בית יוסף/אורח חיים/תקמט

בית יוסף ‏ אורח חיים תקמט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גרסינן בפרק בתרא דתעניות (כו.) ה' דברים אירעו לאבותינו בי"ז בתמוז וחמשה בת"ב וכו' משנה שם ופירש"י בטל התמיד לפי שגזרו מלכות מלהקריב עוד: והועמד צלם בהיכל. שהעמידו מנשה בדמפורש בתרגום ירושלמי דהשמים כסאי: על אבותינו. דור המדבר אם יראה איש באנשים האלה: ביתר. עיר הגדולה והיו ישראל דרים בה בפ' הניזקין (נז.) אשקא דריספקא חרב ביתר. ובירושלמי והעמיד צלם בהיכל אית תנויי תני הועמד מאן דאמר הועמד דמות צלם של מנשה מאן דאמר העמיד צלם של אפוסטמוס ובגמרא מייתי מקראי דשבירת הלוחות והבקעת העיר והעמדת צלם בהיכל היו בשבעה עשר בתמוז ובטל התמיד ושריפת התורה קבלה היתה בידם שבי"ז בתמוז היו וכן מייתי מקראי שגזירת דור המדבר וחורבן בית ראשון היו בט"ב וחורבן בית שני שנוי בברייתא שבו ביום היה ולכידת ביתר וחרישת העיר קבלה היתה בידם שבאותו היום היו:

ורבי עקיבא היה דורש כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וגו' צום הרביעי זה י"ז בתמוז שבו הובקעה העיר וכו' עד אלא שכ' בסדר החדשים בפ"ק דר"ה (יח:) אלא שבמקום זה י"ז בתמוז שנוי בברייתא זה ט' בתמוז ורבינו כתב זה י"ז בתמוז מפני הטעם שכתב בסמוך דחורבן בית שני חמיר לן. ועוד דבירושלמי פרק בתרא דתענית איתא להאי ברייתא וכתוב בה צום הרביעי זה י"ז בתמוז ומקשי עלה כתיב בתשעה לחודש הובקעה העיר ואת אמרת הכין א"ר תנחום בר חנילאי קילקול חשבונות יש כאן וכתבו התוספת בספ"ק דר"ה דפליג אתלמודא דידן ור"ל דמתוך טרדתם טעו בחשבונם ולא רצה הפסוק לשנות מכמות שהיו סוברים עכ"ל. וכיון שבירושלמי היא שנוייה בלשון זה י"ז ולדידן הוי י"ז יום תענית לד"ה שנאה רבינו כן. ואע"ג דבגמרא דידן קאמר רשב"י שאין נראין לו דברי ר"ע אלא צום העשירי זה ה' בטבת שבו באה שמועה לגולה שהוכתה העיר לא כתב רבינו אלא דברי ר"ע משום דנהוג עלמא כוותיה:

ומ"ש אע"ג דכתיב בקרא צום הד' בט' לחודש האידנא מתענין בי"ז בו משום דמתחלה תקנו תענית בט' בו וכו' כ"כ התו' וז"ל זה ט' בתמוז שבו הובקעה העיר היינו בראשונה אבל בשנייה הובקעה בי"ז ומש"ה עבדי י"ז תענית וכ"כ הרמב"ן בספר ת"ה וז"ל ובט' בתמוז אין מתענין אבל בי"ז בו מתענין דכיון שמתחלה קבלו עליהם על שם שבו הובקעה העיר בראשונה ובשניה הובקעה בי"ז בו נהגו להתענות בי"ז דחורבן שני חמיר לן ומ"מ צום רביעי הוא להבקעת העיר ולצרות שהוכפלו בו וה"נ מוכח בפ"ק דמגילה (ה:) די"ז תענית ומיהו בט' בו אין מתענין שלא רצו לגזור עליהם להתענות בט' ובי"ז דד' צומות קבלו עליהם ואין מטריחין על הצבור יותר מדאי עכ"ל:

ומ"ש ומ"מ צום הרביעי הוא להבקעת העיר וכו' היינו לומר דאע"ג דצום הד' דקאמר קרא אינו אלא על ט' בתמוז שפיר מצינן למקרי לי"ז בתמוז צום הד' להיות לו כל דין שהיה לט' בתמוז מקודם וזה לסיבת הבקעת העיר שנבקעה בו וצרות שהוכפלו בו הלכך אע"פ שצום הד' הכתוב במקרא אינו אלא על ט' בתמוז לדידן יש לי"ז בתמוז כל דין שהיה לט' בתמוז לדידהו כתב רבינו ירוחם ג' בתשרי שבו נהרג גדליה בן אחיקם אמרו כי בר"ה נהרג ונדחה תעניתו ליום חול:.

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.