תצא בלא כתוב' כמ"ש בריש הסימן

(ז) מסקנת הגמ' שם ד' כה ע"א

(ח) טור וכ"כ הרמב"ם בפ"א מהירושלמי פ"א דסוטה וכתבוהו התו' שם די"ח ע"ב

(ט) שם ושם במשנה רכ"ד ע"א

(י) בריית' שם ד' נז ע"א

(כ) משנה שם דל"א ע"א

(ל) טור והרמב"ם שם

(מ) כ' הכ"מ שם איני יודע מה מלמדינו דמהיכא תיתי שיגרע מפני שהוא אחד מעידי הסתירה והרב ב"ח תי' דסד"א כיון דראה הסתירה קאמר בדדמי דבכה"ג חששו חכמים ברא' את הטביע' כמ"ש לעיל בס"ז וקמ"ל דהכא לא חיישינן דאמר בדדמי

(נ) שם במשנה

(ס) שם במשנה ויליף לה שם מקראי

(ע) שם במשנה

(פ) טור בשסר"ח ווכ"פ הרי"ף בפ"ב דיבמות ושכן הסכים הרא"ש כמימר' דשמואל ב"מ ד' צא ע"א ובספ"ק דמכות ד"ז ע"א

(צ) משנ' סוטה דף כז ע"ב

(ק) ציינתיו לעיל ריש סי' יא

(ר) ג"ז ציינתיו שם סעי' ב'

(ש) טור בשם ר"ח וכ"כ התו' בשמו בכתובות ד"ג ע"ב וכ' הב"י בשם א"ח דאין לסמוך על ר"ח שכל חכמי דורו נחלקו עליו קידושין דפ"א ע"א

(ת) תשובת הריב"ש סימן ע"ט

(א) ל' הרמב"ם שם ספ"ג כר"ע בבריי' סוט' ד"ג ע"א דיליף ליה מקר' אפשר דס"ל דקרא אסמכתא בעלמא כ"מ

(ב) שם מהירושלמי ריש סוטה

(ג) כ' הכ"מ שם מה דאיתא בירושלמי אלא מתוך דבר של אימה משמע לי דרבינו גריס ולא מתיך דבר של אימה והא דקתני ולא מתוך מתון צריך ליגמ' מה הוא עכ"ל ולענ"ד הי' רבינו גורס ולא מתוך מדון וזהו מ"ש ולא מתוך מריב'

(ד) שם בירושלמי פשט לה אתי' להדא ב"מ שנאמר חוק' תורה מעכב לענ"ד פירושו דפשט לי' ממאי דכתיב ועשה לה הכהן כל התורה הזאת המעשה מעכב ולא סדר הקנאה והכ"מ פי' בע"א ע"ש ואין כאן מקום להאריך

(ה) הרמב"ם שם וכ' הכ"מ שלמדו מהא דא"ר חנינ' מסור' לא לימ' וכו' בריש סוט' ע"ב ואינו נראה לענ"ד דהא ר' חנינ' לא אמר אלא בזמן הזה ורבינו כ' סתמא אפילו בזמן שהיו מי סוטה למבדק' ונ"ל שלמדו ממה דמסיק שם ריש ד"ג אלמ' קסברי אסור לקנאות אע"ג דאית' שם בבריי' ר"ע אומר חוב' וקי"ל הלכ' כר"ע מחבירו וכמ"ש בריש סעיף דלעיל הא מסיק שם דיליף לה ר"ע מקינוי אחרינ' דכתיב בה וא"כ הקנוי בפעם ראשון אינה חובה ומזה כתב רבינו אין לקפוץ וכו'

(ו) בית יוסף ממימרא דרבי חנינא דלעיל

(ז) לעיל סעי' ז' ושם ציינתיו

(ח) הרמב"ם שם:

(ט) סדר הגט

(י) נוסח הגט שכ' הרמ"א עיין בסוף הסד' וגם נוסח הרשאה שנוהגים במדינות האלו העתקתי שם

תה"ד סי' רכ"ג

(כ) מבואר בסימן קכ"ב קכ"ג ג ממימרא דרב' ורב ששת שם דף כ"ו ע"ב

(ל) מבואר בסי' ק"ל

(מ) שם

(נ) מבואר בסי' ק"נ

(ס) בסי' קל וגם זה שם

(ע) מבואר בסי' קכא

(פ) מבואר בסי' קמז

(צ) מבואר בסי' קכג

(ק) מבואר בב"י וכ"כ הרמ"א שם בהגה

(ר) גם זה שם ושם

(ש) גם זה שם ושם

(ת) מבואר בסימן ק"כ

(א) מבואר בסימן קלד

(ב) מבואר בסי' קכ"ב

(ג) גם זה שם

(ד) מבואר בסי' קכ"ב

(ה) שם

(ו) מבואר בסימן ק"כ

(ז) ג"ז שם

(ח) מבואר בסי' קנ"ד

(ט) מבואר בסי' ק"כ ובסימן קל"א

(י) שם בסי' קל"ד

(כ) מבואר בסימן קל"ד

(ל) מבואר בסי' קמ"ב

(מ) מבואר בסי' קמ"א

(נ) מבואר בסימן קמא ובסדר הגט של הרא"ש שהביא בטור בס"ס זה

(ס) מבואר בסימן קמ"א

(ע) גם זה שם

(פ) גם זה שם

(צ) מבואר בסי' קכ"ב

(ק) בסי' קמ"ז

(ר) מבואר בסי' קכ"ב

(ש) מבואר סימן קמ"א

(ת) בסי' קמ"א ובסי' קמ"ב

(א) בסי' קל"ב

(ב) מבואר בסי' ק"כ

(ג) שם

(ד) שם

(ה) מבואר בסי' קכ"ד

(ו) שם

(ז) כן הוא בטור

(ח) מבואר בסי' קנ"ב

(ט) שם

(י) מבואר בסימן קכ"ד וקכ"ה

(כ) מבואר בסי' קכ"ה

(ל) שם

(מ) שם

(נ) שם

(ס) שם

(ע) שם

(פ) שם

(צ) שם

(ק) שם

(ר) שם

(ש) מבואר בסי' קכ"ב

(ת) מבואר בסי' קל"א

(א) בס"ה ק"ל

(ב) שם

(ג) שם

(ד) בס"ס קל"א

(ה) מבואר בסי' ק"ל

(ו) שם

(ז) שם

(ח) שם

(ט) שם

(י) מבואר בסימן קלג

(קכא) מבואר בסי' קלה

(קכב) שם עד סעיף ע"ד

(קכג) מבואר בסי' קל"ד

(קכד) שם

(קכה) שם

(קכו) מבואר בסימן קכ"ג

(קכז) בסדר הגט של הרא"ש שבס"ס קנ"ד

(קכח) מבואר בסי' קל"ג

(קכט) שם

(קל) מבואר בסי' קל"ט

(קלא) מבואר בסי' קל"ט

(קלב) גם זה שם

(קלג) פי' לשון סגירת הידים

(קלד) מבואר בסי' קל"ו

(קלה) מבואר בסי' קל"ט

(קלו) מבואר בסי' קל"ה

(קלז) בסדר הגט של הרא"ש בס"ס קנ"ד

(קלח) מבואר לעיל בסימן יג

(קלט) ת"ה סי' מ"ח

(קמ) שם

(קמא) מבואר בסי' קכ"ז

(קמב) מבואר בסי' קמט

(קמג) מבואר בסי' קמ"ב

(קמד) מבואר בסי' קמ"א עד סעיף נ"ט

(קמה) ועיי' בסוף הסי'

(קמו) מבואר בסי' קמג וקמד

(קמז) מבואר בסי' קמ"ה

(קמח) בסדר גט של הרא"ש בסוף סי' זה

(קמט) נוסח שטר הרשאה שנהגו במדינות האלו וביחוד באמשטרדם כפי הסכמת הרבנים וחכמי כל הקהילות יצ"ו שהסכימו ביום א' ט' אלול תכ"א בענין שמות הנהרות בפנינו ח"מ באחד בשבת בשנים ועשרים יום לירח כסלו בשנת חמשת אלפים וארבע מאות ועשרים ושלש לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן במת' אמשטרדם דמתקריא אמשטלרדם דיתב' על כיף ימא דמתקרי' טיי"א ועל נהר אמשטיל מסר פלוני בן פלוני גט כריתות ביד פלוני בן פלוני להוליכו לאשתו פלונית בת פלוני ליתן אותה בידה וכך אמר בפנינו פלוני בן פלוני הבעל לשלוחו פלוני בן פלוני הולך גט זה לאשתי פלונית בת פלוני ותן אותו ביד' בב"מ שתמצאנה ותהא ידך כידי ופיך כפי ודבורך כדבורי ועשייתך כעשייתי ונותן אני לך רשות לעשות שליח בחריקין ושליח שליח ושליח אחר שליח אפילו עד ק' שלוחים אפילו בלא אונס עד' שיגיע הגט לידה ותיכף שיגיע גט זה ביד אשתי הנזכר' מידך או מיד שליחך או מיד שליח שליחך עד מאה שלוחים תהא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם והגט שנעשה עליו פלוני בן פלוני שליח להוליכו לכל הכתוב למעלה נכתב נחתם במתא אמשטרדם דמתקרי' אמשטלרדם מתא דיתבא על כיף ימא דמתקרי' טיי"א ועל נהר אמסטיל באחד בשבת בשנים ועשרים יום לירח כסליו בשנת חמשת אלפים וארבע מאות ועשרים ושלש לבריאת עולם. ועדיו החתומים בו פלוני בן פלוני ופב"פ ובפנינו בטל פלוני בן פלוני הבעל כל מודעות שמסר על גט זה וגם בפנינו קבל עליו פלוני ב"פ הבעל בחרם ובשבועות התורה שלא לבטל את הגט ולא את השליח ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו יום הנ"ל והכל שריר וקיים:

(קנ) סדר חליצה

(קנא) כל הדינים הנזכרים בסדר החליצה המה מבוארים לעיל בסי' זה וכמ"ש שם ביותר המה מבוארים בפי' סדר חליצה וכן ציינתי ורשמתי כל הדינים אשר בסדר חליצה באיזה סעיף מבוארים בפי' סדר חליצה

(קנב) מבואר בפי' סדר חליצ' סעיף א'

(קנג) שם בסעיף ב'

(קנד) מבואר בפי' סדר חליצה סעיף ה'

(קנה) מבואר שם סעיף ו'

(קנו) שם סעיף ז' ואף על גב דמדינא כשר כמ"ש הרמב"ם בפ"ג מה' עדות והרא"ש בפסקיו בפרק זה בורר והטור בח"מ בסעיף ל"ג וש"פ וכ"כ הב"י והרמ"א שם

(קנז) מבואר שם סעיף ח'

(קנח) מבואר שם סעיף ט'

(קנט) שם סעיף י'

(קס) שם סעיף יא

(קסא) מבואר שם בסעי' יב יג יד

(קסב) מבואר שם סעיף טו ונוהגין לקבוע בין מנחה למעריב וכמ"ש הרמ"א שם בהג"ה והחזן אינו מתחיל להתפלל מעריב עד אחר שקבעו מקום כדי שיתפרסם הדבר בהקהל שמותרת להנשא ואסור' לכהן וביש מקומות נוהגים בין בחול בין בע"ש שאין קובעים אלא קודם מנחה וכמ"ש הב"ח

(קסג) מבואר שם סעיף טז

(קסד) מבואר שם סעיף י"ז

(קסה) מבואר שם סעיף י'

(קסו) כצ"ל וכן הוא לעיל סעיף מ"א והטעם מפורש שם

(קסז) מבואר בסעיף י"ט

(קסח) שם סעיף כ'

(קסט) שם סעיף ע"א

(קע) מבואר שם בסעיף ב"ב

(קעא) מבואר שם סעיף כ"ג

(קעב) מבואר שם סעיף כ"ד

(קעג) פירוש על אחיו והיא כאביל' על בעלה

(קעד) מבואר שם סעיף כ"ה

(קעה) מבואר שם סעיף כ"ו וסעיף כז וסעיף כח

(קעו) שם סעיף כט

(קעז) מח סעיף ל' נתבאר כמ"ש לעיל סעיף שם

(קעח) מבואר שם

(קעט) סעיף צ"א מבואר שם

(קפ) סעיף ל"ב מבואר שם

(קפא) סעיף לג

(קפב) מבואר שם סעיף ל"ד

(קפג) שם סעיף ל"ה

(קפד) מבואר שם סעיף ל"ז

(קפה) מבואר שם סעי' ל"ז

(קפו) מבואר שם סעי' ל"ח

(קפז) מבואר שם סעי' ל"ט

(קפח) מבואר שם סעי' מ'

(קפט) מבואר שם סעי' מ"א

(קצ) מבואר שם סעי' מ"ב

(קצא) והיבם ישים כובע שלו בעיניו כאבל וכן היבמה עטופ' כאבל' כנ"ל סעי' י"ד בהגה

(קצב) מבואר שם סעי' מ"ד

(קצג) וכ"כ מהרי"ל אבל מ"ו כתב בסדר חלוצה שלו הקשה לומר לו דבר שקר מאחר דקי"ל דיש זה בכלל חרם דר"ג כמבואר בפוסקים אלא י"ל לו אם נוכל להתיר חרם ר"ג ניחא לך להתיר ויאמר לא כן מצאתי ובגליון ש"ע מא"מ ז"ל

(קצד) מבואר שם סעי' מ"ה

(קצה) מבואר שם סעי' מ"ג

(קצו) מבואר שם סעי' מ"ו

(קצז) מבואר שם סעי' מ"ג וסעי' מ"ז

(קצח) שם סעי' מ"ח

(קצט) מבואר שם סעי' מ"ט

(ר) מבואר שם סעי' נ'

(רא) מבואר שם סעי' נ"א

(רב) מבואר שם סעי' נ"ב

(רג) מבואר שם סעי' נ"ג

(רד) מבואר שם סעיף נ"ד

(רה) מבואר שם סעי' נה וסעיף נ"ו

(רו) מבואר שם סימן נ"ז

(רז) כצ"ל וכן הוא שם בב"י

(רח) וכן עשה מהרי"ו מולין כדי להודיע שהוא מנעל של מצוה

(רט) מבואר שם סעי' נח

(רי) עי' פירוש לעיל סעיף לה מבואר בסי' פ"ח סעי' נ"ט וכתב בעל הלבושים שהמנעל פתוח אחורי הרגל שני' חורין ובין הב' חורין הוא שלם ויכרוך הרצועות בין הלולאות התחתונות עד שיגיע באחורי הרגל תוך חור התחתון ויניח שם הרצועות מכוונות זו אצל זו ויכרוך סביב הרגל פעם שני' בין הלולאות השניי' עד שיגיע באחורי הרגל בחור העליון ויניחם ג"כ שם מכוונת זו אצל זו ואח"כ יכרוך הרצועות פעם ג' סביב הרגל עד שיגיע למעל' מן הלולאות ע"ג הרגל שקורין שי"ן ביי"ן בל"א שהשין ביי"ן נמי נקרא מעל רגלו

(ריא) מבואר שם סעיף ס וסעי' ס"א

(ריב) זה הוא לדעת הקונדריסין והמחבר כמבואר בסעי' סא ודלא כסדר חליצ' שמצא לגדולי אשכנז שכתבו ששניהם אינ' קשורים בחוזק רק רפויי' כנז' שמה ע"ש וכ"כ מהרי"ל ומנהג מהר"י הנ"ל לעשותן רפויי'

(ריג) מבואר שם סעי' ס"ב

(ריד) מבואר שם סעיף סג

(רטו) מבואר שם סעיף סד

(רטז) מבואר שם סעי' סה

(ריז) מבואר שם סעי' ס'

(ריח) שם סעי' ס"ז

(ריט) מבואר בסעי' ס"ו

(רכ) מבואר שם בסעי' סח:

(רכא) מבואר שם בסעי' סט

(רכב) מבואר שם סעי' ע'

(רכג) שם סעי' עא

(רכד) שם סעי' עב

(רכה) שם סעי' עג

(רכו) שם סעי' עד

(רכז) שם סעי' עה

(רכח) מבואר שם סעי' ע'

(רכט) שם סעי' עז

(רל) שם סעי' עח וגם היבם צריך לראות הרוק לפניו כמו שכ' לקמן בפי' סדר החליצ' סעי' עה וע"ש

(רלא) מבואר שם סעי' עט

(רלב) שם סעי' פ'

(רלג) מבואר שם

(רלד) מבואר שם סעי' פא

(רלה) וכ"פ מהרש"ל


מעבר לתחילת הדף
< הקודם ·
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון