אליה רבה/אורח חיים/תקנב

אליה רבה ‏ אורח חיים תקנב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

[א] [לבוש] לאכול בשר וכו'. אפילו בשר מלוח שעברו עליו יותר משני ימים ולילה אחת, ובשר עופות ודגים ויין מגיתו שאין לו יותר משלושה ימים נהגו לאסור (שולחן ערוך), וצריך עיון למה השמיטו הלבוש, ונראה לי משום נפקא מינה דמדינא דש"ס אין איסור אלא ממנהגא וזה כבר כתב בסימן (מ"ב) תקנ"א סעיף י', אך צריך עיון דהכא הוסיף השולחן ערוך דגים לאיסור ובאמת בלבוש סעיף ב' שכתב ודג מלוח והוא מטור מבואר דמותר ודוחק לחלק בין בשר מלוח לדג מלוח ועוד הא אמרינן פרק הספינה כוורא מליחא מעלי, ומגן אברהם לא הרגיש בזה ואוסר דגים דשמחה הם, גם מה שכתב זה לשונו, כתב בנחלת צבי שטעות סופר הוא וצריך לומר וגדיים ודוחק לומר שנפל טעות אחד בכל ספרי בית יוסף ושולחן ערוך ועוד אי בגדיים למה מדינא שרי עד כאן לשונו, עיינתי בנחלת צבי ולא כתב כלל שטעות סופר הוא אלא בבית יוסף עצמו דפוס ווינציא שלפני הוה גדים:

ב

[ב] ממין אחד וכו'. פירש מגן אברהם שאחד בלילתו עבה ואחד בלילתו רכה אבל אם שניהם בשוה אין קפידא לבשל בשני קדירות:

ג

[ג] שדרכו בכך וכו'. פירוש שרוב פעמים אבל דגים אסור לטגן בביצים כיון שרוב פעמים מבשלין בלא ביצים (מגן אברהם), ומבואר בשיירי כנסת הגדולה אף שאין דרך שאר מקומות בכך מותר למי שדרכו כך לביבות או מקרונו בלע"ז מבושלים עם גבינה נקראים שני תבשילין (שבלי הלקט ותניא):

ד

[ד] [לבוש] כגון חלב וכו'. נראה לי ממשמעות הטור ובית יוסף דוקא כשנתבשלו ולא כשהן חיין דומיא דירקות ופירות בכהאי גוונא דמותרין חיין ומבושלין אסור:

ה

[ה] [לבוש] אבל ירקות וכו'. משמע דאלו אינן נחשבין לתבשיל ואף שאכל תבשיל מותר לאכול ירקות ופירות חיין וכן בסעיף ז' שלא יאכל אחר סעודתו צנון ומליח משמע ירקות ופירות מותר:

ו

[ו] [לבוש] וימעט וכו'. שאם היה רגיל לשתות ארבע כוסות ישתה שלוש. אסור לשתות שכר (אגודה), ופסקו רש"ל סימן ל"א דאין היתר אלא במים אם לא לאדם שלא הורגל לשתות כי אם שכר או אדם חלש, ובשיירי כנסת הגדולה האריך והחמיר גם בזה, גם דקדק מדהוצרך רמ"א בסימן תקנ"א סעיף י"א לאשמועינן דשכר מותר מראש חודש ואילך אלמא דאוסר בסעודה מפסקת, עד כאן. ולעניות דעתי לאו ראיה דהא זה לשון רמ"א שם מותר לשתות כל שכר אפילו של דבש עד כאן לשונו, הרי עיקרו אפילו בשכר המעולה כמו מי דבש אשמועינן דמותר ותדע דבלבוש לא הוזכר שם שכר כלל גם ראיתי בדרכי משה שאין נוהגין כאגודה, לכן נראה לי להקל כרש"ל אך במי דבש לאסור בסעודה מפסקת ובט"ז אוסר גם יין שרף, ופה פראג אין להקל אלא בשכר לבן, ופשוט דכוס של ברכת המזון מותר אף לרש"ל:

ז

[ז] [לבוש] וכן לא יאכל וכו'. כאן אסרתי לאכול קישואין שכובשין אותן במים ומלח או בחומץ (שיירי כנסת הגדולה):

ח

[ח] [לבוש] עם ביצים וכו'. צריך עיון דהשולחן ערוך כתב עדשים עם ביצים מבושלים בתוכו, ונראה לי דבמדינותיו היה דרכן בכך כל השנה אבל במדינותינו אין דרכן בכך אסור וכן כתב מגן אברהם:

ט

[ט] על גבי קרקע וכו'. ואחר הסעודה מותר לישב על הכסא (מטה משה):

י

[י] שלא ישבו שלושה וכו'. ואם אירע שאכלו שלושה ביחד לא יזמנו (מהרי"ל ומגן אברהם):

יא

[יא] [לבוש] יום מועד וכו'. ורמ"א כתב סמך לזה מרבתי איכה, ומגן אברהם כתב טעם לזכרון שיהפך לששון ולשמחה:

יב

[יב] [לבוש] ולא מאכלים המתענגין. ובעל נפש שאין רוצה לשנות המנהג ירבה בסעודה קודם חצות (ב"ח), וזה לשון דרכי משה שומר נפשו ירחק ודי שיאכל קודם מנחה בכל צרכיו כמו שאר פעם שמתענה ולא יאכל הרבה בסעודה כלל, עד כאן, ומגן אברהם כתב שלא יאכל רק תבשיל אחד בסעודה קודם מנחה, עד כאן, ואומר אני דכל זמן שהוא מכוין לשם שמים בכוונת הנזכרים לעיל הרשות בידו ועל כל פנים יראה כל אדם שלא ישביע עצמו יותר מדאי והחכם עיניו בראשו כדי שיוכל לאכול אחר מנחה סעודה מפסקת שלא יהא כאכילה גסה וארעי:

יג

[יג] אוכל בשר וכו'. וכן עשה מהר"ש ולאחר שהתפלל מנחה אף על פי שמנהגו היה בשאר שבתות לאכול סעודה שלישית קודם מנחה (מלבושי יום טוב), וכן כתב מהרי"ל, ועיין סימן תקכ"א ס"ק כ"ד וכן ראיתי בעל הלכות גדולות דף ל"ט ולכך תמיהני על מה שכתב בשבלי הלקט סימן פ"ח ורוקח סימן שי"ב בשמו להיפך:

יד

[יד] [לבוש] שלא לזלזל וכו'. מכל מקום לא ינהג בשמחה ולא ישב בסעודות חברים, ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה (מגן אברהם), ונראה דדין מזמנין בסעודה המפסקת שאחר מנחה כיון שהוא שבת וכן משמע בתניא במסקנתו:

טו

[טו] כל ימות השנה וכו'. עיין סימן תקס"ח נתבאר באיזה ענין נדר:

טז

[טז] [לבוש] ויש אומרים וכו'. עיין סימן תקס"ח שכתבתי דעיקר כיש אומרים אלו ובערב תשעה באב ודאי יש לפסוק כן דהא לסעודה המפסקת יש סמך ממדרש דלא כמגן אברהם, ומכל מקום יש לו להתענות במקומו יום אחר כמו שכתב הט"ז:

יז

[יז] [לבוש] היא סעודה וכו'. ואסור לאכול יותר מפני נדרו (ב"ח), ומטה משה שהתירו תבשיל אחד מעדשים בלא שום שומן ובלא שום צירוף אחר וכתב מגן אברהם דחומרא יתירה הוא דתבשיל אחד שרי לכולי עלמא:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.