אורים/חושן משפט/קכב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אוריםTriangleArrow-Left.png חושן משפט TriangleArrow-Left.png קכב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
נתיבות המשפט - ביאורים
נתיבות המשפט - חידושים
סמ"ע
קצות החושן
פתחי תשובה
ש"ך
אורים
תומים
באר הגולה
ביאור הגר"א
לבושי שרד


ערוך השולחן


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


(א) שעשאו שליח. אפילו אמר לו שלח לי ע"י פלוני סמ"ע:

(ב) דזכין לאדם וכו'. אבל אם הב"ד רואין שאין כוונת המורשה לטובת המלוה ומפקיד לא מהני ואין לדיין בזה אלא כפי ראות עינו מהרא"י וסמ"ע וש"ך:

(ג) שמא ימות. ואע"פ דלא חיישינן למיתה ה"מ בגיטין אבל בממון מי ימחה בידו לומר חושש אני אעפ"כ שמא ימות סמ"ע והרי זה כפי דקי"ל אין הולכין בממון אחר הרוב:

(ד) קודם שיתן וכו'. והרמ"א דהביא בסעיף ב' דיכול לבטל שליחות וחייב הלוה א"כ ה"ל להודיענו הטעם שמא יבטל אך נתן הטעם דצריך דווקא אגב קרקע ולחשש ביטול סגי בהרשאה בעלמא סמ"ע:

(ה) ואם יאנסו וכו'. והש"ך דעתו דאם אין לו דין ודברים עם המלוה דחייב ליתן ועיין תומים מ"ש בישוב דברי בעה"ת באופנים טובי ואין מקום לדבריו לחלוק על הפוסקים:

(ו) חייב לשלם. הש"ך הביא כמה מחברים דפוטרים ועיין תומים דכתבתי דרוב מחברים מחייבי':

(ז) לשלם ליורשים. ועיין תומים דבפקדון ולא הלך השליח במקום סכנה יש לספק אי הנפקד חייב והן הן הדברים האמורים לקמן ס"ס ש"מ ברמ"א:

(ח) מיהו אם ידוע וכו'. ואע"פ שכתב הרא"ש בדהקנה לו א"ק אע"פ שמת יתן היינו דאין לחוש שמא מת אבל בידוע שמת לא מועיל א"ק סמ"ע והש"ך השיג ועיין תומים דכתבתי דאף דראיית הש"ך מתשובת הרא"ש ליתא מ"מ מסתברים דבריו וצ"ע לדינא:

(ט) פטור הנתבע. דיאמר אנא אהימנותך ושליחותך קסמכינא דלא תהדר ביה ואם אתה הדרת בך הפסדת על נפשך ודעת הסמ"ע אפילו ידע השליח כיון דלא ידע הנתבע מביטול פטור והש"ך חולק דמ"מ הרי נתבטל השליחות ועיין תומים דאין דבריו מוכרחים כלל והנכון כדעת הסמ"ע אבל כתבתי דתליא במחלוקת הרא"ש ויתר מחברים ועיין תומים:

(י) וי"א. הש"ך הכריע כמהרש"ל דדעה ראשונה עיקר:

(יא) ורצה לבטל השליחות וכו'. אע"ג דכתב לו קנין א"ק דאין מיתה מבטלתו מ"מ יכול הוא לבטל בפירוש שליחתו דהא גוף שלו ש"ך וכן נראה דעת הפוסקים:

(יב) מיהו אם ידע וכו'. עיין תומים דדבר זה במחלוקת שנויה ע"ש:

(יג) המרשה חבירו וכו'. בזו איירי דנותן לו רשות לדון עם חבירו להוציא שלו:

(יד) צריך ליקח ממנו בקנין. בזה דעת רמב"ם קנין המועיל להקנות לגמרי ולכך מטבע דאין נקנה בסודר צריך א"ק וכל כיוצא בזה אבל דעת הרמ"ה דבהרשאה הקילו וסגי בכ"מ בק"ס ומסתימת דברי מחבר משמע כרמ"ה ועיין ש"ך:

(טו) דון וזכה. עיין תומים שכתבתי אם הוקנה לו קנין גמור א"ק א"צ זכי ע"ש.

(מכאן עד סימן קכ"ד בעו"ה חסר)


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.