ביאור הגר"א/אבן העזר/לח
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) המקדש כו' בין כו'. עסי' כ"ד וכן אם כו':
(ב) כל כו' הזכיר כו' כל כו' וי"א כו' י"א כו'. עמ"ש בח"מ ס"ס רמ"א:
(ג) וי"א כו'. עמש"ש ועבה"ג סק"ב:
(ד) י"א כו' ערשב"ם בב"ב קל"ז ב' ד"ה ואם לאו כו' וכ"כ הרא"ם שם בשם הר"ש הזקן אבל הוא חלק עליהם וס"ל דבכל מקום בעינן כס' ראשונה ע"ש:
(ה) וי"א עוד כו'. ודעת הרמב"ם וש"ע דאביי ורבא פליגי עליה דר"א בר אהבה. וראיה ממ"ש רבא בב"ב קל"ז ב' הילך אתרוג ע"מ שתחזירהו לי כו' ועתוס' שם ד"ה לא כו' וכ"כ הרא"ש שם ועיין רש"י בגיטין שם ד"ה בדבר א' כו' אבל דעת הטור והרב כפיר' תוספת שם ד"ה דתנאי ומעשה כו' וכ"פ הרא"ש שם סס"ט בשם ר"ח סוגיא דשמעתין כו':
(ו) התנה כו'. גיטין פ"ד א' וכרבא:
(ז) אבל התנה כו'. שם:
(ח) אבל אם כולי רמב"ם וכמש"ש פלוני נמי אפשר כו' וערש"י. שם ד"ה אמר לך כו':
(ט) דכל כו'. שם:
(י) וי"א כו'. כמ"ש בכתובות פ"ד א' אלא הלכה כו' ואף שקי"ל דלא כרב היינו משום דקי"ל דאף בדאורייתא בדבר שבממון תנאו קיים כנ"ל מ"מ נשמע בדבר שאינו של ממון ויש ש"פ דבדרבנן אף בשל ממון תנאו בטל וכמש"ש נ"ו א' וכ"ש לדידן דקי"ל כר"מ שם דכל הפוחת לבתולה כו' ועהגמ"ר שם:
(יא) אף ע"פ כו'. כמש"ש ט' א' והלכתא כר"א:
(יב) מקודשת ואינה מקודשת כו'. כמש"ש נ"ט ב' לשמואל במעכשיו ולאחר ל' משום דהנאה הוי
(יג) לא א"ל כו'. כמ"ש בספ"ז דגטין הכל מודים כו' ע"מ כו' לא נחלקו אלא באם כו' וכאן לא שייך זמנו של שטר:
(יד) האומר כו'. עד שלא תפול לפני יבם. לשון הרמב"ם וכבר השיגו עליו שלא ביאר הדברים שיש בהן כמה חילוקים אבל כ' כדרכו לשון גמ' לבד וכאוקימתא קמא וכגירס' שלנו רישא בחד טעמא ומציעתא וסיפא בחד טעמא וע"כ רישא ע"מ שיאמר אין מדהוצרך לומר מציעתא בטעמא אחרינא וכן הסכים הרשב"א והביא ראיה מהתוספתא וכמ"ש למטה וז"ש רצה כו' לא רצה כו' הלא במתני' ואמר או ששתק או שמת כו' הוא הנ"ל דמציעתא א"א לאוקמיה בכך וכקושית הגמ' מאי ע"מ כו' אימא מציעתא כו' ואמר ע"מ שלא ימחה שמע כו' לא מיחה מפ' מ"ש רישא בחד טעמא דלא כפירש"י משום דיכול עוד אלא דלשון רצה מ' שאמר אין וה"ה דע"מ שישתוק נמי א"א לאוקמי רישא אלא דע"מ שישתוק ק' גם סיפא לדינא וז"ש מת הבן ואח"כ שמע דוקא אח"כ ואמר אי שמת כו' מת הבן כו' הוא מציעתא וסיפא בחד טעמא כנ"ל:
(טו) ויש מי שאומר שדינו כו'. כגירסת הספרי' רישא ומציעתא בחד טעמא וסיפא בחד טעמא וער"נ והוא פלוגתא דתנאי כתובות ע"ג ב' אליבא דרבה:
(טז) אמר ע"מ כו'. תוספתא ע"מ שירצה פלוני אע"פ שאמר איני רוצה מקודשת שמא נתרצה לאחר שעה עד שיאמר רוצה אני ואם אמר רוצה אני מקודשת וא"ל אינה מקודשת ע"מ שירצה אבא שאמר האב איני רוצה מקודשת שמא יתרצה האב לשעה אחרת וז"ש ולכן כו' וכנ"ל שמא כו':
(יז) והאומר ע"מ כו'. גמ' שם אלא ע"מ שישתוק אימא סיפא כו':
(יח) מיהו אם כו'. כמש"ש מ"ה ב' שמא יבא אביה וימחה ריב"ש:
(יט) ואם מיחה. כנ"ל דע"מ שישתוק פי' בשעת שמיעה לבד וכמ"ש הר"ן דא"א לעולם דהא א"א שלא יפסוק כלל מלמחות וז"ש אימא סיפא מלמדין כו' הא בלא"ה שפיר ולא חיישינן שמא יתרצה אחר כך וא"ל דא"כ בתחלה באוקימתא ע"מ שיאמר הן ג"כ קשה מאי מלמדין כו' אה"נ אלא דגם מציעתא קשה הר"ן והרשב"א:
(כ) ע"מ שלא ימחה כו' ואפילו כו'. דלהכי לא אוקמי רישא ג"כ בשלא ימחה דא"א רצה האב מקודשת ומאי רצה שאמר אין דאפ"ה יכול לחזור ולמחות הרא"ש וכ"כ הרשב"א והר"ן וש"פ אלא שכתב הרא"ש ואפילו את"ל כו' ע"ש וכ"כ הטור והג"ה וי"א כו' אבל דעת כה"פ כמ"ש בש"ע והכלל כ' הר"ן דכל שלא קבע זמן יכול לעשותו לעולם בין בקום עשה בין בשב ואל תעשה יכול לעשות המעשה בקום עשם לקיים התנאי ובשב ואל תעשה לבטל התנאי לעולם אפילו עשה בהיפך בתחלה או בסוף חוץ מע"מ שישתוק דבשעת שמיעה מ' דא"א שלא ישתוק לעולם כנ"ל:
(כא) מת הבן כו'. מתני' ואסיפא ע"מ שלא ימחה קאי:
(כב) ואם יש כו'. כמ"ש בתוס' והביאו הרא"ש האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שאדבר עליך לשלטון ואעשה עמך כפועל ונתן לה ש"פ מקודשת מיד דר"מ וחכ"א אם נתקיים התנאי וכו' ופירש הרא"ש נתקיים בעדים כו' ועבה"ג:
(כג) אם ידוע כו'. טור ולמד מהנ"ל סי"ב אבל הר"ן כ' דכל שבידו חזקה שהוא שלו וא"צ לעדים כאן:
(כד) אפילו הוא כו'. רא"ש וכמ"ש בסט"ו:
(כה) ע"מ כו'. תוספתא הביאה הרא"ש שם ושם וא"ל אינה מקודשת והרמב"ם כתב דמ"מ ספק מקודשת כנ"ל:
(כו) וי"א דאפילו כו'. כן פירש מ"ש בעיסקא וכמ"ש בפ"ט דב"מ רווחא לקרנא משתעבד ועדיין אינו שלו עד הזמן:
(כז) הראה כו'. כמ"ש בפ"ד דפסחים דבע"ח מכאן ולהבא גובה:
(כח) לא ה"ל כו'. כמ"ש בס"י דכל שאמר להבא ולא קצב זמן יכול לעשות לעולם טור ב' הרמ"ה ומשא"כ ביש לי דמ' עכשיו וכמו שאני רשע שמא הרהר כו' אבל שמא יעשה אח"כ לא:
(כט) ולא חיישינן כו'. עב"ש:
(ל) א"ל ע"מ כו'. כמש"ש בגמרא תנא לא נתכוונה כו':
(לא) אם יש עדים כו'. כנ"ל:
(לב) מקודשת מספק כו'. הרמב"ם וכנ"ל אבל הרא"ש חולק בזה דא"א שיש לו ולא היה ידוע:
(לג) אבל יש כו'. כמ"ש בנדרים מ"ו ב' ה"ד דשרי כו' וער"ן ריש מ"ז א' דהא אמרינן בגמרא ה"ד דשרי דמקבל בעסקא כו':
(לד) שאינו מעלה כו'. עח"מ:
(לה) ובור כו'. עבה"ג ועבא"ח סימן שנ"ח ס"ד:
(לו) בית כור כו'. מדאיבעיא להו בנקעים שם ש"מ שצריך להיות במקום אחד:
(לז) וסלעים כו'. כמש"ש דא"ל אנא כו' כ"ש שאין מפסיקין:
(לח) גדולה. צ"ל גדלת וכ"ה ברמב"ם וז"ש או אופה וכאב"א שם א':
(לט) אא"כ אמרה כו'. כמש"ש נ' א' דטעמא משום דברים שלב כו':
(מ) ע"מ שאני כו'. כגי' הרי"ף ורא"ש דר"מ רי"א כו':
(מא) וי"א כו'. דר"מ ור"י ה' כר"י הרא"ש שם וליתא דה"מ בלא מחלוקת אמוראי אבל במקום מחלוקת אמוראי אזלינן בתרייהו כמ"ש בכמה מקומות ופשוט הוא דהא אינהו מכריעי בהרב' מקומות כדברי היחיד וכן אם פליגי זה אומר ה' כיחיד וזה אומר כרבים ומסתמא לא אמרינן דלא שמעי להו הברייתא ועוד הביא הר"ף ראיה ממש"ש והנ"מ דאמר תנינא אבל נ' פירש דאם כר"י הל"ל להיפך ספרא ספרי והלכתא דלא כהרא"ש ע"ש:
(מב) ואפי' בהלכות כו'. עתוס' בשבת קי"ד א' ד"ה ואפי' כר"י מפרש כו':
(מג) מספק כו' מספק כו'. הרמב"ם והרא"ש כמ"ש שמא כו' וכ"כ הר"ן:
(מד) המקדש כו'. ממ"ש בכתובות ע"ג א' לא תימא כו' אחולי אחליה והיינו בלב ומסקנא שם משום ה"ט ועתוס' שם ד"ה לא תימא ורבינו יצחק פירש כו'. ועתוס' שם ע"ד א' ד"ה דברי הכל כו' קיי"ל כרב וז"ש לפיכך כו' ואע"ג דשם ע"ג ב' אמר רבה מחלוקת כו' ופירש הרי"ף דהיינו לאחר זמן אבל לאלתר לא. כ' הרי"ף שאין הלכה כמותו דקיי"ל כעולא דאמר המקדש כו' ובעל דמ' אף לאלתר וכמ"ש בנדה כ"ב א' נמנו וגמרו כו' ועתוס' שם. ליקוט: שם ע"ג א' אמר אביי כו' ופי' רש"י דמ"ש כיון שכנסה סתם היינו ג"כ בחופה וביאה אלא דלס"ד ה"א הטעם כיון שלא הזכיר בשעת כניסה התנאי מחל התנאי לגמרי ואף כתובה יש לה אלא טעמא כולי דלא מחל התנאי אבל הביאה היא לשם קדושין גמורים שאין אדם כו' אבל כתובה אין לה וזהו החילוק בין ס"ד משום מחילה למסקנא משום אין כו' אבל תוספת שם בד"ה לא כו' פירש בשם ר"י דס"ד משום מחילה וא"כ אף בכניסה לחופה לבד אלא משום אין כו' ודוקא בבעל אבל כתובה אפילו לס"ד אין לה דהא מתני' היא כנסה כו' עתוס' שם וכן פירש הרמב"ם וכמ"ש למטה ובעל סתם או כנס כו' דמסקנא דלא כאביי אלא משום מחילה כמ"ש הר"ן ועתוס' ע"ד א' ד"ה דברי כו' ועתוס' סד"ה הנ"ל לא. וא"ת והיכי ס"ד כולי מצינו למימר כו' אבל הרמב"ם לא רצה בזה וגם ס"ל דחופה אינו קונה כמש"ל סימן כ"ו וע"כ צ"ל דמחילה לעולם מהני אבל הרשב"א חולק עליו והביאו המ"מ והר"ן וכ' דמחילה לא מהני אלא בתנאי של ממון שי"ל הריני כאלו התקבלתי ופירש דברי אביי כפיר' רש"י דאף לס"ד מיירי בבעל ול"ת טעמא דרב כו' כיון שלא הזכיר מחלי' ובעל לשם קדושין גמורים ואף כתובה יש לה אלא כו' ואף לס"ד משום דבעילה הוא קדושין אחרים וחולק על הרמב"ם בג' דברים א' דמחילה לא מהני ב' דכנס' לא מהני ג' דאף הבעילה צריך להיות בפני עדים כיון שהוא לשם קדושין וכ"כ הרא"ש שם דדוקא בפני עדים אבל להרמב"ם א"צ ועמ"מ והקשה הר"ן על מ"ש רש"י בד"ה אלא כו' אבל כו' הא בלא"ה אין לה כתובה כיון שהוא בועל לשם קדושין וקיי"ל בפ"ק דקדושין דביאה אירוסין עושה וארוסה א"ל כתובה ואפילו אין דעתו כלל על התנאי ותי' דמ"ש אין אדם כו'. ר"ל אחולי אחליה לתנאי ומקודשת משעה ראשונה אבל לענין ממונא בתנאה קאי כו' ומכאן יצא להרמב"ם שכתב שיכול למחול וא"ל מנלן להו דלמא הטעם שבועל לשם קדושין י"ל שמסקנת הסוגיא מוכיח דמשום מחילה וכ' אבל הרשב"א פירש דא"י למחול ופירש הסוגיא כנ"ל ולדידיה נשאר הקושיא ל"ל למימר דהתנאי לא מחל הא בלא"ה אין לה כתיבה כנ"ל ואפשר לומר ה"מ בבית חמיו אבל הכניסה לביתו ובעל הקדושין והנשואין באין כאחת ע"כ מ"ש דקי"ל דביאה ארוסין עושה אע"ג דלא אפשיטא שם מ"מ אביי שם ס"ל דאירוסין וגם כתב הרמב"ן ור"נ ורא"ש שס ד"ה כאביי ורבא כו' ומ"ש דארוסה א"ל כתובה דגמרא מספקא בב"מ י"ז ב' אליבא דאביי אי י"ל כתובה וס"ל להגאוני' דמסקנא שם דא"ל כתובה דלא כתוס' שם וכמש"ל סימן נ"ה ע"ש אבל שאר דבריו תמוהין מ"ש דרש"י מפרש אף לטעם אין אדם כו' הוא ג"כ משום מחילה לא עיין ברש"י שכ' ובעל לשם קדושין ואף לפיר' תוס' ורמב"ם דס"ד משום מחילה ע"כ לטעם אין אדם כו' לאו משום מחילה כמו שהוכיח תוספת בד"ה אלא כו' וכ"ש לפירש"י שי"ל כפיר' הרשב"א ואף שרש"י כ' בד"ה אלא ובעל לשם קדושין מ' הא לס"ד לא אינו מוכרח. ומ"מ למסקנא ודאי משום קדושין וכן מ"ש דמכאן הוכיח הרמב"ם כו' וליתא כנ"ל ומ"ש דחזיין דמסקנא משום מחילה ההוא פליג על אביי וכמ"ש תוס' ד"ה דברי הנ"ל וכן פירש בעצמו הסוגיא שם דאביי ורבא פליגי בהכי וקושיתו מעיקרא ליתא דאף דביאה אירוסין עושה מ"מ ביאה שניה שאחר הקדושין עושה נשואין וכ"כ בעצמו בפ"ק דקדושין וכמ"ש בסימן ל"ג ס"ח בהג"ה וסי' נ"ה ס"א ועוד דכולה סוגיא דש"ס דארוסה י"ל כתובה כמ"ש בכמה מקומות אלא דגמ' דחי בב"מ שם בדכתב לה ה"נ בדכתב לה וכ"ש כאן שכנסה תחלה לשם נישואין אבל דברי הרמב"ם מוכרחים כנ"ל:
(מה) בינו לבינה. דלא כראב"ד שכ' בפני עדים דהא אפילו בסתמא אמרי' אחליה בלבו:
(מו) ואם קידשה כו'. כמש"ש זה היה מעשה כו' ועמ"ש בסי' ל"א ס"ט:
(מז) א"ל כו' אין כופין כו'. כמ"ש בגיטין פ"ד ב' לא תיכול כו'. ובירושלמי הביא הר"ן פ"ג דקדושין הגיע זמן הוא אומר נתתי והיא אומרת לא נטלתי א"ר בון מכיון שמבקש להוציא סמפון מידה ר"ל שטר התנאי עליו להביא ראיה הגע עצמך דלא הוה סמפון אלא ספק ר"ל שהתנאי היה ע"פ א"ר יוסי מכיון שמבקש לאוסרה עליו להביא ראיה הגע עצמך שכנסה בתוך סמפון ר"ל בתוך הזמן של תנאי אתא עובדא קמיה דרבי אבהו ואמר ליה זיל הב לה וא"ל רבי אשה לא קניתי ואת אמר לי זיל הב ר"ל דכ"ז שלא קיימתי התנאי אינה מקודשת ובידי לחזור ולמה תחייבני להשלים תנאי א"ר אבהו מימי לא שחק לי אדם אלא זה ר"ל שהודה לדברי ר"נ ע"ש:
(מח) ומ"מ בעל נפש כו'. אבל מן הדין מותרת כמ"ש בגיטין פ"ג א"ה כל תנאי כו'.
(מט) ואם אמר כו'. כמ"ש בפ"ה דכתובות:
(נ) כותבין עליו כולי. כמש"ש ס"ד א':
(נא) ואם מת כו'. כנ"ל דאין חוששין שמא קיים התנאי ועמ"ש בס"ס זה:
(נב) וכ"ז בשלא כו'. כנ"ל סל"ה והירושלמי הנ"ל התם בתוך הזמן ועבר"ן שם סיום הירושלמי הנ"ל:
(נג) מי שהלך כו' דכל כו'. כנ"ל סכ"ה:
(נד) או להוסיף כו'. כמ"ש בגטין פ"ב פ"ג בעי אביי כו' בעי רב אשי אף לשמעון כו':
(נה) בקדושין כו' כנ"ל. אבל כו' משא"כ בגרושין אף לטובת האשה יכול לבטל כיון שמגרשה בע"כ וא"צ דעתה משא"כ בקדושין וז"ש בקדושין מ' א' במתני' ע"מ שאתן כו' ובגיטין ע"ד א' ע"מ שתתן. הרא"ש שם וז"ש כאן בקדושין כו':
(נו) האומר כו'. גיטין פ"ב ב' ואע"ג דר' אבא פשטה מ"מ אביי אמר אם איתא כו' ש"מ שהוא ספק ר"נ וטור פ' כר' אבא:
(נז) אבל כו'. כמש"ש א' דתנאה הוי לכ"ע:
(נח) י"א דכל כו'. כמ"ש בירושלמי הנ"ל וערש"י בכתובות י"ט ב' ד"ה תנאי היה כו' ועמ"ש בח"מ סימן רמ"א ס"ז וע"ל סי"ב אם יש עדים כו' ועב"ש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |