אלשיך/תהילים/קמד

אלשיך תהילים קמד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

לדוד כו'. הנה לפי גדולתו יתברך הלא יפלא בעיני העמים אשר רם על כל גוים ה' לומר שהוא יתברך בעצמו יציל את בני אדם מזולתם עם היות כי הרבה שלוחים למקום ומה גם להציל בעצמו את איש יחידי ע"כ אמר הנה לדוד לפי אמונתו שמאמין האמת אינו מן התימה שעם כל גדולתו יעשה בעצמו בשביל צדיק ואומר ברוך ה' שהוא בעצמו צורי המלמד ידי לקרב כי למה הביאו לידי סכנת ארי ודוב ולהצילו מידם אם לא ללמד ידיו לקרב עם אנשים כמאמרו גם את הארי גם הדוב הכה עבדך ומהם למד שכך יצילהו מן גלית נמצא שע"י הארי והדוב למדו הוא יתברך לעשות קרב עם גלית וכן מגלית שלקח ה' חלוקי אבנים כמנין אצבעותיו וביד א' בקלע שהם ה' אצבעותיו למד גם משם למלחמה כי עי"כ נתן אל לבו לבטוח בה' במלחמה שאחריה שנאמר ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה

ב

ואחר המלחמה ההיא הטיל שאול את החנית ויך בקיר. וזה הוא חסד גדול להצילו מבעל בחירה ועז"א חסדי ואחרי זאת היה מה ששלח שאול וישמרו את הבית להמיתו ולכאורה היה נראה כי מיכל היתה משגב לו על כן אמר על זה משגבי לומר כי לולא ה' משגבי שוא עמלה מיכל בהיות שומרים סביבות הבית אך מגדל עוז שם ה' היה לו כי בו ירוץ צדיק ונשגב ועל אשר היה אחרי זאת שהביאוהו אל אכיש ואמרו לו שזה הרג את גלית אחיו והלא זה מלך הארץ שיענו במחולות הכה דוד ברבבותיו והוצרך להשתגע וה' היה לו וילך משם וימלט על זה אמר ומפלטי לי ואחר כך הצילו יתברך ב' פעמים שנמצא עם שאול ברדפו אחריו פעם בצאתו מן המערה ופעם כשלקח החנית והצפחת ועל שתיהן אמר מגני ועל לכתו אחר כך אל אכיש מלך גת לחסות בצלו ולא שת לבו כי ממנו ברח ע"י שעשה עצמו איש משוגע וגם היה כובש ומחריב עיירות תחומו והיה מתאנה ךאמר כי מישראל הן ולא פחד שיהרגנו על זה אמר ובו חסיתי ולא באכיש כי החוסה בו יתברך נקל הוא הדבר הכבד הזה ואחרי זאת היה יתברך הרדד עמי תחתי שכל עם בני ישראל הקימוהו עליהם למלך וזהו הרדד עמי תחתי שהוא כד"א וירקעו שתרגומו ורדידו שהוא לשון שטוח והוא שנתקיים בו מקרא שכתוב יהודה אתה יודוך אחיך כו' ישתחוו לך בני אביך שהוא פישוט ידים ורגלים שהוא שטוח. כלל הדברים שהוא יתברך בעצמו עשה בשבילו את כל הנוראות האלה עם היותו יחיד ולא ע"י מלאך ודומה לו:

ג

ופן יחסדני שומע ויחשיבני למתגאה או ח"ו לבלתי מכיר גודל רוממותו יתברך ע"כ אמר מה אדם ותדעהו כו' לומר יודע אני כי ביה אני לפני רוממותו יתברך כי הלא מהיכן היה אפשר לזכות לכך אם מפאת שאדם הראשון אני או מפאת עצמי אם מפאת אדם מה אדם ותדעהו ואם מפאת עצמי הלא בן אנוש אני והוא כי התואר המשובח מכל תארי האדם הוא אדם כנודע והגרוע מכלם הוא אנוש שהוא תואר שמתואר בו החוטא ואמר בן אנוש אני כי בחטאו נשתנה תארו מאדם לאנוש ונמצאתי מתואר לבן אנוש:

ד

ופירש ואמר מה שאמרתי מה אדם הוא כי אדם שהיה איכותו רוחני כמלאכי השרת כשחטא דמה להבל הוא חומר נפסד ואם אומר שימיו שנתן לי ולא נמצאו בו בימי טומאתו הם חשובים ממנו הלא ימיו הם כצל עובר כי מה המה איכות הע' שנה שנתן לי אחר שאין בם קיום א"כ הוי אומר כי אין זה רק מענותנותו וחיבתו יתברך אל עבדיו:

ה

ה' הט כו' אחרי אומרו את אשר ידע כי הוא יתברך בעצמו היה לו בכל ההצלות הנאמרות באמת אמר עתה עשה נא דרך שכל העמים אשר יומרוך לומר כי לרוממותך אינך משגיח בעולם החומרי הלז יכירו כי אתה ה' אשר יאמרו שעל השמים כבודך גם השגחתך בארץ כי תראה לעיניהם כי בהיותך על השמים אתה בארץ והוא כי תעשה כאשר במתן תורה שירדת על הר סיני ע"י הרכין השמים על ההר כמ"ש ז"ל באמור וירד ה' על הר סיני ואיך נאמר ומשה עלה אל האלהים אלא מלמד שהרכין הקב"ה השמים על הר סיני והיה ניכר לכל ע"י שהר סיני עשן כלו שנגעו השמים שעל הארץ אשר בם ה' ויעשן ההר וז"א הט שמיך ותרד שהיא הרכנה שבסיני לרדת עי"כ בהר ולמען יכירו כי כן גע ע"י שמיך בהרים ויעשנו באופן יכירו כי אתה ה' בשמים ובארץ

ו

ואז מבהיקות אורך שעל השמים ברוק מסך השמים ברק החוצה מעובה בצד מה שירגישו ויפוצו כענין קומה ה' ויפוצו אויביך כלומר אל תמיתם מיד כ"א הניעם בהפיצך אותם ואח"כ שלח חציך אחר לאותם בנפוץ ותהמם שיהיו שוממים ומבוהלים ע"י חציך הם פולסי דנורא מאתך שיכירו כי אתה ה' עושה כל:

ז

ואחר המהומה הזאת ועודם חיים שלח ידיך ממרום הם יד דין ויד רחמים והוא כי תפקוד על צבא המרום במרום להכניע שרי האומות ביד הא' של דין וביד הרחמים פצני והצילני ומה שאמרתי פצני הוא ממים רבים הם שריהם של מעלה שיש להם אוכלוסי כחותם ועי"כ והצילני מיד בני נכר הם מלכי האדמה שעל האדמה:

ח

וכל זה שבקשתי שתעשה באופן שיכירו השגחתך בארץ שאתה העושה את הכל הוא על אשר פיהם דבר שוא באמרם כי על השמים כבודך שעתה יכירו כי שוא דברו ומה שאמרתי שלח ידיך ממרום לפקוד שריהם הוא למען כי ימינם שבוטחים בה שתעמוד להם היא ימין שקר כי הבל המה כי אין להם משלהם כח ואל בלעדי אשר יתן להם ה' בזמן יגזור להם שררה בלבד:

ט

אלהים כו' הנה ידוע מאמרם ז"ל כי ימי מלכות דוד ושלמה היו דומים לימות המשיח ומשלמה והלאה היו הולכים ויורדים עד חרבן הבית ונמשכו הד' גליות אשר עיקר הצרה הוא גלות שכינה כביכול כנודע שעל צאתה מהגלות החיל הזה נשיר שיר חדש ב"ב ועל זאת היה דוה לב דורו של דוד כי לא נעלם מהם אשר יהיה באחרית הזעם כי מאז אברהם מכרנו למלכיות ע"כ מאז ראו אשר בקש דוד על עצמו באמרו פצני והצילני ממים רבים כו' אמרו בני הדור ההוא הלא נבקש אנחנו כי הנותן תשועה לדוד ושלמה ושמע תפלתו באמרו פצני והצילני כו' גם יפדנו ויצילנו את ישראל מן העמים הוא שעבוד מלכיות והחלו לדבר בלשון יחיד להורות כי היו לאחדים שהוא דבר הגורם הצלה ותשועה כנודע ויעשו בחכמה שלא החלו על צרת ישראל כ"א על גלות שכינה ובה דברו באמרם אלהים שיר כו' שהוא שכינה ואמרו הנה לעתיד בישועת הגלות הרביעי שיר חדש אשירה לך בצאתך מהגלות טוב טוב הוא שמעתה ימנעו הגליות באופן שבנבל עשור אזמרה לך כי עתה שעדיין אין שכינה בגלות נכללת עם עשר בחינות אלהותו יתברך לאחדים ובכן לרמוז זה בנבל עשור אזמרה לך טרם תפרד בצד מה ותשוב ליכלל:

י

ואחר דברם על העדר גלות שכינה החלו לדבר עלהעדר גליות ישראל ואמרו הנותן כו' לומר הנה טוב ימות המשיח ותשועת ישראל בעצם אין זמנם עד ימות המשיח נמצא כי מה שהיתה התשועה מעין הזמן ההוא לדוד ולשלמה אינו כ"א דרך מתנה וזהו הנותן תשועה למלכים לומר אל תאמר נא ה' כי הטובה הנודעת לנו אין זמנה עתה כי הלא הנותן תשועה למלכים דרך מתנה עתה מאשר עתיד להם אז גם לנו יכול לעשות כן מעתה אשר עתיד לעשות בסוף ואם אשמנו אשמת דבר גם דוד שהרג את אוריה בחרב בני עמון ומה גם לספר הזוהר שהיתה עא חקוק בה ויתכן שעל כן קראה חרב רעה באופן שאותו עון של חרב רעה היה על דוד ועם כל זה הצילו ה' וזהו הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה:

יא

פצני והצילני גם אני כללות ישראל מיד בני נכר המלכיות בל נפול בידם וזה מב' טעמים אחד אשר פיהם דבר שוא כי הלא אלו ליסרנו על שחטאנו לך היו עושים החרשנו אך אדרבה פיהם דבר שוא כי היו מכחישי השגחתך בעולם כי אמרו לא יראה יה בעולם השפל כי על השמים כבודו ועוד טעם שני והוא כי הלא כתבת בתורתך אמרתי אפאיהם כו' לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל זאת והנה היו אומרים כן כי ידם רמה או שרם באופן כי ימינם אשר היו אומרים שנאדר בכח אינו ימין אמת כי אם ימין שקר כלומר ואחר שכן הוא מה בצע בשעבוד מלכיות אחר שיש בדבר חילול ה':

יב

אשר בנינו וכו' אחר אמור עם בני ישראל דור של דוד ושלמה החרדים על שעבוד מלכיות ומחלים פניו יתברך ימנע הגליות מן העולם אמר עתה אשר בנינו כו' ולבא אל הענין נזכירה מאמרם זל האומרים שאמר הקב"ה לישראל כפויי טובה כו' בשעה שאמרתי לכם מי יתן והיה לבבם זה להם כו' היה לכם לומר תן אתה והלא כמו זר נחשב מאמרם זה אחר כלל שבידינו הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים אך כתוב אצלנו כי אין זה רק שלא אמרו חוץ מיראת שמים אלא להפך הבחירה אך לעזור אחר שהתחיל אדם כצדקות להמשיכו יעשה הוא יתברך ועד ממהר מאמרם ז"ל שאמר השטן לרבי עקיבא אלמלא דמכרז עלך ברקיע הזהרו ברבי פלוני ובתורתו הייתי מחטיאך וכן לרבי מאיר והרי שהוא יתברך מזהיר את השטן וסיעתו כי הוא שטן הוא יצר הרע שיזהרו מלהחטיא את הצדיק אך הוי אומר כי אשר כבר הוא צדיק הוא יתברך ממשיך צדקו בכל עוז ובכן היטיבו אשר דברו שהיה להם לומר אתה תן כי אחר שהיה לבבם שלם עם ה' היה עוזרם להחזיק ביד לבבם בל ימוט מכשרונו. ונבא אל הענין אומרים דורו של דוד ושלמה אשר היה כנודע מרבותינו ז"ל זמן מעין ימות המשיח רבון העולמים אשר נתן תשועה למלכים האלה הפוצה כו' הושיענו מלכת ביד המלכיות כי גם שאברהם בירר לנו המלכיות תחת גיהנם הנה אין צריך עתה כי הלא דור צדיק הוא זה וכבר טעמנו מעין ימות המשיח המשיכהו ותן בנו כח וחוזק לתת לבבנו. תמיד עמך והמשיך ימות המשיח מעתה ובטל שעבוד מלכיות מן העולם והיות דורנו דור צדיק הוא כי אשר בנינו כנטיעים כו' והוא כי דרך הקטן לימשך אחר ילדות ונערות אשר לא כתורת ה' אך מי שבילדותו הוא צדיק לא יתואר בשם נער כי אם שבקטנותו יקרא גדול וכמו שכתב הראב"ע על פסוק גם במעלליו יתנכר נער כי הל"ל יוכר נער אך שבמעלליו אם טובים הם יתנכר מתואר נער כי גדול יקרא באמת על דרך זה יאמר בנינו הם כנטיעים אשר טבעם להיות חוץ מהבית הפך האשה שדרכה לבלתי צאת ועם היות שהיוצא חוצה יש לו ממי ילמוד דרך רעה עכ"ז הם מגודלים בנעוריהם שמגודלים יקראו מהנערות באופן שלא תבייש ילדותן את זקנותם ובנותינו הם כבודות בת מלך פנימה כזויות שמלבד שלא תצאנה מהבית כי אם גם שאינן כעמודי הבית הנראים לעובר דרך הפתח או מיד לבא אל הבית כי אם כזויות ששתים הן תארם א' שהן קבועות פנימה וגם בירכתים מענותנותן ולא מהעדר יפיין יבושו ויתחבאו כי הלא הן מחוטבות ומצויירות תואר ומראה תבנית היכל בלבן ציור וקומה. או יאמר בנותינו הבתולות כזויות לצניעות וכאשר הן מחוטבות שהן בעולות כד"א מחוטב עציך הן תבנית היכל ה' שלא יכנם בו בלתי אם הכהן הגדול המיוחד לו כן לא יבא בהן חוץ מהבעל המיוחד לכל אחת הנה שהדור ראוי לקיים בם ימות המשיח העתיד בסוף כי עתה אין צריך רק להמשיך הטובה אשר היא עתה מעין הזמן ההוא:

יג

וראיה שכבר מעין ימות המשיח כבר יש לנו עתה כי מזוינו מלאים וכו' כי הלא נתקיים בנו וישן מפני חדש תוציאו שהוא שיהיו האוצרות מלאים ומוציאים הישן מהאוצרות כדי להכניס החדש וזהו מזוינו מלאים ומפיקים מהאוצרות מדבר זן לפנות אל זן אחר שיותן במקומו וכן צאננו שבמקום מאליפות ואשר הן בחוצותינו הן מקומות שחוץ לתחומין מקום גדודי חיות שהיה ראוי יתמעטו ואדרבה עשר ידות הן יותר כי הן מרובבות בחוצותינו ואין זה כי אם שנתקיים בם מעין והשבתי חיה רעה מן הארץ שכל יעודי פרשת בחקתי דרשו ז"ל על ימות המשיח:

יד

וכן מעין הזמן ההוא כי ונגש חורש בקוצר כי אחר חרישה יקצורו ותבא הדישה באופן שהשוורים אין להם מנוחה וזהו אלופינו מסובלים מחרישה לדיש ואחר הדיש ישובו לחרוש לשדד אדמתם באופן שתמיד הן מסובלים. או יאמר אלופינו שהם השורים שלנו אשר הם בלתי מסורסים ודרכן להזיק תמיד הנה גם זה מעין ימות המשיח כי אלופינו מסובלים שאנו מעמיסים אותם ואין בועטין לפרוץ גדרים ולצאת ולנגח את כל הקרב אליהם כי אם אין פרץ ואין יוצאת וגם נתקיים בנו מקרא שכתוב ונתתי שלום בארץ כי הנה ואין צוחה ברחובותינו שגם זה מעין ימות המשיח:

טו

אשרי כו' הלא אמרתי ב' דברים א' הכשרון שהוא אשר בנינו כו' בנותינו כו' וגם אמרתי משפע רב טוב אמרה עתה רוח הקדש דעו אפוא כי אין אושר רב טוב העולם הזה כי אם הכשרון לפי האמת כי הנה אשרי העם שככה לו מהרב טוב שנזכר מפסוק מזוינו מלאים והלאה אך יותר מאושר הוא העם שה' אלהיו שהוא בהיותם צדיקים שהוא מענין אשר בנינו כו' בנותינו כו' שהוא ענין הכשרון שע"י כן ה' אלהיו והוא על דרך אמרם ז"ל על פסוק אשרי נשוי פשע כו' שהאשרי השני הוא מאושר מהקודם שהוא אשרי הנשוי פשע אך יותר מאושר אשר לא הוצרך מחילה שהוא אשר לא יחשוב כו':

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.