באר הגולה/חושן משפט/רפ
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א) ל' הרמב"ם בפרק ד' מהל' נחלות וכתב ה"ה מפורש בהרבה מקומות ועיקר דין החזקה פרק ד' דקידושין [דף פ ע"א] ומפורש בתוספתא שם:
ב) שם דין ח' משנה זה אחי אינו נאמן ויטול עמו בנחלה וכו' בפרק ח' דבבא בתרא דף קל"ד ע"א וכדמפרש לה שם בגמ' דף קל"ה ע"א:
ג) שם ושם בגמ' ע"ב פשוט לרבא וכתב ח"ה וכגירסת ההלכות (וכן הוא בספרי' שלפנינו) ופירושו שבח המגיע לכתפים שהוא עומד להסתלק מן הקרקע להנטל על הכתפי' וכ"כ הטור בשם ר"י הלוי:
ד) בעי' דרבא שם ועלתה בתיקו וכתב ה"ה ופסק רבינו בתיקו זה שהוא כאלו נפשטא הבעיא וכו' והטעם מפני שזה ודאי והשני ספק ויתבאר בפ"ה וכו' (לקמן בסעיף ז'):
ה) שם מבואר בסוגיא שם ע"א אלא דקא אמרי לאו אחינו הוא וכו':
ו) שם וכ' ה"ה זה פשוט דמה לי אחים מה לי שאר יורשים:
ז) ל' הטור ס"ב עובדא דמרי בר איסק בפ"ב דב"מ דף ל"ט ע"ב:
ח) כן דקדק הרא"ש שם בפסקיו שהי' טוען שהוא מכירו וגם יצא הקול:
ט) שם בפ"ה ד' א' וכ' ה"ה דין הטומטו' מתבאר במשנה בפ"ט דב"ב (דף ק"מ ע"א) ודין האנדרגינוס מפני שדעת רבינו הוא דאנדרוגינוס בריה בפני עצמה היא וכן דעת ההלכות ביבמות פ' הערל ושם בב"ב מייתי בברייתא דמשמע דטומטום ואנדרוגינוס שוין:
י) כ' הכ"מ דלא איירי רבינו אלא לענין ירושה אבל הטומטום ניזון דממ"נ יש לו מזונות ומבואר לקמן ס"ב:
כ) שם ברמב"ם ממשנה וברייתא הנזכר לעיל:
ל) שם דין ב' ושם במשנה
[דהיינו פלגא ממה נפשך ואידך פלגא שמא זכר הוא ויש לו ליטול הכל וה"ל ממון המוטל בספק וחולקין אותו החצי לשון הטור]:
מ) ע' ב"י שכ' ע"ז שלא ידע מאין לו לחלק באנדרוגינוס בין במקום בן לבמקו' בת ועוד דפרק מי שמת דף ק"מ ע"ב משמע שאין אנדרוגינוס שוה לדין הטומטום לענין ירושה בין במקום בן בין במקום בת ושכ"כ הרמב"ם בפ"ה מה' נחלות והניחו בצ"ע והב"ח כתב טעם לזה ולענ"ד עדיין צ"ע ואכמ"ל:
נ) ל' הטור ס"ג וכ"כ הרמב"ם שם ד"ו:
ס) ופי' שאין הבן יורש את אמו בקבר להנחיל לאחיו מן האב ולא האשה יורשה את אביה בקבר להנחיל לבעלה ופסק כר"ע שם במשנה דף קנ"ח ע"א כדמפרשי אמוראי שם ע"ב כדמפרש אביי שם הואיל והוחזקה נחלה באותו שבט וכ"פ בהלכות ה"ה:
ע) כ"כ ה"ה שם שנ"ל כן:
פ) שם ד"ז בברייתא שם ד' קנ"ט ע"ב וכ' ה"ה ורבינו השוה דין נפל לדין נשבו ומתו זה בשביה וזה במדינה ואין ידוע איזה מת ראשון ופשוט הוא שהן שוין אלא שיש לתמוה היאך פסק רבינו כברייתא זו אחר שפסק בנפל הבית וכו' כר"ע שהנכסים בחזקת יורשי האם ומשמע דכ"ש הוא בנכסי אבי האם וכן הקשה הרשב"א וכו' ועם כל זה לא רצו לחלוק על דברי רבינו הלכה למעשה ע"כ וכתב הכ"מ שהרא"ש בכלל פ"ד סי' ג' כתב לתרץ קושי' זו דשאני הכא הואיל וממ"נ ממשמשת הנחלה מן האב לבת אע"פ שהיא עדיין בחזקת אותו שבט הואיל ויצאתה מיד מי שהיתה עד היום ספק תורדנה למטה או תעלנה למעלה ויחלוקו:
צ) וה"ה כ' שם הדין הנזכר אע"פ שהרשב"א הקשה עליו והאריך בזה וסוף דבריו ועם כל זה לא רצה לחלוק על דברי רבינו הלכה למעשה:
ק) שם ד"ח וטור ס"י משנה שם דף קנ"ז ע"א וכתב ה"ה וקי"ל כב"ה דאמרי' נכסי' בחזקת יורשין ומסקנתה בגמ' דבכל היורשין כן אפי' בבן ואב שמתו ואין ידוע איזה מהן מת תחלה אין בני הבן היורשין את הזקן פורעין את חובות אביהם:
ר) וכתב עוד המרדכי וז"ל ואם לא היו קבועות בעת מיתתן אלא מתו ביציאתן לחוץ אמרינן כל דפריש מרובא קפריש ונהרגו תחלה ד' מצד ראובן ונשאר אחד מצדו ואחד מצד אשתו והדר דינא דיחלוקו ☜ואע"ג דלא נשבעה האשה על כתובתה לא חיישינן (שמא אתפסה צררי) היכא דמת פתאום עכ"ל הביאו הסמ"ע:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |