באר הגולה/חושן משפט/קנו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באר הגולהTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קנו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) ל' הרמב"ם בפ"ו מה' שכנים דין י"א וכתב הרב המגיד ברייתא שם [דף כ"א ע"ב] וגי' המחבר אחד מבני מבוי וגם זה לפי שטתו שלמעלה שכתב שמעכבין אפי' כשאין ביניהם מאותם אומנות:

(ב) וכ"כ ה"ה בשם מפרשים אחרים שגורסים שם אחד מבני חצר וכו' אבל מבוי אם אין ביניהם מאותם אומנות אין מעכבים ושכן פי' הרב אבן מג"ש כפי' הראשון ע"כ וכ"כ התוספות שם בשם רשב"א

(ג) פי' לאפוקי סופר ספר תורה וספרים דמצוה הוא:

(ד) בפי' המשנה כתב שאם היה מלמד לתינוקות חשבון או תשבורת יכולין למחות בידו סמ"ע בשם ד"מ

(ה) אבל ☜בתקנות שמתקני' הקהל כתב הרא"ש בכלל ו' ☜סי' ד' שאין יחיד יכול לבטלן דבזה כתיב אחרי רבים להטות סמ"ע:

(ו) כתב ה"ה ברייתא שם [שם] והטעם מפני רבוי הנכנסים ויוצאים

(ז) ☜והוא דאיכא מאן דבעי לשכרו אלא שאינו רוצה לשכרו בכדי שישכור את זה וה"ה גבי מכיר' לעכו"ם שכ' הרמ"א בהג"ה דאיכא מאן דרוצה לקנותו אלא שאינו רוצה לקנות בכדי שיקנה אותו זה ב"ח מדברי הטור והתוס':

(ח) ג"ז שם דין י"ב וכתב ה"ה כן שם משנה [דף כ' ע"ב]:

(ט) כתב ה"ה נ"ל שהוא סובר דדוקא החזיק אבל אם בהתחלה בא לעכב עליו יכול לעכב ושנ"ל שהוכיח המחבר זה דהא קול הפטיש יותר מונע השינה מקול הנכנסי' והיוצאים ועוד למה אמרו חניו' שבחצר שנרא' שכבר היא בחצר עכ"ל וכבר נתבאר לעיל סימן קנ"ה סל"ה דלהרמב"ם לא בעי חזקת ג' שנים לנזקין אלא כל שראה או ידע שעשה מעשה בזה ולא מיחה:

(י) שם וכתב ה"ה משנה ואוקימת' דרב' שם [ריש ר' כא]:

(כ) טור ס"ח וכ"כ הריטב"א בתשובה:

(ל) ל' הרמב"ם שם פי"א ד"ה וכ"כ ה"ה שם בפ"ו בשם הרשב"א שדקדק דין זה ממה דתנן חנות שבחצר ולא קאמר ולא יעשה אדם חנות בחצר כ"כ הטור ס"ד בשמה:

(מ) גם זה שם בפ"ו דין ח' וכתב ה"ה בבריית' פרק לא יחפור [ד' כ"א ע"ב] כופין בני מבוי זה את זה שלא להושיב וכו':

(נ) שם בברייתא וכת"ק ולשכינו אינו כופה פירוש שאם יש בידו א' מכל בני אומניות האלו ורצה שכינו ליכנס באותה אומנות אין יכול לעכב וזה הפי' מסכים לפי' אחרון של אבן מגא"ש וה"ה:

(ס) בעי' דרב הונא בריה דרב יהושע שם ולא איפשטא וכתב בהלכות הילכך אין מעכבין:

(ע) מימרא דרב הונא בריה דרב יהושע פשיטא לי וכו' שם

(פ) פירוש כל א' מבני העיר יכול למחות שלא ידור בחצירו או במשואו אם אינו מפולש כדלעיל בריש הסימן:

(צ) כתב הסמ"ע כשאין בני העיר מוחין דאל"כ קשה הא כתב מוהר"ם בס"ס זה דבני העי' יכולין למחות אף לדור שם

(ק) ושכן ראה בתשובת רבי יוסף ט"ע מדמי לה לדגים דיהבי סיירא וכו' (ב"ב דף כ"א ע"ב) וע"ש במ"ש התוס' שם בד"ה מרחיקין מצוד' הדג

(ר) מימרא דרב יהודה אמר שמואל ב"ב דף נ"ד ע"ב וכדמפרש שם טעמא דעכו"ם מכי מטי זוזי לידיה אסתלק ליה וכו' ומהא דתנן במשנה ג' פ"ד דפא' והובא בפ"ק דמציעא דף י' ע"א ונפל לו עליה וכו' מעבירין אותו ממנה ועיין בסי' קצ"ד ובסי' רל"ז

(ש) (להרויח ע"י)

(ת) שם דין ע' מימר' דר"נ בר יצחק ומוד' רב הונא וכו' שם ריש ד' נ"ב

(א) שם בגמ'

(ב) שם ומסיק כי הא דרבא שרא להו לרב יאשיה וכו'

(ג) מימרא דרב יוסף ומודה רב הונא במקרי דרדקי וכו' וגם הרמב"ם כתבה בפ"ב מהלכות ת"ת וכתבו המחבר בי"ד ס"ס רמ"ה:

(ד) שם פ"ו מה' שכני' דין י' מעובדא דהנהו דיקולאי שם

(ה) פי' סתם שוק שהוא יום א' בשבוע ב"ח:

(ו) ובגמרא דימכור להבאים ונתקבצים שם ☜ומשמע אבל לא לבני אותו מקום וכ"נ מדברי הרי"ף והרא"ש והתו' שם וכ"כ הב"ח בשם הגה' מיי' ושהכי נקטינן

(ז) מעובדא דהנהו עמיראי דאייתי עמרא וכו' שם

(ח) ואף מי שאין לו משא ומתן יכול למחות ולומר קא פסקת חיותא במציאות הבאים לידך והיו באים לידי כ"כ הגה' מיי' פ"ו משכנים ומהרי"ו בתשובה סימן קפ"ו סמ"ע

(ט) אף אם הוא רוצה לדור אצל עכו"ם או לבנות לו בית לעצמו

(י) אבל אין עונש אחרים חל על הבא לדור שם מאחר שאינן יכולין למחות מן הדין אבל חרם הרב על תלמידו חל וז"ש ואם יש רב בעיר וכו' סמ"ע

(כ) ועיין במהרי"ק מ"ש בחזקת ישוב שורש י"ז ושורש כ' וקי"ח וקל"ב וקע"ג וקצ"ב ומרדכי פ' לא יחפור ופי' חזקת ודיני הסכמתם שם שורש מ' נ"א קפ"א וקפ"ב ובתשובת מהר"ד כהן בית י"ב י"ג י"ד ל"א ל"ב ובריב"ש סימן שצ"ט ותנ"ט וקל"ב ת"ע ודיני מסים בסי' קס"ג

(ל) ועיין בסוף סי' ל"ז בהג"ה שכתב שדנין בחזקת יושב וכדומה לזה מצרכי רבים אפילו ע"פ עד מפי עד וכו' כתב מהרא"י סימן רי"ד הנשבע לשקר אין רשאי' להושיבו עם טובי הקהל לתקן צרכי רבים ואפילו נשבע לו על כן לא חלה השבועה אלא אם כן שב בתשובה


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון