אליה רבה/אורח חיים/תקמט

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אליה רבהTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקמט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שונה הלכות
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

[א] [לבוש] ויש אומרים אור וכו'. וכן נוהגין בפראג:

ב[עריכה]

[ב] [לבוש] דברי ירמיה וכו'. ומסיים נאם ה' והוא הפטרת שמות כמנהג ספרדים ואם לא הפטיר דברי ירמיה נתבאר בסימן תק"ח סעיף ח', והא דלא תיקנו הפטרה לשבת שחל בי"ז בתמוז יש לומר דעדיין לא התחיל אבילות דבין המצרים שהרי נדחה, ועוד שלוש הפטרות נגד שלוש שבועות:

ג[עריכה]

[ג] [לבוש] להפטיר שמעו וכו'. וכן נוהגין פה פראג:

ד[עריכה]

[ד] [לבוש] ורצו להתענות ארבע צומות וכו'. פירוש בזמן שבית המקדש קיים עבוד ששון ובזמן שאין בית המקדש רצו מתענין וכו' כל שאין שעת צרה וגזירה, וכיון שרצו חיובא הוא כמו שכתב בריש סימן שאחרי זה. כתב אבודרהם ואין מתריעין בהן שכבר עברו ואין צועקים לשעבר אלא שמזכירין המאורע מפני עגמת נפש, עד כאן, וברמב"ם פרק ח' כדי לעורר הלבבות לפתוח תשובה שבזכרון דברים אלו נשוב להיטב שנאמר והתודו את עונם ואת עוון אבותם וגו'. כתב בכוונת האר"י מי"ז בתמוז עד תשעה באב יתאבל אחר חצי היום כמו חצי שעה:

ה[עריכה]

[ה] [לבוש] שלא להקריב וכו'. בבית ראשון (ר' דוד אבודרהם). מי ששכח ואכל בתעניתים הללו אין צריך להתענות יום אחר אם לא שכוונתו להתענות לכפרה על עוונות (תרומת הדשן), והוא הדין בתענית ציבור (מגן אברהם ריש סימן תקס"ח), ודרכי משה כתב פעם אחת שכח אחד ואכל בעשרה בטבת וצוה מהרי"ל שיתענה בה"ב, עד כאן, ופשוט דעשרה בטבת עצמו צריך להשלים אחר שהזכיר:

ו[עריכה]

[ו] [לבוש] שבו נהרג גדליה וכו'. בראש השנה נהרג אלא שנדחה לחול (בית יוסף), ומכל מקום אין לבעל הברית לאכול כיון שפעם אחת דחהו ולא דמי לסימן תקנ"ט בתשעה באב שנדחה (ט"ז), אבל בתשובת ראש יוסף מסיק להתיר כיון שאינו ביום שאירע בו:

ז[עריכה]

[ז] [לבוש] נוהגין להתענות וכו'. התינוקות יאכלו לחם ומים אפילו קטני קטנים להתאבל גם הם עם הציבור (תשובת מנחם עזריה סימן קי"א), ועין סימן תקע"ו ס"ק ז', אין להם להתענות אלא לתינוקות בת שתים עשרה שנה ויום אחד ותינוק בן שלוש עשרה שנה ויום אחד:

מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.